אחלציחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחלציחה
ახალციხე
סמל אחלציחה דגל אחלציחה
אחלציחהאחלציחה
מדינה / טריטוריה Flag of Georgia.svg גאורגיה
חבל ארץ סאמצחה
מחוז סאמצחה-ג'אוואחתי
נפה נפת אחליציחה
גובה 1,029 מטרים
תאריך ייסוד המאה ה-12
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

17,383‏ ‏[1] (נכון ל-2009)
קואורדינטות 41°38′20″N 42°59′10″E / 41.63889°N 42.98611°E / 41.63889; 42.98611קואורדינטות: 41°38′20″N 42°59′10″E / 41.63889°N 42.98611°E / 41.63889; 42.98611
אזור זמן UTC +4
אחלציחה בשנת 1887 לערך
מוזיאון אחלציחה

אחַלציחֶה (גאורגית: ახალციხე, שמות ישנים: "ლომსია"-"לוֹמסיה"; טורקית: "אהיסקה") הינה עיירה בנפת אחלציחה שבדרום-מערב גאורגיה, ובירת מחוז סאמצחה-ג'אוואחתי. היא הוכרזה לעיר בשנת 1840 ואוכלוסייתה מונה 17,383 תושבים‏[1]. היא ממוקמת בגובה 1,029 מטר מעל פני הים, משני צידי גדות הנהר הקטן פצחובי, שמחלקת את העיר לשני חלקים: העיר העתיקה מצפון והעיר החדשה מדרום. פירוש שם העיר "אחל-ציחה" הינו: "המצודה החדשה".

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאות המוקדמות הייתה אחלציחה שוק מרכזי למסחר של עבדים. מאוחר יותר בקר, עורות, חלב, שעווה ודבש. כמו כן, דגנים, חיטה, שעורה, כותנה, טבק ופשתה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר נזכרת לראשונה בכתובים בדברי ימי גאורגיה במאה ה-12. במאות ה-12 וה-13, היא הייתה מקום מושבם של ה"אחלציחלים", שליטי סאמצחה, ששניים מהמהוללים שביניהם היו: שלווה ואיוון אחלציחלי. מהמאה ה-13 ועד למאה ה-17, סאמצחה ואחלציחה בתוכה, נשלטו על ידי משפחות פאודליות של "ג'אקליס". בתקופה זו הייתה גאורגיה מאגר בלתי נדלה לסחר עבדים מתושבי גאורגיה, בעיקר נערים ונערות, שהיו נמכרים מדי שנה בשוקי העבדים באחאלציחה, טבריז, טרבזון וקונסטנטינופול.

בשנת 1576 נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית, ומשנת 1628 העיר הפכה למרכז נפת אחלציחה. ב-27 באוגוסט 1828, במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית, 9,000 חיילים רוסים תחת פיקודו של גנרל (פילדמרשל) פסקביץ' (Иван Фёдорович Паскевич), מול 30,000 חיילים טורקים, תחת פיקודו של קיוס מחמוט פאשה, כבשו את העיר. ב-4 במרץ 1929 עשו הטורקים נסיון לכבוש מחדש את אחלציחה, תחת פיקודו של אחמד פאשה, וניגפו. בסופו של דבר ניתנה, בהסכם אדריאנופול משנת 1829, לאימפריה הרוסית. בתחילה כחלק מפלך כותאיסי ולאחר מכן פלך טביליסי.

יהודי אחלציחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהודי אחלציחה

יהודי אחלציחה הגיעו לאחלציחה יחד עם תושביה האחרים כבר במאה ה-12, ומילאו תפקיד חשוב בהתפתחותה של העיר. עם הכיבוש העות'מאני, במאה ה-16 הורע מצבם כמו לתושביה הנוצרים של העיר. למרות זאת, נבנה, בשנים 1741-1742, בית כנסת גדול, ומאוחר יותר גם תלמוד תורה.

מצבם של יהודי העיר בתקופת השלטון העות'מאני היה גרוע. הם סבלו מדיכוי דתי, שהתבטא במעצר רבנים, חוקים שאסרו מלבושים מסוימים ועוד. במיחוד בתקופת שלטונם של הסולטאנים מורט השלישי ומורט הרביעי. עלילות, מסים ומעשי שוד היו מנת חלקם היומי של יהודי העיר. הרדיפות הגיעו לשיא לקראת 1828, לפני המלחמה העות'מאנית-רוסית והקרב הראשון שנערך בעיר, קרב אחלציחה. הרדיפות הביאו להידלדלות היהודים בעיר.

בתקופת שלטון האימפריה הרוסית הפכה לעיר מסחר חשובה. בשנות השמונים של המאה ה-19 נבנה בית כנסת נוסף.

בשנת 1951, בתקופת השלטון הסובייטי בגאורגיה, נסגר בית הכנסת הישן של הקהילה. ובית הכנסת שנבנה במאה ה-19 הוחרם והוסב לבית תרבות.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלק העתיק של העיר:

  • בית הכנסת של אחלציחה - אחד משני בתי הכנסת שהיו בעיר. נבנה בשנות השמונים של המאה ה-19 ושוכן ברחוב יברייסקי אוצ'סטוק 102. שם הרחוב הוסב מאוחר יותר לרחוב גורמישווילי. בשנת 1956 הוחרם הבניין והוסב לבית תרבות. בית הכנסת השני שהיה קיים בעיר נסגר כבר בשנת 1951[2].
  • מסגד
  • מצודת ג'קליס (מאות ה-13 - ה-14)
  • כנסיית מרין הקדוש

על ההר שליד העיר:

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אחלציחה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 אוכלוסיית העיר לפי שנים:
    1879 13,757
    1989 24,650
    2002 18,452
    2005 17,298
    2009 17,383
  2. ^ מרדכי אלטשולר, יהדות במכבש הסובייטי: בין דת לזהות יהודית בברית המועצות, 1964-1941, עמ' 480, מרכז זלמן לתולדות ישראל, ירושלים, ISBN 9789652272256