מילה (ניתוח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תפוצת נוהג המילה במדינות שונות בעולם

מילה היא ניתוח לחיתוך וסילוק העורלה, שהיא העור העוטף ומכסה את קצה איבר המין של הזכר הערל. המילה מתבצעת לרוב כחלק מטקס דתי בדתות כמו ביהדות ובאסלאם ובכמה זרמים בנצרות שבהן המילה היא מצווה דתית, והיא מתבצעת גם למטרות רפואיות. כ- 30% מהגברים בעולם נימולים.[1]

ההיסטוריה של המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת העתיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיעוד של מילת מבוגרים במצרים העתיקה, ימי השושלת השישית, 2350-2000 לפנה"ס

המילה החלה להתבצע בתרבויות שונות באפריקה ובאסיה לפני האלף השלישי לפנה"ס, וישנן הערכות שמדברות על ביצועה כבר ב-15,000 לפני הספירה. התיעוד ההיסטורי הראשון למילה נמצא במצרים, באיור שמציג מילת גבר מבוגר, שמתוארך ל-2300-2400 לפנה"ס. הרודוטוס, היסטוריון יווני בן המאה החמישית לפנה"ס, הזכיר את המילה בספרו על דברי ימי הקולחים:‏[2]

"מכל גויי הארץ רק הקולחים והמצרים והאתיופים לבדם מלים את בשר ערלתם מימים ראשונים, והצורים והסורים היושבים בארץ פלשתים מודים בעצמם, כי קבלו את המילה מהמצרים, והסורים היושבים על נהר לתרמודון ועל נהר פרתניוס והמקדונים היושבים בקרבתם מספרים, כי קבלו זאת בקרוב מהקולחים. מכל זרע האדם רק אלה העמים לבדם נמולים, ובדבר זה, הלכו, כאשר יראה הרואה, בדרכי המצרים. אולם בדבר שני העמים, המצרים והאתיופים, אין אני יודע מי קיבל את המילה ממשנהו."

הרודוטוס כותב שמטרת המילה הייתה ניקיון, אך בין החוקרים ישנם דעות שונות בעניין טעם מנהג המילה בעת העתיקה.

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף המאה ה-19 החלו רופאים במדינות האנגלו-סקסיות להמליץ על מילה כאמצעי למניעת מחלות או לטיפול בהם. באותה תקופה רווחה גם התפיסה שהמילה מונעת אוננות, שנתפסה אצל רבים כמזיקה לבריאות או כבלתי מוסרית. סיבות אלו הובילו להנהגת מילה של תינוקות, בייחוד בארצות הברית.[3]

השינוי ביחס למילה ניכר מההבדלים בין מהדורות שונות של אנציקלופדיה בריטניקה. במהדורה שיצאה לאור ב-1876, המילה מתוארת כטקס דתי הנהוג בקרב קבוצות שונות. לעומת זאת במהדורה שיצאה ב-1910, נכתב על המילה: "ניתוח זה, שבאופן רגיל מבוצע מסיבות רפואיות טהורות, מהווה גם טקס חניכה או טקס דתי בקרב יהודים ומוסלמים". במהדורה שיצאה לאור ב-1929 הערך כולל רק תיאור קצר של הניתוח, המבוצע "בילודים כאמצעי מנע", "בעיקר משיקולי נקיות". הקוראים מופנים לערכים העוסקים ב'השחתת איברים' ו'אובדן צורה', לדיון במילה בהקשרה הדתי.

סיבות למילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילה מטעמי דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ברית מילה
מילת יצחק על ידי אברהם, ספר תורה מאוייר מרגנסבורג, שנת 1300 לערך.
מילת ישו

ביהדות קיימת רק מילת גברים. מילת גברים נחשבת למצווה חשובה, והיא נהוגה גם בקרב חילונים. היא נזכרת בספר בראשית כמצווה שהטיל האל על אברהם, ומוסברת שם כסימן לברית שבין האל לאברהם ולצאצאיו:

"זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם, כָּל-זָכָר. וּנְמַלְתֶּם אֵת בְּשַׂר עָרְלַתְכֶם וְהָיָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם. וּבֶן-שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל-זָכָר לְדֹרֹתֵיכֶם" (ספר בראשית, פרק י"ז, פסוקים י'-י"ב).

על-פי ההלכה, על האב מוטלת החובה למול את בנו‏[4] כשהוא בן שמונה ימים. אם האב לא מל את הבן, עוברת החובה לבית דין; ואם גם זה לא מל את הבן, לכשיגדל הוא מחויב לדאוג למילת עצמו. ברית המילה היא גם אחת החובות המוטלות על זכר שרוצה להתגייר, ואף אם הוא כבר נימול, מבצעים 'הטפת דם ברית' ממקום העורלה. מצוות המילה מוטלת גם על עבדים כנענים, ועל בני קטורה. אם במשך שנה העבד מסרב להִמול, אדונו חייב למוכרו לגוי.‏[5]

ברית המילה נערכת גם בשבת, אם ביום זה התינוק בן שמונה ימים. פיקוח נפש דוחה את המצווה לגיל מאוחר יותר, או מונע אותה כליל (במקרה של מחלה כרונית כמו המופיליה).

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, רוב הזרמים הנוצריים נייטרליים בנוגע למילת גברים המקראית, ואין בהם חיוב או איסור בנושא. בכנסייה האורתודוקסית המזרחית,[6] במיוחד בכנסייה הקופטית ובכנסייה האתיופית האורתודוקסית וגם בחלק מהכנסיות הפרוטסטנטיות, מילת גברים נחשבת למצווה.

מילת גברים נפוצה בקרב הרבה נוצרים, במיוחד בקרב הנוצרים במזרח התיכון ובמדינות האסלאם, ובמדינות נוצריות רבות באפריקה[7], ובכמה מדינות נוצריות כמו ארצות הברית והפיליפינים[8]. במשפחת המלוכה הבריטית, מנהיגי הכנסייה האנגליקנית, יש מסורת ארוכה הדורשת שעל כל הילדים הזכרים להיות נימולים.[9]

באסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ח'יתאן

המילה, בערבית חִ'תאן (ختان), היא מצווה לכל גבר מוסלמי. המושג "חִ'תאן" משמש גם לניתוח לכריתת דגדגן או חלקי פות אחרים לנשים (מילת נשים).

המילה הייתה נפוצה בשבטי ערב עוד בתקופה הטרום אסלאמית, כבר אז שימשה המילה טקס פולחני וכנורמה לאומית (בני חצי האי ערב נקראו "אומת אל-ח'יתאן" امـّة الختان - אומת הנימולים). במאות שלאחר מות הנביא מוחמד קיבלה המילה את משמעותה הדתית בשריעה המוסלמית. למרות שאין בקוראן אזכור מפורש למילה, המנהג מיוחס לפסוק "זכור את ניסיונות אללה את אברהם במצוות אשר מולאו" (סורת העורב פסוק 124), מפסוק זה נגזרת בחדית' המילה על כל הגברים. ייחוסה של המילה לאברהם מחוזקת בקביעת החדית' שמאז ימיו לא הקיף ערל את הכעבה.

כיום המילה נהוגה בקרב כמעט כל המוסלמים, ורובם רואים בה מצווה דתית. מקובל שטעמה הוא שמירה על ההיגיינה, אותה מחייב האסלאם לצורך היטהרות לתפילה. חשיבות המילה למתאסלם נובעת מכך שלפני המילה תפילתו אינה מתקבלת, הוא אינו יכול לעלות לחאג', אינו יכול להעיד במשפט ואינו רשאי לשחוט בהמה למאכל.

האסלאם אינו קובע גיל למילה, אלא מחייב לערוך את המילה לפני שהילד הגיע לבגרות. המילה מבוצעת בגילאים שונים בתרבויות שונות - לרוב המילה מבוצעת בין היום השביעי ליום הארבעים ללידה, אבל בחברות מסוימות, בעיקר בצפון מערב אפריקה (מגרב), המילה מבוצעת בילדים עד שנתם השביעית. על פי מסורות קדומות יש לערוך את המילה בגיל שבו עבר ישמעאל את המילה בידי אברהם - בגיל שלוש עשרה.

מילה כנוהג חברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרב עמים בדרום ומרכז אפריקה ובמקומות נוספים מקובלת מילה כנוהג חברתי.[1] ישנם קבוצות אתניות בהם המילה מתבצעת בינקות, אך היא נפוצה יותר כטקס מעבר לבגרות. במקור טקס זה אולי שימש כמבחן לאומץ וכושר סיבולת, אך הוא עשוי להתקשר גם לגבריות, דיבוק חברתי עם נערים אחרים הנימולים במקביל, זהות עצמית ורוחניות. הסבר פסיכולוגי שניתן לצורך בטקס המעבר, הוא שאי בהירות במעמד החברתי יוצרת מתח, וטקס המעבר יוצר שיוך סימבולי לחברת הבוגרים. בתרבויות מסוימות יחידים וקבוצות שאינם נימולים סובלים מאפליה, או שהמילה אף נתפשת כחובה שמי שמבקש להימנע ממנה נענש עד כדי מילה כפויה.

גם בחברות השבטיות וגם בחברות מודרניות, הרצון לאמץ את הסטאטוס והמראה המקובל הוא גורם משמעותי במוטיבציה למול. 61% מהמשיבים בסקר שנערך בדרום קוריאה האמינו שילעגו להם אם לא יִמולו. בישראל, למשל, נעשו ניתוחי המילה בגברים מבוגרים נפוצים בעקבות גל העלייה מרוסיה בשנות ה-90. ברוסיה המילה הייתה נדירה גם בקרב יהודים, ואילו בישראל גם עולים חדשים שאינם יהודים הביעו עניין במילה, בפרט בגיל הנעורים. סיבה נפוצה שהזכירו היא החשש ממבוכה במקלחות משותפות.

מילה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפי שתואר לעיל, מילת גברים מקטינה את הסיכוי לבעיות רפואיות מסוימות. למרות זאת קיים ויכוח בין רופאים אם ראוי להמליץ על מילה כאמצעי מנע רפואי רק מפני המחלות הללו.

ב-28 במרץ 2007 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) הודעה לעיתונות‏[10] שעל-פיה הוא ממליץ על מילה כאמצעי להפחתת הסיכון להידבקות באיידס. הארגון בחן שלושה מחקרים פרוספקטיביים מבוקרים שתוצאותיהם פורסמו בשנת 2005. המחקרים נערכו בקניה, באוגנדה ובדרום אפריקה במימון אמריקני וצרפתי, ומהם עולה כי ביחס לגברים ההטרוסקסואליים החיים באזורים אלו, שכיחות הידבקותם של גברים נימולים נמוכה ב-60% מזו של גברים לא-נימולים. (ראו: ניתוחי מילה באפריקה שמדרום לסהרה)

מעבר לוויכוח המדעי הרגיל על משמעות הממצאים, נסוב ויכוח סביב השאלה האם הסיכון שבהליך המילה אינו מבטל את ההגנה שהוא מספק לכאורה, בפרט בארצות שבהן אין די מוהלים מנוסים או שתנאי התברואה בהן ירודים. לדעת ארגון הבריאות העולמי, ההתפשטות המהירה של מגפת האיידס והעובדה כי המחלה נחשבת עדיין חשוכת-מרפא, מצדיקה את נקיטת האמצעי הזה בארצות שבהן יש שיעור גבוה של נשאי איידס. בשנת 2007 שלח ארגון הבריאות העולמי צוות מומחים לישראל כדי ללמוד מהניסיון הישראלי במילת אוכלוסיות רחבות. השותף הישראלי לארגון הבריאות העולמי בתחום זה הוא "פרויקט איידס ירושלים" (JAIP).

היתרונות הרפואיים של ניתוח המילה אצל גברים הם נושא שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית. ישנם מחקרים סותרים בנושא, וכמו כן, כבכל טיפול רפואי, יש לשקול את התועלת מול הסיכון שבטיפול. בארצות הברית ישנה מחלוקת ארוכת שנים בין הרופאים האם להמליץ להורים למול תינוקות בני יומם כאמצעי מנע מפני בעיות רפואיות שונות. באירופה וברוסיה לא נהגו למול תינוקות מסיבות רפואיות. באזורים שונים במזרח התיכון, באסיה ובאפריקה המילה נהוגה ממילא מטעמים של דת ומסורת, כך שהממסד הרפואי באזורים אלה מקבל את מילת הגברים כנתון, ועוסק בעיקר בדרכים לצמצום הסיכון שבניתוח. בארצות מסוימות, בעיקר כאלו מוכות איידס, הממסד הרפואי מעודד את המילה.

אחד מגורמי הסיכון למחלות שעלולות להגרם בגלל העורלה הוא הימשכות החיידקים לסמגמה, כך ששמירה על היגיינה מקטינה את הסיכון הרפואי הכרוך בשמירה על העורלה. כך לדוגמה, בפרגוואי, בה המילה אינה נהוגה וגם התנאים ההגיינים לוקים בחסר, שכיחות סרטן הפין גדולה פי 42 מאשר בישראל. לעומת זאת בדנמרק, בה המילה אינה נהוגה אך התנאים ההגיינים תקינים, שכיחות סרטן הפין גדולה רק פי 10 מאשר בישראל[11].. מלבד זאת, שימוש בקונדום מבטל כליל (בהנחה שהוא לא נקרע) את הסיכוי להידבקות באיידס, ללא קשר לשאלה האם הגבר ערל או נימול.

הליך הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס מילה יהודי

במילת גברים מוסרת העורלה. אצל תינוקות העורלה עדיין מחוברת לפין על ידי "גשרים" של רקמות ולכן ראשית מנותקים גשרים אלה. לאחר מכן (שלב ראשון במילת בוגרים) מהודקת העורלה על ידי מגן והעורלה מוסרת בחיתוך.

שלב זה ניתן לביצוע בטכניקות שונות, להם מותאמים סוגים שונים של מכשירים. בטכניקה היהודית המסורתית המגן הוא דיסקית מתכת שבמרכזה חריץ. המוהל מושך את העורלה מעל הפין, משחיל אותה דרך חריץ המגן, וחותכה מעליו באמצעות איזמל. חיתוך זה מותיר קרום דק הצמוד לראש הפין, ואותו המוהל בוצע בציפורנו, מפשיל לצדדים וחותך, בשלב הנקרא 'פריעה'. רופאים המבצעים את הניתוח נוהגים להשתמש במכשירים מורכבים יותר, המשמשים לתפיסת העורלה, ולרוב גם למעיכתה ולחיתוכה. מכשיר המילה הנפוץ ביותר בארצות הברית הוא 'תופסן גומקו'. רופא המשתמש במכשיר זה לרוב יבצע חתך בעורלה לשם הרחקתה מהפין. לאחר מכן המכשיר יולבש בחלל שנוצר, ייסגר על העורלה יחד עם הקרום שתחתיו באמצעות סיבוב בורג, ויושאר במקומו עד לחסימת כלי הדם. בשלב זה העורלה נכרתת והמכשיר מוסר.

היתרון העיקרי של מילה באמצעות תופסן גומקו היא הפחתת ואף מניעת הדימום והצורך בחבישה, ואפשרות הבקרה המדויקת על כמות עור העורלה הנכרתת. החיסרון העיקרי הוא הזמן הארוך שנמשך הניתוח (בין שלוש לחמש עשרה דקות באופן טיפוסי), והכאב העז שגורם למנותח הלחץ במקום המעוצבב[12]., עד כדי רגישות יתר לכאב של תינוקות במשך 4-6 חודשים לאחר המילה[13]. ההלכה היהודית שוללת את השימוש בתופסן גומקו ובמכשירים הדומים לו לשם קיום מצוות ברית מילה, כיוון שלפי ההלכה המצווה מתקיימת בכריתת העורלה, ואילו התופסנים גורמים למיתת עור העורלה עוד לפני כריתתו. לדעות מסוימות בהלכה הטפת דם הברית היא חלק מהמצווה, בעוד שהתופסנים מונעים את יציאת הדם[14]‏.

המודעות לכאב שגורמת המילה התפתחה בהדרגה, עד שבשנת 1999 האקדמיה האמריקאית לרופאי ילדים פירסמה נייר עמדה‏[15] לפיו יש להשתמש באמצעי לשיכוך כאבים במהלך הניתוח. האמצעי הנפוץ ביותר הוא צמד זריקות חסימה עצבית לבסיס הפין. המלצת משרד הבריאות הישראלי היא שלא לבצע הרדמה מקומית לצורך מילת תינוקות. ד"ר זאב צנטנר, הממונה על רפואת ילדים בלשכת הבריאות המחוזית בירושלים, נימק את ההמלצה בכך ש"מספר מחקרים בדקו את תגובת התינוק לכריתת העורלה. הבדיקות הראו שהתינוק כנראה אכן הרגיש כאב. עם זאת, הבדיקות לא נעשו בזמן ברית מילה דתית, שבוצעה על ידי מוהל, אלא בתינוקות שעברו כריתת עורלה כירורגית. ברית מילה בידיו של מוהל מיומן לוקחת שבע עד עשר שניות, לעומת כריתה כירורגית שלוקחת עשר דקות"[16]‏.

מילת מבוגרים היא ניתוח מסובך יותר ממילת תינוקות, הן בשל חוסר ההתאמה של המכשור הסטנדרטי, והן בשל הצורך בתפירת החתכים בשביל למנוע את פתיחתם בעת 'תפיחת פין לילית' או זקפה אחרת. הנחיית הרבנות הראשית לישראל היא למול פעוטות בני למעלה מחצי שנה בהרדמה‏[17]. תינוקות גם נהנים מיכולת החלמה עדיפה מהניתוח‏[18], ונחסכת מהם החרדה לקראתו.

תופעות הנובעות מהמילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכת מילה (המאה ה-18)

יתרונות בריאותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העורלה המכסה את ראש הפין הערל מפרישה סמגמה המסככת את המגע בין השניים. מעבר לכך שיש הרואים במראהּ ובריחה פגם אסתטי‏[19], הסמגמה היא מצע נוח להתפתחות זיהומים בקטריאליים וויראליים שונים, ואף להעברתם באמצעות מגע מיני, ולפיכך המילה מפחיתה את רמת הסיכון למחלות מסוימות. להלן פירוט היתרונות הרפואיים שנמצאו למילה:

  1. המרכז הלאומי לבקרת מחלות בארצות הברית פרסם ב-2010 כי מילת תינוקות סמוך ללידתם מוסיפה להם שנים של חיים איכותיים וחוסכת הוצאות על בריאותם. מסקנות דומות פרסמו חוקרים נוספים. בעקבות כך מממן ארגון הבריאות העולמי את מילתם של אלפי גברים, במטרה למנוע התפשטות של איידס ומחלות נוספות‏[20].
  2. מחקרים שנערכו בארצות מסוימות באפריקה שבהן שיעור תפוצת נגיף האיידס גבוה, מצאו ששיעור הגברים ההטרוסקסואליים הנימולים שנדבקו מהנגיף היה נמוך, לאורך זמן, בכשישים אחוזים משיעור הנדבקים בקרב מקביליהם הערלים‏[21]. ההנחה המקובלת היא שהקרום הרירי שבעורלה רגיש להעברת נגיף ה-HIV.
  3. מחקר שנעשה באוגנדה העלה כי מילה הפחיתה את הסיכוי של גבר הנושא את נגיף האיידס להדביק את בת זוגו ביחסי מין הטרוסקסואליים, בכשלושים אחוז‏[22]. היא גם מפחיתה את סיכון ההדבקה בטריכומונס ווגינוזיס חיידקי, אך לא בכל מחלות המין[23].
  4. מחקר שנערך בדרום אפריקה העלה שמילה הפחיתה את הסיכון של גברים להדבק בנגיף הפפילומה האנושי בכ- 34%‏[24], ומחקר שנערך באוגנדה העלה שהיא מפחיתה את הסיכון שידביקו את בת זוגם בכ- 28%‏[25].
  5. יש הגורסים שמילת גבר מפחיתה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם אצל נשים עימם הוא מקיים יחסי מין. טענה זו נבחנה במחקר שנערך על 1,896 חולות במחלה מארצות שונות, והשוואת הנתונים שלהם ושל בני זוגם, לנתוני קבוצות בקרה של נשים בריאות בעלות מאפיינים דומים. נמצא שאצל נשים שבני זוגם הקבועים נימולו שיעור ההדבקות בסרטן צוואר הרחם נמוך בכ- 28%, ירידה שלפי הנחות החוקרים אינה מובהקת סטטיסטית. שיעור זה לא היה תלוי בגורמי סיכון אחרים למחלה התלויים באשה. עם זאת הוא הושפע ממאפייני בן הזוג, והגיע עד לירידה של 82% בתפוצת המחלה בקבוצת הנשים שבן זוגם היחיד נמצא בקבוצת סיכון גבוהה לנגיף הפפילומה.[26]
  6. המילה מקטינה משמעותית את הסיכון ללקות בדלקות בדרכי השתן (Urinary tract infections)‏[27].
  7. המילה מקטינה את הסיכון ללקות בדלקות בפין: בלאניטיס או בלנופוסטיטיס.
  8. שכיחות סרטן הפין נמוכה מאוד בקרב גברים נימולים, במיוחד כאלו שנימולו סמוך לאחר לידתם, יחסית לשכיחותו בקרב ערלים‏[15].
  9. בעת הלידה העורלה מהודקת על גבי ראש הפין, אולם לרוב היא משתחררת במהלך שנות החיים הראשונות למצב ניתן להסגה. מצב בו העורלה נמצאת במצב מהודק פתולוגית קרוי פימוסיס או פרהפימוסיס, תופעות מכאיבות הטומנות בחובן סכנה לסיבוכים שונים, כגון חסימת דרכי השתן וסרטן הפין. כריתת העורלה מונעת תופעות אלו.

סכנות בניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחקר על 66,519 ילדים ונערים שנימולו באנגליה, מצא קת'קרט (2003) ששיעור סיבוכי הדימום הוא: 0.8%, שיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר בטווח הקצר הוא 0.3%, ושיעור המקרים בהם נצרך ניתוח חוזר לתיקון המילה בטווח הארוך הוא 0.5%.[28] קת'קרט גם מפנה למחקר שנערך על 136,086 ולדות שנימולו באופן שגרתי בבית חולים צבאי אמריקאי, לפיו שיעור סיבוכי הדימום הוא 0.06%, ושיעור מקרי הדלקת או סיבוך אחר הוא 0.08% (לא היו מקרים של מוות או אובדן הפין או ראשו)‏[29]. קת'קרט מסביר את שיעור הסיבוכים הנמוך יותר במחקר האמריקאי, בכך ששם המילה בוצעה סמוך לאחר הלידה, ולא בעקבות בעיה פתולוגית שהתפתחה בגיל מאוחר יותר, וכן בכך שהמחקר האמריקאי לא מנה סיבוכים שלא התגלו עד שהתינוק שוחרר מבית החולים.

במחקר על 19,478 זכרים שנולדו בישראל בשנת 2001 והונח שכמעט כולם נימולו, נמצא שאצל 66 (0.34%) איבחן אורולוג ילדים סיבוך שלאחר הברית. מתוכם, שישית נימולו בידי רופא, והיתר בידי מוהל. הסיבוכים כללו מקרה אחד חמור: קטיעה חלקית של העטרה בצידה, בידי מוהל. בשני מקרים אחרים התפתח זיהום, 16 ולדות (0.08%) סבלו מדימום יתר (ללא צורך בעירוי), ומחציתם אף נזקקו לתפרים. יתר הסיבוכים היו מאוחרים: 38 מקרים של עורלה עודפת המכסה את רוב העטרה (0.2%), 5 מקרים של תסביב הפין (0.03%), וארבעה של חוסר עור, פימוזיס וציסטות כלואות. כל הסיבוכים המאוחרים תוקנו בהצלחה בניתוח בהרדמה כללית. החוקרים מציינים שייתכנו סיבוכים מאוחרים שבטעות אינם מיוחסים למילה, ובפרט עקמת פין והיצרות פתח השופכה. החוקרים הסיקו שסיבוכי מילה הם נדירים, קלים, וניתנים לתיקון ברוב המכריע של המקרים, ושנראה שאין הבדל משמעותי בסוג הסיבוכים בין מילה רפואית לדתית‏[18].

במחקר על 48 ולדות זכרים שאושפזו עד גיל חודש עקב דלקת בדרכי השתן, והשוואת סטטוס המילה שלהם לזה של קבוצת ביקורת, נמצא ששיעור הדלקות בקרב הולדות שנימולו בידי מוהל גבוה פי 2.8 מזה שבקרב ולדות שנימולו בידי רופא. אך לאור גודל המדגם, הסיכון של מילה דתית נמצא גדול יותר מסיכונה של מילה רפואית באופן מובהק סטטיסטית, רק ברמת סמך של 0.06. החוקרים הסיקו שנראה שהסיכון לדלקות בדרכי השתן עקב מילה דתית גבוה יותר, והציעו שהימנעות מהחבישה בה משתמשים המוהלים, או קיצור משכה, עשוי להפחית את הסיכון לדלקת‏[30]. רופא משפחה מאוניברסיטת תל אביב ביקר את המחקר עקב מובהקותו הסטטיסטית הנמוכה, ועקב ההבדלים הדמוגרפיים בין קבוצת המדגם לקבוצת הביקורת, שלדבריו יש בהם כדי להטות את המדגם‏[31].

תופעות מיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלת הקשר בין המילה לתפקוד המיני נבחנה במחקרים רבים ואין לה תשובה מוסכמת.

מחקרים המעידים על שיפור חיי המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מחקר נרחב שנערך בארצות הברית ופורסם במגזין איגוד הרופאים האמריקאי העלה שפעילותם המינית של גברים נימולים מגוונת יותר מזו של גברים ערלים, ובייחוד בגילאים מבוגרים, שכיחות אי התפקוד המיני שלהם נמוכה במעט. עם זאת, המחקר אינו מנטרל את השפעתם של ההבדלים הדמוגרפיים שבין שתי הקבוצות‏[32].

מחקרים המעידים על הרעה בחיי המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על פי מחקר יחיד מסוגו שפורסם במגזין הבריטי לאורולוגיה, נשים דיווחו על הנאה פחותה מיחסי מין עם גברים נימולים, לעומת יחסים עם גברים "שלמים אנטומית", "טבעיים" או "נורמלים", כהגדרת החוקרים. עם זאת, החוקרים עצמם מודים שלצורך גיוס הנשים למחקרם נעזרו במודעה שפרסמו במנשר היוצא נגד המילה‏[33].

מחקרים המעידים על העדר שינוי בחיי המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנגדות למילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזות המתנגדות למילה - מימין: "של מי הגוף, של מי הזכות? תנו לו להחליט". משמאל: "על הקידמה הרפואית לדעת - העורלה היא לא פגם מולד"

במדינות רבות בעולם וגם בישראל פועלים ארגונים שמטרתם להוציא מילה של קטינים אל מחוץ לחוק.

בישראל פועלת בתחום עמותת "בן שלם"‏[35]. בן שלם חברה ב-"קואליציה הבינלאומית למען שלמות איברי המין" (International Coalition for Genital Integrity) והיא אחד מששת הארגונים המייסדים שלה. בנוסף על עמותה זו קיימים מספר אתרים ישראליים המתנגדים למילה.‏[36]

טיעוני המתנגדים למילה הם כי:‏[37]

  • המילה גורמת נזק בלתי הפיך לאיבר המין ולרמת תפקודו המיני. גם הנאת האישה מיחסי מין עם נימול נפגמת, ונשים שהתנסו במין עם נימולים ועם ערלים מעדיפות כמעט תמיד מין עם ערלים.
  • המילה גורמת כאבים עזים לתינוק ולטראומה.
  • במקרים רבים הניתוח כרוך בסיבוכים, בפרט כשהמילה לא מבוצעת על ידי רופאים מוסמכים. הסיבוכים יכולים להיגרם מחיתוך לא נכון, זיהום או דימום.
  • היתרונות הרפואיים של המילה בארצות מפותחות בהם נשמרת היגיינה ברמה נאותה מזעריים, וביצועה לשם הגנה מסרטן הפין משול לכריתת השדיים בגלל סיכון כללי לחלות בסרטן השד.

באוקטובר 2013 הצהירה האספה הפרלמנטרית של מועצת אירופה, כי היא מודאגת במיוחד מ"הפרות מסוימות של שלמותם הפיזית של ילדים", שהתומכים בהם מציגים אותם כמועילות לילדים חרף "עדויות ברורות להפך מכך" ומנתה ביניהם "מילת זכרים צעירים מסיבות דתיות". המועצה קראה למדינות החברות "להגדיר בבירור את התנאים הרפואיים, הסניטריים והאחרים אותם יש לוודא עבור מנהגים הרווחים בקהילות דתיות מסוימות, כגון מילתם הבלתי מוצדקת מבחינה רפואית של זכרים צעירים".‏[38] במכתב לשמעון פרס, מזכ"ל המועצה הדגיש "שהמועצה הפרלמנטרית של אירופה הינה גוף מייעץ אשר לא מייצג את עמדתה הכללית של מועצת אירופה כולה."‏[39]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצתה של מילת הזכרים בעולם מוערכת בכ- 30% מהגברים בני 15 ומעלה.[1] ישנם הבדלים גדולים בין אזורים שונים. להלן רשימת מדינות העולם בהן נימולה רוב אוכלוסיית הזכרים: אוזבקיסטן, אזרבייג'ן, איחוד האמירויות, אינדונזיה, איראן, אלבניה, אלג'יריה, אפגניסטן, אריתריאה, ארצות הברית[40], אתיופיה, בחריין, בנגלדש, בנין, ג'יבוטי, גאנה, גבון, גינאה, גמביה, דרום אפריקה, דרום קוריאה, האיים המלדיבים, הרפובליקה של קונגו, ונואטו, טג'יקיסטן, טוגו, טונגה, תוניסיה, טורקיה, טורקמניסטן, ישראל, כווית, לבנון, לוב, מאוריטניה, מאלי, מדגסקר, מלזיה, מצרים, מרוקו, ניגריה, ניז'ר, סודאן, סומליה, סוריה, סיירה לאון, סמואה, עיראק, ערב הסעודית, פיליפינים, פקיסטן, צ'אד, קומורו, קזחסטן, קטאר, קמרון, קניה ותימן.

ברוב המדינות הללו מבוצעת המילה מטעמי דת. יוצאת דופן בולטת היא ארצות הברית, בה הונהגה המילה בסוף המאה ה-19 כאמצעי רפואי.[3] בפיליפינים ובדרום קוריאה נהוג למול עקב נוהג תרבותי שאינו דתי.

המעמד החוקי של המילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2012 פסק בית המשפט המחוזי בקלן, גרמניה שמילה לא רפואית לילדים היא "התערבות חמורה ובלתי הפיכה בשלמות הגוף האנושי". פסק הדין ניתן בעקבות הבהלת ילד בן 4 לבית חולים עקב דימום, יומיים לאחר שנימול בידי רופא מוסלמי. בעקבות פסק הדין חוקק חוק המאפשר את המילה.‏[41]

מילת נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מילת נשים

אמנם המונח מילה קשור בהגדרתו לאיבר המין הזכרי, ניתוח כריתה או חיתוך באיבר המין הנשי מהווה כעין מקבילה נשית שלו ולכן נקרא בעברית מילת נשים.

ישנן מספר גרסאות למילת נשים: הבסיסית ביותר והנפוצה ביותר במזרח התיכון היא הסרת חלק מעורלת הדגדגן. גרסאות אחרות כוללות הסרה מלאה של הדגדגן, או הסרה של הדגדגן והשפתיים הפנימיות. הגרסה הרדיקלית והנדירה ביותר של מילה הכוללת גם הסרה של חלקים מהשפתיים החיצוניות או תפירה של פתח הנרתיק. רוב מילות הנשים מתבצעות בילדות בגילאים 4-8. מילת הנשים נפוצה בעיקר במזרח התיכון, בקרן אפריקה, במערב אפריקה, במחוזות מסוימים באינדונזיה ובקהילות מהגרים ממדינות אלו‏[42]. מעריכים כי במצרים, סומליה, סודאן, אוגדן ומאלי נימולות מעל 95% מהנשים‏[43]. באתיופיה אסר הרודן מנגיסטו היילה מריאם על מילת נשים וחייב מילת גברים (גם בקרב ערלים מבוגרים). ההערכה של ארגון אמנסטי היא שמספר הנשים הנימולות בעולם הוא מעל 130 מיליון. מדי יום נימולות ברחבי העולם כ-8,000 נשים[44].

רוב מילות הנשים מבוצעות מסיבות חברתיות של שמרנות מינית.[דרוש מקור] באירופה ובאמריקה מילת נשים נתפסת כהתעללות בחסרי ישע וכהטלת מום, ולפיכך היא אינה חוקית. ארגונים בינלאומיים לזכויות אדם פועלים לצמצום התופעה בארצות אפריקה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 "Male circumcision - global trends and determinants of prevalence, safety and acceptability" by World Health Organization, UNAIDS, UNICEF, UNFPA ,ANRS and World Bank
  2. ^ דבריו צוטטו גם בספרו של יוסף בן מתתיהו, "נגד אפיון", מאמר ראשון, פרק כ"ב. בן מתתיהו הסיק שבהתייחסותו של הרודוטוס לסורים אשר בארץ פלשתים התכוון ליהודים.
  3. ^ 3.0 3.1 Gollaher, David (Fall 1994). "From ritual to science: the medical transformation of circumcision in America". Journal of Social History 28 (1): 5–36. אוחזר ב־11-02-2011. 
  4. ^ "האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אשה וללמדו אומנות ויש אומרים אף להשיטו במים" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ט, עמוד א')
  5. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות מילה, פרק א', הלכה ו'
  6. ^ Customary in some Coptic and other churches:
    • "The Coptic Christians in Egypt and the Ethiopian Orthodox Christians —two of the oldest surviving forms of Christianity— retain many of the features of early Christianity, including male circumcision. Circumcision is not prescribed in other forms of Christianity.…Some Christian churches in South Africa oppose the practice, viewing it as a pagan ritual, while others, including the Nomiya church in Kenya, require circumcision for membership and participants in focus group discussions in Zambia and Malawi mentioned similar beliefs that Christians should practice circumcision since Jesus was circumcised and the Bible teaches the practice." Male Circumcision: context, criteria and culture (Part 1), Joint United Nations Programme on HIV/AIDS, February 26, 2007.
    • "The decision that Christians need not practice circumcision is recorded in Acts 15; there was never, however, a prohibition of circumcision, and it is practiced by Coptic Christians." "circumcision", The Columbia Encyclopedia, Sixth Edition, 2001-05.
  7. ^ Questions and answers: NIAID-sponsored adult male circumcision trials in Kenya and Uganda. National Institute of Allergy and Infectious Diseases (December 2006).
  8. ^ الختان والجدل الديني
  9. ^ [http://www.circlist.com/rites/uk.html The United Kingdom]
  10. ^ News releases 2007,‏ WHO and UNAIDS announce recommendations from expert consultation on male circumcision for HIV prevention, באתר ארגון הבריאות העולמי, 28 במרץ 2007
  11. ^ The Highly Protective Effect of Newborn Circumcision Against Invasive Penile Cancer,Wiswell Thomas E., PEDIATRICS 105:1244-1245, March 3, 2000
  12. ^ Victoria Tutag Lehr et al.. "Neonatal Facial Coding System Scores and Spectral Characteristics of Infant Crying During Newborn Circumcision". Clin J Pain 23: 417-424. 
  13. ^ Anna Taddio & Joel Katz (2005). "The Effects of Early Pain Experience in Neonates on Pain Responses in Infancy and Childhood". Pediatr Drugs 7 (4): 245–257. 
  14. ^ (שו"ת מנחת יצחק חלק ה' סימן כד', שו"ת ציץ אליעזר חלק ח' סימן כט')
  15. ^ 15.0 15.1 AMERICAN ACADEMY OF PEDIATRICS: Circumcision Policy Statement
  16. ^ דן אבן, אל תחתכו בלי מוהל, באתר nrg מעריב, 5 ביולי 2005
  17. ^ "ברבנות מדגישים כי תינוקות מעל גיל שישה חודשים, ובוודאי מבוגרים, חובה למול עם הרדמה." ("הרבנים מתנגדים עקרונית להרדמה", אבישי בן חיים, פורסם במעריב, 5 ביולי 2005)
  18. ^ 18.0 18.1 "Complications of circumcision in Israel: a one year multicenter survey.",Ben Chaim J, Livne PM, Binyamini J, Hardak B, Ben-Meir D, Mor Y, Isr Med Assoc J. 2005 Jun;7(6):368-70.
  19. ^ מחקר שנערך בשנת 1988 בארצות הברית מצא מתאם גבוה בין החלטתן של אמהות האם למול בן שנולד להן לאחרונה ובין העדפתן לגבי היותו של בן זוגן ליחסי מין מהול או ערל. מבין הנשים שהעדיפו יחסי מין עם מהול, 92% כתבו בין הסיבות לכך שאיבר מינו "נשאר נקי יותר" ו-55% כתבו שהוא "מריח נעים יותר". ההעדפה המובהקת ביותר לפין מהול הייתה לעניין מין אורלי. החוקרים קישרו בין העדפות אלו ובין הצטברות סמגמה על גבי הפין הערל.
  20. ^ שמעון גליקהאמת על ברית המילה, באתר הארץ, 15 בינואר 2013
  21. ^ Statements 2006,‏ Statement on Kenyan and Ugandan trial findings regarding male circumcision and HIV, באתר ארגון הבריאות העולמי
  22. ^ Review shows male circumcision protects female partners from HIV and other STDs
  23. ^ "ברית מילה מגינה גם על נשים מפני איידס", איתי גל, פורסם ב- ynet, 12/02/06.
  24. ^ "Effect of Male Circumcision on the Prevalence of High-Risk Human Papillomavirus in Young Men"
  25. ^ "Effect of circumcision of HIV-negative men on transmission of human papillomavirus to HIV-negative women: a randomised trial in Rakai, Uganda"
  26. ^ Castellsagué, X., Bosch, F.X., Muñoz, N., Meijer, C.J.L.M., Shah, K.V., de Sanjosé, S., Eluf-Neto, J., Ngelangel, C.A., Chichareon, S., Smith, J.S., Herrero, R., Moreno, V., Franceschi, S. (April 2002). "Male Circumcision, Penile Human Papillomavirus Infection, and Cervical Cancer in Female Partners". NEJM 346(15): 1105–1112. PMID 11948269. 
  27. ^ Cook LS, et al, Am J Publ Health 84:197, 1994
  28. ^ Cathcart P, Nuttall M, van der Meulen J, Emberton M, Kenny SE (July 2006). "Trends in paediatric circumcision and its complications in England between 1997 and 2003". Br J Surg 93 (7): 885–90. doi:10.1002/bjs.5369. PMID 16673355. 
  29. ^ Risks From Circumcision During the First Month of Life Compared With Those for Uncircumcised Boys
  30. ^ "Is ritual circumcision a risk factor for neonatal urinary tract infections?",D Prais, R Shoov-Furman, J Amir, Arch Dis Child 2009;94:191-194 doi:10.1136/adc.2008.144063
  31. ^ "Risk of ritual circumcision is unproven", Michael A Weingarten, Arch Dis Child 2009;94:191-194, doi:10.1136/adc.2008.144063
  32. ^ Laumann, E.O., Masi C.M. and Zuckerman, E.W., "Circumcision in the United States: Prevalence, Prophylactic Effects, and Sexual Practice", JAMA 1997; 277(13): 1052-1057‏ (באתר circs.org)
  33. ^ O’Hara, K. and O’Hara, J., "The Effect of Male Circumcision on the Sexual Enjoyment of the Female Partner", BJU 83 (1999): suppl. 1: 79–84‏ (תוצאות המחקר מובאות ב"Male Circumcision Affects Female Sexual Enjoyment", באתר Circumcision Resource Center)
  34. ^ Masters WH, Johnson VE. Human Sexual Response. Boston, MA: Little, Brown and Company; 1966:189-191
  35. ^ דף הבית של עמותת בן שלם
  36. ^ רשימת קישורים חיצוניים באתר גונן, המתנגד למילה, הכוללת קישורים לאתרים נוספים ולמאמרים רבים.
  37. ^ קורבן הברית, מאמר של ד״ר חנוך בן-ימי, פורסם במקור בעיתון הארץ ב18.6.99
  38. ^ נוסח ההצהרה המלא
  39. ^ ישי קרוב, ‏מזכ"ל מועצת אירופה: לא תיאסר ברית מילה, באתר ערוץ 7
  40. ^ "CDC: Why Are U.S. Circumcision Rates Declining?", מאת Meredith Melnick, התפרסם ב- 2/9/2011 בעיתון Time.
  41. ^
  42. ^ In-Depth: Razor's Edge - The Controversy of Female Genital Mutilation
  43. ^ הערכת שכיחות מילת הנשים באפריקה
  44. ^ גיל ירון, בזכות גרמני נחוש: אנשי דת מוסלמים נגד מילת נשים, ynet