אולסי פרי
 | |
| פרי בעונת 1978–1979 | |
| לידה |
3 ביולי 1950 (בן 73) ניוארק, ניו ג'רזי, ארצות הברית |
|---|---|
| עמדה | סנטר |
| גובה | 2.08 מטרים (6.8 רגל) |
| מספר | 8 |
| מכללה | בת'יון-קוקמן קולג' |
| קבוצות כשחקן | |
|
1974–1976 1976–1985 |
וירג'יניה סקוויירס מכבי תל אביב |
אולסי פרי (באנגלית: Aulcie Perry; נולד ב-3 ביולי 1950) הוא כדורסלן עבר אמריקאי-ישראלי שהתגייר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נעוריו ותחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרי ג'וניור נולד כילד האמצעי בניוארק בבית החולים היהודי "בית ישראל", ניו ג'רזי שבארצות הברית, למשפחה בת שלושה ילדים מרקע נוצרי-בפטיסטי. הוא עבר מילה בגיל שבוע, כנהוג בארצות הברית גם בקרב גויים. גדל בסביבה שבה היו פשע ואלימות נפוצים. מילדותו שיחק כדורסל בתקווה שכך יוכל לצאת לחיים טובים יותר. כבר בגיל 13 התנשא לגובה 2.00 מטרים. בגיל 18 סיים את בית הספר בציונים לא טובים והחל לימודים בחטיבת ביניים ביוסטון טקסס, אולם לאחר שהוכה על ידי לבנים שם, על שנכנס בטעות לבר של לבנים, עבר לבת'יון-קוקמן קולג' בפלורידה. בשנת 1974 הצטרף לקבוצת וירג'יניה סקוויירס מליגת ה-ABA האמריקאית. פרי, שהתנשא לגובה 2.08 מטרים ולא ניחן ביכולות פיזיות מרשימות במיוחד, היה שותף רק ברבע ממשחקי הקבוצה ובמשחקים אלה קלע בממוצע 8.6 נקודות וקלט 5 כדורים חוזרים. הקבוצה נכשלה לחלוטין באותה עונה (מאזן שלילי 15–69) ופרי שוחרר בסיומה.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מכבי תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל מחרובסקי, מנהל קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב, שכנע אותו בשנת 1976 להצטרף לקבוצה ולשחק במדיה למשך שישה משחקים בגביע אירופה, במסגרת מוקדמות גביע אירופה לאלופות. כשמכבי עברה את המוקדמות בהצלחה, הצטרף פרי לקבוצה בהמשך משחקיה באירופה והפך לשחקן של קבע בתפקיד הסנטר של הקבוצה. הוא השתלב בקבוצה היטב, חברתית ומקצועית, וכבר בעונתו הראשונה בה היה שותף למשחקים שהפכו לקלאסיקת כדורסל ישראלית, בהם הניצחון ההיסטורי 91:79 על צסק"א מוסקבה בעיירה הבלגית וירטון; והזכייה הראשונה בגביע אירופה לאלופות לאחר ניצחון על הקבוצה האיטלקית מובילג'ירג'י וארזה, בתוצאה 78:77, בבלגרד. פרי, על אף היותו ריבאונדר טוב, חרג מהתפקידים הקבוצתיים השמורים לשחקנים גבוהים בקבוצות כדורסל והתמחה, בין השאר, בקליעה טובה מחצי מרחק - מה שהיקשה מאוד את השמירה עליו לשחקנים נמוכים ממנו ואילץ שחקנים גבוהים לצאת מרחבת קבוצתם במטרה לחסמו ולהפקיר בכך את אזור הסל. תכונה אופיינית נוספת שלו הייתה ההסתגלות המהירה שלו למשחק, תכונה שהפכה אותו, עם התבגרותו, למחליף איכותי במיוחד.
בשנת 1981 היה שותף בכיר לעונה הטובה ביותר בהיסטוריה של מכבי תל אביב, עונה שבה זכתה הקבוצה, תחת שרביטו של המאמן האמריקני רודי ד'אמיקו, באליפות המדינה, בגביע המדינה, בגביע אירופה לאלופות ובגביע הבין יבשתי. עד 1985, השנה בה פרש ממשחק פעיל, הספיק לזכות בשני גביעי אירופה לאלופות, בגביע הבין יבשתי, בשבע אליפויות ובשישה גביעי מדינה. מאזנו מגיע באירופה ל-2,077 נקודות.
בתשע השנים בהן שיחק במכבי תל אביב פרי הפך לחלק מהפולקלור הישראלי. הוא היה בן זוגה של הדוגמנית המפורסמת תמי בן עמי, הופיע בקטע בידורי לילדים לצידה של ציפי שביט, לימד ילדים לשחק כדורסל ונחשב לדמות אהודה ופופולרית. הביטוי "אולסי פרי" הפך שם נרדף לאדם גבוה במיוחד. בשיר "גמד שרצה להיות ענק", הפותח את האלבום ילדודס של אריק איינשטיין, אומר הגמד: "הלוואי והייתי כמו אולסי פרי". במערכון "שחקן כדורסל" של הגשש החיוור נאמר: "אתה ראית את אולסי פרי כשנולד? היה בקושי מטר שמונים".
בשנת 1979, במהלך הקריירה שלו במכבי תל אביב התגייר, דבר שהוביל בזמנו להדים בתקשורת, ברבנות, בכנסת, בארגוני ספורט ישראליים, ובארגונים יהודיים בארץ ובארצות הברית כלפי כשרות הגיור, ואף נעשתה פנייה לבדיקתה מצד הפועל תל אביב, ולבסוף בחר בשם העברי אלישע בן אברהם[1]. זמן קצר לאחר מכן התאזרח כישראלי. באותן שנים הוא היה הגר המפורסם ביותר במדינה, אף כי גם בקבוצתו לא היה הראשון שביצע צעד זה (קדם לו שחקן אמריקני אחר של מכבי תל אביב, ג'ים בוטרייט).
בצד הישגיו הספורטיביים הסתבך פרי בכמה תקריות שפגעו בתדמיתו כאדם רגוע וחייכן. בסיומו של משחק דרבי מול הפועל תל אביב הכה את שחקן הקבוצה היריבה, שמואל נחמיאס ובעקבות זאת הורחק למספר משחקים. במשחק אחר, במדריד, התעמת עם מאמן ריאל מדריד, מנואל (לולו) סאינס ואף דחף אותו. באותו משחק רדף אחרי חברו לקבוצה, ארל ויליאמס, שזינק ליציע ורצה להלום באוהדים שהשליכו עליו מטבעות וקראו לו בכינויי גנאי. פרי מנע אז קטטה בקנה מידה משמעותי, אבל הצילום בו הוא מטיח את ויליאמס אל רצפת האולם נותר חרוט בתודעה הלאומית כסמל לביזיון שבסיומו של אותו משחק.
התמכרות לסמים, הסתבכותו ופרישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-80 הסתבך בפרשיות של החזקה וסחר בסמים. בדצמבר 1982 נעדר ממשחק כדורסל חשוב נגד ריאל מדריד בשל היותו תחת השפעה כבדה של סמים שצרך. הנהלת מכבי תל אביב, שביקשה לחפות על הסתבכותו, סיפרה כי נעדר מהמשחק בשל שפעת, אולם העיתונות חשפה את המציאות שמאחורי הפרשה. פרי הוסיף לשחק במכבי תל אביב גם לאחר אותה תקרית. בקיץ 1985 פרש ממשחק ושב לארצות הברית.
בדרכו מאמסטרדם לניו יורק ב-1985 נעצר בהולנד יחד עם בן דודו, קנת' ג'ונסון, כשברשותם כמות גדולה של הרואין. ניסיונו למנוע את הסגרתו לארצות הברית לא צלח ובשנת 1987 הוסגר לארצות הברית, שם נעצר ונשפט ל-10 שנות מאסר[2]. שוחרר במרץ 1991[3]. אנשי מכבי תל אביב שמרו עמו על קשר במשך כל אותן שנים ולאחר שסיים לרצות את עונשו הציעו לו לשוב ארצה ולפתוח בה חיים חדשים. פרי נענה בחיוב. לאחר שחרורו, ולאחר תקופה קצרה בפיקוח שרות המבחן, חזר לישראל בינואר 1997[4].
לאחר השיבה לארץ ב-1997[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר חזרתו לישראל ועד שנת 2003[5], ניהל פרי סניף של רשת בורגראנץ' ברחוב דיזנגוף בתל אביב. הזיכיון לסניף זה נקנה עבורו על ידי קבוצת משקיעים ישראלים, וביניהם אודי רקנאטי, נתן ניסני וידידים מתקופתו במכבי תל אביב[4]. כיום הוא שותף בבעלות ובניהול של מחנה כדורסל עם גרג קורנליוס במכון וינגייט - "כדורסל של כוכבים". היה המנהל המקצועי של מחלקת הנוער של מכבי חיפה בכדורסל[6], ובהמשך עבד עם קבוצות הילדים והנוער של מכבי תל אביב[7].
בשנת 2007 החל לאמן את קבוצת הפועל דימונה.
מאז שנת 2019 מאמן פרי את מחלקת הנוער של מכבי תל אביב בכדורסל.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בטקס שנערך ב-28 בפברואר 2008 לציון 50 שנה להיווסדות המפעלים האירופאים בכדורסל קיבל פרי אות הוקרה מטעם היורוליג כאחד מ-13 הסמלים הגדולים של מכבי תל אביב בכל הזמנים[8]
- במרץ 2019 יצא סרט דוקומנטרי אודות סיפור חייו, בבימויו של דני מנקין[9]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני שעבר לשחק במכבי, הייתה לפרי חברה, חואניטה ג'קסון. כשעבר לשחק בישראל, הייתה בהריון, וילדה את בנם אולסי השלישי. בשנות ה-70, בארץ היה בזוגיות מתוקשרת עם הדוגמנית תמי בן עמי[10][11][12][13][14].
במרץ 1984 התגייס לצה"ל[15].
מאז 1997 הוא בזוגיות עם אהובה אקרון, סמנכ"לית בורגראנץ' לשעבר (אותה הכיר כשפרסם בזמנו את החברה). הוא מתגורר לסירוגין בדירה שרכש בכיכר המדינה שבתל אביב, בתחילת שנות ה-80 ובדירתה של בת-זוגו ברמת גן.
ב-2008 נפגע ממפרצת בטנית באבי העורקים, וניצל[16].
ביוני 2022 עבר ניתוח לקטיעת רגלו, וזאת לאחר כוויות שלא טופלו וגרמו למצב בלתי-הפיך. באותה השנה עבר ניתוח לב[17].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Basketball-Reference
- יואב בורוביץ', אולסי פרי מרגיש בבית, באתר הארץ, 5 במאי 2011
- אהרל'ה ויסברג, קסם הפרי, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2014
אלון הדר, גבוה מהחיים, באתר "ידיעות אחרונות", 6 במרץ 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רפאל נאה, הגיור שהסעיר אפילו את הכנסת, באתר ynet, 9 במאי 2021
- ^ אבי גנאור, אולסי פרי נידון ל־10 שנות מאסר, חדשות, 26 באפריל 1987
- ^ רינת קליין, אולסי פרי שוחרר; רוצה לחזור לארץ, מעריב, 31 במרץ 1991
- ^ 1 2 מעריב, אולסי פרי חזר לארץ וינהל סניף של בורגר ראנץ', באתר גלובס, 8 בינואר 1997
- ^ מאת יואב גורן, אולסי פרי לא רוצה לחזור לחושך ההוא, באתר הארץ, 13 ביולי 2003
- ^ יונתן הללי, אולסי פרי ינהל מקצועית את הנוער של מכבי חיפה, באתר nrg, 12 ביולי 2005
- ^ LTD, Art-Up. "אחד משלנו". Maccabi Tel Aviv Basketball Club. נבדק ב-2018-10-30.
- ^ יעל מרגלית, לפני ריאל: היורוליג כיבד את גדולי מכבי תל-אביב, באתר ONE, 28 בפברואר 2008
- ^ אפרת עמורבן, אולסי פרי בבכורת הסרט התיעודי עליו: "אף פעם לא הרמתי ידיים", באתר ynet, 18 במרץ 2019
- ^ יומולדת דיסקו לשדרן הפזמונים, מעריב, 4 בדצמבר 1978
- ^ תמונה, מעריב, 28 בפברואר 1979
- ^ המיני של שנות ה-80, דבר, 1 בפברואר 1980
- ^ תמר אבידר, הנבחרים שלי, מעריב, 2 בינואר 1984
- ^ רייס כדורסלן חופשי, מעריב, 12 באוגוסט 1984
- ^ מרדכי רוזנבלום, טוראי אולסי: צה"ל על הגובה, מעריב, 26 במרץ 1984;
משה רוזנצויג, אלישע, אולסי, בן־אבוהם. מ.א. 3607723, חדשות, 26 במרץ 1984 - ^ אהרל'ה ויסברג, קסם הפרי, באתר ישראל היום, 14 באפריל 2014
- ^ רן רזניק, כוכב הכדורסל האגדי של מכבי ת"א איבד את רגלו, באתר ישראל היום, 7 ביולי 2022