יריב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יריב לוין
Yariv Levin.JPG
תאריך לידה 22 ביוני 1969
כנסות 18-19
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
עיסוק קודם עורך דין

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969), הוא יושב ראש הקואליציה וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד - ישראל ביתנו. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוא הוא בנם של גאיל ושל חתן פרס ישראל לבלשנות הפרופ' אריה לוין. הוריה של אמו, מיכאל וקייטי קפלן, היו חברי האצ"ל, דוד של אמו הוא אליהו לנקין חבר האצ"ל, מפקד הספינה אלטלנה וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. סנדקו בברית המילה היה מנחם בגין ‏‏[1].

לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל שירת בחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן כמפקד מגמה באולפן לערבית. הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועבד כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

לוין חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת בשנת 1995. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.

לוין גר במודיעין, נשוי ליפעת (בתו של ח"כ לשעבר יעקב שמאי מהליכוד) ואב לשלושה ילדים.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש כדובר ולאחר מכן כסגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש כראש מטה יום הבחירות לראשות עיריית מודיעין של חיים ביבס. שימש כנציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי התנועה, וייצג את חברי הכנסת מתנגדי ההתנתקות בהליכים משפטיים שונים.

בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול הממשלה שבראשה עמד אהוד אולמרט. במסגרת פעילות זו, הגיש לוין עתירה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה, אשר זירז את מינויו של שר הרווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אוייש התפקיד.

בצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003 – 2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין. לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין.

פעילותו בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה–21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. ב-3 באוגוסט 2009 נבחר לוין לעמוד בראש ועדת הכנסת. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. בחודש יולי 2011 מונה על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.

לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת, ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית בנובמבר 2010.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

40 הצעות חוק שיזם ח"כ לוין אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים, שיא של כל הזמנים לחבר כנסת בקדנציה אחת: [2]

  • חוק הקובע מועדים למתן מענה לתלונות צרכנים באשר לחיובים עודפים. במסגרת החוק נקבע גם פרק הזמן המקסימלי להשבת הכספים העודפים שנגבו מהצרכן.
  • חוק המסדיר את חלוקת זכויות המימון והוצאות בחירות ברשימות לרשויות המקומיות שהינן רשימות משותפות לשתי מפלגות או יותר.
  • חוק המעגן לראשונה את זכותם של סבים וסבתות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבל הסדרי ראיה עם נכדיהם הקטינים.
  • חוק המאפשר לרשויות מקומיות להקים קרן ייעודית לצורך ביצוע פרויקטים חינוכיים, תוך שימוש בעודפים שנצברו בקופתן מתוך כספי היטלי ההשבחה המשולמים להן.
  • חוק המסדיר את הליך תיקונן של טעות סופר או של השמטה שנפלה בנוסח חוק שאושר בכנסת.
  • חוק המחיל את האיסור על קיום יחסי מין בין מטפל ומטופל גם על מי שעוסקים בטיפולים אלטרנטיביים שיש בהם כדי ליצור יחסי תלות של המטופל במטפל.
  • חוק המאפשר למפלגות המקיימות הליכי בחירות מקדימות למוסדותיהן ולרשימתן לכנסת, לקבל מידע עדכני ממרשם האוכלוסין ביחס לחברי המפלגה, כך שיהיה באפשרותן לנהל ספר בוחרים הכולל כתובות עדכניות ופרטים עדכניים של חברי המפלגה.
  • חוק המטיל אחריות לכריה בלתי חוקית לא רק על בעל המכרה אלא גם על מי שמבצע פעולת מסחר והובלה של חומרי חציבה שנכרו במכרה בלתי מורשה.
  • חוק המטיל חובה על עוסקים וספקי שירותים להעביר לצרכנים אחת לשנה סיכום של החיובים בהם חויב הצרכן ושל התשלומים ששילם, בצירוף הודעה האם קיימת יתרת חוב בגין חיובים אלה.
  • חוק הקובע כי פדוי שבי שמלאו לו 80 שנים יהיה זכאי לתוספת תשלום בשיעור של 25% מהתשלום השנתי לפדויי שבי.
  • חוק המחייב מועמדים לכנסת שאינם מאוגדים כמפלגה או מתמודדים במסגרת מפלגה קיימת לדווח על תרומות שקיבלו, לנהל חשבון בנק ייעודי לצורכי הבחירות, כן נקבעה מגבלה על גובה התרומה המותרת. הוראות החוק תוך התאמה לחקיקה הקיימת בעניין מועמדים בחירות מקדימות ומפלגות שאינן מיוצגות בכנסת.
  • חוק המעניק העדפה לבני העדה הדרוזית בקבלה לעבודה בחברות ממשלתיות וברשויות מקומיות בהן מתגוררים בני העדה ומהווים מיעוט.
  • חוק המסדיר את הליך הגשת הדיווחים של המפלגות לרשם המפלגות ולמבקר המדינה.
  • חוק המטיל מגבלות על פרסום אלכוהול כחלק מהמאבק למניעת תופעת השכרות.
  • חוק המתאים את הוראות חוק הכנסת לעניין התפלגות סיעות למצב החוקי הקיים בעקבות חקיקת חוק המפלגות.
  • חוק המעגן חובת דיווח על ביצוע תקציב הכנסת בפני הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים לעניין תקציב הכנסת.
  • חוק המעגן את הדרך לאישור ולתיקון הכללים המסדירים את תשלום משכורת, תוספת, הענקות ותשלומים למי שחברותו בכנסת הושעתה.
  • חוק הקובע כי סוכני מכס לא יישאו באחריות לתשלומי אגרות נמל המוטלות על בעלי הטובין.
  • חוק הקובע כי מדינת ישראל תשקיע מדי שנה סך של 4.8 מיליון ש"ח בהפקות מקור טלוויזיוניות בשפות האמהרית והטיגרינית, שיופקו על ידי צוותים מבני קהילת עולי אתיופיה בישראל, וישודרו בערוץ ייעודי בשפות האמהרית והטיגרינית.
  • תיקון לחוק זכויות יוצרים הקובע חזקה לפיה מי ששמו מופיע על תקליט כפי שהפיק אותו, יחשב כמפיקו.
  • תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב עוסקים ונותני שירותים לאפשר לצרכן המשלם חשבון באמצעות הוראת קבע, לקבוע את היום בחודש בו יגבה התשלום.
  • תיקון לחוקים במסגרתם הוקמו מרכזי הנצחה לזכרם של מנחם בגין ויצחק רבין, המאפשר ניהול מוזיאונים במרכזי ההנצחה, ומבטל את המגבלות שהיו קיימות על משך הכהונה של מנהלי המרכזים וחברי הנהלותיהם.
  • חוק המרחיב את הפיקוח על עברייני מין ומחיל אותו גם על מי שהורשע בעבירות הנוגעות לפרסום ואחזקה של פרסומי תועבה בהם מופיעים קטינים.
  • חוק החרם – חוק המעניק הגנה לאזרחים ישראלים, למוסדות אקדמיים, מוסדות תרבות ועסקים מפני הטלת חרם עליהם בשל פעילותם בישראל או בשטחים המוחזקים על ידה. החוק מאפשר למי שנפגע מהחרם לקבל פיצוי בגין נזקיו וכן מאפשר למנוע הקצבות ממשלתיות מגורמים הקוראים לקיום חרם כאמור.
  • חוק הקובע מגבלה על מכירת מקרקעין לזרים.
  • חוק הקובע את תנאי הכשירות למי שמבקש לכהן כקאדי מד'הב (קאדי דרוזי).
  • חוק המבצע תיקונים בהוראות חוק הכנסת לעניין העברה מכהונה של יו"ר הכנסת וסגניו לשם התאמת החוק לחוק יסוד: הכנסת.
  • חוק המאפשר לכנסת להחליט על שלילת תשלומים מחבר כנסת ומחבר כנסת לשעבר, אשר עברו עבירות חמורות ולא התייצבו לחקירה, למשפט, או לריצוי העונש.
  • חוק הקובע את כללי פרשנות החוזים והמבטל את ההלכה שנקבעה בעניין זה בבית המשפט העליון וידועה כהלכת "אפרופים".
  • חוק המבטל את מוסד נציב הדורות הבאים לכנסת.
  • תיקון לחוק החברות הממשלתיות, המרחיב את מעגל הזכאים לכהן כדירקטורים בחברות הממשלתיות, הקובע כי גם בעלי תואר שני או שלישי במדעי הרוח יוכלו לכהן כדירקטורים.
  • תיקון פקודת התעבורה הקובע כי יוקם מרכז מידע ארצי שירכז את מכלול המידע הנוגע לפעולת כל קווי השירות של התחבורה הציבורית.
  • חוק המסדיר את חובת הדיווח התקופתי לוועדת החוץ והביטחון של אגף השיקום ואגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון.
  • חוק המסדיר את סוגיית הקמת ועדת משנה חסויה בוועדת הכספים ואת גבולות החסיון.
  • חוק המאפשר לחברי ועדות קלפי להצביע בקלפי בה הם מוצבים ביום הבחירות.
  • חוק המסדיר את הרכב נשיאות הכנסת באמצעות קביעת מספר הסגנים ליו"ר הכנסת.
  • חוק המאבק בתופעת השכרות, המעניק סמכות לשוטרים לתפוס ולהחרים משקה משכר אשר נמצא ברשותו של הקטין בכל שעות היום.
  • חוק המבטל את המגבלה על מספר השותפים בשותפות מקצועית, בפרט בתחום עריכת הדין וראיית החשבון.
  • חוק הקובע כי הורים לקטינים שחיים בנפרד יוכלו לקבל מידע על הקטינים מגופים ציבוריים המחויבים למסור מידע להורים.
  • חוק המחיל על לשכת עורכי הדין חובה להעניק סיוע משפטי ללא תשלום למעוטי יכולת.

פעילותו בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 נבחר לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה–17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו. ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין מכהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק. בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה.

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת יריב לוין, איילת שקד ו אורית סטרוק המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים.‏[3]

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

22 הצעות חוק שיזם ח"כ לוין אושרו עד כה בכנסת התשע עשרה בקריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים:

  • חוק שמתקן את חוק הנכסים של נספי השואה באופן שיסייע לחברה לממש את מטרותיה ביעילות ובמהירות בפרק זמן קצר מהקבוע היום בחוק.
  • חוק המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי. (ביחד עם ח"כ איילת שקד)
  • חוק הקובע כי ברישיון רכב המשמש כמונית תעשה הפרדה בין רישום הבעלות ברכב לבין רישום הבעלות בזכות הציבורית להפעלת מונית.
  • חוק יסוד: משאל עם - חוק יסוד המעגן, כהוראה הקבועה בחוק יסוד, את חובת עריכת משאל העם במקרים של החלטת ממשלה לוותר על שטח ריבוני של מדינת ישראל. ביחד עם ח"כ איילת שקד וח"כ אורית סטרוק.
  • חוק הקובע כי על הבנק לקבל את הסכמתו המפורשת של הלקוח לפני מתן הלוואה לפירעון מיידי וכן קובע כי על הבנק להודיע מראש על נקיטת הליך משפטי.
  • חוק המרחיב את הרכב הוועדה המייעצת על ידי הוספת נציגים של ארגונים הפועלים לקידום התעסוקה בקרב המגזרים השונים אשר יש צורך להגביר את שילובם במגזר התעסוקתי ומעניק לראשונה ייצוג נפרד לאוכלוסייה הנוצרית.
  • חוק המסדיר את סוגיית מימון הבחירות במצב שהבחירות ברשות המקומית בוטלו ונקבעו בחירות חדשות.
  • חוק המעניק לרשויות מקומיות איתנות סמכויות להתנהל באופן עצמאי אשר יצמצמו את תלותן בשלטון המרכזי.
  • חוק הקובע כי ניתן יהיה לשנות את הרכב ועדת האתיקה של הכנסת כך שישמר האיזון בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה במקרה בו חל שינוי בהרכב הקואליציוני, וכן קובע כי ניתן למנות ממלאי מקום לחברי הוועדה.
  • חוק המאפשר לשליחי הסוכנות היהודית שאינם מועסקים ישירות על ידה להצביע בנציגויות ישראל בחו"ל.
  • חוק הקובע כי חישוב המס יערך בנפרד גם לגבי בני זוג שמקור הכנסתם משותף.
  • חוק המקל על עובדים אשר הם הורים לילד עם מגבלות בכל הנוגע לזקיפת ימי מחלה.
  • חוק המגן על זכויותיהם של רוכשי הדירות בדרך של החרגת דירות ששולמו עבורם מלוא התשלומים על ידי הרוכשים, מהשעבוד המוטל לטובת הבנק המלווה על זכויות היזמים או הקבלנים בקרקע ובדירות שנבנו עליה.
  • חוק המעלה את גיל הנישואין לגיל שמונה עשרה וקובע חובת דיווח של הרשויות הנוגעות בדבר ביחס לאכיפת החוק.
  • חוק המסדיר את הליך בחירתו של נשיא המדינה בדרך של עריכת שני סבבי הצבעה בלבד.
  • חוק המסדיר את הליך בחירתו של מבקר המדינה בדרך של עריכת שני סבבי הצבעה בלבד.
  • חוק המאפשר הוספת סגן עשירי ליושב ראש הכנסת כהוראת שעה לכנסת התשע-עשרה.
  • חוק המחייב התאחדויות ואיגודי ספורט להעביר ולמסור מידע לציבור, על פי הוראות חוק חופש המידע, בדרך שתבטיח שקיפות מלאה.
  • חוק הקובע כי על הביטוח הלאומי לשלוח לחייל המשוחרר הודעה בדבר הזכויות והחובות הצפויות עם שחרורו.
  • חוק המסדיר את הליך כניסתו לתפקיד וסיום כהונתו של ראש האופוזיציה.
  • חוק המסדיר את הליך הצעת מועמדים לכהונת מבקר המדינה.
  • חוק המסדיר את הליך הצעת מועמדים לכהונת נשיא המדינה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעותיו בנושא המדיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.

ביקורת על בג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוא מבקר חריף של המערכת המשפטית בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון, "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו".‏[4] בינואר 2012 אמר לוין על שופטי בית המשפט העליון, בדיון בנושא הפרדת הרשויות, כי: "כשקבוצה מסוימת של אנשים מנסה לנכס לעצמה את היכולת לקבוע מה מידתי ומה סביר, מה נאור ומה לא נאור, זו תמצית הדיקטטורה." בנוגע לדרך בחירת השופטים, אמר לוין: "כלל בסיס הוא שאף רשות לא בוחרת את עצמה. רק השופטים בוחרים את עצמם, לכן אנחנו מקבלים שופטים בצלמם ובדמותם. זה לא תקין ולא דמוקרטי, זה מחייב שינוי, ואנחנו נעשה זאת. אנחנו נשרטט מחדש את קו הפרדת הרשויות. לא הצענו להוציא את השופטים מתהליך הבחירה - אלא לייצר מנגנונים שיביאו לידי ביטוי את השקפות העולם, שמוצאות את ביטויין גם במינויים וגם בפסקי הדין."‏[5] בעקבות החלטת בג"ץ לבטל את סעיף 30א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) אמר לוין: "בית המשפט העליון שבר היום שיא חדש של הפקרות בהחלטה מטורפת אשר תהפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל מהגריה. הכנסת חייבת לשוב ולחוקק את החוק ולשים סוף לאקטיביזם של בג"ץ הנעישה בחוסר סמכות מוחלט."‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות-שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש הקואליציה

אברהם יוסף שפירא | רפאל אדרי | חיים קופמן | שרה דורון | אלי דיין | מיכאל איתן | אופיר פינס-פז | גדעון סער | אביגדור יצחקי | יואל חסון | זאב אלקין | יריב לוין

יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת

יזהר הררידוד בר-רב-האיברוך אזניהחיים יוסף צדוקדבורה נצרחיים יוסף צדוקברוך אזניהארי אנקוריוןישראל ישעיהו-שרעביארי אנקוריוןיצחק ברמןמשה מרוןאיתן לבנירפאל אדרימיכאל רייסרחיים קורפואלי גולדשמידטחגי מירוםרפאל פנחסיסאלח טריףיוסי כץרוני בר אוןדניאל בנלולורוחמה אברהם בלילאדוד טליעקב מרגיזאב אלקיןיריב לוין