אהוד בן-יהודה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אהוד בן-יהודה
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 27 בנובמבר 1897
ירושלים, האימפריה העות'מאנית טורקיהטורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בנובמבר 1982 (בגיל 85)
ירושלים, ישראל ישראלישראל
פעילות בולטת המשך מפעל ההוצאה לאור של מילון בן-יהודה
תקופת הפעילות 1922–1982 (כ־60 שנה)
מקצוע מילונאי, חקלאי, מורה, שוטר, צייד, מספר סיפורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אהוד שלמה בן-יהודה (27 בנובמבר 1897, ב' בכסלו ה'תרנ"ח[1]29 בנובמבר 1982, י"ג בכסלו ה'תשמ"ג) היה מילונאי עברי. בנו של מחיה השפה העברית, אליעזר בן-יהודה, וממשיך דרכו בהשלמת ההוצאה לאור של מילון בן-יהודה. אחד מדובריה הילידים הראשונים של השפה העברית בעת החדשה. כמו כן, היה חקלאי, מורה, שוטר, צייד ומספר סיפורים.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אהוד בן-יהודה נולד בירושלים לאליעזר בן-יהודה ולרעייתו השנייה חמדה, והיה בנם הרביעי (והשני שהגיע לבגרות). הוא נקרא על שם אחיו הגדול שנפטר טרם לידתו משחפת.

יחד עם הילדים האחרים לבית בן-יהודה – בן-ציון, ימימה, עדה ודולה – היה אהוד לאחד מהילדים הראשונים בעולם שדיברו עברית מינקותם.

התחנך בבית הספר למל, ולאחר מכן בז'נבה ובבית ספר חקלאי בגרמניה.[2] כמו כן השתלם בחקלאות בקליפורניה.[3]

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה שהה בגרמניה, והגיע לארץ ישראל כמתנדב בצבא הגרמני וכשלישו של פרנץ פון פאפן בעת שזה שימש כשגריר גרמניה בקושטא.[2]

תקופת המנדט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1918 נאסר והועמד למשפט צבאי ברבת עמון באשמת הברחת נשק, אך לבסוף ניצל ממשפט זה.[3]

ב-1919 הצטרף לבית הספר החקלאי מקוה ישראל כמורה לחקלאות, ובשנים 1919–1921 שימש כמפקח חקלאות ממשלתי בדרום ארץ ישראל.[3]

בשנים 19251927 היה מפקח משטרה בירושלים, בחיפה ובזכרון יעקב.[3]

ייסד את אגודת הציידים העבריים בארץ ישראל,[2][4] שקבעה את מרכזה בירושלים.[5] הפיץ ספורט זה והדריך בו שנים רבות, ואף היה בעליה של חנות נשק בירושלים. הציד היה עבורו עיסוק שהבטיח הכרת הארץ על בוריה, וכן כלי לאימון בשימוש בנשק באופן חוקי. כמו כן היה חובב כלבי ציד, מאלף ובשלן.[5]

פועלו בהוצאה לאור של מילון בן-יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1922 נפטר אליעזר בן-יהודה, שהיה מצוי בעיצומו של כתיבת מפעל חייו, מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, הידוע כמילון בן-יהודה. רק חמישה כרכים ראו אור בחייו של אליעזר בן-יהודה, ואהוד נעשה לעוזר העיקרי בהוצאת כרכי המילון הנותרים (שנים עשר במספר).[3]

אהוד היה פעיל ביותר בהשגת מימון להוצאת המילון, עריכתו ופרסומו, ולשם כך נסע רבות בעולם.[3] בתקופת המאורעות ובמלחמת העצמאות שמר והגן על גלופות המילון בבית המשפחה בשכונת תלפיות. בשנות ה-40 ובראשית שנות ה-50 התגורר בארצות הברית עם משפחתו.

עד 1958 ראו אור כל הכרכים הנותרים, שלהוצאתם לאור היו אהוד (ולפנים גם אמו, חמדה)[6][2][5] שותפים מלאים. העורך המקצועי של כרכים אלה היה נפתלי הרץ טור-סיני.

בשהותו בארצות הברית הקים חברה שעסקה בהפצת מילון בן-יהודה, וב-1961 הוציא לאור גרסת כיס עברית-אנגלית של מילון בן-יהודה.[7][2][5]

פועלו בהנצחת אליעזר בן-יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה מספר סיפורים ובמועדון החמאם הכיר את דבורה עומר שנשבתה בסיפוריו וכתבה את ספרה הבכור לבית אב"י. בהרצאות לתלמידי בתי ספר ריתק אותם ב"סיפורים מבית אבא" והדגיש את חשיבות המשימה הלאומית שבן-יהודה טרח עליה וזכה להגשימה. בהקשר זה הופיע גם בסרט "אני ירושלמי".[8]

בערוב ימיו הרבה לנסוע בישראל ובעולם ולהרצות בהתנדבות על בן-יהודה כדי להנחיל את מורשתו. מלבד העברית, שהייתה לו למפעל חיים, דיבר באופן שוטף אנגלית, רוסית, גרמנית וערבית.

חלום חייו שכשל היה לראות בהקמת בית-נכות (מוזיאון) בן-יהודה בתלפיות.[5] בבית בן-יהודה, השוכן ברחוב עין גדי 28, ממוקם כיום המטה הישראלי של ארגון אות הכפרה והשלום.[2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן-יהודה נישא לדורה לבית רוזנפלד, ונולדו להם הבנות אליעזרה וחמדה (לימים, פרופ' למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן)[9] והבן אליעזר.[2][10]

נפטר בנובמבר 1982 ונטמן בבית הקברות היהודי בהר הזיתים. על מצבת קברו נכתב: ”בפעלו תם ונשלם מלון הלשון העברית ובמאבקו הֻגשם החלום 'עברי דבר עברית'”.[11]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת בן-יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך ע"פ מצבתו. באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו נכתב כי נולד בכ"ח בחשוון ה'תרנ"ט (סוף 1898).
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 ירון אביטוב, אהבת חובב, באתר כל העיר (ירושלים), ‏30 באוקטובר 1987
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 דוד תדהר, אהוד בן-יהודה, באתר אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
  4. ^ אהוד בן יהודה, בציד, באתר דאר היום, ‏18 בנובמבר 1934
  5. ^ 1 2 3 4 5 פניות ציבור מתקופת טדי קולק, באתר ארכיון המדינה
  6. ^ חמדה בן-יהודה, באתר פרויקט בן-יהודה
  7. ^ בן יהודה אהוד, מלון בן יהודה מלון כיס אנגלי עברי עברי אנגלי, באתר מדף הספרים של פאני, ‏1964
  8. ^ יהורם גאון, אני ירושלמי (דקה 9:22 ואילך), באתר יוטיוב, ‏22 במאי 2020
  9. ^ פרופ' חמדה בן-יהודה, המחלקה למדעי המדינה, אוניברסיטת בר-אילן
  10. ^ דוד תדהר, אהוד בן-יהודה, באתר אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
  11. ^ מצבת קברו של אהוד בן-יהודה, באתר gravez