משה דוד קאסוטו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה דוד (אומברטו) קאסוטו (1883 - 1951), חוקר ופרשן המקרא והיסטוריון.
תוכן עניינים |
[עריכה] קורות חיים
משה דוד קאסוטו נולד בשנת 1883 בפירנצה שבאיטליה.
למד באוניברסיטת פירנצה. ב-1922 נתמנה לרב ומנהל בית המדרש של פירנצה. ב-1925 התפטר, והתמנה לפרופסור לעברית באוניברסיטת פירנצה. ב-1933 נתמנה לפרופסור באוניברסיטת רומא, ובשהותו שם קיטלג את הכתבים היהודיים בספריית הוותיקן. התגברות הפאשיזם באיטליה מנעה ממנו להמשיך לשרת בתפקידו באוניברסיטת רומא, וב-1939 עלה לארץ ישראל ונתמנה כפרופסור למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים. ערך וכתב ב"rivista israelitica", כתב לאנציקלופדיה "יודיאקה" הגרמנית, "האנציקלופדיה העברית" והיה עורך ראשי של "האנציקלופדיה המקראית". נפטר בירושלים בי"ט בכסלו ה'תשי"ב בגיל 68.
[עריכה] עבודותיו, פירושיו ומחקריו
[עריכה] ביקורת המקרא
קאסוטו השקיע שנים רבות מחייו לחקר המקרא. בהיותו בקי בספרות המזרח הקדום השתמש בידע שלו רבות כדי לנתח ולהאיר פרשות רבות במקרא. קאסוטו השתמש בכליה המודרניים של ביקורת המקרא, אך חלק מכל וכל על השערת התעודות של יוליוס ולהאוזן, שלפיה התורה הורכבה מ"תעודות" וקטעים שונים. שיטתו הייתה פילולוגית-היסטורית-הרמונית. בסדרת הרצאות שנשא (שיצאו לאחר מכן כספר "תורת התעודות וסידורם של ספרי התורה" הוצאת י"ל מאגנס תשי"ט) טען לפרוך אחד לאחד את העמודים שעליה עומדת התאוריה. לדוגמה, הוא ראה בחילופי שמות האלוהים במקרא כחילופים סיגנוניים בלבד, כדרכם של סופרים. קאסוטו טען כי טרם ניגש לבחון את הנושא, קיבל עליו להסכים לכל מסקנה שתצא מחקירה אובייקטיבית ושקולה, גם אם לא תהיה נעימה לרוח המסורתית. אכן, בחיבוריו המוקדמים הביע קאסוטו את הדעה כי התורה נכתבה בימי דוד, ואולם בחיבוריו המאוחרים כבר אין כל התייחסות לשאלת זמן חיבור התורה.
מעבר לביקורת, היו לקאסוטו תאוריות משלו הנוגעות לניתוחם של ספרי המקרא. אחת הידועות שבהן היא תאוריית "שירי העלילה הקדומים", אשר לפיה רווחו בעם ישראל בימי קדם שירים וסיפורים המתארים מעשיות מיתולוגיות ואחרות באשר לראשית העולם והעם, והתורה נכתבה בהתייחס אליהם - מתוך שלילה או מתוך רמז אליהם. קאסוטו טען לחשוף בפרשות מסוימות בנביאים רמזים לאותה שירה קדומה, אשר כמעט שנשתכחה. תיזה כוללת אחרת של קאסוטו, הייתה כי מטרתה הראשית של התורה היא לחנך כנגד העבודה הזרה (בדומה לרוח דברי הרמב"ם במורה נבוכים), ופרשות רבות במקרא הסביר לאור זאת. כך ביאר את הפסוק "ויברא אלהים את התנינים הגדולים" כמדגיש שהתנינים, שלהם עבדו בימי קדם, גם הם נבראו בידי האל[1]; כך ראה את סיפור בני האלוהים אשר בוחרים בנות אדם כסיפור שהמקרא מרמז על המסורות הכנעניות של נישואי אלים עם בנות אדם ושולל אותם, בטענה כי הנפילים נולדו מיחסים של מלאכים מדרג נמוך עם בנות אדם[2]; וכך ראה את פרשת מגדל בבל כמתייחסת לזיקורת בבבל אשר אותו ראו הבבלים כמעשי ידי האלים, ושעל כן מדגישה התורה כי זהו המגדל "אשר בנו בני האדם".
[עריכה] נוסח המקרא
קאסוטו השקיע רבות בחיפוש אחרי כתבי יד עתיקים של המקרא. ב-1944 ביקר בבית הכנסת הגדול בחלב, שבסוריה, כדי לחקור את כתר ארם צובה, וערך רשימות שונות על פיו, שמהן הסיק (ככל הנראה בטעות, בשל טעות בגרסה בספר משנה תורה) שאין הוא הספר שעליו דיבר הרמב"ם ש"הגיהו בן אשר ודקדק בו שנים הרבה". בכך היה קאסוטו לאחד מחוקרי המקרא היחידים שזכו לבחון כתב יד חשוב זה לפני שדפי התורה שבו אבדו.
[עריכה] פירוש "קאסוטו" לתנ"ך
קאסוטו תיכנן לכתוב פירוש מקיף לכל חלקי התורה, אך בחייו השלים רק חלק קטן מתוכנית זו - פירוש לתחילת ספרי בראשית ושמות בלבד.
לאחר מותו, כתב גיסו ותלמידו, פרופ' אליה שמואל הרטום פירוש תמציתי לתנ"ך כולו. פירוש זה הוצג מטעמים שיווקיים כ"פירוש שנעשה על פי שיטת קאסוטו" כך בחרה ההוצאה למתג פירוש זה באמצעות שמו של פרופסור קאסוטו. לימים, זוהתה מהדורה זו על ידי הכול כ"תנ"ך קאסוטו", על אף שקאסוטו עצמו לא נטל בה כל חלק.
[עריכה] "בני קדם"
לדעת אספן הספרים ובעל חנות הספרים איתמר בדף מידע 27 הנשלח לנרשמים באתר משה דוד קאסוטו חיבר מחזה המציג את חיי היהודים בפירנצה. המחזה נכתב בדיאלקט יהודי מקומי . הוא נחתם בשם העט "בני קדם" - ר"ת של קאסוטו דוד משה.
[עריכה] משפחתו
לפרופסור משה דוד ולאשתו שמחה (באיטלקית: ביצ'ה - Bice) היו ארבעה ילדים:
בתם הבכורה, מִלכה קאסוטו-זלצמן הייתה הספרנית הראשית במחלקת העתיקות של המנדט הבריטי, ולאחר הקמת המדינה, שימשה באותו התפקיד גם באגף הישראלי. הייתה לה השכלה רחבה בשפות עתיקות, ואף הייתה לד"ר ללטינית ויוונית. ערכה והגיהה את רב ספריו של אביה בטרם הוצאו לאור.
בנם השני נתן היה, כמו אביו, רב בפירנצה. במלחמת העולם השנייה הוא ניסה להסתתר מפני הנאצים, אך מישהו הלשין עליו והוא נלקח למחנה השמדה, משם לא חזר. אשתו ושלושה מילדיו של נתן ניצלו על ידי דודתם חולדה ועלו לארץ ישראל. אחד מבניו, האדריכל דוד קאסוטו (נולד ב-1938) היה בין השאר ממשקמי הרובע היהודי העתיק של ירושלים ובשנות ה-90 אף היה לסגן ראש העיר.
בתם השנייה, לאה רוקה, נישאה לאלחנן אנצו רוקה, ומרבית שנותיהם חיו בירושלים.
בתם הצעירה, חולדה קמפניינו נישאה לשאול, והייתה דוקטור למתמטיקה, ומורה למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תיכון. מאז שעלתה לישראל חיה בקבוצת יבנה עד יומה האחרון.
[עריכה] פרסומיו
- היהודים בפירנצי בתקופת הרנסאנס, (1918 באיטלקית)
- תולדות הספרות העברית הבתר מקראית, (1938 באיטלקית)
- תורת התעודות, (תש"א)
- פירוש על ספר שמות, (תש"ב)
- פירוש על ספר בראשית א-ב, (תש"ד-תש"ט)
- האלה ענת, עוסק בחקר טקסטים אוגריתיים והשוואתם לטקסטים תנ"כים.(יצא לאור אחרי מותו ב-1965)
- ספר בראשית ומבנהו (1990)
- Biblical and Oriental Studies (volumes I and II) )1976
- ספרות מקראית וספרות כנענית (1979)
( רוב הספרים יצאו בהוצאת מגנס.[1] )
- היהודים בפירינצי בתקופת הרניסאנס, מכון בן-צבי, האוניברסיטה העברית וחברת יהודי איטליה לפעולה רוחנית על ידי הוצאת קריית ספר, ירושלים,1967
[עריכה] לקריאה נוספת
- משה דוד קאסוטו, כינוסים - סדרת מוספים 3, איטליה - כתב עת לחקר תולדותיהם, תרבותם וספרותם של יהודי איטליה (העורך: ראובן בונפיל), האוניברסיטה העברית - הפקולטה למדעי הרוח - המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, הוצאת ספרים על שם מאגנס - האוניברסיטה העברית ירושלים, קדם - יד ליקרנו, ירןשלים, 2007
- לדור אשר לא ידע, שנכתב על ידי בתו, חולדה קמפניינו
