אינטליגנציה בבעלי חיים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הוספת קישור לאינטליגנציות מרובות
הוספתי תת-קטגוריה על אינטליגנציה של דגים, תוך הפניה למקורות מדעיים רלוונטיים.
שורה 48: שורה 48:


עם זאת אין לקופים כל יכולת לבצע שינויים ב[[תחביר]], לעבור מלשון פעילה לסבילה ("אני אכלתי את הבננה" - "הבננה נאכלה על ידי").
עם זאת אין לקופים כל יכולת לבצע שינויים ב[[תחביר]], לעבור מלשון פעילה לסבילה ("אני אכלתי את הבננה" - "הבננה נאכלה על ידי").

== דגים ==
מחקרים רבים הוכיחו שדגים זוכרים מידע למשך חודשים ושנים: [[שושנון אילתי]] זיהה את בן (או בת) זוגו לאחר שהורחק ממנו למשך חודש.<ref>{{צ-מאמר|שם=Öko-Ethologie des monogamen Anemonenfisches Amphiprion bicinctus (Freiwasseruntersuchung aus dem Roten Meer)|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1439-0310.1974.tb02135.x|כתב עת=Zeitschrift für Tierpsychologie|שנת הוצאה=2010-04-26|עמ=429–512|כרך=36|doi=10.1111/j.1439-0310.1974.tb02135.x|מחבר=Hans W. Fricke}}</ref> דגי צלף יכולים לזהות פרצוף אנושי מוכר בין 40 פרצופים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Discrimination of human faces by archerfish (Toxotes chatareus)|קישור=http://dx.doi.org/10.1038/srep27523|כתב עת=Scientific Reports|שנת הוצאה=2016-06-07|כרך=6|doi=10.1038/srep27523|מחבר=Cait Newport, Guy Wallis, Yarema Reshitnyk, Ulrike E. Siebeck}}</ref> דגים יכולים ללמוד לחמוק מרשתות נגררות – ולזכור זאת 11 חודשים לאחר מכן<ref>{{צ-מאמר|שם=Familiarity with the test environment improves escape responses in the crimson spotted rainbowfish, Melanotaenia duboulayi|קישור=http://dx.doi.org/10.1007/s100710100105|כתב עת=Animal Cognition|שנת הוצאה=2001-10-01|עמ=109–113|כרך=4|doi=10.1007/s100710100105|מחבר=Culum Brown}}</ref> וניסויים מצאו שהם משתפרים בפיתרון בעיות מבוך.<ref>{{צ-מאמר|שם=Complex maze learning by fish|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.anbehav.2016.12.022|כתב עת=Animal Behaviour|שנת הוצאה=2017-03|עמ=69–75|כרך=125|doi=10.1016/j.anbehav.2016.12.022|מחבר=Tyrone Lucon-Xiccato, Angelo Bisazza}}</ref> דגים מסוגלים גם להכליל על סמך מספר רב של זכרונות: כך למדו דגי זהב<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://digitalcommons.owu.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1189&context=studentsymposium|הכותב=Makali Haines, Sophia Hallam|כותרת=Human Music Genre Recognition in Goldfish|אתר=https://digitalcommons.owu.edu|תאריך=25.4.2019}}</ref> וקרפיונים<ref>{{צ-מאמר|שם=Music discriminations by carp (Cyprinus carpio)|קישור=http://dx.doi.org/10.3758/bf03192900|כתב עת=Animal Learning & Behavior|שנת הוצאה=2001-11|עמ=336–353|כרך=29|doi=10.3758/bf03192900|מחבר=Ava R. Chase}}</ref> להבחין בין יצירות מוסיקליות מז'אנרים שונים (קלאסית או ג'אז, למשל).

יש מספר דוגמאות לשימוש בכלים בקרב דגים, אך הוא מוגבל בשל יכולתם לאחוז בכלים רק באמצעות פיהם.<ref>{{צ-מאמר|שם=Tool use in fishes|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/j.1467-2979.2011.00451.x|כתב עת=Fish and Fisheries|שנת הוצאה=2011-11-24|עמ=105–115|כרך=13|doi=10.1111/j.1467-2979.2011.00451.x|מחבר=Culum Brown}}</ref> כמה מיני שפתוניים אוחזים בפיהם צדפות ומטיחים אותם כנגד סלע (המשמש כ"סדן") כדי לפצח אותן.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Coyer, J.A.|שם=Use of a rock as an anvil for breaking scallops by the yellowhead wrasse|כתב עת=(1995) ,Bulletin of Marine Science 57: 548-549}}</ref> התנהגות זו תועדה לראשונה בווידאו ב[[שפתניב כתום-נקודות]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scienceblog.com/48078/video-show-tool-use-by-a-fish/|הכותב=|כותרת=Video shows first tool use by a fish|אתר=scienceblog.com|תאריך=14 April 2018}}</ref> הדג תועד מעיף חול כדי לחשוף את הצדפה, לוקח אותה בפיו ושוחה איתה לעבר סלע ספציפי המשמש לו כסדן, ומפצח אותה. דגי צלף משתמשים בזרם מים שהם מתיזים מפיהם כדי להפיל חרקים למים ולאכול אותם. הם לומדים, בעיקר מתצפית בפרטים מנוסים, להתאים את הכמות, העוצמה והזווית של זרם המים לגודל החרק ולמהירות וכיוון תנועתו.<ref>{{צ-מאמר|שם=Archerfish shots are evolutionarily matched to prey adhesion|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.cub.2006.08.082|כתב עת=Current Biology|שנת הוצאה=2006-10|עמ=R836–R837|כרך=16|doi=10.1016/j.cub.2006.08.082|מחבר=Thomas Schlegel, Christine J. Schmid, Stefan Schuster}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Animal Cognition: How Archer Fish Learn to Down Rapidly Moving Targets|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.cub.2005.12.037|כתב עת=Current Biology|שנת הוצאה=2006-02|עמ=378–383|כרך=16|doi=10.1016/j.cub.2005.12.037|מחבר=Stefan Schuster, Saskia Wöhl, Markus Griebsch, Ina Klostermeier}}</ref>

דגים זוכרים מאפיינים של דגים אינדיבידואליים אחרים (כמו התנהגותם בעבר), ומתאימים לכך את התנהגותם. דגים אף יכולים להיות מודעים לכך שדגים מסוימים צפו בהם בעבר ובאלו נסיבות. בניסוי שנערך על דגי קרב סיאמיים, הביאו זכרים להילחם מול נקבה. לאחר מכן ניתנה לכל אחד מהם בנפרד האפשרות לשהות במחיצת שתי נקבות, שאחת מהן הייתה הצופה בקרב. הזכר המנצח בילה זמן שווה עם שתי הנקבות, ואילו המפסיד העדיף את חברת הנקבה החדשה, ונמנע מזו שצפתה בתבוסתו.<ref>{{צ-מאמר|שם=COURTSHIP BY SUBORDINATE MALE SIAMESE FIGHTING FISH, BETTA SPLENDENS: THEIR RESPONSE TO EAVESDROPPING AND NAÏVE FEMALES|קישור=http://dx.doi.org/10.1163/156853903763999908|כתב עת=Behaviour|שנת הוצאה=2003|עמ=71–78|כרך=140|doi=10.1163/156853903763999908|מחבר=Michael Kidd, Brodie Herb, Suzanne Biron}}</ref>  

יש מספר דוגמאות לשיתופי פעולה בין דגים, כולל בין דגים ממינים שונים, המעידות על גמישות מחשבתית ועל יכולת תכנון. בים סוף תועדו צמדים של דקר (roving coral grouper) וצלופח ([[ניבן ענקי]]) משתפים פעולה: כשהדקר מזהה טרף שמסתתר בנקיק שהוא לא יכול להגיע אליו, הוא מבקר לעתים צלופח במחילת השינה שלו, ומנענע את ראשו בהזמנה לצאת יחד לציד, לעתים תוך מחווה מכוונת לעבר המקום בו מסתתר הטרף. לעתים הצלופח זוכה בטרף ולעתים הדקר אוכל אותו כשהוא נמלט מהמחסה שהצלופח נכנס אליו.<ref>{{צ-מאמר|שם=Interspecific Communicative and Coordinated Hunting between Groupers and Giant Moray Eels in the Red Sea|קישור=http://dx.doi.org/10.1371/journal.pbio.0040431|כתב עת=PLoS Biology|שנת הוצאה=2006-12-05|עמ=e431|כרך=4|doi=10.1371/journal.pbio.0040431|מחבר=Redouan Bshary, Andrea Hohner, Karim Ait-el-Djoudi, Hans Fricke}}</ref> גם דגי דוקרן נמרי תועדו עושים זאת, והוכח שהם גם לומדים לפנות לצלופחים שנטו יותר לשתף איתם פעולה בעבר.<ref>{{צ-מאמר|שם=Fish choose appropriately when and with whom to collaborate|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/j.cub.2014.07.033|כתב עת=Current Biology|שנת הוצאה=2014-09|עמ=R791–R793|כרך=24|doi=10.1016/j.cub.2014.07.033|מחבר=Alexander L. Vail, Andrea Manica, Redouan Bshary}}</ref>

דגים יכולים ללמוד לבצע פעולות רק על ידי צפייה באחרים מבצעים אותן . זה נקרא העברה תרבותית או למידה חברתית. כך למשל, דגים יכולים ללמוד מסלול לאחר שעקבו אחר מנהיג מנוסה מספר פעמים. מחקר אחד אימן דגי גופי לשחות דרך חור שמסומן באדום ולהתעלם מחור שמסומן בירוק כדי להשיג מזון. כשצורף לקבוצה המאומנת דג חדש שלא אומן, הוא למד מהם לבחור רק בחורים האדומים – ודבק בכך גם כשנותר לבדו, וגם כאשר היה מזון זמין מעבר לחור הירוק.<ref>{{צ-מאמר|שם=Shoaling generates social learning of foraging information in guppies|קישור=http://dx.doi.org/10.1006/anbe.1996.0318|כתב עת=Animal Behaviour|שנת הוצאה=1997-06|עמ=1161–1169|כרך=53|doi=10.1006/anbe.1996.0318|מחבר=KEVIN N LALAND, KERRY WILLIAMS}}</ref> בטבע, דגי שונית ממשפחת ה[[גממיתיים|גממתיים]] לומדים בהיותם דגיגים, את הנתיבים המסורתיים מאתרי האכילה הלילית שלהם בריף לאתרי המנוחה המשמשים אותם במהלך היום. אם קבוצה של 10-20 דגיגים מסומנת ומושתלת באוכלוסייה אחרת מאותו מין, הדגיגים עוקבים אחרי המקומיים לאורך מה שעבורם הוא מסלול חדש. ואם לאחר יומיים מורחקים כל המקומיים – הדגיגים עדיין ממשיכים לדבוק במסלולים ובאתרי האכילה והקינון שלמדו מהם.<ref>{{צ-מאמר|שם=Social transmission of behavioural traditions in a coral reef fish|קישור=http://dx.doi.org/10.1016/s0003-3472(84)80272-9|כתב עת=Animal Behaviour|שנת הוצאה=1984-05|עמ=379–384|כרך=32|doi=10.1016/s0003-3472(84)80272-9|מחבר=Gene S. Helfman, Eric T. Schultz}}</ref>

[[דג נקאי|דגי נקאי]] מציעים שירותי ניקיון והסרת טפילים ל"לקוחות" (ממינים אחרים) בתחנות ניקוי. "לקוחות" יכולים להזמין ניקוי באמצעות מחווה גופנית אופיינית או פשוט באמצעות המתנה ללא תנועה ליד תחנת הניקוי. הם יכולים אפילו להסתדר בתורים בהמתנה לשירות. נערכו תצפיות ומחקרים רבים על תופעה זו (רבים מהם על [[נקאי אילתי]]) ומעריכים כי היא מעידה על יכולות קוגניטיביות מפותחות גם מצד הלקוחות וגם מצד ספקי השירות. למשל, "לקוחות" יימנעו מלהגיע לתחנת ניקוי בה ראו "שירות גרוע" – נקאי שאכל עור חי (ולא רק עור מת וטפילים) וגרם תגובת כאב ללקוח.<ref>{{צ-מאמר|שם=Choosy reef fish select cleaner fish that provide high-quality service|קישור=http://dx.doi.org/10.1006/anbe.2001.1923|כתב עת=Animal Behaviour|שנת הוצאה=2002-03|עמ=557–564|כרך=63|doi=10.1006/anbe.2001.1923|מחבר=Redouan Bshary, Daniel Schäffer}}</ref><ref>{{צ-מאמר|שם=Biting cleaner fish use altruism to deceive image–scoring client reef fish|קישור=http://dx.doi.org/10.1098/rspb.2002.2084|כתב עת=Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences|שנת הוצאה=2002-10-22|עמ=2087–2093|כרך=269|doi=10.1098/rspb.2002.2084|מחבר=Redouan Bshary}}</ref> נראה גם שהנקאים מודעים לכך – וחשוב להם לשמור על המוניטין הטוב של תחנת הניקוי שלהם – שכן נמצא כי הם עושים עבודה טובה וזהירה יותר ככל שיותר לקוחות ממתינים וצופים.<ref>{{צ-מאמר|שם=Image scoring and cooperation in a cleaner fish mutualism|קישור=http://dx.doi.org/10.1038/nature04755|כתב עת=Nature|שנת הוצאה=2006-06|עמ=975–978|כרך=441|doi=10.1038/nature04755|מחבר=Redouan Bshary, Alexandra S. Grutter}}</ref> נקאים עובדים לפעמים בצוותים זוגיים של זכר ונקבה, וכשהנקבה  הקטנה יותר נושכת לקוח יותר מדי ומכעיסה אותו, הזכר רודף אחריה ו"מעניש" אותה על הפגיעה במוניטין של  העסק.<ref>{{צ-מאמר|שם=Punishers Benefit From Third-Party Punishment in Fish: Fig. 1|קישור=http://dx.doi.org/10.1126/science.1183068|כתב עת=Science|שנת הוצאה=2010-01-07|עמ=171–171|כרך=327|doi=10.1126/science.1183068|מחבר=Nichola J. Raihani, Alexandra S. Grutter, Redouan Bshary}}</ref> מחקר שפורסם ב-2019 אף מצא שדגי נקאי מסוגלים לזהות את עצמם במראה,<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.1101/397067|הכותב=Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Hirokazu Tanaka|כותרת=Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?|אתר=dx.doi.org|תאריך=2018-08-21|תאריך_וידוא=2019-10-17}}</ref> יכולת שנחשבת כמעידה על מודעות עצמית, וזוהתה עד כה רק בקרב מינים מעטים של יונקים ועופות שנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד.

מספר דגים תועדו במעבדות משחקים מיוזמתם, ככל הנראה רק לשם ההנאה שבכך. כך למשל, תועד דג-פיל משליך כדור אלומניום קטן לצינור היוצא מפילטר האקווריום, מניח לזרם להדוף את הכדור ואז חוזר על הפעולה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Helfman, G., and Collette, B.|שם=Fishes: The Animal Answer Guide|מקום הוצאה=Baltimore|מו"ל=Johns Hopkins University Press|שנת הוצאה=2011}}</ref> גם אמנונים בשבי תועדו משחקים שוב ושוב בטלטול מדחום צף.<ref>{{צ-מאמר|שם=Highly Repetitive Object Play in a Cichlid Fish (Tropheus duboisi)|קישור=http://dx.doi.org/10.1111/eth.12312|כתב עת=Ethology|שנת הוצאה=2014-09-30|עמ=38–44|כרך=121|doi=10.1111/eth.12312|מחבר=Gordon M. Burghardt, Vladimir Dinets, James B. Murphy}}</ref>


==בעלי חיים נוספים==
==בעלי חיים נוספים==

גרסה מ־21:08, 17 באוקטובר 2019

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: חוסר במקורות וסימוכין.

האינטֶליגנציה היא מכלול הקשרים שבאמצעותם פותרים בעיות הדורשות חשיבה בצורה יעילה. השאלה האם קיימת אינטליגנציה בבעלי חיים ומהם מאפינייה, הייתה במהלך העשורים האחרונים נושא למחקר מקיף. לאור עליית תורת האבולוציה והתבססותה של התפישה שלפיה תהליך הדרגתי הביא להיווצרותו של המין האנושי מבעלי חיים אחרים, תהו החוקרים האם לא ניתן למצוא את תכונתו הייחודית ביותר של האדם, האינטליגנציה, במינים מהם הוא התפתח ובמינים דומים להם. כמו כן, חקירת דרכי החשיבה של בעלי חיים השונים מבני האדם יכולה ללמד על האינטליגנציה האנושית בהשוואה שבניגוד. עם זאת, הפער בין האינטליגנציה של הפחות באנשים לזו של החכם בבעלי החיים הוא עצום, והדבר עודנו בגדר חידה למדע.[דרוש מקור]

דולפינים

ליונקים ימיים יש מוח מפותח ביותר בהשוואה לגודל גופם, והדבר מסייע להם בפיענוח אותות חושיים מאברי חוש מפותחים יותר מאשר האדם[דרוש מקור]. מעבר לזאת, ליונקים ימיים רבים קל לתקשר עם בני אדם הן בטבע והן בשבי והם מחפשים את קרבת האדם[דרוש מקור] ומרשימים אותו כבעלי חיים תבוניים. הדולפינים ידועים כחיה תבונית ותקשורתית במיוחד. קיימות עדויות מחקריות מפתיעות לאינטליגנציה הדולפינית ולשימוש בשפה.

באחד הניסויים הפרידו בין דולפין זכר לדולפין נקבה בבריכה על ידי מחיצה ולימדו את הנקבה ללחוץ על דוושה כדי לקבל פרס. התברר שגם הזכר החל ללחוץ על הדוושה, מבלי שעבר תהליך של לימוד[דרוש מקור]. ההסבר שנתנו החוקרים היה שבאמצעות גלי הקול שעברו דרך המחיצה סיפרה הנקבה לזכר על כדאיות הלחיצה על הדוושה.

בניסוי אחר מרשים אף יותר דולפינים למדו באמצעות שפה של שריקות וסימנים לבצע פקודות. הם ידעו לצרף מילים לביטוי חדש והצליחו להבחין בין מושאים שונים (כמו ההבדל בין "הבא את הכדור לסל" לבין "הבא את הסל לכדור")[דרוש מקור].

ייתכן גם שדולפינים מנהלים סוגים מסוימים של ויכוחים. ערבוביית הקולות שהם משמיעים בהתאספותם במקום אחד הולכת ומקבלת גוון הרמוני יותר ומסתיימת ביציאה לפעולה.

טקטיקת הציד הבסיסית של דולפינים כוללת כיתור של להקות דגים ואז שחייה בפה פתוח לתוכן בתקווה שהדגיגים הזריזים לא יצלחו להתחמק עקב הצפיפות, הדגים מצידם מנסים לשבור את המרקם ההומוגני ולמנוע ריכוזם בכדור דגים גדול. במאוריטניה נצפה שיתוף פעולה בין דייגים לבין דולפינים. הדייגים חבטו במי הים בידיהם בצורה המסורתית העוברת בשבטם מאות שנים (והקימו בכך קול רעש תת-ימי גדול), והדולפינים שהגיעו תוך מספר דקות דחפו על ידי שחייה והימום סונאר את להקות הדגים אל החוף. משנאספו הדגים לתוך רשתות גדולות הפתוחות לכיוון הים במים רדודים, יכלו הדולפינים ליהנות מציד נוח עקב המחסום המלאכותי, והדייגים מצידם קיבלו להקות דגים שלמות בלי הצורך לצאת עם סירה לים.

קופי אדם

שימפנזה מצוי משתמש במקל כדי להוריד חפץ מעץ, הספארי ברמת גן

חקר האינטליגנציה בקופי האדם התפתח מאוד, מאחר שקל בהרבה לנהל אותו במעבדה מאשר לחקור דולפינים בים או בבריכה.

יכולת מנטלית להוליך שולל

בקרב קופים - בבונים ובקרב קופי אדם חברתיים - שימפנזים וגורילות התגלו תכונות של אלטרואיזם והכרת טובה לאורך זמן, אך גם יכולת להוליך שולל. בין השאר תועד מקרה שבו שימפנזה השמיע זעקת בהלה כדי להבריח את בני קבוצתו ומיד זלל את הבננות שהם הותירו אחריהם. יש חוקרים שסבורים שמצאו ראיות ליכולתם של קופי אדם לתכנן אסטרטגיות ארוכות טווח, אפילו על פני חודשים, ואף להקריב מטרות בטווח הקצר למען הטווח הארוך.

מחקר אחר מצא כי בבונים ניחנים גם הם ביכולת לשקר ולהונות, כאשר הניחו החוקרים בננה ליד שיח באופן כזה שרק הבבון הקרוב לחוקר הבחין במעשה. משהתקרבו אליו חבריו לקבוצה הוא נעץ את מבטו אל-על, לעבר ענף של עץ שכן. הבבונים עקבו אחרי מבטו ומשלא גילו דבר על ענפי העץ נואשו ועזבו את המקום. רגע אחרי שנטשו את המקום אץ הבבון לעבר השיח ולקח את הבננה.

שימוש בכלים

קופים מסוגלים לעשות שימוש בכלים. שימפנזה רעב שרואה בננה תלויה על הקיר יכול לאסוף ארגזים, לשים אותם זה על זה, לעלות על הסולם המלאכותי שיצר ולאכול את הפרי הנכסף. בטבע מפורסמת יכולתם של הקופים לעצב סוגים שונים של זרדים כדי לשלוף טרמיטים, או להוציאם באמצעות ענף אחרי שמרטו את עליו.

שימפנזים נצפו לועסים עלים ויוצרים מהם ספוג לשאיבת מים מנקיקים חבויים בסלע, פעולות הדורשות שימוש בדמיון חזותי וביכולת ליצור כלים פונקציונליים ייחודיים. ההבדל בין פעילות זו לבין סיתות אבנים על ידי הומו הביליס נחשב להבדל של דרגה ולא של מהות. בספארי ברמת גן ישנו סיפור על אורנגוטן בשם מושון. בעזרת מקל גדול מושון היה חובט בחוטי החשמל, שובר את המבודדים מה שגורם לקצר. וזאת על מנת שיוכל לרדת לתעלה של הספארי,  שאליה יורד בעזרת הכנסת מקלות לתוך חורי הניקוז היוצאים לתעלה, נאחז בהם וכל יורד או לחלופין מבקש שחבר ייתן לו יד והוא יוכל להאחז בו, ואז לרדת לאסוף משם אוכל שנזרק על ידי הקהל.

ישנם הישגים שנרשמו אצל דולפינים, שקופים לא הגיעו אליהם. למשל ההבנה שבעקבות הצבעה באצבע יש להסתכל לא באצבע, אלא על הכיוון שעליו מצביעים.

קופים לומדים שפה

ערך מורחב – ניסויים בלשניים בקופי אדם
בונובו ("שימפנזה ננסי"), שדומה לאדם יותר משאר מיני קופי האדם, היה מושא מחקר בניסויים בלשניים, שבהם הושגה פריצת דרך בהבנת מנגנון רכישת השפה

מחקר רב נערך על יכולתם של קופים ללמוד שפת סימנים, ונרשמו הצלחות יפות בתחום זה, אם כי עוד לא נמצא קוף המסוגל לנהל שיחה של ממש או לעשות במילים שימוש המיועד להשביע סקרנות ולא צרכים בסיסיים פשוטים.

לימדו בהצלחה שימפנזה, בשם שרה, לסמן האם שני עצמים שהוצגו בפניה הם זהים או לא. כמו כן הצליחה לבטא משפטים שיאפשרו לה לקבל מהמטפלת שלה תגמול (למשל "מרי נותנת לשרה תפוח").

באופן כללי עלה יפה הניסיון ללמד את השימפנזה לקשר בין סמל לבין עצם מוחשי. התברר שהשימפנזות מסוגלות גם לתת תוויות לעצמים בלתי מוכרים על פי עצמים ידועים. מלפפון למשל זכה לכינוי "בננה ירוקה".

הקופים הצליחו להשיג הישג שתינוקות אנושיים מגיעים אליו רק בגיל שנתיים, לראות במראה כתם על מצחם ולגעת במצח ולא בראי. התנהגות כזו מראה לכאורה על מודעות עצמית.

גם בקרב האורנגאוטן נמצאה אינטליגנציה גבוהה יחסית. קוף בשם שאנטק ידע להבטיח "לא שיניים" משום ש"דייב חסר אצבע", כלומר שייזהר לא לנשוך מטפל פצוע באצבעו בעת משחק.

עם זאת אין לקופים כל יכולת לבצע שינויים בתחביר, לעבור מלשון פעילה לסבילה ("אני אכלתי את הבננה" - "הבננה נאכלה על ידי").

דגים

מחקרים רבים הוכיחו שדגים זוכרים מידע למשך חודשים ושנים: שושנון אילתי זיהה את בן (או בת) זוגו לאחר שהורחק ממנו למשך חודש.[1] דגי צלף יכולים לזהות פרצוף אנושי מוכר בין 40 פרצופים.[2] דגים יכולים ללמוד לחמוק מרשתות נגררות – ולזכור זאת 11 חודשים לאחר מכן[3] וניסויים מצאו שהם משתפרים בפיתרון בעיות מבוך.[4] דגים מסוגלים גם להכליל על סמך מספר רב של זכרונות: כך למדו דגי זהב[5] וקרפיונים[6] להבחין בין יצירות מוסיקליות מז'אנרים שונים (קלאסית או ג'אז, למשל).

יש מספר דוגמאות לשימוש בכלים בקרב דגים, אך הוא מוגבל בשל יכולתם לאחוז בכלים רק באמצעות פיהם.[7] כמה מיני שפתוניים אוחזים בפיהם צדפות ומטיחים אותם כנגד סלע (המשמש כ"סדן") כדי לפצח אותן.[8] התנהגות זו תועדה לראשונה בווידאו בשפתניב כתום-נקודות.[9] הדג תועד מעיף חול כדי לחשוף את הצדפה, לוקח אותה בפיו ושוחה איתה לעבר סלע ספציפי המשמש לו כסדן, ומפצח אותה. דגי צלף משתמשים בזרם מים שהם מתיזים מפיהם כדי להפיל חרקים למים ולאכול אותם. הם לומדים, בעיקר מתצפית בפרטים מנוסים, להתאים את הכמות, העוצמה והזווית של זרם המים לגודל החרק ולמהירות וכיוון תנועתו.[10][11]

דגים זוכרים מאפיינים של דגים אינדיבידואליים אחרים (כמו התנהגותם בעבר), ומתאימים לכך את התנהגותם. דגים אף יכולים להיות מודעים לכך שדגים מסוימים צפו בהם בעבר ובאלו נסיבות. בניסוי שנערך על דגי קרב סיאמיים, הביאו זכרים להילחם מול נקבה. לאחר מכן ניתנה לכל אחד מהם בנפרד האפשרות לשהות במחיצת שתי נקבות, שאחת מהן הייתה הצופה בקרב. הזכר המנצח בילה זמן שווה עם שתי הנקבות, ואילו המפסיד העדיף את חברת הנקבה החדשה, ונמנע מזו שצפתה בתבוסתו.[12]  

יש מספר דוגמאות לשיתופי פעולה בין דגים, כולל בין דגים ממינים שונים, המעידות על גמישות מחשבתית ועל יכולת תכנון. בים סוף תועדו צמדים של דקר (roving coral grouper) וצלופח (ניבן ענקי) משתפים פעולה: כשהדקר מזהה טרף שמסתתר בנקיק שהוא לא יכול להגיע אליו, הוא מבקר לעתים צלופח במחילת השינה שלו, ומנענע את ראשו בהזמנה לצאת יחד לציד, לעתים תוך מחווה מכוונת לעבר המקום בו מסתתר הטרף. לעתים הצלופח זוכה בטרף ולעתים הדקר אוכל אותו כשהוא נמלט מהמחסה שהצלופח נכנס אליו.[13] גם דגי דוקרן נמרי תועדו עושים זאת, והוכח שהם גם לומדים לפנות לצלופחים שנטו יותר לשתף איתם פעולה בעבר.[14]

דגים יכולים ללמוד לבצע פעולות רק על ידי צפייה באחרים מבצעים אותן . זה נקרא העברה תרבותית או למידה חברתית. כך למשל, דגים יכולים ללמוד מסלול לאחר שעקבו אחר מנהיג מנוסה מספר פעמים. מחקר אחד אימן דגי גופי לשחות דרך חור שמסומן באדום ולהתעלם מחור שמסומן בירוק כדי להשיג מזון. כשצורף לקבוצה המאומנת דג חדש שלא אומן, הוא למד מהם לבחור רק בחורים האדומים – ודבק בכך גם כשנותר לבדו, וגם כאשר היה מזון זמין מעבר לחור הירוק.[15] בטבע, דגי שונית ממשפחת הגממתיים לומדים בהיותם דגיגים, את הנתיבים המסורתיים מאתרי האכילה הלילית שלהם בריף לאתרי המנוחה המשמשים אותם במהלך היום. אם קבוצה של 10-20 דגיגים מסומנת ומושתלת באוכלוסייה אחרת מאותו מין, הדגיגים עוקבים אחרי המקומיים לאורך מה שעבורם הוא מסלול חדש. ואם לאחר יומיים מורחקים כל המקומיים – הדגיגים עדיין ממשיכים לדבוק במסלולים ובאתרי האכילה והקינון שלמדו מהם.[16]

דגי נקאי מציעים שירותי ניקיון והסרת טפילים ל"לקוחות" (ממינים אחרים) בתחנות ניקוי. "לקוחות" יכולים להזמין ניקוי באמצעות מחווה גופנית אופיינית או פשוט באמצעות המתנה ללא תנועה ליד תחנת הניקוי. הם יכולים אפילו להסתדר בתורים בהמתנה לשירות. נערכו תצפיות ומחקרים רבים על תופעה זו (רבים מהם על נקאי אילתי) ומעריכים כי היא מעידה על יכולות קוגניטיביות מפותחות גם מצד הלקוחות וגם מצד ספקי השירות. למשל, "לקוחות" יימנעו מלהגיע לתחנת ניקוי בה ראו "שירות גרוע" – נקאי שאכל עור חי (ולא רק עור מת וטפילים) וגרם תגובת כאב ללקוח.[17][18] נראה גם שהנקאים מודעים לכך – וחשוב להם לשמור על המוניטין הטוב של תחנת הניקוי שלהם – שכן נמצא כי הם עושים עבודה טובה וזהירה יותר ככל שיותר לקוחות ממתינים וצופים.[19] נקאים עובדים לפעמים בצוותים זוגיים של זכר ונקבה, וכשהנקבה  הקטנה יותר נושכת לקוח יותר מדי ומכעיסה אותו, הזכר רודף אחריה ו"מעניש" אותה על הפגיעה במוניטין של  העסק.[20] מחקר שפורסם ב-2019 אף מצא שדגי נקאי מסוגלים לזהות את עצמם במראה,[21] יכולת שנחשבת כמעידה על מודעות עצמית, וזוהתה עד כה רק בקרב מינים מעטים של יונקים ועופות שנחשבים כאינטליגנטיים במיוחד.

מספר דגים תועדו במעבדות משחקים מיוזמתם, ככל הנראה רק לשם ההנאה שבכך. כך למשל, תועד דג-פיל משליך כדור אלומניום קטן לצינור היוצא מפילטר האקווריום, מניח לזרם להדוף את הכדור ואז חוזר על הפעולה.[22] גם אמנונים בשבי תועדו משחקים שוב ושוב בטלטול מדחום צף.[23]

בעלי חיים נוספים

תוכים

המחקר על התוכי אפרור אפריקני התמקד בתוכי אחד ספציפי בשם אלכס. איירין פפרברג, שסיכמה את מחקרה בספר שיצא מטעם אוניברסיטת הרווארד ב-1999, הצליחה ללמד אותו לספור עד שש, להבדיל בין זהה לשונה, לתאר צבעים ותבניות בסיסיות של צורות. באחת מנסיעותיה, כשעזבה את אלכס, סימנה לו פפרברג באצבעותיה כמה ימים תעדר. כשנעדרה יום אחד יותר מהמתוכנן, גילתה שהוא החל למרוט את נוצותיו.

כלבים וחתולים

בשנת 2010 התפרסם כי מדענים באוניברסיטת אוקספורד מצאו שהאינטליגנציה של כלבים התפתחה מהר יותר ולרמה גבוהה יותר, ביחס לאינטליגנציה של חתולים[24]. ככל הנראה מוחו של החתול לא התפתח במהירות דומה לזו של הכלב בעקבות מיעוט אינטראקציות חברתיות של החתול עם הסביבה[24].

לווייתנים

בקבוצת יונקי הים לא רק הדולפינים מושכים את תשומת לבם של חוקרי אינטליגנציה, אלא גם לווייתנאים. לחלק מהלווייתנים יש שפה שהיו שהגדירוה "שירה". באופן מפתיע, נמצאו נקודות דמיון בין התנהגותם החברתית ולשונם לבין אלו של הפילים.

אנפית הבקר

כאשר אנפית נוטלת במקורה פירורי לחם ומשליכה אותם למים כפיתיון לדגים, זה מעשה הדורש לא רק זיכרון ויכולת למידה, כי אם גם זיהוי סוגי המזון האכילים לדגים והבנת אורחות חייהם.

עורבים

עורבים מניחים אגוזי מלך על כביש סואן וממתינים בצדי הדרך למשאיות שיפצחו אותם, מעשה המחייב הבנה מורכבת של הקשר בין סיבה למסובב.

במקרה שהתפרסם נצפה עורב אשר הוציא דבר מאכל מכוס ארוכה וצרה באמצעות קנה מכופף שהחזיק בפיו.

התברר מעל לכל ספק שבעלי חיים כמו עורבים ניחנים ביכולת המנטלית לשקר ולהונות. באחד המקרים נצפה עורב המתחזה למת ליד פגר של ארנבת. התחזותו גרמה ככל הנראה לעורבים אחרים להסיק מסקנה מוטעית שהפגר מורעל. משהסתלקו מהמקום, העורב המתחזה קם על רגליו ואכל את בשרה של הארנבת.

עורבים ניחנים באינטליגנציה רגשית, המתבטאת בניחום עורבים אחרים, עימם יש להם קשר בעל ערך, לאחר עימות. הניחום נעשה על ידי התנהגויות כמו מגעים עדינים, אכילה משותפת[25][26][27].

תרנגול הבית

ערך מורחב – תרנגול הבית

היבטים תאורטיים

לפי הגישה האקולוגית קיימות מעין "אינטליגנציות מרובות" בבעלי חיים, שאותן יש לבחון בהקשריהן הספציפיים, ואין למתוח קו ישר בין יכולות מוגדרות לבין אינטליגנציה כללית. ציפורים מסוימות היודעות לנדוד בצורה מדויקת על פני מרחקים עצומים כנראה לומדות מפות כוכבים, לכאורה כישרון מזהיר, אך השימוש בו מצומצם לעניין הנדידה בלבד. קיימות צרעות היודעות להשתמש בסימני דרך כדי לאתר את הקן, אך אם מתערב צד שלישי ומזיז את הסימנים ממקומם, אפילו מעט, הן חגות על עקבותיהן ללא תועלת[28].

לפי גישה מגבילה זו, השוואה והקבלה בין בעלי חיים שונים ובין כשרונות שונים של אותו בעל חיים הן כמעט חסרות טעם. אף על פי כן חוקרים רבים סבורים, בעקבות צ'ארלס דרווין, שיש מקום לערוך השוואות בעולם החי, לפחות בין בעלי חיים קרובים אבולוציונית[29].

הביהביוריזם נתן פתח להשוואה בין מנגנוני לימוד המשותפים לכל היצורים החיים, אם כי מורכבותם משתנה, כשעמד על קיומה של מערכת למידה בסיסית בבעלי החיים. המנגנון הביהביוריסיטי קיים אפילו בחולדות ובעכברים ומבוסס על התניה קלאסית והתניה אופרנטית.
המחקר החדש הוכיח שהלמידה באמצעות התניות אינה טכנית ונסיבתית, אלא מכילה מרכיבים הכרתיים ברורים. למשל, לא כמות ההצמדות בין לחיצת דוושה לבין קבלת מזון קובעת האם החיה תלמד ללחוץ על הדוושה, אלא יכולת הלחיצה לנבא מזון, כלומר אחוז הפעמים שבהן השימוש בדוושה אכן גרר תגמול באוכל.

לפי תאוריות הנביעה (Emergence) (הנקראת גם תאוריית תל הנמלים) על פיה אינטליגנציה נובעת מאוסף של יחידות חשיבה לא אינטליגנטיות הפועלות יחד על פי אסופת כללים פשוטה, כך של"תל נמלים" כקבוצה ישנה אינטליגנציה, הרי שיש לדבר גם על עדרי חיות.

בשנים האחרונות החלו לבדוק את דרכי הבדיקה עצמן, והובעה ביקורת רבה על השיטות האתנוצנטריסטיות המניחות כי "נלמד" את החיה הנבדקת להגיב תגובות אינטליגנטיות בשיטות אנושיות, ונבדוק את תגובתן בעיניים אנושיות. מקרהו של התוכי אלכס מפורסם בעניין זה. התוכי לא הצליח ללמוד משימה מסוימת ונכשל בה שוב ושוב, למרות שקיבל הדרכה טובה פעם אחר פעם. ואז צפה בסטודנטים המבצעים את המשימה. על ידי חיקוי פעולותיהם הצליח להבין את המשימה, ובעקבות זאת צלח את המבחן בהצלחה טובה יותר מהנבחנים האנושיים.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אינטליגנציה בבעלי חיים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Hans W. Fricke, Öko-Ethologie des monogamen Anemonenfisches Amphiprion bicinctus (Freiwasseruntersuchung aus dem Roten Meer), Zeitschrift für Tierpsychologie 36, 2010-04-26, עמ' 429–512 doi: 10.1111/j.1439-0310.1974.tb02135.x
  2. ^ Cait Newport, Guy Wallis, Yarema Reshitnyk, Ulrike E. Siebeck, Discrimination of human faces by archerfish (Toxotes chatareus), Scientific Reports 6, 2016-06-07 doi: 10.1038/srep27523
  3. ^ Culum Brown, Familiarity with the test environment improves escape responses in the crimson spotted rainbowfish, Melanotaenia duboulayi, Animal Cognition 4, 2001-10-01, עמ' 109–113 doi: 10.1007/s100710100105
  4. ^ Tyrone Lucon-Xiccato, Angelo Bisazza, Complex maze learning by fish, Animal Behaviour 125, 2017-03, עמ' 69–75 doi: 10.1016/j.anbehav.2016.12.022
  5. ^ Makali Haines, Sophia Hallam, Human Music Genre Recognition in Goldfish, https://digitalcommons.owu.edu, ‏25.4.2019
  6. ^ Ava R. Chase, Music discriminations by carp (Cyprinus carpio), Animal Learning & Behavior 29, 2001-11, עמ' 336–353 doi: 10.3758/bf03192900
  7. ^ Culum Brown, Tool use in fishes, Fish and Fisheries 13, 2011-11-24, עמ' 105–115 doi: 10.1111/j.1467-2979.2011.00451.x
  8. ^ Coyer, J.A., Use of a rock as an anvil for breaking scallops by the yellowhead wrasse, (1995) ,Bulletin of Marine Science 57: 548-549
  9. ^ Video shows first tool use by a fish, scienceblog.com, ‏14 April 2018
  10. ^ Thomas Schlegel, Christine J. Schmid, Stefan Schuster, Archerfish shots are evolutionarily matched to prey adhesion, Current Biology 16, 2006-10, עמ' R836–R837 doi: 10.1016/j.cub.2006.08.082
  11. ^ Stefan Schuster, Saskia Wöhl, Markus Griebsch, Ina Klostermeier, Animal Cognition: How Archer Fish Learn to Down Rapidly Moving Targets, Current Biology 16, 2006-02, עמ' 378–383 doi: 10.1016/j.cub.2005.12.037
  12. ^ Michael Kidd, Brodie Herb, Suzanne Biron, COURTSHIP BY SUBORDINATE MALE SIAMESE FIGHTING FISH, BETTA SPLENDENS: THEIR RESPONSE TO EAVESDROPPING AND NAÏVE FEMALES, Behaviour 140, 2003, עמ' 71–78 doi: 10.1163/156853903763999908
  13. ^ Redouan Bshary, Andrea Hohner, Karim Ait-el-Djoudi, Hans Fricke, Interspecific Communicative and Coordinated Hunting between Groupers and Giant Moray Eels in the Red Sea, PLoS Biology 4, 2006-12-05, עמ' e431 doi: 10.1371/journal.pbio.0040431
  14. ^ Alexander L. Vail, Andrea Manica, Redouan Bshary, Fish choose appropriately when and with whom to collaborate, Current Biology 24, 2014-09, עמ' R791–R793 doi: 10.1016/j.cub.2014.07.033
  15. ^ KEVIN N LALAND, KERRY WILLIAMS, Shoaling generates social learning of foraging information in guppies, Animal Behaviour 53, 1997-06, עמ' 1161–1169 doi: 10.1006/anbe.1996.0318
  16. ^ Gene S. Helfman, Eric T. Schultz, Social transmission of behavioural traditions in a coral reef fish, Animal Behaviour 32, 1984-05, עמ' 379–384 doi: 10.1016/s0003-3472(84)80272-9
  17. ^ Redouan Bshary, Daniel Schäffer, Choosy reef fish select cleaner fish that provide high-quality service, Animal Behaviour 63, 2002-03, עמ' 557–564 doi: 10.1006/anbe.2001.1923
  18. ^ Redouan Bshary, Biting cleaner fish use altruism to deceive image–scoring client reef fish, Proceedings of the Royal Society of London. Series B: Biological Sciences 269, 2002-10-22, עמ' 2087–2093 doi: 10.1098/rspb.2002.2084
  19. ^ Redouan Bshary, Alexandra S. Grutter, Image scoring and cooperation in a cleaner fish mutualism, Nature 441, 2006-06, עמ' 975–978 doi: 10.1038/nature04755
  20. ^ Nichola J. Raihani, Alexandra S. Grutter, Redouan Bshary, Punishers Benefit From Third-Party Punishment in Fish: Fig. 1, Science 327, 2010-01-07, עמ' 171–171 doi: 10.1126/science.1183068
  21. ^ Masanori Kohda, Takashi Hotta, Tomohiro Takeyama, Satoshi Awata, Hirokazu Tanaka, Cleaner wrasse pass the mark test. What are the implications for consciousness and self-awareness testing in animals?, dx.doi.org, ‏2018-08-21
  22. ^ Helfman, G., and Collette, B., Fishes: The Animal Answer Guide, Baltimore: Johns Hopkins University Press, 2011
  23. ^ Gordon M. Burghardt, Vladimir Dinets, James B. Murphy, Highly Repetitive Object Play in a Cichlid Fish (Tropheus duboisi), Ethology 121, 2014-09-30, עמ' 38–44 doi: 10.1111/eth.12312
  24. ^ 1 2 שלומי עוזיאל‏, אז מי חכם יותר?, באתר וואלה‏, 28 בנובמבר 2010
  25. ^ צבי ינאי, הקו הדק שבין אדם לחיה, באתר ynet, 24 בדצמבר 2008
  26. ^ עד כמה אינטליגנטיים העורבים? באתר TED
  27. ^ Do Ravens Show Consolation? Responses to Distressed Others
  28. ^ על הספיקס (?), פרק בספרו של דאגלס הופשטטר תמות מטהמאגיות (משחק מילים עם האנגלית Mathematical Themes) על האינטליגנציה האנושית
  29. ^ מרי מידג'לי, לעומת זאת, טוענת שעלינו לכבד את חלקם האינטליגנטי בכל רמה שהיא
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אינטליגנציה_בבעלי_חיים&oldid=26528184"