אורי אברמסון
אוֹרי אברמסון (1940 - אפריל 2024) היה יוצר ישראלי, מתכנן ומעצב מוזיאונים ופרויקטים מיוחדים.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורי אברמסון נולד בתל אביב, בן לאידה ויעקב אברמסון, אנשי העלייה השנייה וחברי ארגון "השומר". בגיל 12 עבר לקיבוץ שריד, ושם גר ולמד עד גיוסו לצה"ל. כבר בשנות נעוריו המוקדמות עסק בעיצוב ובפיסול. שירת בסיירת צנחנים. עם סיום השירות בצה"ל נישא ועבר לגור בקיבוץ מסילות.
בקיבוץ מסילות, לאחר לימודי כלכלה וגידולי שדה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, היה למרַכֵּז משק ומרכז ענפים. ב-1978 התמנה לרכז המחלקה לכלכלה, משק והתיישבות של הקיבוץ הארצי.
בשנת 1984, בגיל 44, כשהוא אב לשלושה בנים ובת, הגשים חלום רב שנים והתקבל ללימודים סדירים במחלקה לארכיטקטורה ועיצוב סביבה ב"בצלאל". בתחילת לימודיו ב"בצלאל" נענה לפנייתם של טדי קולק, ראש עיריית ירושלים וישעיהו וינברג, ונבחר למנהל הכללי של המוזיאון-בהקמה במגדל דוד. אורי גיבש את תהליך הקמת המיזם, פיתוח הפרוגרמה וריכוז צוות התכנון. ב-1989 סיים את לימודיו ב"בצלאל" ובאותה שנה נפתח לקהל "מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים".
עם סיום תפקידו במוזיאון מגדל דוד פנה אברמסון לדרך עצמאית, כמעצב ומתכנן מיזמים מיוחדים. הוא הקים בתל אביב את חברת "מבטים", שבמסגרתה תוכננו והוקמו עד כה קרוב לעשרים מיזמים. החברה עוסקת בתכנון אדריכלי, עיצוב והקמה של מוזיאונים, תערוכות ופרויקטים מיוחדים בישראל ובעולם. ב-1990 הקים בקיבוץ לוחמי הגטאות את מוזיאון "יד לילד", לזכרם של הילדים שנספו בשואה.[1] ב-1992 עיצב באותו המקום תערוכת קבע לזכרו של יאנוש קורצ'אק, "יאנוש קורצ'אק של הילדים".
"מבשרי הציונות - מוזיאון העלייה הראשונה" בבית הפקידות ההיסטורי של הברון רוטשילד ויק"א בזכרון יעקב הייתה עבודתו הבאה. את סיפורם של בני העלייה הראשונה ושל מקימי המושבות בחר לספר דרך ההתמודדות האישית של אותם חלוצים עם החזון, החלום ומחיר ההגשמה.
ב-1992 חרגה פעילותו לראשונה מתחומי ישראל. הוא הוזמן על ידי מוזיאון גולבקיאן בליסבון לעצב תערוכה על הנושא "בין גילויים וגלויות" – מיזם משותף למשרד החינוך הישראלי ולממשלת פורטוגל. התערוכה גוללה את סיפורם והישגיהם של יהודי פורטוגל מהמאה התשיעית ועד תום האינקוויזיציה במאה ה-17.
בשנת 1996 החל אברמסון בתכנון מפעל שאפתני בחולון "עולמות הילדות – מוזיאון הילדים הישראלי חולון". במוזיאון מסע חווייתי בו הופך המבקר הצעיר להיות שותף בסיפור העלילה. חוויית הביקור במוזיאון היא אקטיבית ייחודית וקסומה.
בשנת 1998 זכה בתחרות יחידת המוזיאונים של משרד הביטחון לעצב מחדש את מוזיאון בית השומר בכפר גלעדי.[2] כבנם של חברי "השומר" הכיר היטב את רוח התקופה ואת ייחודו של הארגון, שבן-גוריון אמר עליו שהוא "הסבא של צה"ל". במקביל לעבודה זו שקד גם על עיצוב המוזיאון ב"מרכז יצחק רבין לחקר ישראל" בתל אביב[3] – עבודה שנמשכה זמן ממושך (2010-1998). כיום היא העבודה הגדולה ביותר שתכנן. במוזיאון זה משולב מסלול חייו של יצחק רבין עם ההתפתחויות והתמורות שהתחוללו בחברה בארץ ובמדינה משנות ה-20 של המאה ה-20 ועד הרצח.
מיזמים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תערוכות קבועות ומתחלפות
- תערוכת ההתנגדות והלוחמה היהודית - מוזיאון בית לוחמי הגטאות, 1994-1993.
- עקבות משפחות האנוסים – בית התפוצות תל אביב, 1994.
- פרידריק ברנר, צילומי משפחות האנוסים –בית התפוצות תל אביב 1994.
- מעבר לנראה – האדריכל כסיסמוגרף חברתי – הביאנאלה לארכיטקטורה, ונציה 1996.
- מוזיאון העלייה הראשונה ע"ש שרה ומשה אריזון בזכרון יעקב 1998.
- פתרון בעיות המים במזרח התיכון – האג, הולנד 2000.
- משואה לתקומה - "שביל הזיכרון המחבר אל יד ושם" והר הרצל, ירושלים 2010.
מרכזי מבקרים:
- להציץ אל נבכי המדע – מכון ויצמן למדע, רחובות, 2001.
- אורות רבין – חברת החשמל, חדרה, 2002.
- מרכז מבקרים אלתא, אשדוד, 2007.
תחרויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקומות ראשונים בתחרויות אלה: תכנון מוזיאון בבואנוס איירס, ארגנטינה; תחרות בינלאומית לתכנון ושימור התרבות ההלניסטית – אתונה, יוון; הרחבה וחידוש מוזיאון יהדות בבל, אור יהודה; התפתחות האנושות בראי האנרגיה – להאיר את תחנת הכוח בחיפה; פארק החלל ע"ש אילן רמון וצוות החללית קולומביה ומקום שני בתחרות לביתן הישראלי אקספו שנחאי – סין.
במהלך דרכו המקצועית הוזמן אורי אברמסון ללוות מיזמים מחוץ לישראל. החשובים שבהם: מוזיאון השואה בוושינגטון, מוזיאון יהדות גרמניה בברלין, פארק החלל של נאס"א בפלורידה – ארצות הברית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיצוב התערוכות, באתר "יד לילד"
- ^ מוזיאון "השומר" כפר גלעדי
- ^ מרכז רבין - מוזיאון