אל (אל כנעני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אל מתואר כדמות אדם זקן בין שני אריות, על אחורי ידית של סכין שנמצאה בגבל ארקה מ-3300-3200 לפני הספירה

במיתולוגיה הכנענית, אֵל הוא שמו של ראש האלים בפנתאון ואחד מהאלים החשובים של העיר אוגרית. נקרא גם אִל, אלו, ותר (שור) - סמל הכוח והפיריון, ו"קדוש" [1] במובן של נשגב ונעלה. מכונה באוגרית בכינויים "בני בנות" (=יוצר היצורים, בונה הבניות), "אב אדם" (=אבי האדם) ו"אב שנם" (=אבי השנים). "מלכ יכננה" (=מלך בוראה) ו"לטפן אל בעל הלב" (האל הלטפן בעל הלב, בשל רחמנותו וטוב ליבו), מתואר כאל השמים ואביהם של כל האלים שיושב במקום המרוחק מהיישוב, ב"אפיקי תהומותיים" ובמוצאי הנהרות.

מופיע בכתובות הארמיות של זנג'ירלי וסוג'ין בשם אל-ועלין (=אל-ועליון). פילון איש גבל מרבה לתאר אותו ומזהה אותו עם קרונוס היווני. יש ביניהם נקודות דמיון רבות והמרכזית ששניהם נחשבו לאל הזמן. בכתובות של קארא-טפה ולפטיס-מגנה מיוחס לאל התואר "קן הארץ" (=קונה הארץ, בורא הארץ). החוקר דוד אמיר מניח כי מקור השם הוא השורש א.ו.ל. או א.י.ל. במשמעות של חזק ועצום, או השורש א.ו.ל. במשמעות של ראשון ולהיות קדימה (כמו ראשון בערבית אוואל-أَوَّل).

על פי המיתולוגיה הכנענית, אל התחתן עם אשרה והוליד שבעים בני-אלים, ביניהם בעל, עשתרת, ענת, ים, מות ועוד אלים נוספים. כמו כן, על פי מיתוס הולדת האלים הנעימים והיפים, הוליד מבנות האדם שני בנים-אלים, את שחר - אל הזריחה ואת שלם - אל השקיעה.

בתבליט אבן מאוגרית שנמצא כיום במוזיאון חלב בסוריה, מתואר כמלך מזוקן בעל קרניים (סמל הפיריון), היושב על כיסאו ורגליו מונחות על שרפרף, כאשר מלך אוגרית מגיש לפניו מנחה. בצלמית אחרת שנמצאת במוזיאון דמשק, מתואר אל כמי שיושב על כיסא ללא משענת. בשתי התמונות הוא לבוש בכותונת ארוכה שמגיעה כמעט עד נעליו, רגליו מונחות במקביל על הקרקע או ההדום, וידו האחת מורמת לשלום. אף שהוא מתואר כמלך, בפועל משלו ופעלו בעולם בניו: בעל, מות, ים וענת, כל אחד בטריטוריה נפרדת (שבעים אומות, כמופיע גם במסורת היהודית), והוא היה בתפקיד של שליט עליון, שבשעת משבר בניו נוטלים ממנו עצה ורשות.

על פי השירה האוגרית, מבקש האל בעל לאחר ניצחונו לבנות לו ארמון. הוא מבקש מאחותו ענת שתשכנע את אל להסכים לכך ולתת הוראה לאל האמנות כתר-וחסס לבנות לו ארמון. (לוח אב"ה עמודות ד'-ה'). בסופו של דבר, אשרה היא זו שמשכנעת אותו לבנות את ארמונו של בעל. באגדת אקהת הוא מברך את שופט הצדק דנאל ביורש אקהת, שמאוחר יותר האלה ענת מבקשת ממנו רשות להורגו. ואילו באגדת כרת הוא זה שנותן עצה למלך כרת הערירי, כיצד ליצור לעצמו שושלת חדשה, ואף דואג לריפויו ממחלה חשוכת מרפא באמצעות בריאת תרופה בשם "שעתקת". על פי המתואר בחג ראש היין, שהיה חג הכנת היין הכנעני שנחגג בחודש תשרי, הובאו לכבודו מנחות בציר ענבים. קורבן נוסף שהיה נעשה לכבודו היה של שה.

בתנ"ך נכתב ששמה של העיר היה לוז ויעקב אבינו הוא זה שנתן את השם בית אל (בראשית כח יט). על פי פרשנותו של משה דוד קאסוטו לתנ"ך, בבואו של אברהם אבינו לארץ ישראל, הוא הגיע אל היישוב הכנעני בית אל, התיישב בין היישובים בית אל והעי, וקרא בשם ה' (בראשית פרק י"ב ח'). סביר להניח שהיישוב הכנעני בית אל באותה תקופה היה של אנשים שהאמינו ועבדו לאל הכנעני ואברהם כנגדם בנה מזבח לה' והכריז על האמונה בו[דרוש מקור].

על פי פירוש זה יש מקום נוסף בתנ"ך שמוזכר אל הכנעני. לאחר מלחמת ארבעת המלכים, מסופר שמלכיצדק מלך העיר שלם (שמזוהה כמלך הכנעני של ירושלים), שגם מוזכר ככהן לאל עליון (אל ועלין שם כפול כפי שהם מופיעים בכתובת סוג'ין), מוציא לחם ויין לאברהם, ומברך את אברהם ואת אל לרגל ניצחונו של אברהם במלחמה (בראשית פרק י"ד י"ח-כ"ב) [2]. לעומת זאת, המדרש מזכיר ש"מלכי צדק מלך שלם - זה היה שם בן נח" ועל פי זה מפרשים גם כאן "כהן לאל עליון" - הכוונה שעבד את ה'.

נקודת דמיון נוספת בין אל הכנעני לה' היא בתיאורם המשותף כמלכים היושבים על כסאם: "וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר ה': רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ, וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ" (מלכים א, כ"ב י"ט). כמו כן, בחזונו של יחזקאל הנביא מתואר שהוא ראה דמות אדם על דמות הכיסא (יחזקאל א' כ"ו). למרות העובדה שאל מתואר כמלך, למעשה לא שלט כמלך בפועל, וקאסוטו משער על פי ניתוח השירה האוגריתית ובדומה לסיפורי המיתולוגיה על קרונוס, שבתחילה לתפיסת הכנענים, אל שלט על כל העולם ולאחר מכן בניו (בעל, מות וים) הדיחו אותו משלטונו וחילקו ביניהם את השליטה על העולם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ. ד. קאסוטו, האלה ענת, מוסד ביאליק, תשי"ח, עמ' 42–45
  • המיתולוגיה הכנענית (מסדרת מיתוסים), נגה וגיא דרשן, מפה הוצאה לאור בע"מ, 2009.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מקור לכך בשירה אוגריתית, כתובת יתמלך מגבל, וטקסט שנמצא בחדתה.
  2. ^ האלה ענת עמ' 43

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדוניס
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל