אלעד רצון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
העריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
התוכן של ערך זה הינו תרגום של ערך וויקיפדיה קיים בשפה האנגלית en:Elad Ratson:. זכויות היוצרים על הכתוב שמורות לעורכי הערך המקורי בשפה האנגלית. ראו 'View history'
(אין הבדלים)

גרסה מ־15:51, 5 ביוני 2019

אֶלְעָד רָצוֹן
לידה אוקטובר 1974 (בן 49)
תשל"ה
הוד השרון, ישראל
מדינה ישראל
השכלה אוניברסיטת קרלטון עריכת הנתון בוויקינתונים


שגיאות פרמטריות בתבנית:תפקיד מנהיג
פרמטרים ריקים [ סגן ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

מנהל יחידת המו"פ לדיפלומטיה דיגיטלית, משרד החוץ
אוגוסט 2017 – מכהן
(כ־6 שנים ו־38 שבועות)
מנהל מחקר ופיתוח, משרד החוץ
אוגוסט 2015 – אוגוסט 2017
(כשנתיים)
מנהל יחסי ציבור, שגרירות ישראל בפריס
אפריל 2011 – אוגוסט 2015
(כ־4 שנים ו־17 שבועות)
סגן השגריר, שגרירות ישראל בחוף השנהב
ינואר 2010 – אפריל 2011
(כשנה ו־12 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אֶלְעָד רָצוֹן (נולד ב- 1974) הוא דיפלומט ישראלי ומומחה לדיפלומטיה דיגיטלית, מנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ הישראלי. רשימת המינויים הדיפלומטיים של רצון כוללת סגן השגריר בשגרירות ישראל בחוף השנהב, מנהל יחסי הציבור בשגרירות ישראל בפריס ומנהל המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ הישראלי. רצון ידוע בשל מומחיותו בתחום הדיפלומטיה הדיגיטלית, השימוש של מדינות ברשתות החברתיות, ההשפעה של רשתות חברתיות על העיסוק הדיפלומטי והאפקט המחולל סדר יום של הרשתות החברתיות על דעת הקהל.

ביוגרפיה

נעורים

רצון נולד בהוד השרון בשנת 1974 לאב דני רצון, יליד הארץ ממוצא תימני ולאם רחל רצון, ילידת הארץ ממוצא מרוקאי. את תקופת התיכון העביר רצון מושבת האומנויות במצפה רמון. באוגוסט 1993 הוא התגייס לצה"ל, שירת ביחידה של מפקדת כוחות האוויר המיוחדים, סיים קורס קצינים ובשנת 1997, אחר 4 שנות שירות, השתחרר בדרגת סגן. עם שחרורו מצה"ל, בין השנים 1997 עד 1999, עבד כמנהל פרוייקט לפיתוח תוכנות לניהול מצבי חירום עבור חברת החשמל.

השכלה

בין התאריכים ספטמבר 2002 עד יוני 2005 רצון השלים תארים ראשונים במדעי המדינה וכלכלה באוניברסיטת קרלטון (Carleton University), באוטאווה, בירת קנדה. עם סיום לימודיו עבר התמחות במכון מחקר פוליטי מוביל בארה"ב במהלך שנת 2006.

פטנטים וכריית מידע

באוקטובר 2006 רצון שב חזרה לישראל אחר 8 שנות היעדרות והתמנה לסמנכ"ל חברת ניוטון חיפוש פטנטים בע"מ, המתמחה בכריית מידע ממאגרי מידע של קניין רוחני ופטנטים. באוגוסט 2007 רצון מונה למנ"כל חברת Patentest, חברת הבת של ניוטון חיפוש פטנטים בארה"ב[1].

קריירה דיפלומטית

קורס הצוערים של משרד החוץ

בדצמבר 2008 התקבל רצון לקורס הצוערים של משרד החוץ, שהינו "השער לקריירה דיפלומטית […] בשירות מדינת ישראל שמטרתו להכשיר את חניכיו למגוון המשימות הרחב שיעמדו בפניהם בארץ ובחו"ל"[2]. תהליך ההכשרה הדיפלומטית כלל שישה חודשי לימודים תיאורטיים ואקדמיים ובעקבותם שישה חודשי פרקטיקה והתמחות במחלקות המשרד השונות[3].

סגן השגריר - שגרירות ישראל בחוף השנהב

בינואר 2010 רצון מונה לתפקיד סגן השגריר (Deputy Chief of Mission) בשגרירות ישראל לחוף השנהב, מינוי שהסתיים בטרם עת עקב מלחמת האזרחים השנייה בחוף השנהב שהסלימה במרץ 2011. בראיון שהעניק לידיעות אחרונות ב- 14 לינואר 2011, שבועות ספורים לפני ההסלמה בקרבות, רצון הסביר כי "הפעילות הכלכלית של השגרירות הגיעה לעצירה כמעט מוחלטת, אך מצד שני הדאגה עברה לאבטחת שלומם של קהילת הישראלים הקטנה שנותרה"[4].

ב- 9 לאפריל 2011, יומיים לפני המעצר של נשיא חוף השנהב המודח לורן גבאגבו, שסימן את סופה של המלחמה, רצון, יחד עם שלושת הדיפלומטים שנותרו במדינה, פונו ע"י יחידה ירדנית שפעלה תחת כוח UNOCI של האום לחוף השנהב[5].

מנהל יחסי הציבור - שגרירות ישראל בפריס

בעקבות סגירתה הזמנית של שגרירות ישראל בחוף השנהב, באפריל 2011 רצון מונה למנהל יחסי הציבור של שגרירות ישראל בפריס, שליחות שנמשכה עד אוגוסט 2015.

ראיון פרידה מרצון, שנערך בסוף שליחותו בצרפת, מצטט אותו מציין את פיגועי הירי בדרום צרפת ב- 19 למרץ 2012, כאירוע מרכזי שעיצב את שליחותו[6].

כתבת תחקיר בעיתון Times of Israel מה- 30 למאי 2013 מצטטת את רצון באמרו כי רצח שני הילדים וההורה בבית הספר היהודי "אוצר התורה" בעיר טולוז, שבוצעו ע"י צעיר צרפתי מוסלמי ממוצא אלג'יראי מוחמד מראח, הניע אותו למקד את עבודתו בדיאלוג בין-דתי, בעיקר בין הקהילה המוסלמית בצרפת לבין מדינת ישראל[7].

כתבתו של דיויד הורוביץ ב- Times of Israel מה- 6 לפברואר 2019 [8] שופכת אור על אירוע משמעותי נוסף מקייץ 2015 - תל אביב לגדות נהר הסיין - שנראה כי שיחק תפקיד משמעותי בעיצוב הקריירה הדיפלומטית של רצון בשנים שלאחר מכן. הורוביץ מצטט מקור דיפלומטי בכיר במשרד החוץ הישראלי שמתאר את אירועי תל אביב לגדות נהר הסיין כ-"דרמתיים, אשר מקורם המזוייף היווה תגלית משמעותית" עד כדי כך שבעקבותם "הוקמה יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה אלגוריתמית במטה משרד החוץ" בירושלים, ואלעד רצון בראשה[9].

במאמר שפרסם רצון על אירועי תל אביב לגדות נהר הסיין של קייץ 2015, בה נשען על כתבת התחקיר של החוקר הבלגי ניקולס ונדרביסט (Nocholas Vanderbiest)[10] וכן על כתבת תחקיר נוספת של הבלוגר/האקר הצרפתי קאדה סאחנין (Kadda Sahnine), שהעמיק במחקרו של וונדרביסט[11], הוא מתאר כיצד "קומץ של קיצוניים בצרפת חטפו את סדר היום התקשורתי והציבורי במדינה, באמצעות טכניקת אסטרוטרפינג מניפולטיבית"[12].

מנהל מחקר ופיתוח - מטה משרד החוץ בירושלים

בין ספטמבר 2015 ליולי 2017, רצון ניהל את המחקר והפיתוח במטה משרד החוץ בירושלים, אחראי על "פיתוח של אלגוריתמים ותוכנות חדשניות לקידום והשגת יעדים דיפלומטיים"[13].

ראיון עם רצון עבור ה- Irish Tech News מציג את תחום עיסוקו "כגישה דיגיטלית ייחודית למקצוע הדיפלומטיה". בראיון הוא מצוטט בהסבירו כי עבודתו מתמקדת "בפיתוח תוכנות הרותמות את ההשפעה האדירה שיש לרשתות החברתיות על האופן בו אנשים מגבשים את תפיסות עולמם, לצורך קידומם של נרטיבים חיוביים או בלימת התפשטותם של נרטיבים אלימים"[14].

מנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית - משרד החוץ

החל מאוגוסט 2017 רצון משמש כמנהל מנהל יחידת המחקר והפיתוח לדיפלומטיה דיגיטלית של משרד החוץ, כשמקום מושבו בשגרירות ישראל בלונדון[15].

דיפלומטיה דיגיטלית

חלוץ בתחום הדיפלומטיה האלגוריתמית

רצון הינו מראשוני הדיפלומטים בעולם שישמו גישה אלגוריתמית בעיסוק הדיפלומטי. פרסום רשמי של משרד החוץ מדצמבר 2017 מציג את רצון כדלהלן:

Ratson is credited with pioneering a new subfield within digital diplomacy which experts refer to as Code-Based or Algorithmic Diplomacy - the harnessing of algorithms to influence the flow of country related narratives in the online matrix. Ratson is also one of the first traditional diplomats to be tasked with translating diplomatic objectives into code language

— [16]משרד החוץ (5 לדמצבר 2017)

מניעת התערבות זרה ברשתות החברתיות

סדרה של כתבות שהתפרסמו בעיתונות הישראלית ובעיתונות העולמית, שהתפרסמו במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת, שופכות אור על תפקידו של רצון במשרד החוץ באיתור ומניעה של התערבות זרה בבחירות בישראל.

כתבה שפורסמה בעיתון הארץ ב- 29 לינואר 2019 דיווחה על כך שטוויטר השעתה 343 חשבונות הקשורים למאמץ מניפולטיבי של גורם חיצוני לזרוע "פייק ניוז" בקרב הציבור בישראל לקראת מועד הבחירות ב- 9 לאפריל. המידע בכתבה מיוחס לדיפלומט של משרד החוץ, אלעד רצון[17].

כתבה של סוכנות הידיעות הצרפתית מה- 2 לפברואר 2019 מצטטת את אלעד מתבטא בנושא התערבות זרה במהלך הבחירות לכנסת העשרים ואחת:

Elad Ratson, a foreign ministry diplomat who spearheads Israel's efforts against fake news bots […] We have identified five foreign attempts of disinformation in a level of sophistication indicating a state involvement, once it became apparent in November that Israel was heading for early elections.

אותה כתבה מצטטת את ההאקר כובע לבן הידוע נועם רותם, מסביר על פעילותו לאיתור וסיכול פעולתם של חשבונות בובות גרב ברשתות החברתיות: "אם הם [הרשתות החברתיות] לא מקשיבים לנו, אנו מערבים אנשי מקצוע כמו רצון ממשרד החוץ"[19].

התמודדות עם תופעת הבריונות ברשתות החברתיות

קימים מספר מקורות אקדמים ועיתונאיים המספקים מידע על הפן האלגוריתמי בעבודתו של רצון הקשור בהתמודדות עם תופעת הבריונות ברשתות החברתיות ועל הטכנולוגיות שפותחו על ידי רצון להסרתם של סטטוסים וציוצים אלימים ברשתות החברתיות בפייסבוק ובטוויטר ולניפוץ תיבות תהודה (Echo Chambers) ברשתות החברתיות. כתבה של העיתון היומי האמריקאי USA Today מה- 25 לאוגוסט 2016 מדווחת:


Elad Ratson, a representative of the Israeli Foreign Ministry, said the government has developed online algorithms to identify and take down online posts that incite assaults. In addition, other ministries have worked on a system to find potential attackers based on their online comments in support of violence and a desire to avenge the death of a relative by Israeli forces.

— [20](25 לאוגוסט 2016) USA Today

כתבה נוספת שפורסמה ב- Ynet News ב- 27 לדצמבר 2016 שופכת עוד אור על אותן טכנולוגיות:

Only after the development of a unique technological system allowing the Foreign Ministry to monitor the way Facebook responds to users’ reports, it managed—through technological means—to bring about the removal of 7,133 posts (53 percent of the reported posts).

— [21](6 ליוני 2019) Ynet

החוקר אילן מנור מאוניברסיטת אוקספורד, שמחקריו מתמקדים בהשפעת הדִּיגִיטַצְיָה על מקצוע הדיפלומטיה, הקדיש פרק בספרו The Digitization of Public Diplomacy לניתוח של מודל הדיפלומטיה האלגוריתמית של ישראל, המבוסס על "ראיונות עם מנהל הדיפלומטיה האלגוריתמית של ישראל"[22]. מסקנותיו שופכות אור נוסף על עבודתו של רצון:

The Israeli MFA has determined that the best way to counter the echo chamber effect is to manipulate social media algorithms and burst filter bubbles through digital assets, or individuals who can transmit positive information about Jews into gated communities that hold negative opinions of Jews or Israelis. The activities of the Israeli MFA are less dependent on traditional public diplomacy assets and are more focused on developing new digital skillsets.

— [23](2019) The Digitization of Public Diplomacy

חיים אישיים

רצון נשוי ואב לשני ילדים.

הערות שוליים

  1. ^ סולומון, עידו (30 לדצמבר 2007). "יש כרטיס מועדון? לראשונה בישראל: מועדון חדש ליזמים נבחרים". TheMarker. תל אביב, ישראל: קבוצת הארץ. נבדק ב-4 לדצמבר 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  2. ^ "קורס צוערים". mfa.gov.il. משרד החוץ. נבדק ב-4 לדצמבר 2019. קורס הצוערים של משרד החוץ הינו השער לקריירה דיפלומטית מרתקת ומאתגרת בשירות מדינת ישראל ומטרתו להכשיר את חניכיו למגוון המשימות הרחב שיעמדו בפניהם בארץ ובחו"ל {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= (עזרה)
  3. ^ "Training in the Israel Ministry of Foreign Affairs: Cadet Course". mfa.gov.il (באנגלית). משרד החוץ. 2 לאוגוסט 2013. נבדק ב-4 ליוני 2019. intensive theoretical and academic part lasting six months […] the second part involves on-the-job training in various departments of the ministry {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  4. ^ מדזיני, רונן (14 לינואר 2011). ""קוקטיילים? כאן יורים". דיפלומט ישראלי באפריקה". Ynet. תל אביב, ישראל: ידיעות אחרונות. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  5. ^ מדזיני, רונן (9 לאפריל 2011). "חוף השנהב: הדיפלומטים הישראלים חולצו לגאנה". Ynet. תל אביב, ישראל: ידיעות אחרונות. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  6. ^ פסקייה, מארי (19 לאוגוסט 2015). "Elad Ratson : « magnifique France, ma symphonie douce-amère »". CoolIsrael (בצרפתית). coolisrael.fr. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  7. ^ מילר, אלחנן (30 למאי 2013). "French and Israeli Muslims partner in the name of religious tolerance". timesofisrael.com (באנגלית). תל אביב, ישראל: The Times of Israel. נבדק ב-4 ליוני 2019. Dialogue with France’s Muslim leadership was unfamiliar territory for the Israeli embassy in Paris […] Ratson called [it] 'the most ambitious project undertaken by the Israeli embassy in a decade' {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  8. ^ הורוביץ, דיויד (6 לפברואר 2019). "Liberman's a spy, Yair Netanyahu's a Christian, and fake news aims to play havoc". The Times of Israel (באנגלית). תל אביב, ישראל: timesofisrael.com. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  9. ^ הורוביץ, דיויד (6 לפברואר 2019). "Liberman's a spy, Yair Netanyahu's a Christian, and fake news aims to play havoc". The Times of Israel (באנגלית). תל אביב, ישראל: timesofisrael.com. נבדק ב-4 ליוני 2019. The “Tel Aviv on the Seine” astroturfing crisis, which diplomats say has affected cultural relations between the two cities to this day, was so potentially dramatic, and its faked origin so revelatory, that it prompted Yuval Rotem, the director-general of the Ministry of Foreign Affairs, to take the radical and fairly prescient step that summer of setting up an R&D department for “Algorithmic Diplomacy” in the ministry, headed by diplomat Elad Ratson {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  10. ^ ונדרביסט, ניקולס (11 לאוגוסט 2015). "#TelAvivSurSeine : d'un tweet à BFMTV, mode d'emploi". Rue89 (בצרפתית). פריס, צרפת: Le Nouvel Observateur. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  11. ^ סאחנין, קאדה (14 לאוגוסט 2015). "Analyse du hashtag #TelAvivSurSeine". [ksahnine.github.io] (בצרפתית). github. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  12. ^ רצון, אלעד (19 לאוגוסט 2015). "Comment une poignée de musulmans haineux a mis à genoux la presse française". CoolIsrael (בצרפתית). coolisrael.fr. נבדק ב-4 ליוני 2015. Selon les experts des réseaux sociaux, la méthode qu’ils ont utilisé a pour nom l’Astroturfing. Il s’agit en fait d’une technique de propagande ayant pour but de donner l’impression d’un comportement spontané ou d’une opinion populaire, alors qu’il n’en est rien {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  13. ^ קוקינג, סיימון (19 לספטמבר 2016). "Using Algorithms to Achieve Digital Diplomacy. A Conversations With Elad Ratson, Director of R&D at Ministry of Foreign Affairs". Irish Tech News (באנגלית). דאבלין, אירלנד: irishtechnews.ie. נבדק ב-4 ליוני 2019. my team and I are engaged in developing innovative algorithms and software with the purpose of advancing and promoting diplomatic objectives {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  14. ^ קוקינג, סיימון (19 לספטמבר 2016). "Using Algorithms to Achieve Digital Diplomacy. A Conversations With Elad Ratson, Director of R&D at Ministry of Foreign Affairs". Irish Tech News (באנגלית). דאבלין, אירלנד: irishtechnews.ie. נבדק ב-4 ליוני 2019. I develop software which harnesses the massive influence which digital media has on the way people formulate their world view and use it to either advance the spread of positive narratives or inhibit the spread of violent narratives. All done in the digital sphere through the use of digital tools {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  15. ^ סורקס, סו (29 לינואר 2019). "Twitter suspends 61 'fake news' accounts from overseas aimed at Israelis". The Times of Israel (באנגלית). תל אביב, ישראל: timesofisrael.com. נבדק ב-4 ליוני 2019. the ministry’s London-based head of R&D, Elad Ratson {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  16. ^ "2nd International Conference on Digital Diplomacy". mfa.gov.il. ירושלים, ישראל: משרד החוץ. 5 ksmncr 2017. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite web}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  17. ^ אוסטר, מרסי (29 לינואר 2019). "Twitter Suspends Accounts Spreading Fake News to Israelis Ahead of Election". הארץ (באנגלית). תל אביב, ישראל: haaretz.com. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  18. ^ סוכנות הידיעות הצרפתית (1 לפברואר 2019). "Israel seeks to beat election cyber bots". France24 (באנגלית). afp.com. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  19. ^ סוכנות הידיעות הצרפתית (1 לפברואר 2019). "Israel seeks to beat election cyber bots". France24 (באנגלית). afp.com. נבדק ב-4 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  20. ^ רובין, שירה (25 לאוגוסט 2016). "Palestinian stabs Israeli amid a recent drop in attacks". USA Today (באנגלית). ירושלים, ישראל: USA Today. נבדק ב-6 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  21. ^ גיא לוי, ירון דרוקמן (27 לדצמבר 2016). "Israel seeks to beat election cyber bots". Ynet (באנגלית). ראשון לציון, ישראל: Yedioth Ahronoth. נבדק ב-6 ליוני 2019. {{cite news}}: יש לבדוק את התאריך ב: |access-date= and |date= (עזרה)
  22. ^ מנור, אילן (2019). The Digitization of Public Diplomacy. בסינגסטוק, אנגליה: Palgrave Macmillan. p. 169. ISBN 978-3-030-04405-3. interview with the Director of Israeli Algorithmic Diplomacy
  23. ^ מנור, אילן (2019). The Digitization of Public Diplomacy. בסינגסטוק, אנגליה: Palgrave Macmillan. p. 169. ISBN 978-3-030-04405-3. interview with the Director of Israeli Algorithmic Diplomacy

קישורים חיצוניים

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלעד_רצון&oldid=25652168"