אורה פלד נקש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורה פלד נקש
לידה 5 בנובמבר 1979 (בת 44)
רמת דוד
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
תפקידים בשירות
החובלת הראשונה בצה"ל

אורה פלד נקש (נולדה ב-5 בנובמבר 1979) היא האישה הראשונה שסיימה קורס חובלים בצה"ל. בצה"ל הייתה קצינת גנ"ק אח"י קשת, מפקדת פי"מ גנ"ק ומדריכה ראשית (מד"ר) בבית הספר לפיקוד ימי (פי"מ). לאחר שחרורה סיימה תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע ותואר שני בעיצוב תעשייתי ועסקה שנים רבות בתחום חוויית המשתמש. כיום היא רס"ן במילואים, ופעילה במחאה נגד הרפורמה המשפטית של 2023.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורה פלד נקש נולדה בקיבוץ רמת דוד, הבת השנייה מבין ארבע אחיות. בצעירותה ניגנה על תופים ושיחקה כדורסל בנערות הפועל עמק יזרעאל. בתיכון הייתה פעילה בתנועת הנוער "בני המושבים" כמדריכה. ב-1997 סיימה את תיכון העמק המערבי בקיבוץ יפעת. לאחר התיכון יצאה לשנת שירות במסגרת תנועת בני המושבים, שלאחריה התגייסה לצה"ל.

שרות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1978 נפתח בבית הספר לחובלים קורס נפרד לחיילות, ביוזמת מפקד חיל הים, מיכאל ברקאי (יומי) ובתמיכת קצינת ח"ן ראשית דליה רז. הקורס יועד למפעילות מערכות חיוניות בכלי שייט של חיל הים, והשתתפו בו 8 חיילות. ארבע מתוכן הוצבו בתום הקורס באח"י נגה. שלוש שנים מאוחר יותר הוחלט להפסיק את שילוב החיילות בקורס, על אף שעמדו ביעדים ובדרישות.[1][2][3]

ב-8 בנובמבר 1995 הוגשה עתירתה של אליס מילר לבג"ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח ושדולת הנשים. בג"ץ קיבל את העתירה והורה לצה"ל להשוות את זכויותיהן של נשים לאלו של גברים.[4] בעקבות העתירה נפתחו בפני נשים הכשרות שונות שהיו עד אז סגורות בפניהן, בהן קורס טיס, אך קורס חובלים נותר סגור עבור נשים. הילה שחר, שהייתה בוגרת צופי ים ורצתה להתגייס לקורס חובלים, עתרה לבג"ץ בנושא. קצינת ח"ן ראשית אורית אדטו שכנעה את הרמטכ"ל שאול מופז לפתוח את הקורס לנשים לפני ששופטי בג"ץ יתערבו.[5][6]

החובלת הראשונה בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד טרם גיוסה לצה"ל, ביקשה פלד נקש להצטרף לקורס טיס שכבר היה אז פתוח לנשים אך לא צלחה. היא ניסתה להתמיין לקורס חובלים, אך הצבא סרב. כמה חודשים לאחר מכן, בעקבות העתירה של הילה שחר, נפתח תפקיד החובל לנשים ופלד נקש זומנה לגיבוש. היא הגיעה לגיבוש חובלות הראשון בתולדות צה״ל וסיימה את הגיבוש בהצלחה, יחד עם שלוש נשים נוספות. פלד נקש התגייסה לצבא ב-1998 לקורס שנמשך שנה ותשעה חודשים. באוגוסט 2000 הייתה פלד נקש האישה היחידה והראשונה שסיימה את הקורס (מחזור חובלים צ"ט - 99) במגמת שייט, ובכך הפכה לחובלת הראשונה בצה"ל שסיימה קורס חובלים.[7][8][2][3]

עם סיום הקורס הוצבה לשירות בשייטת ספינות הטילים - המסלול היחיד שהיה פתוח אז לנשים. היא שרתה באח"י קשת בתור קצינת גנ"ק (גילוי, ניווט וקשר). לאחר שירות כמפקדת מחלקה באח"י קשת, שימשה כמפקדת קורס פי"מ (פיקוד ימי) להכשרת קציני גנ"ק. היא פיקדה על שני מחזורים, ובנוסף הייתה המדריכה הראשית של בית הספר לפיקוד ימי. היא שרתה בצבא שש שנים, עד שנת 2005.

לאחר שפרצה את הדרך לשרות נשים בקורס חובלות, סיימו שתי נשים נוספות את הקורס במחזור ק"ב (102). מאז הגיעו נשים נוספות להישגים בקורס חובלים: ב-2012 הייתה סגן ירדן סל מן הראשונה לסיים כחניכה מצטיינת,[9] ב-2015 הייתה סרן אור כהן האישה הראשונה שמונתה לפקד על ספינת דבורה,[10] ב-2020 הייתה סרן שירה קליגר החובלת הראשונה על ספינת סער 6[11] וב-2021 מונתה סרן אופיר חורי למפקדת יחידת סנפיר.[12] בקורס שהסתיים במרץ 2022, נרשם שיא כשרבע מהמסיימים היו נשים, בהן שתיים במגמת מכונה – לראשונה בתולדות צה"ל. למרות פריצת הדרך סיימו את הקורס עד כה עשרות בודדות של נשים.[2]

שרות מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורה המשיכה פלד נקש לשרת במילואים עד שנת 2012. בשנת 2020 חזרה לחיל הים על מנת להתנדב במילואים.[6] במקביל לשירות המילואים היא דואגת לשימור נשים בקורס חובלים. כיום פלד נקש בדרגת רס"ן במילואים. ב-2023 בעקבות מחאת המילואימניקים, הקפיאה פלד נקש את התנדבותה במילואים בחיל הים.[13]

השכלה וקריירה לאחר הצבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 סיימה פלד נקש תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בבאר שבע. בשנת 2017 סיימה תואר שני בעיצוב תעשייתי מבצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.[14]

פלד נקש היא מומחית חווית משתמש (UX). היא עבדה בין 2010 ל-2014 בחברת ההייטק מטריקס.[15] מ-2014 ועד 2023 עבדה במספר תפקידים בתחום חווית המשתמש בחברת התוכנה IBM.

פעילות במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2023 לאחר הכרזתו של שר המשפטים יריב לוין על צעדי החקיקה המתוכננים, הצטרפה פלד נקש לפעילות המחאה כחלק מ"אחים לנשק" - מחאת המילואימניקים. במסגרת המחאה היא פעילה בשטח,[16] מתראיינת באמצעי התקשורת[17] ונואמת במסגרת הפגנות ברחבי הארץ,[18][19][20][21][22][23] בכלל זה במוקד המרכזי של המחאה בקפלן, תל אביב.[24][25] במסגרת נאומיה היא מדגישה את השינוי שחוללו פסיקות בג"ץ בכך שאפשרו לה ולנשים נוספות לשרת בתפקידים משמעותיים בצה"ל, שלא היו פתוחים קודם לכן לגברים.[6]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרה בקיבוץ רמת דוד. נשואה לאורי, איש חינוך, ואם לשתי בנות.

פלד נקש חברה בפורום דבורה לקידום ייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות, בשיח הציבורי ובממסד הביטחוני-מדיני. בנוסף היא האישה הראשונה והיחידה הנמצאת בוועד המנהל של עמותת מגדלור, ארגון בוגרי ובוגרות קורס חובלים.[2][26][27]

פלד נקש מתנדבת מטעם המכללה - בית ספר חברתי למען נשים החוזרות למעגל העבודה, בשיקום נשים שעבדו בזנות ובגיוס כספים למענן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אילה דוכס, על גשר הפיקוד - סג"ם דליה להב, "בין גלים", אפריל 1978, עמ' 3. מאוחזר בפורום צבא וביטחון באתר "פרש".
  2. ^ 1 2 3 4 קורין אלבז-אלוש, האישה הראשונה בקורס חובלים: "ציפיתי שיהיו היום מאות חובלות, לא עשרות", באתר ynet, 5 ביוני 2022
  3. ^ 1 2 לוחמות: הנשים ששברו את תקרת הזכוכית של הצבא, באתר און לייף, ‏2015-04-21
  4. ^ אביב מלחי‏, סג"מ רוני, טייסת קרב, באתר וואלה!‏, 28 ביוני 2001
  5. ^ קורין אלבז-אלוש, האישה הראשונה בקורס חובלים: "ציפיתי שיהיו היום מאות חובלות, לא עשרות", באתר ynet, 5 ביוני 2022
  6. ^ 1 2 3 אורה פלד מרמת דוד: "לא רוצה לדמיין את החיים שלי בלי הבג"צים", באתר mynet‏ קיבוץ, 19 בינואר 2023
  7. ^ פורצות גבולות - סרן במיל' אורה פלד נקש - החובלת הראשונה, באתר navy.idf.il, ‏8 במרץ 2023
  8. ^ פליקס פריש, החובלת הראשונה בצה"ל, באתר ynet, 31 באוגוסט 2000
  9. ^ שי גל 2, ‏חובלת מצטיינת זה הכי - אחותי, באתר ‏מאקו‏, 23 במרץ 2012
  10. ^ אחיה ראב"ד, צפו: הפלגה עם המפקדת הראשונה על כלי שיט קרבי, באתר ynet, 17 באוקטובר 2015
  11. ^ רולי קירשטיין, הלוחמים החיפאים של ספינת הטילים החדשה "אח"י מגן", באתר כלבו – חיפה והקריות, ‏2020-12-11
  12. ^ "לא שוברת תקרת זכוכית": המפקדת הראשונה על יחידת סנפיר | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-08-16
  13. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, נשות המילואים שמתנגדות להפיכה חוששות שסירובן לשרת יפגע בנשים, באתר הארץ, 23 ביולי 2023
  14. ^ Make Away - אורה פלד נקש, באתר Time To Know (באנגלית אמריקאית)
  15. ^ קריאטיבי אחד על אחד - אורה פלד נקש, מטריקס | המגזין, באתר Creatives
  16. ^ יאיר קראוס, "לא נפליג לדיקטטורה": יוצאי חיל הים חסמו את נמל חיפה עם אבוקות וסירות, באתר ynet, 9 במרץ 2023
  17. ^ רס"ן במיל' אורה פלד נקש מספרת על המאבק הפנימי שבין ההגעה להתנדבות למחאה, ‏24.3.23
  18. ^ אורה פלד נקש 14.1.2023, נבדק ב-2023-08-20
  19. ^ נאום אורה פלד-נקש, רס"ן במיל', האשה הראשונה שסיימה קורס חובלים - מחאת רחובות 19.8.23, נבדק ב-2023-08-20
  20. ^ אורה פלד נקש - הפגנה למען הדמוקרטיה עפולה 22.4.2023, נבדק ב-2023-08-20
  21. ^ רס"ן במילואים אורה פלד נקש, החובלת הראשונה בצה"ל, הייטקיסטית, אמא ל-2, חברת קיבוץ רמת דוד. פעילה במחאה במסגרת DIA - ארגון democratic israel for all... | By מצילים את הדמוקרטיה ראשון לציון | Facebook, באתר hi-in.facebook.com (בהינדי)
  22. ^ נגה כרמי, שידור ההפגנות נגד ההפיכה המשטרית ◄ חיפה, קריות, עתלית - מוצ״ש 17/6/23 • אלון פנקס, רונית הרפז, גיא רולניק, יפתח גולוב, אורי שגיא, דן הראל ועוד..., באתר חי פֹּה - תאגיד החדשות של חיפה והסביבה, ‏2023-06-17
  23. ^ esty, ״לחיות את החיים האלו, בלי להרצח, להאנס או להתחבא״ - חוסמות בצומת יקנעם, באתר ריסטארט - ישראל, ‏2023-05-04
  24. ^ אורה נקש פלד נואמת בקפלן (חובלת ראשונה בעקבות הבגצ של אליס מילר), נבדק ב-2023-08-20
  25. ^ נאום אורה פלד נקש, החובלת הראשונה בצה"ל, בקפלן 19/8, נבדק ב-2023-08-20
  26. ^ רעות עוזיאל, ‏"אני אדם שנאבק על חירותו ועל זכויותיו", באתר ‏מאקו‏, 31 במרץ 2023
  27. ^ ועד מנהל | מגדלור, באתר Migdalor (באנגלית)