צופי ים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל צופי-ים

צופי ים הוא מגזר בתוך תנועת הנוער הצופים העבריים. כמו בצופים כך גם בצופי ים, המטרה היא חינוך הנוער והכנתו לחיים. ההבדל העיקרי בין צופי ים לצופים הרגילים הוא אופן העברת הערכים לחניכים. בניגוד לצופים, אשר מאמינים כי בעזרת מחנאות, שהייה בטבע, משחקי חברה ועוד, ניתן ליצור קבוצות ילדים מגובשות הנשענות על ערכי הצופה, צופי ים משתמשים בסירות חתירה ומפרשים, לשם השגת אותן מטרות. זאת בשילוב עם שיטות ההדרכה של תנועת הצופים.

צופי ים היא תנועת נוער קטנה באופן יחסי לצופים, אך ייחודית יותר. גילאי החניכים הוא מכיתה ה' ועד כיתה י"ב, כאשר ברוב השבטים קיימת קבוצה של הורים, המשתתפים בפעילות. כיום בארץ פועלים שמונה שבטים: בהרצליה, ביפו, בחיפה, בתל אביב, במושבה כנרת, בעכו, בבת ים ובנתניה. לצופי ים שלושה סוגי סירות עיקריים, עליהן פועלים החניכים. קרוול, סנונית ולווייתנית. אך לכמה שבטים יש סוגי סירות נוספות כגון: קטמרן, לייזר, 420, 470, אופטימיסט, סירות מנוע, קיאקים ועוד. עקב היותה תנועת נוער מחנכת, צופי ים דוגלת בתחזוקת הסירות על ידי החניכים, למען החניכים, בחניכת הסגל. אחוז המתגייסים לצה"ל מקרב בוגרי צופי ים עומד על 97%, והתנועה מעודדת את רוב המתגייסים להרתם לשירות קרבי[דרוש מקור].

מבנה השבט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבט צופי ים מורכב משכבות גיל. מכיתה ה' עד ט', השכבה מחולקת לגדודים וקבוצות. לכל קבוצה מדריך בכיתה י'-י"ב, ולכל שכבה רכז, בכיתה י"ב, ש"ש (מתנדב בשנת שירות), או רכז בוגר. בכיתה ט' עוברת השכבה תהליך של מעבר לשכבה מגובשת, ובו עוברים החניכים שני שלבים: הראשון הוא עירבוב הקבוצות, שבו לוקחים את הקבוצות הקיימות ומערבבים אותם לא לפי הקבוצות המקוריות (שבדרך כלל מחולקות על פי בתי ספר) ומשנים את המדרכים. השלב השני הוא הכרזת השכבה שמתקיים כמה חודשים אחרי העירבוב. השכבה מבטלת את קבוצתיה, ונשארת כשכבה אחת מאוחדת עד סוף כיתה י"ב. ברוב השבטים בארץ קיימת גם פעילות מסודרת וקבועה של קבוצת הורים של חניכים בשבט שכמו בניהם ובנותיהם לומדים להפליג , לחתור ולמצות את ההנאה מהפעילות הימית הזו. בנוסף לשכבות, קיימים צוותי הדרכה לכל שכבה, רכזים, רכזי הדרכה, מרכז השבט וראש השבט, שהינו גורם התנדבותי בשבט. שבט צופי ים מתפקד כחלק מההנהגה האזורית של הצופים, ומזכירות צופי ים הארצית.

תוכני הדרכה על פי שכבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכב"צ (שכבה צעירה) - יסודות החתירה, קבוצתיות, יסודות ההפלגה בסירות גדולות וקטנות, וסיירות, ניווט ומחנאות מעשית. כיתות ט-י - בניגוד לצופים, קורס ההדרכה בצופי ים מורכב יותר, מכיוון שהוא כולל תכנים ימיים בנוסף לתוכני ההדרכה הסטנדרטיים. בשנים אלו מתרחש קורס ההדרכה יחד עם נגיעה בתוכני הפלגה מורכבים, והחשוב בהם הוא הפיקוד על סירה. בתחילת כיתה י' מצטרפים החניכים לשכב"ג כמדריכים ופעילים בשבט שכב"ג - עיקר התכנים הם להעשרה, כאשר המשקל המרכזי בשנים אלה נתון להדרכה, וריכוז.

אופי הפעילות הימית בשבטים השונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צופי ים תל אביב
שבטי צופי ים בתחרות החתירה הארצית בירקון, פברואר 2009
  • צופי-ים ת"א - הפעילות מתבצעת בשני מוקדים:
  1. בנחל ירקון - הורדת סירות לירקון, שיט בירקון ויציאה לים.
  2. במרינה ת"א - חלק מהסירות עוגנות במרינה.
  • צופי-ים הרצליה הנקראים גם שבט דקר - השבט נמצא בחוף זבולון והפעילות הימית מתבצעת בשני מוקדים:
  1. בחוף - הסירות של שכבות ח' ומעלה נמצאות בתוך השבט על עגלות והם מבצעים הורדת סירות לחוף ויציאה בגלי חוף.
  2. במרינה - הסירות המשמשות את השכבות הנמוכות (שכבות ז' ומטה) נמצאות במרינה.
  • צופי-ים חיפה - הפעילות מתבצעת במפרץ חיפה, חלק מהסירות עוגנות במים וחלק נמצאות על החוף.
  • צופי-ים כנרת - הסירות נמצאות על החוף או עגונות במים - כל הפעילות נעשית מהחוף.
  • צופי-ים יפו - הסירות עוגנות בנמל יפו והפעילות הימית מתבצעת משם.
  • צופי-ים עכו - שבט צעיר יותר. הפעילות מתבצעת מתוך בית הספר לקציני ים עכו.
  • צופי-ים נתניה - שבט צעיר יותר. הסירות נמצאות בתוך השבט על עגלות. הפעילות מתבצעת בחוף סירונית.
  • צופי-ים בת ים - שבט צעיר יותר. הסירות נמצאות בתוך השבט על עגלות. הפעילות מתבצעת בחוף סי פאלאס.

דרך המשך[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, בנוסף למטרות החינוכיות שחורטת התנועה על דגלה, בצופי ים ישנו דגש על הוצאת בוגרי שבטים לשנות שרות. זאת מתוך ראיה כי התרומה המשמעותית לחברה היום היא דרך שנת התנדבות בקהילה. אחוז היוצאים לשנות שרות בצופי ים הוא הגדול ביותר בקרב תנועות הנוער בארץ.[דרוש מקור]

אירועים ופעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שישבת - השכבה מתאספת בשבט לפעילות שנמשכת בדרך כלל יומיים (בימי שישי ושבת).
  • מפעל - פעילות ייחודית המתרחשת בדרך כלל בחג (לדוגמה: מפעל פסח). בדומה לסופי השבוע, הפעילות נמשכת יותר מיום אחד, ויכולה להימשך גם שלושה ימים ואף יותר. הפעילות לא תמיד מתרחשת בשבט הבית של החניכים.
  • הפלגה ארוכה - הפלגה בת מספר ימים ליעד מרוחק.
  • קורסי קיץ - המקבילה ה"צופי ימית" למחנה הקיץ של הצופים היא קורסים בבית הספר לקציני ים עכו (לעתים במקום אחר בגלל זיהום במפרץ חיפה) נמשכים מספר ימים (ככל ששכבת הגיל עולה כך מתארך הקורס) ובקורס החניכים מפליגים, לומדים על ימאות, משתתפים במסדרים וכל זאת באווירה צבאית. בצופי ים ישנו עקרון מנחה - "כל החניכים יוצאים למחנה הימי".
  • הפלגה ליוון - חניכי שכבה י"א של השבטים יוצאים בקיץ להפלגה בת שבועיים לערך ליוון.
  • שיוט - שיוטים מתבצעים במסגרת הפעילות והם למעשה תחרות שיט.
  • תחרות חתירה - מדי שנה נפגשים כל השבטים לתחרויות חתירה, משיכת חבל, הטלת בוכטה (חבל), וקשרים. התחרויות מתבצעות לפי שכבת גיל בפארק הירקון ליד צופי ים ת"א.
  • מפעלים בשיתוף עם תנועת הצופים - בנוסף למפעלים הייחודיים לצופי הים, ישנם גם מפעלים אשר נערכים בשיתוף פעולה עם תנועת הצופים הרגילה:
    • טיול אתגר - טיול של שכבת ט' בחופש פסח. הקבוצות בטיול מורכבות מחניכים משבטים שונים.
    • טיול שישיות שביעיות - טיול של שכבות י' וי"א בדרום הארץ בחופשת החנוכה.
    • טיול שמיניות - טיול של שכבת י"ב בדרום הארץ בחופשת החנוכה.
    • קורס הדרכה מסכם - קורס בחופשת הקיץ אשר מכין את חניכי שכבת ט' לקראת הדרכה בשנת הפעילות הבאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]