אוני (עיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוני
ონი
סמל אוני
סמל אוני
דגל אוני
דגל אוני
בית הכנסת המפואר באוני ברחוב טביליסי 173, מבט מבחוץבית הכנסת המפואר באוני ברחוב טביליסי, מבט מבחוץ
מדינה / טריטוריה Flag of Georgia.svg  גאורגיה
חבל ארץ רצ'ה
מחוז רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית
נפה נפת אוני
גובה 830 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

8,800‏ [1] (נכון ל-2007)
קואורדינטות 42°35′0″N 43°27′0″E / 42.58333°N 43.45000°E / 42.58333; 43.45000קואורדינטות: 42°35′0″N 43°27′0″E / 42.58333°N 43.45000°E / 42.58333; 43.45000
אזור זמן UTC +4
בית הכנסת המפואר באוני, מבט מבפנים

אוֹניגאורגית: ონი) היא עיר בנפת אוני שבמחוז רצ'ה-לצ'חומי וסוואנתי תחתית, גאורגיה. למעשה היא ממוקמת היסטורית ואתנוגרפית במחוז ההיסטורי רצ'ה, בערוץ עמוק על גדות נהר הריוני. ונמצאת בגובה 830 מ' מעל פני הים, 210 ק"מ צפונית מערבית לטביליסי. העיר משמשת כמרכז האדמיניסטרטיבי של נפת אוני. אוכלוסייתה מונה 8,800 איש‏[1]. ויש בעיר גם נציגות הכנסייה האיפרכית של ניקרוצמינדה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר אוני היא אחת מהערים העתיקות בעולם בכלל ובגאורגיה בפרט. האזור שבו שוכנת אוני היה מאוכלס מאז תקופת הברונזה. הארכיולוגים חשפו שרידים של תרבות קולכית, במיוחד אוסף של מטבעות קולכיים, המתוארכים למאה השישית לפנה"ס - המאה השלישית לפנה"ס. אוני מפיעה בכרוניקה במאה החמש עשרה, באגדה עליה כי נמצאה על ידי פרנדזום, מלך איבריה. כשהיא ממוקמת בצומת שבין צפון הקווקז, כארתלי (במרכז גאורגיה), אימרתי (במערב גאורגיה) ורצ'ה תחתית, התפתחה אוני לעיר מסחר ימי ביינמית טיפוסית, וקישרה בין מלכי ממלכת אימרתי לבין נסיכי רצ'ה. משנת 1810 הייתה בשליטת האימפריה הרוסית, ובשנת 1846, הפכה לעיר ולמרכז האדמיניסטרטיבי של מחוז רצ'ה. במהלך שלטונה של ברית המועצות, העיר אוחדה עם מספר כפרים המקיפים אותה והוקמה נפת אוני. מאמצע שנות השמונים, סבלה העיר מרעידות אדמה וסידרה של מפולות שלגים.

סמל אוני בתקופת האימפריה הרוסית

למרות הנטייה הפוסט סובייטית של העברת אוכלוסיות, נותרה באוני קהילה יהודית היסטורית, השלישית בגודלה אחרי הקהילות בטביליסי ובכותאיסי. בעיר יש גם בית כנסת שנבנה בשנות השמונים של המאה התשע עשרה.

אוני וסביבותיה כוללות מספר מונומנטים היסטוריים, כולל את חורבות מבצר מימי הביניים וכנסייה של גאורגית אורתודוקסית, ספא פופולרי, שובי, הממוקמת כ-30 ק"מ מהעיר אוני, במדרונות הדרומיים של הרי הקווקז הגדול.

בשנת 1991 הייתה באזור רעידת אדמה שפגעה קשות בעיר ולאחת הבעיות הקשות של העיר זה הגירה שלילית. בשנת 2004 נרשו בסטטיסטיקה 35 לידות מול 350 פטירות ומעבר מחוץ לעיר.

כיום הקירבה לגבול הרוסי ולדרום אוסטיה והאזור ההררי והמתיחות הפוליטית באזור, מאפשרת למבריחים להבריח סיגריות ודלק לגאורגיה.

הרובע היהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אוני

השלטון החדש והכנסייה הפרובוסלבית שהופיעו עם כיבוש גאורגיה על ידי הצאר הרוסי במאה ה-18, ולמעשה החל מאמצע אותה מאה החלו יהודי גאורגיה לחפש מפלט משלטון הכנסייה הרוסית וכך הגיעו לאוני. כך החלה יהדות אוני שגדלה במשך הזמן והייתה ליישוב הגאורגי המאוכלס ביותר ביהודים, ובתקופות שונות היו גם רוב ביישוב. (בשנת 1972 מנתה הקהילה כ-3,500 איש).

בית הכנסת הגדול באוני, ברחוב טביליסי, הוקם בשנת 1895 והיה מבנה אבן גדול ובולט בממדיו ופארו. הוא נספר ברשימת בתי הכנסת בברית המועצות שנערכה בשנת 1945 והיה פתוח עד ראשית 1953 לפחות‏[2].

פתיחת שערי ברית המועצות הביאה חלק מהיהודים לעזוב את העיירה, ולעלות לישראל. עלייה זו התגברה לאחר שנת 1991, כאשר רעידת אדמה קשה פקדה את האזור ובית הכנסת הקטן נחרב, והגדול ניזוק. ארגונים יהודיים התגייסו, הג'וינט, והנשיא אדוארד שוורדנדזה אשר סייעו בשחזור בית הכנסת הגדול. כיום נותרו באוני יהודים בודדים. בית הכנסת מתוחזק עד היום על ידי ארגונים יהודיים.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסיית העיר לפי שנים:
    2007 8,800 איש
    2002 3,300 איש
  2. ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1964-1941, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, ISBN 9789652272256