פיגועי הירי בדרום צרפת (2012)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת חבל מידי פירנה והערים שבהן בוצעו היריות: מונטובאן וטולוז
סוג הקטנוע, שבו השתמש מוחמד מראח, בבריחתו לאחר ביצוע היריות
מפת העיר טולוז, בית הספר "אוצר התורה" ודירת המחבל, שבה כותר על ידי כוחות משטרה

פיגועי הירי בדרום צרפת במרץ 2012 הם שלושה פיגועי ירי שבוצעו נגד חיילים צרפתים ואזרחים יהודים, בערים מונטובאן וטולוז שבחבל מידי-פירנה, בדרום צרפת. בפיגועים נרצחו 7 אנשים, 3 מתוכם ילדים. את הפיגועים ביצע צעיר מוסלמי ממוצא אלג'יראי, מוחמד מראח, שנהרג לאחר מצוד משטרתי.

הפיגוע הראשון בוצע ב-11 במרץ 2012, ובו נורה למוות צנחן צרפתי בטולוז. הפיגוע השני התרחש ב-15 במרץ: שני חיילים במדים נרצחו וחייל נוסף נפצע במרכז מסחרי בעיר מונטובאן, מידי רוכב קטנוע שירה לעברם‏[1].

ב-19 במרץ ירה המחבל לעבר קבוצת תלמידים בכניסה לבית הספר היהודי "אוצר התורה" בעיר טולוז, ורצח מורה ושלושה ילדים‏[2].

המשטרה הלאומית בצרפת זיהתה את מוחמד מראח (Mohammed Merah), בן ה-23, כמחבל שביצע את הפיגועים, ונמצא קשר בינו לבין ארגון אל-קאעידה. מראח כותר בדירתו ב-21 במרץ 2012[3] ואחרי מצור בן למעלה מיום[4] נהרג ב-22 במרץ, אחרי שחיילי יחידת RAID של המשטרה הלאומית בצרפת פרצו לדירתו.

פיגועי הירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במרץ נרצח החייל עימאד אבן-זיאטן, בן 30, לוחם צנחנים בצבא הצרפתי, בגדוד הלוגיסטי המוצנח מס' 1 (1er régiment du train parachutiste), כשנורה בראשו מטווח אפס, מחוץ לאולם התעמלות בטולוז. עימאד התכוון להיפגש עם אדם שהיה מעוניין לרכוש ממנו את הקטנוע שלו, אותו אדם היה למעשה המחבל.

ב-15 במרץ, בסביבות השעה 14:00 בצהריים, נרצחו שני חיילים במדים ושלישי נפצע קשה מחוץ למרכז קניות במונטובאן, עיר צפונית לטולוז המרוחקת ממנה 50 ק"מ. הם נורו בעת שניסו למשוך כסף מכספומט. כל החיילים שירתו בגדוד ההנדסה המוצנח מס' 17 (17e régiment du génie parachutiste). ההרוגים: אבל שנוף (Abel Chennouf), בן 24, ורב"ט מוחמד לגואד, בן 23, שניהם ממוצא צפון-אפריקאי. רב"ט לואיק ליבר (Loïc Liber), בן 28, מגואדלופ, נמצא בתרדמת. היורה נמלט כשהוא רכוב על קטנוע ועוטה קסדה שחורה, כפי שנלכד במצלמות הביטחון.

ב-19 במרץ, בסביבות השעה 8:00 בבוקר, הגיע המחבל אל כניסת בית הספר היהודי "אוצר התורה" בטולוז, בו לומדים תלמידים יהודים בגילאי 11 עד 17. המחבל הגיע רכוב על קטנוע מדגם Yamaha TMAX, הוא ירד מקטנועו ופתח באש לעבר הנוכחים, בהם הורים ותלמידים. הקורבן הראשון היה הרב יונתן סנדלר, מורה ישראלי-צרפתי בבית הספר, שנורה למוות מחוץ לשערי בית הספר בעודו מנסה לגונן על שני בניו הצעירים, אריה בן ה-6 וגבריאל בן ה-3, שנרצחו אף הם. המחבל המשיך לירות בעודו נכנס לחצר בית הספר ורודף אחרי קורבנותיו אל תוך הבניין. בשלב זה נתקל במעצור והחליף את נשקו מאקדח 9 מ"מ, לאקדח בקוטר 0.45 אינץ' שהיה מוכר למשטרה, מאחר שזוהה ככלי הנשק שהיה מעורב באירועי הירי הקודמים‏[5][6]. המחבל נתקל במרים מונסונגו בת ה-8, בתו של מנהל בית הספר, וירה בראשה מטווח אפס. מיד לאחר מכן שב לקטנועו ונמלט מהמקום.

המשטרה מיהרה לכתר את השטח ולפנותו, והאבטחה תוגברה סביב בית הספר וסביב מוסדות יהודיים נוספים בצרפת. נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, כמו גם מועמדים לבחירות הנשיאותיות בצרפת, הגיעו לטולוז. הנשיא הכריז על דקת דומייה למחרת, בכל בתי הספר בצרפת‏[7].

קורבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרוגים: 7 בני אדם, שלושה חיילים ממוצא צפון־אפריקאי (עימאד אבן-זיאטן, בן 30; אבל שנוף, בן 24; מוחמד לגואד, בן 23) ו-4 אזרחים יהודים (הרב יונתן סנדלר, בן 30, בניו הקטנים - אריה בן ה-6 וגבריאל בן ה-3; מרים מונסונגו בת ה-8). פצועים: רב"ט לואיק ליבר, בן 28, המצוי בתרדמת, ושלושה תלמידים אשר נפצעו באורח קשה.

גופותיהם של האזרחים שנהרגו במתקפה בבית הספר היהודי הוטסו ב-20 במרץ מטולוז לפריז ולאחר מכן מפריז לישראל, שם נקברו בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.

המחבל והמצוד אחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כעבור מספר ימים של מצוד, עלתה משטרת צרפת על עקבותיו של המחבל מוחמד מראח, צעיר מוסלמי בן 23 ממוצא אלג'יראי[8]. מוחמד מראח (בערבית: محمد مراح, נולד ב-10 באוקטובר 1988). הרשויות הצהירו כי בכל המתקפות היה מעורב אותו כלי נשק - אקדח בקליבר 0.45 אינץ'. בכל שלוש המתקפות שבוצעו, היורה הגיע ונמלט בקטנוע. דוּוח כי זמן קצר לאחר ביצוע הירי בבית הספר, מראח כבר הושם תחת מעקב משטרתי‏[9].

בשעות הבוקר המוקדמות, ב-21 במרץ 2012, מראח התקשר לערוץ 24 בצרפת, והודה כי צילם את הרצח שביצע וכי הוא מתכוון לפרסם באינטרנט את הסרטון‏[10]. באותו זמן, בשעה 03:00 לפנות בוקר, המשטרה הצרפתית ניסתה לעצור אותו בדירתו, ברחוב Sergent Vigné בטולוז. מראח ירה על השוטרים דרך הדלת, ופצע שלושה מהם. 10 דקות מאוחר יותר הגיעו לוחמי יחידת העילית ללוחמה בטרור, יחידת RAID של המשטרה הלאומית, שכיתרו את דירתו, במקביל לניסיונות המשטרה לנהל עמו משא ומתן[11]. שר הפנים, קלוד גיאן, הודיע כי נראה שלמראח אין דרישות מיוחדות. על פי דיווחים שונים, דווח כי מראח חמוש ברובה AK-47, עוזי, אקדחים וכמה רימונים[12]. אמצעי לחימה נוספים נמצאו ברכב שכור מדגם רנו מגאן שחנה ליד הבניין. בניינים סמוכים פונו ובשעות הערב המאוחרות, ב-21 במרץ, פיצוצים נשמעו סביב הבניין ודובר משרד הפנים הצרפתי הסביר כי הכוחות המיוחדים ניסו לשבור את היורה, מאחר שנראה כי אינו רוצה להיכנע. הפיצוצים נמשכו במרווחי זמן קבועים, במטרה להתיש את מראח‏[13]. אחד משני אחיו של המחבל (עבד אל-קאדר מראח) נעצר‏[14] ונחקר‏[15] והוגש נגדו כתב אישום ראשוני בגין סיוע למעשי טרור‏[16][17]. אם המחבל, זוליכה עזירי, הובאה למקום שבו כוחות המשטרה צרו על הדירה, כדי שתסייע במשא ומתן, אך היא סירבה להתערב, ואמרה שאין לה השפעה על בנה. היא נעצרה ושוחררה.

מראח התפאר באוזני השוטרים, בליל ה-21 במרץ, שהוא הצליח להוריד את צרפת "על הברכיים", ואמר כי החרטה היחידה שלו היא שהוא לא הצליח להרוג יותר אנשים‏[18][19]. הוא הצהיר כי מניעיו בביצוע הפיגועים היו לנקום את מותם של ילדים פלסטינים (באמצעות התקפה על בית הספר היהודי) ותקיפת צבא צרפת על מעורבותו באפגניסטן. משרד הפנים הצרפתי טען כי מראח היה חבר בארגון Forsane Alizza, שהוקם ב-2010 ומקורב לאל קאעידה[20].

בשעה 10:30 בבוקר, ב-22 במרץ, הוחלט לעצור אותו. רימונים נזרקו לתוך הדירה, אך לא זכו לתגובה. צוות הפשיטה של יחידת RAID החליטו להיכנס לדירה דרך הדלת, ולאחר מכן באמצעות החלונות והתריסים שהוסרו במהלך הלילה‏[21]. צוות התפרס עם מכשירים וציוד מעקב באמצעות וידאו כדי לבדוק את החדרים השונים, והמחבל התגלה בחדר האמבטיה. בשלב זה הרוצח יצא לירות צרורות ארוכים ותכופים. שני שוטרים נפצעו. השוטרים השיבו באש וירי צלפים כדי לנטרל אותו. בשלב זה קפץ מראח מהחלון עם נשק בידו והמשיך לירות. הוא נורה בראשו על ידי צלף משטרה, ונמצא מת על הרצפה‏[22]. סוכנות הידיעות הצרפתית דיווחה כי שלושה שוטרים נפצעו מחילופי האש, אחד מהם נפצע קשה. לאחר מותו של מראח נמצאו בדירתו סרטונים ובהם תיעוד של מעשיו‏[23].

נסיבות מותו שנויות במחלוקת: הוא מת אחרי שקפץ מחלון חדר האמבטיה, והנסיבות חלוקות האם התאבד ונהרג מהנפילה או נהרג אחרי שנורה על ידי צלפי המשטרה‏[24].

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגלי צרפת, האיחוד האירופי וטולוז, מורדים למצב אבל, בעקבות רצח הילדים, 22 במרץ 2012

בעקבות פיגועי הירי העלתה ממשלת צרפת את רמת הכוננות בחבל מידי פירנה, לראשונה בתולדות האזור[25].

מדינות רבות בעולם גינו את הפיגוע ב"אוצר התורה". גינויה של הנציגה העליונה לענייני חוץ של האיחוד האירופי, קתרין אשטון, בו השוותה לכאורה בין הפיגוע לבין ילדים הרוגים ברצועת עזה, עורר כעס בישראל ובקהילה היהודית בצרפת. אשטון התנצלה, פרסמה הבהרה וטענה שדבריה הוצאו מהקשרם.

בעקבות אירועי הירי הועלו קריאות בצרפת להקים ועדת חקירה, שתחקור את התיאום המודיעיני של ארגוני הביון הצרפתיים, ומדוע לא נמנע אירוע הירי בבית הספר‏[26], לאחר שגם באירועים קודמים שבוע קודם היו מעורבים אותם כלי נשק‏[27][28].

ימים מספר לאחר המאורעות, אורגנו עצרות מחאה ומצעד נגד "הטרור, האנטישמיות והגזענות" שנטלו בהן חלק רבבות משתתפים שקראו לסובלנות, והדדיות בין התרבויות והדתות‏[29].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליאור פרידמן, ‏צפו: כך נראה המחבל מטולוז, באתר ‏mako‏‏, ‏21 במרץ 2012‏
  2. ^ צרפת: 4 נהרגו מירי בבית ספר יהודי, בהם 3 ילדים, באתר וואלה!, 19 במרץ 2012
  3. ^ סוכנויות הידיעות, החשוד מתבצר בדירה: "נלכוד אותו בחיים", באתר nrg‏, 21 במרץ 2012
  4. ^ רשת ב', טולוז: המחבל מוחמד מראח עדיין מתבצר בדירתו
  5. ^ ערד ניר עמית ולדמן, ‏חקירת הפיגוע בטולוז: הנשק שימש גם לרצח חיילים בני מיעוטים, באתר ‏mako‏‏, ‏19 במרץ 2012‏
  6. ^ סוכנויות הידיעות, צרפת: הנשק עמו בוצע הפיגוע שימש גם למעשי רצח נוספים, באתר nrg‏, 19 במרץ 2012
  7. ^ דורון נחום וסוכנויות הידיעות, צרפת התייחדה עם הנרצחים: "היה יכול לקרות בכל מקום", באתר נענע 10, 20 במרץ 2012
  8. ^ הארץהחשוד: עבריין אלים וקיצוני שנלחם לצד הטאליבן, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
  9. ^ 'המחבל מטולוז שיחק כדורגל לאחר הטבח בבי"ס', באתר ynet‏, 26 במרץ 2012
  10. ^ איציק וולף, המחבל הודיע: אפרסם את תיעוד הרצח, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 21 במרץ 2012
  11. ^ רועי סמיוני, מראח: "חשתי הנאה אינסופית בטבח בביה"ס", באתר ynet‏, 25 במרץ 2012
  12. ^ סוכנויות הידיעות, החשוד עדיין מתבצר: "אמות עם חיוך או אלך לכלא בגאווה", באתר nrg‏, 21 במרץ 2012
  13. ^ פיצוצים מבוקרים מחוץ לבית המחבל בטולוז: "מנסים לשבור אותו", באתר וואלה!, 22 במרץ 2012
  14. ^ ynet, אחיו של המחבל מטולוז: 'שמח שמת עם נשק ביד', באתר ynet‏, 24 במרץ 2012
  15. ^ סוכנויות הידיעות, אחיו של המחבל מסתבך: "מחשבו היה ליד ביה"ס", באתר ynet‏, 24 במרץ 2012
  16. ^ גובר החשד: אחי המחבל סייע ברצח בבית הספר בטולוז, באתר וואלה!, 25 במרץ 2012
  17. ^ ליאור אבזון, ‏עד כמה סייע עבד אל-קאדר מראח לאחיו?, באתר גלי צה"ל, 25 במרץ 2012
  18. ^ סוכנויות הידיעות, החקירה בצרפת: "הוא מתחרט רק שלא הרג עוד", באתר ynet‏, 21 במרץ 2012
  19. ^ סוכנויות הידיעות, המצור בצרפת: "המחבל מתחרט רק על שלא הרג עוד אנשים", באתר nrg‏, 21 במרץ 2012
  20. ^ חיים איסרוביץ, פרופיל: הארגון הקיצוני של המחבל מטולוז, באתר nrg‏, 21 במרץ 2012
  21. ^ שירות גלובס, ‏הקומנדו הצרפתי פרץ לדירה בטולוז - ומוחמד מראח נהרג, באתר גלובס, 22 במרץ 2012
  22. ^ שלמה פיוטרקובסקי, ‏חוסל מבצע הטבח בטולוז, באתר ערוץ 7, 22 במרץ 2012
  23. ^ AP, המחבל נורה בראשו, נמצאו סרטוני הרציחות, באתר ynet‏, 22 במרץ 2012
  24. ^ ynet והסוכנויות, סימני כדורים על הקירות: צפו בתיעוד מבית המחבל, באתר ynet‏, 23 במרץ 2012
  25. ^ ישראל היום: נקמת דם ילד קטן, תסקיר כללי על מצב הקהילה היהודית בטולוז בעקבות האירוע
  26. ^ צרפת: המחבל מטולוז נתפס בעבר בי-ם עם סכין, באתר ynet‏, 23 במרץ 2012
  27. ^ אור הלר, טל לב-רם, יפעת גורדון ויערה ברק, ‏צרפת סוערת: כיצד צמח אצלם תא טרור?, באתר גלי צה"ל, 23 במרץ 2012
  28. ^ ראש המודיעין הצרפתי: "לא ניתן היה למנוע את הרצח בבית הספר", באתר נענע 10, 23 במרץ 2012
  29. ^ AFP, רבבות צעדו בצרפת: 'לא נקבל רוצח חפים מפשע', באתר ynet‏, 25 במרץ 2012