אילטיד קלייטון
 | |
| אילטיד קלייטון | |
| לידה |
15 בספטמבר 1886  |
|---|---|
| פטירה |
30 ביוני 1955 (בגיל 68) |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ' |
| השתייכות |
הצבא הבריטי |
| עיטורים | |
| |
  | |
בריגדיר, סר אילטיד ניקל קלייטון (באנגלית: Iltyd Nicholl Clayton; 15 בספטמבר 1886 – 30 ביוני 1955) היה קצין התאום של הצבא הבריטי למזרח התיכון, שהתפרסם בעיקר בזכות מעורבותו במשרד המזרח התיכון הבריטי בקהיר במהלך מלחמת העולם השנייה ואחריה ובהקמת הליגה הערבית. באביב 1947 קלייטון מונה בלונדון לקצין הביון הפוליטי הבכיר במזרח התיכון, כיד ימינו של שר החוץ בווין באזור.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילטיד ניקל קלייטון נולד בסנדאון (אנ'), האי ווייט, בנם של לוטננט קולונל ויליאם לואיס ניקול קלייטון ושל מריה מרתה פילקינגטון. הוא התחנך בלנסינג קולג' (אנ') ובאקדמיה הצבאית המלכותית בווליץ', בריטניה. הוא התגייס לחיל המצב הארטילרי המלכותי (אנ') בשנת 1906 וקודם לדרגת סגן בשנת 1909. קלייטון שירת במלחמת העולם הראשונה והגיע לדרגת רב-סרן. אחרי המלחמה הוא מילא תפקידים שונים בעיראק ובקהיר ושימש כלוטננט קולונל ברגימנט הארטילריה המלכותי בשנים 1934–1938 ופרש בשנת 1939.[1] לאחר שגויס מחדש לשירות במהלך מלחמת העולם השנייה, שימש כיועץ לענייני ערבים לממשלת בריטניה (1943–1945). לימים קלייטון כיהן כיועץ מיוחד לראש משרד המזרח התיכון הבריטי ושליח מיוחד שהיה צמוד לשגרירות בריטניה בקהיר בשנים 1947–1948.
הוא מונה למפקד מסדר האימפריה הבריטית (CBE) ב-1927 ואביר מפקד של אותו מסדר (KBE) ב-1949.
הוא התחתן עם מרג'ורי קלמנס דיוק, בתו של פקיד קולוניאלי בכיר בהודו. נולדו להם שתי בנות ובן. קלייטון הלך לעולמו כתוצאה משבץ,[2] בוובלי (אנ'), הרפורדשייר, בן 68.
קלייטון ושאלת ארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבא אבן, ששרת תחת קלייטון בקהיר בזמן מלחמת העולם השנייה, לצידו של אלברט חוראני, ראה בו את האדריכל של המדיניות הבריטית בכל רחבי האזור.[3] לעומת זאת, גלבר טוען כי לקלייטון הייתה פחות השפעה ממה שהמוסדות הציוניים העריכו שיש לו.[4]
במהלך שירותו בקהיר בזמן מלחמת העולם השנייה היה קלייטון במגע מתמיד עם חיים ויצמן מהצד היהודי ועם מוסא עלמי מהצד הפלסטיני.[3]
ב-2014 וב-2019, נטען על ידי ההיסטוריונים הישראלים מאיר זמיר ועזרא נשרי (בהתאמה) כי בה בעת שהמדיניות הבריטית הרשמית של מפלגת הלייבור בראשות קלמנט אטלי הייתה התנתקות מפלשתינה-א"י, כחלק ממגמת הדה קולוניזציה, פעל קלייטון כנציגם של גופי המודיעין הבריטי, במה שנודע מאוחר יותר על ידי חוקרים כ"תוכנית קלייטון", שמטרתה הייתה שימור וביצור ההגמוניה האימפריאלית של בריטניה במזרח התיכון, אל מול האיום הסובייטי המתפתח לאחר מלחמת העולם השנייה.[5] כפועל יוצא של האסטרטגיה הזאת שקד קלייטון על הקמת שתי קואליציות פלישה ערביות לארץ ישראל במחצית השנייה של 1947 ותחילת 1948 לסיכול תוכנית החלוקה.[6][7][8][9]
נשרי מבסס את טענותיו גם על עמדת מנהיגי היישוב העברי ב-1948, בן-גוריון ושרת. על פי נשרי, במכתב לשרת ב-11 במרץ 1948 הציג דוד בן-גוריון את הערכתו את מדיניות הממשלה הבריטית כלפי ארץ ישראל: "...לאפשר למדינות השכנות, כל עוד השלטון [בארץ ישראל] בידי אנגליה, להכניס לארץ צבאות בכמות מספקת כדי להשמיד את היישוב ולתפוס את הארץ אחרי ביטול המנדט... מזימה משותפת של משרד-החוץ הבריטי והליגה הערבית ...".[5] טענה דומה השמיע גם ב-1955 משה סנה ממק"י (ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה בשנים 1941–1946), שטען כי: "המלחמה הארצישראלית משנת 1948/9 הוכנה, תוכננה, נוהלה על ידי המטה הבריטי, ובשמו הדריך הבריגאדיר קלייטון את הרמטכ"לים של הליגה הערבית במועצה הידועה, שהתקיימה בבלודאן (סוריה) ...". סנה עשה שימוש בטענתו זו להוכחת משנתו שגרסה כי הסכסוך הישראלי-ערבי הוא תוצאה של האימפריאליזם הבריטי והאמריקאי.[10]
לעומתם, טוען ההיסטוריון, אורי מילשטיין, שב-11 בדצמבר 1947, כשפגש קלייטון נציג יהודי בריטי של בן-גוריון בדמשק ואמר לו שבין אם הבריטים אוהבים זאת או לא, שכבר עתה יש מדינה יהודית בפלסטין שלה הנהגה, מטרות ברורות וכוח צבאי. כן הוא אמר לחבריו הערבים שלא יעצמו עיניים לנוכח המציאות.[11]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
עזרא נשרי, "הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית", הוצאת סטימצקי, 2019
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Index reference to the Sir Iltyd Clayton collection, באתר קולג' סנט אנטוני, אוניברסיטת אוקספורד
- חנינא פורת, האם הייתה "תוכנית קלייטון" קנוניה בריטית?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 3 בפברואר 2019
- עזרא נשרי, ההגנה מול הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור מערכות הגנה, יוני 2020.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ PeoplePill, Iltyd Nicholl Clayton: British Army officer (n/a - 1955) | Biography, Facts, Career, Wiki, Life, PeoplePill (באנגלית)
- ^ שיחות: סופו של אויב, מעריב, 5 ביולי 1955
- ^ 1 2 אבא אבן, "פרקי חיים", ספרית פועלים, 1978, עמ' 51
- ^ Yoav Gelber, The negotiations between the Jewish agency and Transjordan, 1946–1948, Studies in Zionism 6, 1985-03-01, עמ' 53–83 doi: 10.1080/13531048508575873
- ^ 1 2 עזרא נשרי, עזרא (עיזי) נשרי (גילון) על מלחמת השחרור הישראלית 1948-1947, באתר ישובי משגב, 27 במאי 2016
- ^
מאיר זמיר (היסטוריון), חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2014
- ^ אפרים לפיד, מחקר: המזימה הבריטית לניצחון ערבי במלחמת העצמאות, באתר Israel Defence, 21 בספטמבר 2019
- ^ אורי מילשטיין, מחקר חדש שופך אור על מבצע יואב במלחמת העצמאות, באתר "מעריב אונליין", 15 באוקטובר 2018
- ^ עזרא נשרי, הסוס הטרויאני הבריטי במלחמת השחרור הישראלית, 2019
- ^ משה סנה, לאן אתה הולך, ישראל?!, קול העם, 28 באוקטובר 1955
- ^ Milstein, Uri, 1940-, History of the War of Independence, Lanham: University Press of America, ©1996-<c1998>, עמ' 184, ISBN 0-7618-0372-6
