התעללות רגשית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה, הבהרה. הוספת פרק גורמים. ההתמקדות הייתה בעיקר בגברים מתעללים.
שורה 1: שורה 1:
⚫
'''התעללות רגשית''', המכונה לעיתים קרובות '''התעללות נפשית''', היא סוג של [[התעללות]], שבה אדם מתנהג בצורה שעלולה לגרום ל[[טראומה נפשית]], אובדן ה[[ערך עצמי (פסיכולוגיה)|ערך העצמי]], תלות נפשית וכלכלית בתוקף, [[הפרעת חרדה|חרדה]], [[דיכאון קליני]] ואף [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]].<ref name="Dutton, D. G. 1994">{{Cite journal|title=Patriarchy and wife assault: the ecological fallacy|last=Dutton|first=Donald G.|date=Summer 1994|journal=[[Violence & Victims]]|issue=2|doi=10.1891/0886-6708.9.2.167|volume=9|pages=167–182|pmid=7696196|ref=harv}}</ref><ref name="Maiuro">{{Citation|last=Dutton|first=Mary Ann|last2=Goodman|first2=Lisa A.|last3=Bennett|first3=Lauren|contribution=Court-involved battered women's responses to violence: the role of psychological, physical, and sexual abuse|editor1=Maiuro|title=Psychological abuse in violent domestic relations|page=197|publisher=Springer Publishing Company|place=New York|year=2000|isbn=9780826111463|ref=harv|postscript=.}} [https://books.google.com/books?id=pv6XIjT4MpUC&printsec=frontcover#PPA192,M1 Preview.]</ref><ref name="Emotional Abuse">{{Cite journal|title=Childhood emotional abuse|last=Thompson|first=Anne E.|last2=Kaplan|first2=Carole A.|date=February 1996|journal=[[British Journal of Psychiatry|The British Journal of Psychiatry]]|issue=2|doi=10.1192/bjp.168.2.143|volume=168|pages=143–148|pmid=8837902|ref=harv}}</ref>
{{להשלים|כל הערך=כן}}

⚫
'''התעללות רגשית''', המכונה לעיתים קרובות '''התעללות פסיכולוגית''', היא סוג של [[התעללות]], שבה אדם מתנהג בצורה שעלולה לגרום ל[[טראומה נפשית]], כולל [[הפרעת חרדה|חרדה]], [[דיסתימיה|דיכאון כרוני]] או [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית]].<ref name="Dutton, D. G. 1994">{{Cite journal|title=Patriarchy and wife assault: the ecological fallacy|last=Dutton|first=Donald G.|date=Summer 1994|journal=[[Violence & Victims]]|issue=2|doi=10.1891/0886-6708.9.2.167|volume=9|pages=167–182|pmid=7696196|ref=harv}}</ref><ref name="Maiuro">{{Citation|last=Dutton|first=Mary Ann|last2=Goodman|first2=Lisa A.|last3=Bennett|first3=Lauren|contribution=Court-involved battered women's responses to violence: the role of psychological, physical, and sexual abuse|editor1=Maiuro|title=Psychological abuse in violent domestic relations|page=197|publisher=Springer Publishing Company|place=New York|year=2000|isbn=9780826111463|ref=harv|postscript=.}} [https://books.google.com/books?id=pv6XIjT4MpUC&printsec=frontcover#PPA192,M1 Preview.]</ref><ref name="Emotional Abuse">{{Cite journal|title=Childhood emotional abuse|last=Thompson|first=Anne E.|last2=Kaplan|first2=Carole A.|date=February 1996|journal=[[British Journal of Psychiatry|The British Journal of Psychiatry]]|issue=2|doi=10.1192/bjp.168.2.143|volume=168|pages=143–148|pmid=8837902|ref=harv}}</ref>
ב[[חוק העונשין]] הישראלי, התעללות נפשית מוכרת כעבירה פלילית בהקשר מוגבל של "התעללות בקטין או בחסר ישע."<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9F_%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_26_%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9F_-_%22%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%A7%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%97%D7%A1%D7%A8%D7%99_%D7%99%D7%A9%D7%A2%22|כותרת=תיקון מספר 26 לחוק העונשין - "חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע"|אתר=כל-זכות|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-08-31}}</ref> אך בניגוד למדינות אחרות בעולם, אין בחוק הישראלי הכרה בהתעללות נפשית כעבירה פלילית העומדת בפני עצמה בהקשרים רחבים יותר של מעשי אלימות במערכות יחסים. כך למשל ב[[ספרד]], אלימות נפשית שגרתית במסגרת יחסים משפחתיים היא עבירה פלילית שבצידה עונש מרבי של חמש שנות מאסר.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=עו"ד ליאור בן דוד|שם=חקיקה בנוגע להתעללות נפשית וכלכלית במסגרת המאבק באלימות במשפחה|כתב עת=|קישור=https://main.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/Survey110515.pdf}}</ref>

דו"ח מ-2012 מטעם ה[[או"ם]] שעוסק בחקיקה בנושא אלימות נגד נשים, ממליץ למדינות העולם, בין השאר, לאמץ בחקיקתן הגדרה רחבה של המושג [[אלימות במשפחה]], שתכלול "אלימות פיזית, מינית, נפשית, וכלכלית".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.unwomen.org/en/digital-library/publications/2012/12/handbook-for-legislation-on-violence-against-women|כותרת=Handbook for Legislation on Violence against Women|אתר=UN Women|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-08-31}}</ref>

גוף מחקר גדול מצא כי התעללות נפשית בקרב מתעללים במשפחה היא גורם מנבא לאלימות פיזית.<ref name=":0">{{צ-מאמר|שם=Husbands' and Wives' Marital Adjustment, Verbal Aggression, and Physical Aggression as Longitudinal Predictors of Physical Aggression in Early Marriage.|קישור=https://www.researchgate.net/publication/8022975_Husbands'_and_Wives'_Marital_Adjustment_Verbal_Aggression_and_Physical_Aggression_as_Longitudinal_Predictors_of_Physical_Aggression_in_Early_Marriage|כתב עת=Journal of Consulting and Clinical Psychology|שנת הוצאה=2005|עמ=28–37|כרך=73|doi=10.1037/0022-006X.73.1.28|מחבר=Julie A. Schumacher, Kenneth E. Leonard}}</ref><ref name=":1">{{צ-מאמר|שם=Nonphysical Abuse Among Batterer Program Participants|קישור=https://doi.org/10.1023/A:1020304715511|כתב עת=Journal of Family Violence|שנת הוצאה=2002-12-01|עמ=293–314|כרך=17|doi=10.1023/A:1020304715511|מחבר=Edward W. Gondolf, D. Alex Heckert, Chad M. Kimmel}}</ref> לעתים קרובות התעללות נפשית נחקרת ב[[ספרות מקצועית|ספרות המקצועית]] לצד [[אלימות פיזית]] (IPV, אלימות בין בני זוג).<ref name=":0" /><ref name=":1" />


==ביטויים שונים של התעללות רגשית==
==ביטויים שונים של התעללות רגשית==
התעללות פסיכולוגית כוללת, בין היתר, [[השפלה (רגש)|השפלות]] מילוליות, [[ניבול פה|ניבולי פה]], איומים, מניעת אמצעים כלכליים, [[מעקב סמוי]] (פיזי, דיגיטלי), [[ענישה]], בידוד חברתי ומשפחתי,[[סחיטה (עבירה)|סחיטה]], הגחכה, ועוד. התעללות פסיכולוגית נבנית על בסיס רחב של טקטיקות שמטרתן להפעיל כוח ושליטה על הקורבן.  
התעללות רגשית יכולה ללבוש פנים רבות. בהתאם לכך, ישנן מספר דרכים שבהן ההתעללות הרגשית יכולה לבוא לידי ביטוי.


===מניפולציות רגשיות===
===מניפולציות רגשיות===
שורה 22: שורה 27:


טיפול בשתיקה הוא סירוב לתקשר מילולית עם מישהו אחר שמעוניין בתקשורת. ההתנהגות יכולה לנוע החל מהזעפת פנים ועד לכדי התנהגות פוגענית ומרושעת. מתן יחס שכזה יכול להיות צורה של [[התנהגות פסיבית-אגרסיבית]] כחלק מהתעללות רגשית במסגרתה אי שביעות רצון, [[זלזול]] [[בוז|ובוז]] מוצגים באמצעות מחוות לא-מילוליות תוך שמירה על שתיקה מילולית{{הערה|{{Cite web|url=http://outofthefog.net/CommonBehaviors/SilentTreatment.html|title=The Silent Treatment|accessdate=1 August 2016|publisher=}}}}. ה[[פסיכולוגיה קלינית|פסיכולוגית הקלינית]] הרייט ברייקר מזהה את הבחירה לנקוט התנהגות זו כסוג של ענישה [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיבית]]{{הערה|שם=braiker|{{Cite book|title=Who's Pulling Your Strings ? How to Break The Cycle of Manipulation|last=Braiker|first=Harriet B.|year=2004|isbn=0-07-144672-9}}}}.
טיפול בשתיקה הוא סירוב לתקשר מילולית עם מישהו אחר שמעוניין בתקשורת. ההתנהגות יכולה לנוע החל מהזעפת פנים ועד לכדי התנהגות פוגענית ומרושעת. מתן יחס שכזה יכול להיות צורה של [[התנהגות פסיבית-אגרסיבית]] כחלק מהתעללות רגשית במסגרתה אי שביעות רצון, [[זלזול]] [[בוז|ובוז]] מוצגים באמצעות מחוות לא-מילוליות תוך שמירה על שתיקה מילולית{{הערה|{{Cite web|url=http://outofthefog.net/CommonBehaviors/SilentTreatment.html|title=The Silent Treatment|accessdate=1 August 2016|publisher=}}}}. ה[[פסיכולוגיה קלינית|פסיכולוגית הקלינית]] הרייט ברייקר מזהה את הבחירה לנקוט התנהגות זו כסוג של ענישה [[מניפולציה (התנהגות)|מניפולטיבית]]{{הערה|שם=braiker|{{Cite book|title=Who's Pulling Your Strings ? How to Break The Cycle of Manipulation|last=Braiker|first=Harriet B.|year=2004|isbn=0-07-144672-9}}}}.

== גורמים ==

=== [[תאוריית ההיקשרות]] ===
לפי תיאוריית ההתקשרות, להתקשרות המוקדמת בילדות עם דמות המטפל העיקרי, יש השפעה מכרעת על אופיים ואיכותם של הקשרים הרומנטיים בבגרות. לפי [[ג'ון בולבי]], כאשר המטפל העיקרי (שהיא לרוב האם), הוא עקבי, יציב, אמין, ורגיש לצורכי התינוק, יפתח הילד תחושה של ביטחון ויחוש בנוח ביחסי אהבה. אולם, אם המטפל העיקרי אינו כזה והוא נוטש או דוחה את התינוק, יפתח הפרט בבגרותו יחס של חרדה ואמביוולנטיות ביחס לאהבה, או שינסה להימנע לחלוטין מהסכנות הכרוכות בה.

ממצאים אמפיריים מאוששים הנחות תיאורטיות אלה. נמצא, כי גברים אלימים, הן פיזית, מינית<ref>{{צ-ספר|שם=Handbook of Sexual Assault|קישור=http://link.springer.com/10.1007/978-1-4899-0915-2_15|מו"ל=Springer US|שנת הוצאה=1990|מקום הוצאה=Boston, MA|ISBN=978-1-4899-0917-6|עמ=257–275|מחבר=W. L. Marshall, H. E. Barbaree}}</ref> או נפשית, מאופיינים בדפוס התקשרות לא-בטוח באופן מובחן בהשוואה לגברים לא-אלימים, וכי דפוס זה קשור באופן מובהק לקיומם של רגשות [[זעם]], [[עוינות]], ו[[קנאה]] לצד תלותיות מוגזמת, המוסברים על רקע של התקשרות מוקדמת בעייתית שמקורה בהורים דוחים ועוינים<ref name=":2">{{צ-מאמר|שם=Risk markers for physical intimate partner violence victimization: A meta-analysis|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1359178917304238|כתב עת=Aggression and Violent Behavior|שנת הוצאה=2019-01-01|עמ=8–17|כרך=44|doi=10.1016/j.avb.2018.10.009|מחבר=Chelsea M. Spencer, Sandra M. Stith, Bryan Cafferky}}</ref>, או כתוצאה מנטישה רגשית או התעללות פיזית שהאדם חווה בילדותו.<ref name=":2" />

עוד נמצא, כי ביטויי אלימותם של גברים בעלי דפוס התקשרות מסוג "חרד" התרחשו בתגובה לחרדות הנטישה שחשו בקשר, בעוד שגברים בעלי דפוס "נמנע" נקטו באלימות במטרה להוכיח עליונות ושליטה על בת-הזוג.<ref name=":3">{{צ-מאמר|שם=Attachment, Emotional Regulation, and the Function of Marital Violence: Differences Between Secure, Preoccupied, and Dismissing Violent and Nonviolent Husbands|קישור=https://doi.org/10.1023/A:1007558330501|כתב עת=Journal of Family Violence|שנת הוצאה=2000-12-01|עמ=391–409|כרך=15|doi=10.1023/A:1007558330501|מחבר=Julia C. Babcock, Neil S. Jacobson, John M. Gottman, Timothy P. Yerington}}</ref>

גברים אלימים נמצאו מובחנים מגברים לא-אלימים גם בהיעדר מיומנויות יעילות [[תקשורת בין-אישית]] בקרבם<ref name=":3" />, שלא  אפשרו להם  להשיג  כוח ושליטה אלא באמצעים כוחניים.<ref>{{צ-מאמר|שם=The role of perceived control and the desirability of control among abusive and nonabusive husbands|קישור=https://doi.org/10.1080/01926189408251306|כתב עת=The American Journal of Family Therapy|שנת הוצאה=1994-06-01|עמ=126–134|כרך=22|doi=10.1080/01926189408251306|מחבר=Joni E. Prince Ph.D, Ileana Arias Ph.D}}</ref> מאפיין רגשי נוסף נמצא קשור ל[[דימוי עצמי]] נמוך בקרבם, כאשר לשם העלאת דימויים העצמי, נקטו הגברים באלימות שהציגה אותם בעיני בנות-זוגם כחזקים ושולטים.<ref name=":4">{{צ-מאמר|שם=Batterers' Experiences of Being Violent: A Phenomenological Study|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/10.1111/j.1471-6402.1999.tb00348.x|כתב עת=Psychology of Women Quarterly|שנת הוצאה=2016-06-24|doi=10.1111/j.1471-6402.1999.tb00348.x|מחבר=Ronda Redden Reitz}}</ref> ממצאים אלה מוסברים בכך, שהגבר האלים זקוק לבת-זוגו לצורך הגדרתו העצמית עד כדי טשטוש זהויות בינו לבינה.<ref name=":4" />

מכאן, שהרפרטואר הרגשי של גברים אלימים כולל בעיקר רגשות שליליים ואגרסיביים. אולם, בעוד שהגבר האלים בעל דפוס התקשרות מסוג "נמנע" משתמש באלימות  ביחסיו  האינטימיים כאמצעי לשליטה  וכפייה  על בת-הזוג, ה"חרד-אמביוולנטי" משתמש באלימות כלפי בת-זוגו בעיקר במצבים רגשיים מעוררי חרדה כמו פרידה, המתקשרים אצלו עם כאבי הנטישה שחווה בילדותו המוקדמת.<ref name=":3" />


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־20:52, 31 באוגוסט 2020

התעללות רגשית, המכונה לעיתים קרובות התעללות נפשית, היא סוג של התעללות, שבה אדם מתנהג בצורה שעלולה לגרום לטראומה נפשית, אובדן הערך העצמי, תלות נפשית וכלכלית בתוקף, חרדה, דיכאון קליני ואף הפרעת דחק פוסט-טראומטית.[1][2][3]

בחוק העונשין הישראלי, התעללות נפשית מוכרת כעבירה פלילית בהקשר מוגבל של "התעללות בקטין או בחסר ישע."[4] אך בניגוד למדינות אחרות בעולם, אין בחוק הישראלי הכרה בהתעללות נפשית כעבירה פלילית העומדת בפני עצמה בהקשרים רחבים יותר של מעשי אלימות במערכות יחסים. כך למשל בספרד, אלימות נפשית שגרתית במסגרת יחסים משפחתיים היא עבירה פלילית שבצידה עונש מרבי של חמש שנות מאסר.[5]

דו"ח מ-2012 מטעם האו"ם שעוסק בחקיקה בנושא אלימות נגד נשים, ממליץ למדינות העולם, בין השאר, לאמץ בחקיקתן הגדרה רחבה של המושג אלימות במשפחה, שתכלול "אלימות פיזית, מינית, נפשית, וכלכלית".[6]

גוף מחקר גדול מצא כי התעללות נפשית בקרב מתעללים במשפחה היא גורם מנבא לאלימות פיזית.[7][8] לעתים קרובות התעללות נפשית נחקרת בספרות המקצועית לצד אלימות פיזית (IPV, אלימות בין בני זוג).[7][8]

ביטויים שונים של התעללות רגשית

התעללות פסיכולוגית כוללת, בין היתר, השפלות מילוליות, ניבולי פה, איומים, מניעת אמצעים כלכליים, מעקב סמוי (פיזי, דיגיטלי), ענישה, בידוד חברתי ומשפחתי,סחיטה, הגחכה, ועוד. התעללות פסיכולוגית נבנית על בסיס רחב של טקטיקות שמטרתן להפעיל כוח ושליטה על הקורבן.  

מניפולציות רגשיות

ערך מורחב – מניפולציה (התנהגות)

סחיטה רגשית או מָנִיפּוּלַצְיָה רגשית, היא סוג של השפעה חברתית, בה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר, באמצעות טקטיקות הנקשרות עם ערמומיות (הצגה משכנעת של מידע מסולף), רמייה או ניצול, אך דבר אינו מחייב וניתן לפרשנות אישית. במצב זה האדם מנסה להביא אדם אחר לחוש, לחשוב, או להתנהג באופן מסוים, על ידי הצבת טענה בפני מושא המניפולציה, אשר עשויה להישמע אמינה ואפילו מדויקת, אך ככלל אינה כזו, והיא משקפת סילוף מודע של המציאות, ומביאה להטעיית המאזין; זאת לצורך רווחתו או טובתו האישית של מבצע המניפולציה.

Gaslighting

ערך מורחב – Gaslighting

Gaslighting הוא סוג של התעללות רגשית, הכרוכה בהכחשות מתמשכות של עובדה, אשר גורמות לקורבן לחרדה מתמשכת, לבלבול, וגורמות גם לכך שהקורבן מתחיל לפקפק ביכולת לבטוח בזיכרון שלו ובהבנה הכללית שלו של המציאות.[9] אנשים עלולים לנקוט סוג זה של התעללות, במודע או באופן לא מודע, בשילוב עם מגוון טקטיקות מניפולטיביות או פוגעניות אחרות, כדי להדוף ביקורת, או להישאר בהכחשה של מעשיהם.

טיפול בשתיקה

ערך מורחב – טיפול בשתיקה

טיפול בשתיקה הוא סירוב לתקשר מילולית עם מישהו אחר שמעוניין בתקשורת. ההתנהגות יכולה לנוע החל מהזעפת פנים ועד לכדי התנהגות פוגענית ומרושעת. מתן יחס שכזה יכול להיות צורה של התנהגות פסיבית-אגרסיבית כחלק מהתעללות רגשית במסגרתה אי שביעות רצון, זלזול ובוז מוצגים באמצעות מחוות לא-מילוליות תוך שמירה על שתיקה מילולית[10]. הפסיכולוגית הקלינית הרייט ברייקר מזהה את הבחירה לנקוט התנהגות זו כסוג של ענישה מניפולטיבית[11].

גורמים

תאוריית ההיקשרות

לפי תיאוריית ההתקשרות, להתקשרות המוקדמת בילדות עם דמות המטפל העיקרי, יש השפעה מכרעת על אופיים ואיכותם של הקשרים הרומנטיים בבגרות. לפי ג'ון בולבי, כאשר המטפל העיקרי (שהיא לרוב האם), הוא עקבי, יציב, אמין, ורגיש לצורכי התינוק, יפתח הילד תחושה של ביטחון ויחוש בנוח ביחסי אהבה. אולם, אם המטפל העיקרי אינו כזה והוא נוטש או דוחה את התינוק, יפתח הפרט בבגרותו יחס של חרדה ואמביוולנטיות ביחס לאהבה, או שינסה להימנע לחלוטין מהסכנות הכרוכות בה.

ממצאים אמפיריים מאוששים הנחות תיאורטיות אלה. נמצא, כי גברים אלימים, הן פיזית, מינית[12] או נפשית, מאופיינים בדפוס התקשרות לא-בטוח באופן מובחן בהשוואה לגברים לא-אלימים, וכי דפוס זה קשור באופן מובהק לקיומם של רגשות זעם, עוינות, וקנאה לצד תלותיות מוגזמת, המוסברים על רקע של התקשרות מוקדמת בעייתית שמקורה בהורים דוחים ועוינים[13], או כתוצאה מנטישה רגשית או התעללות פיזית שהאדם חווה בילדותו.[13]

עוד נמצא, כי ביטויי אלימותם של גברים בעלי דפוס התקשרות מסוג "חרד" התרחשו בתגובה לחרדות הנטישה שחשו בקשר, בעוד שגברים בעלי דפוס "נמנע" נקטו באלימות במטרה להוכיח עליונות ושליטה על בת-הזוג.[14]

גברים אלימים נמצאו מובחנים מגברים לא-אלימים גם בהיעדר מיומנויות יעילות תקשורת בין-אישית בקרבם[14], שלא  אפשרו להם  להשיג  כוח ושליטה אלא באמצעים כוחניים.[15] מאפיין רגשי נוסף נמצא קשור לדימוי עצמי נמוך בקרבם, כאשר לשם העלאת דימויים העצמי, נקטו הגברים באלימות שהציגה אותם בעיני בנות-זוגם כחזקים ושולטים.[16] ממצאים אלה מוסברים בכך, שהגבר האלים זקוק לבת-זוגו לצורך הגדרתו העצמית עד כדי טשטוש זהויות בינו לבינה.[16]

מכאן, שהרפרטואר הרגשי של גברים אלימים כולל בעיקר רגשות שליליים ואגרסיביים. אולם, בעוד שהגבר האלים בעל דפוס התקשרות מסוג "נמנע" משתמש באלימות  ביחסיו  האינטימיים כאמצעי לשליטה  וכפייה  על בת-הזוג, ה"חרד-אמביוולנטי" משתמש באלימות כלפי בת-זוגו בעיקר במצבים רגשיים מעוררי חרדה כמו פרידה, המתקשרים אצלו עם כאבי הנטישה שחווה בילדותו המוקדמת.[14]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא התעללות רגשית בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Dutton, Donald G. (Summer 1994). "Patriarchy and wife assault: the ecological fallacy". Violence & Victims. 9 (2): 167–182. doi:10.1891/0886-6708.9.2.167. PMID 7696196. {{cite journal}}: לא תקין |ref=harv (עזרה)
  2. ^ Dutton, Mary Ann; Goodman, Lisa A.; Bennett, Lauren (2000), "Court-involved battered women's responses to violence: the role of psychological, physical, and sexual abuse", in Maiuro (ed.), Psychological abuse in violent domestic relations, New York: Springer Publishing Company, p. 197, ISBN 9780826111463. {{citation}}: לא תקין |ref=harv (עזרה) Preview.
  3. ^ Thompson, Anne E.; Kaplan, Carole A. (בפברואר 1996). "Childhood emotional abuse". The British Journal of Psychiatry. 168 (2): 143–148. doi:10.1192/bjp.168.2.143. PMID 8837902. {{cite journal}}: (עזרה); לא תקין |ref=harv (עזרה)
  4. ^ תיקון מספר 26 לחוק העונשין - "חוק הגנה על קטינים וחסרי ישע", באתר כל-זכות
  5. ^ עו"ד ליאור בן דוד, חקיקה בנוגע להתעללות נפשית וכלכלית במסגרת המאבק באלימות במשפחה
  6. ^ Handbook for Legislation on Violence against Women, UN Women (באנגלית)
  7. ^ 1 2 Julie A. Schumacher, Kenneth E. Leonard, Husbands' and Wives' Marital Adjustment, Verbal Aggression, and Physical Aggression as Longitudinal Predictors of Physical Aggression in Early Marriage., Journal of Consulting and Clinical Psychology 73, 2005, עמ' 28–37 doi: 10.1037/0022-006X.73.1.28
  8. ^ 1 2 Edward W. Gondolf, D. Alex Heckert, Chad M. Kimmel, Nonphysical Abuse Among Batterer Program Participants, Journal of Family Violence 17, 2002-12-01, עמ' 293–314 doi: 10.1023/A:1020304715511
  9. ^ גזלייטינג: אלימות שקטה בתוך המשפחה, באתר כיכר השבת
  10. ^ "The Silent Treatment". נבדק ב-1 באוגוסט 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Braiker, Harriet B. (2004). Who's Pulling Your Strings ? How to Break The Cycle of Manipulation. ISBN 0-07-144672-9.
  12. ^ W. L. Marshall, H. E. Barbaree, Handbook of Sexual Assault, Boston, MA: Springer US, 1990, עמ' 257–275, ISBN 978-1-4899-0917-6
  13. ^ 1 2 Chelsea M. Spencer, Sandra M. Stith, Bryan Cafferky, Risk markers for physical intimate partner violence victimization: A meta-analysis, Aggression and Violent Behavior 44, 2019-01-01, עמ' 8–17 doi: 10.1016/j.avb.2018.10.009
  14. ^ 1 2 3 Julia C. Babcock, Neil S. Jacobson, John M. Gottman, Timothy P. Yerington, Attachment, Emotional Regulation, and the Function of Marital Violence: Differences Between Secure, Preoccupied, and Dismissing Violent and Nonviolent Husbands, Journal of Family Violence 15, 2000-12-01, עמ' 391–409 doi: 10.1023/A:1007558330501
  15. ^ Joni E. Prince Ph.D, Ileana Arias Ph.D, The role of perceived control and the desirability of control among abusive and nonabusive husbands, The American Journal of Family Therapy 22, 1994-06-01, עמ' 126–134 doi: 10.1080/01926189408251306
  16. ^ 1 2 Ronda Redden Reitz, Batterers' Experiences of Being Violent: A Phenomenological Study, Psychology of Women Quarterly, 2016-06-24 doi: 10.1111/j.1471-6402.1999.tb00348.x
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "התעללות רגשית".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=התעללות_רגשית&oldid=29083593"