יריב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יריב לוין
Yariv Levin.JPG
תאריך לידה 22 ביוני 1969 (בן 45)
כנסות 18-19
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
עיסוק קודם עורך דין

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969), הוא חבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד, משמש כיושב ראש הקואליציה, יו"ר ועדת הכנסת ויו"ר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. עורך דין במקצועו. לוין מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוא הוא בנם של גאיל ושל חתן פרס ישראל לבלשנות הפרופ' אריה לוין. הוריה של אמו, מיכאל וקייטי קפלן, היו חברי האצ"ל, דוד של אמו הוא אליהו לנקין חבר האצ"ל, מפקד הספינה אלטלנה וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. סנדקו בברית המילה היה מנחם בגין ‏‏‏[1].

לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל שירת ביחידת 8200 שבחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן כמפקד מגמה באולפן לערבית. הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועבד כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

לוין חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת בשנת 1995. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.

לוין גר במודיעין, נשוי ליפעת (בתו של ח"כ לשעבר יעקב שמאי מהליכוד) ואב לשלושה ילדים.

פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש כדובר ולאחר מכן כסגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש כראש מטה יום הבחירות לראשות עיריית מודיעין של חיים ביבס. שימש כנציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי התנועה, וייצג את חברי הכנסת מתנגדי ההתנתקות בהליכים משפטיים שונים.

בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול הממשלה שבראשה עמד אהוד אולמרט. במסגרת פעילות זו, הגיש לוין עתירה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה, אשר זירז את מינויו של שר הרווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אוייש התפקיד.

בצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003 – 2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין. לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין.

פעילותו בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה–21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. ב-3 באוגוסט 2009 נבחר לוין לעמוד בראש ועדת הכנסת. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. בחודש יולי 2011 מונה על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.

לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת, ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית בנובמבר 2010.

לוין נחשב למחוקק פורה במיוחד: 40 הצעות חוק שח"כ לוין נמנה עם יוזמיהן אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה בקריאה שנייה ושלישית‏[2], שיא של כל הזמנים לחבר כנסת בקדנציה אחת.‏[3]

פעילותו בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 נבחר לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה–17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו. ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין מכהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק. בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה.

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק יסוד: משאל עם שהעלו חברי הכנסת יריב לוין, איילת שקד ואורית סטרוק המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים.‏[4]

במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת הכנסת במקומו של צחי הנגבי, כחלק מעסקת רוטציה שסוכמה איתו ועם זאב אלקין[5].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דעותיו בנושא המדיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.

ביקורת על בג"ץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוא מבקר חריף של המערכת המשפטית בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון, "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו".‏[6][7][8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות-שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


יושבי ראש הקואליציה

אברהם יוסף שפירא | רפאל אדרי | חיים קופמן | שרה דורון | אלי דיין | מיכאל איתן | אופיר פינס-פז | גדעון סער | אביגדור יצחקי | יואל חסון | זאב אלקין | יריב לוין

יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת

יזהר הררידוד בר-רב-האיברוך אזניהחיים יוסף צדוקדבורה נצרחיים יוסף צדוקברוך אזניהארי אנקוריוןישראל ישעיהו-שרעביארי אנקוריוןיצחק ברמןמשה מרוןאיתן לבנירפאל אדרימיכאל רייסרחיים קורפואלי גולדשמידטחגי מירוםרפאל פנחסיסאלח טריףיוסי כץרוני בר אוןדניאל בנלולורוחמה אברהם בלילאדוד טליעקב מרגיזאב אלקיןיריב לוין