יריב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יריב לוין
Yariv Levin.JPG
תאריך לידה 22 ביוני 1969
כנסות 18
סיעות הליכוד
תפקידים בולטים

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969), הוא יושב ראש ועדת הכנסת וחבר כנסת מטעם מפלגת הליכוד. עורך דין במקצועו.

תוכן עניינים

[עריכה] ביוגרפיה

לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. שירת בצה"ל בחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן כמפקד מגמה באולפן לערבית. הוא בוגר תואר במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועבד כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

לוין חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת בשנת 1995. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.

דוד של אמו הוא אליהו לנקין מפקד הספינה אלטלנה וחבר כנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. סנדקו בברית המילה היה מנחם בגין ‏‏[1].

לוין גר במודיעין, נשוי ליפעת (בתו של ח"כ הליכוד לשעבר יעקב שמאי) ואב לשלושה.

[עריכה] פעילות ציבורית

פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש כדובר ולאחר מכן כסגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש כראש מטה יום הבחירות לראשות עיריית מודיעין של חיים ביבס. שימש כנציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי התנועה, וייצג את חברי הכנסת מתנגדי ההתנתקות בהליכים משפטיים שונים.

בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול הממשלה שבראשה עמד אהוד אולמרט. במסגרת פעילות זו, הגיש לוין עתירה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה, אשר זירז את מינויו של שר הרווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אוייש התפקיד.

בצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003 – 2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין. לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין.

[עריכה] פעילות בכנסת

בבחירות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה–21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. ב-3 באוגוסט 2009 נבחר לוין לעמוד בראש ועדת הכנסת. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. בחודש יולי 2011 מונה על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.

לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת, ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בקריאה שנייה ושלישית בנובמבר 2010.

לוין נחשב למבקר בולט של המערכת המשפטית בישראל במצבה הנוכחי. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון, "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו".‏[2] בינואר 2012 אמר לוין על שופטי בית המשפט העליון, בדיון בנושא הפרדת הרשויות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, כי: "כשקבוצה מסוימת של אנשים מנסה לנכס לעצמה את היכולת לקבוע מה מידתי ומה סביר, מה נאור ומה לא נאור, זו תמצית הדיקטטורה." בנוגע לדרך בחירת השופטים, אמר לוין: "כלל בסיס הוא שאף רשות לא בוחרת את עצמה. רק השופטים בוחרים את עצמם, לכן אנחנו מקבלים שופטים בצלמם ובדמותם. זה לא תקין ולא דמוקרטי, זה מחייב שינוי, ואנחנו נעשה זאת. אנחנו נשרטט מחדש את קו הפרדת הרשויות. לא הצענו להוציא את השופטים מתהליך הבחירה - אלא לייצר מנגנונים שיביאו לידי ביטוי את השקפות העולם, שמוצאות את ביטויין גם במינויים וגם בפסקי הדין."‏[3]

[עריכה] חקיקה

לוין נחשב למחוקק חרוץ. נכון לאוגוסט 2011, 22 חוקים שיזם עברו בקריאה שנייה ושלישית[דרוש מקור]:

  • חוק הקובע כי מדינת ישראל תשקיע מדי שנה סך של 4.8 מיליון ש"ח בהפקות מקור טלוויזיוניות בשפות האמהרית והטיגרינית, שיופקו על ידי צוותים מבני קהילת עולי אתיופיה בישראל, וישודרו בערוץ ייעודי בשפות האמהרית והטיגרינית.
  • תיקון לחוק זכויות יוצרים הקובע חזקה לפיה מי ששמו מופיע על תקליט כפי שהפיק אותו, יחשב כמפיקו.
  • תיקון לחוק הגנת הצרכן המחייב עוסקים ונותני שירותים לאפשר לצרכן המשלם חשבון באמצעות הוראת קבע, לקבוע את היום בחודש בו יגבה התשלום.
  • תיקון לחוקים במסגרתם הוקמו מרכזי הנצחה לזכרם של מנחם בגין ויצחק רבין, המאפשר ניהול מוזיאונים במרכזי ההנצחה, ומבטל את המגבלות שהיו קיימות על משך הכהונה של מנהלי המרכזים וחברי הנהלותיהם.
  • חוק המרחיב את הפיקוח על עברייני מין ומחיל אותו גם על מי שהורשע בעבירות הנוגעות לפרסום ואחזקה של פרסומי תועבה בהם מופיעים קטינים.
  • חוק החרם – חוק המעניק הגנה לאזרחים ישראלים, למוסדות אקדמיים, מוסדות תרבות ועסקים מפני הטלת חרם עליהם בשל פעילותם בישראל או בשטחים המוחזקים על ידה. החוק מאפשר למי שנפגע מהחרם לקבל פיצוי בגין נזקיו וכן מאפשר למנוע הקצבות ממשלתיות מגורמים הקוראים לקיום חרם כאמור.
  • חוק הקובע מגבלה על מכירת מקרקעין לזרים
  • חוק הקובע את תנאי הכשירות למי שמבקש לכהן כקאדי מד'הב (קאדי דרוזי)
  • חוק המבצע תיקונים בהוראות חוק הכנסת לעניין העברה מכהונה של יו"ר הכנסת וסגניו לשם התאמת החוק לחוק יסוד:הכנסת
  • חוק המאפשר לכנסת להחליט על שלילת תשלומים מחבר כנסת ומחבר כנסת לשעבר, אשר עברו עבירות חמורות ולא התייצבו לחקירה, למשפט, או לריצוי העונש
  • חוק הקובע את כללי פרשנות החוזים והמבטל את ההלכה שנקבעה בעניין זה בבית המשפט העליון וידועה כהלכת "אפרופים"
  • ביטול מוסד נציב הדורות הבאים לכנסת
  • תיקון לחוק החברות הממשלתיות, המרחיב את מעגל הזכאים לכהן כדירקטורים בחברות הממשלתיות, הקובע כי גם בעלי תואר שני או שלישי במדעי הרוח יוכלו לכהן כדירקטורים
  • תיקון פקודת התעבורה הקובע כי יוקם מרכז מידע ארצי שירכז את מכלול המידע הנוגע לפעולת כל קווי השירות של התחבורה הציבורית
  • הסדרת סוגיית הקמת ועדת משנה חסויה בוועדת הכספים ואת גבולות החסיון
  • חוק המאפשר לחברי ועדות קלפי להצביע בקלפי בה הם מוצבים ביום הבחירות
  • חוק המסדיר את הרכב נשיאות הכנסת באמצעות קביעת מספר הסגנים ליו"ר הכנסת
  • חוק המאבק בתופעת השכרות, המעניק סמכות לשוטרים לתפוס ולהחרים משקה משכר אשר נמצא ברשותו של הקטין בכל שעות היום
  • ביטול המגבלה על מספר השותפים בשותפות מקצועית, בפרט בתחום עריכת הדין וראיית החשבון
  • חוק הקובע כי הורים לקטינים שחיים בנפרד יוכלו לקבל מידע על הקטינים מגופים ציבוריים המחויבים למסור מידע להורים
  • חוק המחיל על לשכת עורכי הדין חובה להעניק סיוע משפטי ללא תשלום למעוטי יכולת

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות-שוליים


יושבי ראש ועדת הכנסת של הכנסת

יזהר הררי | דוד בר-רב-האי | ברוך אזניה | חיים יוסף צדוק | דבורה נצר, חיים יוסף צדוק | ברוך אזניה | ארי אנקוריון, ישראל ישעיהו-שרעבי | ארי אנקוריון | יצחק ברמן, משה מרון | איתן לבני | רפאל אדרי, מיכאל רייסר| חיים קורפו | אלי גולדשמידט, חגי מרום | רפאל פנחסי | סאלח טריף, יוסי כץ | רוני בר און, דניאל בנלולו | רוחמה אברהם בלילא, דוד טל, יעקב מרגי | זאב אלקין, יריב לוין

כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא