ייננות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←ראו גם: הרחבה,קישור פנימי, תמונה |
←ראו גםOenococcus oeni: הרחבה, תמונה, קישורים פנימיים |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
* התחלת התסיסה הראשונית, נעשית על ידי הוספת שמרים לתירוש המיועד לייצור יין אדום, או שהם עשויים להופיע באופן טבעי מן הפלורה הטבעית של הענבים (או באוויר). לייצור יין לבן, ניתן להוסיף שמרים למיץ הענבים. במהלך התסיסה שנמשכת בין שבוע לשבועיים, [[שמרים|השמרים]] ממירים את רוב [[סוכר|הסוכרים]] במיץ הענבים [[אתנול|לאתנול]] וופחמן דו חמצני. הפחמן הדו חמצני הולך לאיבוד לאטמוספירה. |
* התחלת התסיסה הראשונית, נעשית על ידי הוספת שמרים לתירוש המיועד לייצור יין אדום, או שהם עשויים להופיע באופן טבעי מן הפלורה הטבעית של הענבים (או באוויר). לייצור יין לבן, ניתן להוסיף שמרים למיץ הענבים. במהלך התסיסה שנמשכת בין שבוע לשבועיים, [[שמרים|השמרים]] ממירים את רוב [[סוכר|הסוכרים]] במיץ הענבים [[אתנול|לאתנול]] וופחמן דו חמצני. הפחמן הדו חמצני הולך לאיבוד לאטמוספירה. |
||
* לאחר התסיסה העיקרית של ענבים אדומים, היין החופשי נשאב לתוך מכלים והקליפות נלחצות כדי לסחוט את היין שנותר. היין הסחוט מעורבב עם היין החופשי לפי שיקול דעתו של היינן והתערובת נשמרת בעודה חמה כדי שארית הסוכרים יהפכו לאלכוהול ולפחמן דו-חמצני. |
* לאחר התסיסה העיקרית של ענבים אדומים, היין החופשי נשאב לתוך מכלים והקליפות נלחצות כדי לסחוט את היין שנותר. היין הסחוט מעורבב עם היין החופשי לפי שיקול דעתו של היינן והתערובת נשמרת בעודה חמה כדי שארית הסוכרים יהפכו לאלכוהול ולפחמן דו-חמצני. |
||
* |
* התהליך הבא בייצור היין האדום הוא תסיסה מאלו-לקטית, על ידי חיידקים הממירים את [[חומצה מאלית|החומצת מאלית]] [[חומצה לקטית|לחומצה לקטית/]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.sciencedirect.com/topics/agricultural-and-biological-sciences/malolactic-fermentation|כותרת=Malolactic Fermentation - an overview {{!}} ScienceDirect Topics|אתר=www.sciencedirect.com|תאריך_וידוא=2023-10-29}}</ref> תסיסה זו מורידה את החומציות ומעדנת את טעם היין על ידי הוספת ארומה. הסטרטר הנפוץ לתסיסה מאלולקטית מורכב מחיידקי ''Oenococcus oeni'', השייכים למשפחת ה-''Leuconostocacae. היין'' אדום מועבר לפעמים לחביות עץ אלון כדי להתבגר לתקופה של שבועות וחודשים. תרגולת כזאת מעניקה ניחוחות של עץ האלון ו[[טאנין]] ליין. היין זקוק לתהליך של מנוחה והבהרה לפני הביקבוק. |
||
* פרק הזמן מהבציר עד השתייה יכול להשתנות מכמה חודשים עבור יינות [[בוז'ולה נובו]] ועד למעלה מעשרים שנה עבור יין בעל מבנה טוב עם רמות גבוהות של חומצה, [[טאנין]] או סוכר. רק כ-10% מכלל היין האדום ו-5% מהיין הלבן יהיו טעימים יותר לאחר חמש שנים מאשר לאחר שנה אחת בלבד.<ref name="JRWC">{{Cite book|last=Jancis Robinson|title=Wine Course, A guide to the world of wine|publisher=BBC worldwide Ltd.|year=2003|page=39}}</ref> השילוב של איכות הענבים ואופן ייצורו, מיועדים להשיג את המטרות המיוחדות של היינן. יינות רבים באיכות דומה מיוצרים תוך שימוש בגישות דומות אך שוני בשיטות הייצור. לעיתים, האיכות מוכתבת על ידי התכונות של חומר המוצא ולאו דווקא הצעדים שננקטו במהלך תהליך הוויניפיקציה. |
|||
* בייצור [[יין נתזים|יינות מבעבעים]] כמו [[שמפניה]] ויין בשיטת-Methodé Champenoise {{אנג|Méthode traditionnelle}} שהוא יין מבעבע שתסס בסגנון שמפניה אך אינו מאזור שמפניה- (Champagne, France) המכונה {{אנג|Champagne wine region}}, <ref name="Virginia Cooperative Extension">{{Cite web|last=Zoecklein|first=Bruce|title=A Review of Methode Champenoise Production|url=https://vtechworks.lib.vt.edu/bitstream/handle/10919/24689/VCE463_017_1998.pdf?sequence=1|website=Virginia Tech|publisher=Virginia Cooperative Extension}}</ref> בו מתרחשת תסיסה נוספת, תסיסה "משנית" בתוך הבקבוק, המשחררת פחמן דו חמצני ביין ויצירת הבועות האופייניות לסוג היין הזה. לאחר מכן, הבקבוקים מבלים שישה חודשים על מתלה לפני שהם משווקים על מנת להסיר את כל משקעים שהצטברו.<ref name="Virginia Cooperative Extension" /> יינות מבעבעים אחרים, כגון פרוסקו prosecco, מוגזים באמצעות החדרת דו תחמוצת הפחמן ליין. זהו תהליך מהיר יותר הכולל שימוש במכונות כדי להוסיף ידנית את הגז כדי ליצור בועות.<ref>{{Cite web|last=Pambianchi|first=Daniel|title=Force-Carbonating Wine to Sparkle: Counter pressure bottle method|url=https://winemakermag.com/technique/306-force-carbonating-wine-to-sparkle-technique|website=WineMaker|publisher=Winemaker Magazine}}</ref> |
|||
* יינות מתוקים או יינות לא יבשים מיוצרים על ידי עצירת תסיסה לפני שכל הסוכר הומר לאתנול ועל ידי כך משאירים חלק [[שאריות סוכר|מהסוכר]] ביין. ניתן לעשות זאת על ידי צינון היין והוספת דו תחמוצת הגופרית ותוספים מותרים אחרים המעכבים את פעילות השמרים, או על ידי סינון היין כדי להפריד את כל השמרים והחיידקים. במקרה של יינות מתוקים, משתמשים בענבים בעלי ריכוזי הסוכר גבוהים, על ידי שימוש בגידולי בציר מאוחר, והקפאת הענבים על מנת לקבל ריכוזי סוכר גבוהים. כמו כן, קיימים תהליכים עידוד צמיחת פטריית ''Botrytis cinerea'' המייבשת את הענבים ועל ידי כך מרכזת את תכולת הסוכר, וכן מתן אפשרות לענבים להצטמק על הגפן או על מתלים או מחצלות קש ולההפך לצימוקים בעלי ריכוז סוכר גבוה. לעתים קרובות ביינות עתירי סוכר אלו, התסיסה נעצרת באופן טבעי בגלל הריכוז הגבוה של הסוכר והריכוז העולה של אתנול המעכבים את פעילות השמרים. באופן דומה, ביינות מועשרים בריכוז גבוה של אלכוהול, כמו [[פורט (יין)|יין פורט]], ו[[ברנדי]] על מנת לעצור את התסיסה ולהתאים את תכולת האלכוהול לרמת הסוכר הרצויה. במקרים אחרים, היינן עשוי לבחור לעצור חלק ממיץ הענבים המתוק ולהוסיף אותו ליין לאחר סיום התסיסה, טכניקה המכונה בגרמניה {{אנג|Süßreserve}} |
|||
* תהליך היינון מייצר [[שפכים]] ומשקעים המחייבים איסוף, טיפול וסילוק או מיחזור. |
|||
== יינות סינטטיים == |
|||
[[קובץ:Wine grape diagram en.svg|ממוזער|מבנה סכמתי של ענבי יין]] |
|||
יינות סינתטיים (הידועים גם בתור יינות מזויפים ) הם מוצר שלא נעשה בו שימוש בענבים כלל. יינות כאלה מיוצרים על ידי תערובות המכילות החל ממים ואתנול, וכלולים בו מספר תוספים, כגון חומצות אורגניות, חומצות אמינו, סוכרים ותרכובות אורגניות. |
|||
== הענבים == |
|||
| ⚫ | |||
איכות הענבים קובעת את איכות היין יותר מכל גורם אחר. היא מושפעת ממגוון גורמים סביבתיים וכן ממזג האוויר בעונת הגידול, מינרלים וחומציות הקרקע, זמן הבציר ושיטת הגיזום. <ref>{{Cite journal|last=Martínez Salgueiro|first=Andrea|date=2019-12-01|title=Weather index-based insurance as a meteorological risk management alternative in viticulture|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S221297741830067X|journal=Wine Economics and Policy|volume=8|issue=2|pages=114–126|doi=10.1016/j.wep.2019.07.002|issn=2212-9774}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Lobell|first=David B.|last2=Cahill|first2=Kimberly Nicholas|last3=Field|first3=Christopher B.|date=2007-03-01|title=Historical effects of temperature and precipitation on California crop yields|url=https://doi.org/10.1007/s10584-006-9141-3|journal=Climatic Change|language=en|volume=81|issue=2|pages=187–203|doi=10.1007/s10584-006-9141-3|issn=1573-1480}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Chevet|first=Jean-Michel|last2=Lecocq|first2=Sébastien|last3=Visser|first3=Michael|date=2011-05-01|title=Climate, Grapevine Phenology, Wine Production, and Prices: Pauillac (1800–2009)|url=https://pubs.aeaweb.org/doi/10.1257/aer.101.3.142|journal=American Economic Review|language=en|volume=101|issue=3|pages=142–146|doi=10.1257/aer.101.3.142|issn=0002-8282}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Lorenzo|first=M. N.|last2=Taboada|first2=J. J.|last3=Lorenzo|first3=J. F.|last4=Ramos|first4=A. M.|date=2013-08-01|title=Influence of climate on grape production and wine quality in the Rías Baixas, north-western Spain|url=https://doi.org/10.1007/s10113-012-0387-1|journal=Regional Environmental Change|language=en|volume=13|issue=4|pages=887–896|doi=10.1007/s10113-012-0387-1|issn=1436-378X}}</ref> השילוב של השפעות אלה מכונה לעתים קרובות ''[[טרואר|הטרואר]]'' של הענבים. לאור רגישותם של ענבים לדפוסי מזג האוויר, <ref>{{Cite journal|last=Cyr|first=Don|last2=Kusy|first2=Martin|date=2007|title=Canadian Ice Wine Production: A Case for the Use of Weather Derivatives|url=https://www.cambridge.org/core/product/identifier/S1931436100000407/type/journal_article|journal=Journal of Wine Economics|language=en|volume=2|issue=2|pages=145–167|doi=10.1017/S1931436100000407|issn=1931-4361}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Martínez Salgueiro|first=Andrea|date=2019-12-01|title=Weather index-based insurance as a meteorological risk management alternative in viticulture|url=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S221297741830067X|journal=Wine Economics and Policy|volume=8|issue=2|pages=114–126|doi=10.1016/j.wep.2019.07.002|issn=2212-9774}}</ref> <ref>{{Cite journal|last=Zara|first=Claudio|date=2010-01-01|editor-last=Couderc|editor-first=Jean‐Pierre|editor2-last=Viviani|editor2-first=Jean‐Laurent|title=Weather derivatives in the wine industry|url=https://doi.org/10.1108/17511061011075365|journal=International Journal of Wine Business Research|volume=22|issue=3|pages=222–237|doi=10.1108/17511061011075365|issn=1751-1062}}</ref> |
|||
בדרך כלל בציר הענבים נעשה מתחילת ספטמבר עד תחילת נובמבר בחצי הכדור הצפוני, ומאמצע פברואר עד תחילת מרץ בחצי הכדור הדרומי. באזורים קרירים מסוימים בחצי הכדור הדרומי (כגון [[טסמניה|בטסמניה]]) הקטיף נמשך עד חודש מאי.[[קובץ:Wine grape diagram en.svg|ממוזער|מבנה סכמתי של ענבי יין]] |
|||
| ⚫ | |||
* [[דריכת ענבים]] |
* [[דריכת ענבים]] |
||
* [[תסיסה הומולקטית]] |
* [[תסיסה הומולקטית]] |
||
* תסיסה הטרולקטית {{אנג|Heterolactic fermentatiom}} |
* תסיסה הטרולקטית {{אנג|Heterolactic fermentatiom}} |
||
* [[תסיסה כוהלית]] |
* [[תסיסה כוהלית]] |
||
* תסיסה מאלו-לקטית {{אנג|Malolactic fermentation}} |
|||
* [[תירוש (משקה)|תירוש]] |
* [[תירוש (משקה)|תירוש]] |
||
גרסה מ־23:53, 29 באוקטובר 2023
ייננות הוא תחום העוסק באופני ייצור יין והפיכת תירוש (מיץ ענבים) ליין. כתחום ידע, ייננות כוללת את המדעים ההכרחיים לייצור יין (תהליך ההתססה), אך גם פרקים אחרים התורמים לטעם וריח היין, מבציר הענבים ועד לביקבוק המוצר המוגמר.
ניתן לחלק את היינות לסוגים שונים של תהליכים, כגון, יצירת יין לא תוסס לעומת יצירת יין נתזים.
יינן/ייננית הוא אדם המתמחה בתהליכי ייצור היין. המקצוע נלמד במסגרת אקדמית. ייננים המועסקים ביקבים עוברים בדרך כלל הכשרה ממושכת כתואר אקדמי. מכון היין הישראלי שליד הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות מופקד על מחקר הייננות בישראל, אך אינו מעניק תארים. הארגון הבינלאומי של הגפן והיין (OIV) עוסק בין היתר במחקר ההיבטים הטכניים והמדעיים של התחום.
ניתן לחלק את ייצור היין לשתי קבוצות: ייצור יין דומם (ללא גז) וייצור יין מבעבע (עם גז טבעי או מוזרק). יין אדום, יין לבן ורוזה הם הקטגוריות העיקריות האחרות. למרות שרוב היין עשוי מענבים, הוא עשוי להיות גם מצמחים אחרים. (ראה יין פירות) משקאות אלכוהוליים קלים דומים אחרים (בניגוד לבירה או משקאות חריפים ) כוללים תמד, שנעשה על ידי תסיסת דבש ומים, סיידר, כגון סיידר תפוחים מיוצר על ידי תסיסה של מיץ תפוחים ופרי כגון אגסים, העשוי על ידי תסיסה של מיץ אגסים, וקומיס, עשוי מחלב סוסה מותסס.
תהליך ייצור היין
קיימים חמישה שלבים בסיסיים בתהליך ייצור היין.
- הבציר או בקטיף. [1]
- הענבים נלקחים ליקב ומוכנים לתסיסה ראשונית. ייצור יין אדום שונה מייצור יין לבן. יין אדום עשוי מתירוש (עיסה) של ענבים אדומים או שחורים והתסיסה מתרחשת יחד עם קליפות הענבים, המעניקות ליין את צבעו. ניתן להוסיף גם ורדים לצבע ולטעם. יין לבן מיוצר על ידי תסיסה של מיץ אשר מיוצר על ידי סחיטת ענבים מרוסקים להפקת מיץ; הזגים מוסרים ואינם ממלאים תפקיד נוסף. מדי פעם מכינים יין לבן מענבים אדומים. זה נעשה על ידי מיצוי המיץ שלהם עם מגע מינימלי עם קליפות הענבים. יינות רוזה מיוצרים מענבים אדומים שבהם נותנים למיץ להישאר במגע עם הקליפות הכהות מספיק זמן כדי לקלוט צבע ורדרד (מצחית או סיני), או על ידי ערבוב יין אדום עם יין לבן. יינות לבנים ורוזה מכילים מעט מהטאנינים המצויים בקליפות.
- התחלת התסיסה הראשונית, נעשית על ידי הוספת שמרים לתירוש המיועד לייצור יין אדום, או שהם עשויים להופיע באופן טבעי מן הפלורה הטבעית של הענבים (או באוויר). לייצור יין לבן, ניתן להוסיף שמרים למיץ הענבים. במהלך התסיסה שנמשכת בין שבוע לשבועיים, השמרים ממירים את רוב הסוכרים במיץ הענבים לאתנול וופחמן דו חמצני. הפחמן הדו חמצני הולך לאיבוד לאטמוספירה.
- לאחר התסיסה העיקרית של ענבים אדומים, היין החופשי נשאב לתוך מכלים והקליפות נלחצות כדי לסחוט את היין שנותר. היין הסחוט מעורבב עם היין החופשי לפי שיקול דעתו של היינן והתערובת נשמרת בעודה חמה כדי שארית הסוכרים יהפכו לאלכוהול ולפחמן דו-חמצני.
- התהליך הבא בייצור היין האדום הוא תסיסה מאלו-לקטית, על ידי חיידקים הממירים את החומצת מאלית לחומצה לקטית/[2] תסיסה זו מורידה את החומציות ומעדנת את טעם היין על ידי הוספת ארומה. הסטרטר הנפוץ לתסיסה מאלולקטית מורכב מחיידקי Oenococcus oeni, השייכים למשפחת ה-Leuconostocacae. היין אדום מועבר לפעמים לחביות עץ אלון כדי להתבגר לתקופה של שבועות וחודשים. תרגולת כזאת מעניקה ניחוחות של עץ האלון וטאנין ליין. היין זקוק לתהליך של מנוחה והבהרה לפני הביקבוק.
- פרק הזמן מהבציר עד השתייה יכול להשתנות מכמה חודשים עבור יינות בוז'ולה נובו ועד למעלה מעשרים שנה עבור יין בעל מבנה טוב עם רמות גבוהות של חומצה, טאנין או סוכר. רק כ-10% מכלל היין האדום ו-5% מהיין הלבן יהיו טעימים יותר לאחר חמש שנים מאשר לאחר שנה אחת בלבד.[3] השילוב של איכות הענבים ואופן ייצורו, מיועדים להשיג את המטרות המיוחדות של היינן. יינות רבים באיכות דומה מיוצרים תוך שימוש בגישות דומות אך שוני בשיטות הייצור. לעיתים, האיכות מוכתבת על ידי התכונות של חומר המוצא ולאו דווקא הצעדים שננקטו במהלך תהליך הוויניפיקציה.
- בייצור יינות מבעבעים כמו שמפניה ויין בשיטת-Methodé Champenoise (Méthode traditionnelle) שהוא יין מבעבע שתסס בסגנון שמפניה אך אינו מאזור שמפניה- (Champagne, France) המכונה (Champagne wine region), [4] בו מתרחשת תסיסה נוספת, תסיסה "משנית" בתוך הבקבוק, המשחררת פחמן דו חמצני ביין ויצירת הבועות האופייניות לסוג היין הזה. לאחר מכן, הבקבוקים מבלים שישה חודשים על מתלה לפני שהם משווקים על מנת להסיר את כל משקעים שהצטברו.[4] יינות מבעבעים אחרים, כגון פרוסקו prosecco, מוגזים באמצעות החדרת דו תחמוצת הפחמן ליין. זהו תהליך מהיר יותר הכולל שימוש במכונות כדי להוסיף ידנית את הגז כדי ליצור בועות.[5]
- יינות מתוקים או יינות לא יבשים מיוצרים על ידי עצירת תסיסה לפני שכל הסוכר הומר לאתנול ועל ידי כך משאירים חלק מהסוכר ביין. ניתן לעשות זאת על ידי צינון היין והוספת דו תחמוצת הגופרית ותוספים מותרים אחרים המעכבים את פעילות השמרים, או על ידי סינון היין כדי להפריד את כל השמרים והחיידקים. במקרה של יינות מתוקים, משתמשים בענבים בעלי ריכוזי הסוכר גבוהים, על ידי שימוש בגידולי בציר מאוחר, והקפאת הענבים על מנת לקבל ריכוזי סוכר גבוהים. כמו כן, קיימים תהליכים עידוד צמיחת פטריית Botrytis cinerea המייבשת את הענבים ועל ידי כך מרכזת את תכולת הסוכר, וכן מתן אפשרות לענבים להצטמק על הגפן או על מתלים או מחצלות קש ולההפך לצימוקים בעלי ריכוז סוכר גבוה. לעתים קרובות ביינות עתירי סוכר אלו, התסיסה נעצרת באופן טבעי בגלל הריכוז הגבוה של הסוכר והריכוז העולה של אתנול המעכבים את פעילות השמרים. באופן דומה, ביינות מועשרים בריכוז גבוה של אלכוהול, כמו יין פורט, וברנדי על מנת לעצור את התסיסה ולהתאים את תכולת האלכוהול לרמת הסוכר הרצויה. במקרים אחרים, היינן עשוי לבחור לעצור חלק ממיץ הענבים המתוק ולהוסיף אותו ליין לאחר סיום התסיסה, טכניקה המכונה בגרמניה (Süßreserve)
- תהליך היינון מייצר שפכים ומשקעים המחייבים איסוף, טיפול וסילוק או מיחזור.
יינות סינטטיים
יינות סינתטיים (הידועים גם בתור יינות מזויפים ) הם מוצר שלא נעשה בו שימוש בענבים כלל. יינות כאלה מיוצרים על ידי תערובות המכילות החל ממים ואתנול, וכלולים בו מספר תוספים, כגון חומצות אורגניות, חומצות אמינו, סוכרים ותרכובות אורגניות.
הענבים
איכות הענבים קובעת את איכות היין יותר מכל גורם אחר. היא מושפעת ממגוון גורמים סביבתיים וכן ממזג האוויר בעונת הגידול, מינרלים וחומציות הקרקע, זמן הבציר ושיטת הגיזום. [6] [7] [8] [9] השילוב של השפעות אלה מכונה לעתים קרובות הטרואר של הענבים. לאור רגישותם של ענבים לדפוסי מזג האוויר, [10] [11] [12]
בדרך כלל בציר הענבים נעשה מתחילת ספטמבר עד תחילת נובמבר בחצי הכדור הצפוני, ומאמצע פברואר עד תחילת מרץ בחצי הכדור הדרומי. באזורים קרירים מסוימים בחצי הכדור הדרומי (כגון בטסמניה) הקטיף נמשך עד חודש מאי.
ראו גם
- דריכת ענבים
- תסיסה הומולקטית
- תסיסה הטרולקטית (Heterolactic fermentatiom)
- תסיסה כוהלית
- תסיסה מאלו-לקטית (Malolactic fermentation)
- תירוש
קישורים חיצוניים
- אירית רותם-צפרוני, אדום עולה, באתר nrg, 27 בפברואר 2002, על ייננים ישראלים צעירים
- נגה משל, עשה לך חבית, באתר הארץ, 6 באוגוסט 2008
- שגיא קופר, לומדים את היין, באתר ynet, 26 באוקטובר 2010
- פורטל היין הישראלי
- ^ "Wine Making Process: How to Make Wine". The International Wine of the Month Club (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-07-16.
- ^ Malolactic Fermentation - an overview | ScienceDirect Topics, www.sciencedirect.com
- ^ Jancis Robinson (2003). Wine Course, A guide to the world of wine. BBC worldwide Ltd. p. 39.
- ^ 1 2 Zoecklein, Bruce. "A Review of Methode Champenoise Production" (PDF). Virginia Tech. Virginia Cooperative Extension.
- ^ Pambianchi, Daniel. "Force-Carbonating Wine to Sparkle: Counter pressure bottle method". WineMaker. Winemaker Magazine.
- ^ Martínez Salgueiro, Andrea (2019-12-01). "Weather index-based insurance as a meteorological risk management alternative in viticulture". Wine Economics and Policy. 8 (2): 114–126. doi:10.1016/j.wep.2019.07.002. ISSN 2212-9774.
- ^ Lobell, David B.; Cahill, Kimberly Nicholas; Field, Christopher B. (2007-03-01). "Historical effects of temperature and precipitation on California crop yields". Climatic Change (באנגלית). 81 (2): 187–203. doi:10.1007/s10584-006-9141-3. ISSN 1573-1480.
- ^ Chevet, Jean-Michel; Lecocq, Sébastien; Visser, Michael (2011-05-01). "Climate, Grapevine Phenology, Wine Production, and Prices: Pauillac (1800–2009)". American Economic Review (באנגלית). 101 (3): 142–146. doi:10.1257/aer.101.3.142. ISSN 0002-8282.
- ^ Lorenzo, M. N.; Taboada, J. J.; Lorenzo, J. F.; Ramos, A. M. (2013-08-01). "Influence of climate on grape production and wine quality in the Rías Baixas, north-western Spain". Regional Environmental Change (באנגלית). 13 (4): 887–896. doi:10.1007/s10113-012-0387-1. ISSN 1436-378X.
- ^ Cyr, Don; Kusy, Martin (2007). "Canadian Ice Wine Production: A Case for the Use of Weather Derivatives". Journal of Wine Economics (באנגלית). 2 (2): 145–167. doi:10.1017/S1931436100000407. ISSN 1931-4361.
- ^ Martínez Salgueiro, Andrea (2019-12-01). "Weather index-based insurance as a meteorological risk management alternative in viticulture". Wine Economics and Policy. 8 (2): 114–126. doi:10.1016/j.wep.2019.07.002. ISSN 2212-9774.
- ^ Zara, Claudio (2010-01-01). Couderc, Jean‐Pierre; Viviani, Jean‐Laurent (eds.). "Weather derivatives in the wine industry". International Journal of Wine Business Research. 22 (3): 222–237. doi:10.1108/17511061011075365. ISSN 1751-1062.