לוחמי הגטאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוחמי הגטאות
Ghetto Fighters' House.jpg
מוזיאון לוחמי הגטאות
מחוז הצפון
מועצה אזורית מטה אשר
גובה ממוצע ‎17‏ מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 475 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.9%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום לוחמי הגטאות
לוחמי הגטאות
לוחמי הגטאות

לוחמי הגטאות הוא קיבוץ בגליל המערבי, שהוקם בשנת 1949 על ידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמי הגטאות, בהם לוחמי מרד גטו ורשה יצחק צוקרמן וצביה לובטקין. בקיבוץ הוקם בית לוחמי הגטאות, המשמש כמוזיאון לתולדות השואה על שם יצחק קצנלסון.

בקיבוץ פועל גם מפעל "טבעול" לייצור תחליפי בשר מן הצומח, וכן אולם תצוגה המציג את עבודותיו של חבר הקבוץ, זוכה פרס ישראל לציור - האמן משה קופפרמן. הקיבוץ מצוי כיום בתהליכי הפרטה.

הקמת הקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1948 הקצו מוסדות היישוב 3,600 דונם לקיבוץ, סמוך למחנה הצבאי הבריטי סמריה (Sumeiriya) ובאדמות הכפר א-סמריה‏[1]. ראשוני הקיבוץ עלו לקרקע בחודש פברואר 1949 והתיישבו במקצת מן מבנים נטושים בקצהו המזרחי של המחנה הבריטי. ב-18 באפריל 1949, יום אחד בטרם יום השנה השישי למרד גיטו ורשה נערך במקום טקס ההתנחלות של הקיבוץ ובו גרעין של כמאתיים איש ניצולי שואה‏[2][3]. לכבוד באי הטקס יזם יצחק צוקרמן תערוכת תמונות בשם: "כך היה - תמונות מהשואה והמרד".

הגרעין הוקם ממספר קבוצות שהתגבשו ביגור, גינוסר ובית השיטה וכן חברים נוספים. תקופה מסוימת שהו בולדהיים לפני שהתיישבו באתר הקיבוץ בין עכו לנהריה‏[4]. טקס העלייה על הקרקע היה מהגדולים ביותר שהתקיימו לכבוד הקמת יישוב והשתתפו בו גם נציגים של ממשלת פולין‏[5]. שטחי הקיבוץ השתרע על כ-4000 דונם, מהם 3500 לפלחה, 120 דונם לגן ירק, 40 דונם גפן ו-30 דונם בננות‏[6]. באפריל 1950 הוקמה מועצה אזורית געתון אליו שוייך הקיבוץ‏[7]. הקיבוץ התייחד בכך שחבריו היו מבוגרים יותר מביישובים אחרים וכן באחוז יחסית גבוה של חולים שלא היו מסוגלים לעבודה פיזית. כן התייחד הקיבוץ באחוז גבוה של משפחות מרובות ילדים‏[4]. באביב 1950 הוחלט בישיבה משותפת של נציגי הקיבוץ ומזכירות הקיבוץ המאוחד על הקמת בית לוחמי הגטאות למורשת השואה והמרד ע"ש יצחק קצנלסון. טקס חנוכת המוזיאון, במשכנו הארעי, נערך ב-19 באפריל 1951.

שמו הראשון של הקיבוץ, כפי שנקבע על ידי קק"ל, היה אשר, על שם נחלת שבט אשר בה הוא שוכן. אנשי קק"ל התנגדו לקריאת היישוב על שם לוחמי הגטאות בטענה כי אין מדובר בשם עברי, זאת למרות דרישת חברי הקיבוץ לשינוי השם. לבסוף, בפברואר 1952, נעתרה ועדת השמות הממשלתית לבקשת הקיבוץ, אולם הציעה לחבריו כי עדיף לקרוא לקיבוץ בשם "מורדי-הגטאות", תוך שהיא מותירה הבחירה לחברי המשק. באסיפת הקיבוץ הוחלט להעדיף ברוב קולות, אל מול מתנגד בודד, להעדיף את שמו הנוכחי של הקיבוץ. שמה הרשמי של האגודה השיתופית, "קיבוץ ע"ש לוחמי-הגטאות קבוצת דרור להתיישבות שיתופית בע"מ" פורסם באופן רשמי ברשומות באפריל 1954.

חתימת הסכם השילומים עם גרמניה, בשנת 1952, וזכאותם של חברי קיבוץ רבים לקבלת פיצויים אישיים, עוררו מתחים רבים בקיבוץ הצעיר. חלק מן החברים סירבו להגיש תביעה לפיצויים על אף זכאותם לכאורה. חברים אחרים ביקשו לקבל באופן אישי את הפיצויים אותם תבעו וסירבו להעבירם לקופת המשק. לאחר שהתקבלה החלטה המחייבת חברים להעביר פיצויים מגרמניה לקופת המשק, עזבו מספר משפחות את הקיבוץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ד.ג., יום מרד הגיטו - בקיבוץ ע"ש לוחמיו, מעריב, 23 באפריל 1952
  2. ^ לוחמי הגיטו מתנחלים בגליל ביום השנה למרד ורשה, דבר, 19 באפריל 1949
  3. ^ קיבוץ לוחמי-הגטאות: סיפור המקום. עורך: צביקה דרור. הוצאת קיבוץ לוחמי-הגטאות, התשס"ה-2005. ISBN 965-518-031-X
  4. ^ 4.0 4.1 יהושע גלבוע, דמותו של יישוב, קיבוץ לוחמי הגיטאות, מעריב, 14 באפריל 1963
  5. ^ ה.ו., מורדי הגיטאות, דבר, 21 באפריל 1949
  6. ^ מ. זינגר, על מורשת השואה והמרד, דבר, 3 במאי 1951
  7. ^ אישור מועצה אזורית חדשה בגליל, דבר, 14 באפריל 1950

קואורדינטות: 32°57′45.71″N 35°5′44.52″E / 32.9626972°N 35.0957000°E / 32.9626972; 35.0957000

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קיבוצים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.