בית פשיסחה
בית פשיסחה הוא שם כולל לחסידויות רבות בפולין שאדמו"ריהם היו תלמידי וצאצאי אדמו"רי פשיסחה. האדמו"ר הראשון היה רבי יעקב יצחק מפשיסחה, שנודע בכינוי "היהודי הקדוש". רבי יעקב יצחק היה תלמידו של יעקב יצחק הורוביץ (החוזה מלובלין). ממשיכי דרכו היו תלמידו רבי שמחה בונים מפשיסחה שהרחיב את החסידות ופיתח אותה, ובנו של רבי יעקב יצחק, רבי ירחמיאל מפשיסחא. רוב אדמו"רי פולין היו תלמידי היהודי הקדוש ורבי שמחה בונים, כך שיטת פשיסחה הייתה השיטה המרכזית בחסידות פולין.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
היהודי הקדוש מפשיסחא היה בחיר תלמידיו של החוזה מלובלין. חצר לובלין הייתה חצר עממית, שקירבה את פשוטי העם ותלמידי החכמים במידה שווה, ללא הפרשי מעמדות. הלמדנים ותלמידי החכמים לא מצאו את מקומם בחסידות עממית זו, והם תבעו הנהגה למדנית, שתכבד ותתאים את עצמה להם ולמעמדם, ותורה דרך בעבודת השם בהתאם לחריפות מוחם. החוזה מלובלין שידע את המצב, מינה את היהודי הקדוש, בחיר תלמידיו לעמוד בראש חבורה זו, ולהורות את דרכם בעבודת השם.
לאחר תקופה מסויימת, לאחר ההצלחה המיוחדת של חסידות פשיסחא והנהירה ההמונית, ולאחר שחצר חסידות לובלין החלה להתרוקן, היו מראשי חסידות לובלין שחששו לכבודו של הרבי. אלו ניסו לשכנע את הרבי, כי רבי יעקב יצחק מפשיסחא מורד בו ומנהיג עדה עצמאית שאינה כפופה לחסידות לובלין. החוזה מלובלין סירב לקבל את הלשון הרע, אך מעשיהן של אלו גררו התרחקות בין החצרות, ול"קפידא" מסויימת של החוזה מלובלין על תלמידו היהודי הקדוש. היהודי הקדוש נסע מספר פעמים ללובלין והסביר לרבו החוזה מלובלין כי הוא תלמידו המובהק וכפוף אליו, אך תמיד לאחר נסיעתו של היהודי הקדוש היו כאלו שדאגו להחזיר את המצב ליושנו ולהתסיס את האווירה נגד היהודי הקדוש[1].
[עריכה] השקפת פשיסחה
החסידות חרתה על דגלה את החתירה המתמדת אל האמת, יחד עם אי-אהבה אל השקר. לפיכך, אל לו לאדם להחזיק עצמו בדרגות רוחניות נעלות, אלא אם כן הוא יודע היטב כי הוא נמצא בהן.[דרוש מקור]
אי אהבה אל השקר הביאה את החסידים לעתים לעשות מעשים קיצוניים נגד כל אדם בו חשדו למתחזה ושקרן - אחד המציג את עצמו כצדיק. לפיכך, לא מיהרו החסידים לקבל על עצמם מרות והנהגה של אדמו"ר, אלא אם כן בדקוהו בשבע עינים. שמם של חסידי פשיסחה יצא בעולם וחסידויות אחרות הביעו מורת רוח על מעשיהם הקיצוניים.[דרוש מקור]
[עריכה] ממשיכי הדרך
לאחר פטירתו של רבי שמחה בונים מפשיסחה התפצלה החסידות. רוב החסידים הלכו אחרי רבי מנחם מנדל מקוצק אשר העלה את החסידות לדרגת חריפות קיצונית ביותר. קבוצה שניה מתונה יותר, נותרה בפשיסחא והכתירה לראשה את בנו של רבי שמחה בונים, רבי אברהם משה, שהיה צעיר לימים. הוא נפטר לאחר שנתיים ומילא את מקומו רבי יצחק מוורקא שהקים את חסידות וורקא.
מחסידות קוצק השתלשלו חצרות רבות, ביניהן חסידות גור, חסידות טשכנוב, חסידות סוכטשוב, חסידות גוסטינין וחסידות פילץ. מחסידות וורקא התשלשלו חסידות אמשינוב, חסידות אלכסנדר, חסידות סטריקוב, חסידות ראדזימין, חסידות סקרנביץ. כמו כן, מקוצק פרש רבי מרדכי יוסף ליינר שפתח את חסידות איזביצה, ממנה השתלשלה חסידות ראדזין, וכן תלמידו של רבי מרדכי יוסף, רבי לייב איגר פתח חצר בלובלין.
את היהודי הקדוש המשיכו בניו רבי ירחמיאל מפשיסחא ורבי יהושע מזליחוב-פוריסוב ממנו יצאה שושלת פוריסוב. בנו הצעיר של היהודי הקדוש, רבי נחמיה נולד בזקנותו של אביו וגדל אצל אחיו רבי ירחמיאל. בגיל 20 החל לכהן באדמו"רות בביכוב.
[עריכה] שושלת היהודי הקדוש
[עריכה] רבי ירחמיאל מפשיסחא
רבי ירחמיאל (תקמ"ד - ח' באייר תקצ"ט) החל לכהן באדמו"רות אחר פטירת אביו. רוב חסידי אביו הלכו לתלמידו רבי שמחה בונים, והתפללו בבית מדרשו (שאף הוא היה בפשיסחא). בחיי אביו היה שען. היה חברו של רבי ישכר בר מרדושיץ. ברבות הימים התפרסם ונחשב לאחד מגדולי הצדיקים בדורו.
אחרי פטירתו כיהנו בניו רבי נתן דוד משידלובצא ממנו יצאה שושלת ביאלא ורבי יעקב יצחק (ר' איטשה). חתניו היו רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק והרב צבי רפפורט מדובקנה.
רבי נתן דוד (תקע"ד - ז' בחשוון תרכ"ו) היה תלמידם של אביו ושל רבי ישכר בר מרדושיץ. גם אחר כהונתו כאדמו"ר נסע לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא ממוגלינצא, לרבי חיים הלברשטאם מצאנז ולרבי ישראל פרידמן מרוז'ין. היה מפורסם כבעל מופת.
[עריכה] צאצאי רבי נתן דוד היו;
- רבי צמח משידלובצא (Szydłowiec) (תקצ"ו - תרנ"ב), תלמידו של רבי חיים הלברשטאם וחתנו של רבי אלעזר מקוז'ניץ. כאביו התפרסם במופתיו. היה מאחר בתפילת שחרית לעיתים עד סמוך לשקיעה.
- רבי פנחס מקינצק (Końskie) (-כ"ב באלול תרס"א). חסידו נמנו באלפים ביניהם היו אדמו"רים. חתנו היה רבי חיים ירחמיאל מזוואלין. היה מאחר בתפילותיו והיה מתפלל ערבית לעת ערב ועושה הבדלה ביום ראשון. רבי יואב יהושע וינגרטן התנגד לו בשל איחוריו המופלגים אך לבסוף הסיר את התנגדותו לאחר שאחיו של רבי פנחס, רבי יצחק יעקב נפגש עמו ושכנעו.
- רבי שרגא יאיר מביאלברזיג (Białobrzegi) (תקצ"ט - י"ג בסיוון תרע"ב). חתנו של רבי שמלקע מסאסוב. כיהן בניישטאט, בביאלברזיג ובראדום. אף לו היו חסידים רבים ביניהם אדמו"רים. חיבר ספר בשם "ארון עדות" על התורה ועל המועדים. חתניו היו (בזיווג ראשון-) אחיינו רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש ו(בזיווג שני-) רבי חיים מאנטניא, ואחיינו רבי יוסף אליעזר מראדום.
- בנו היה רבי נתן דוד (-כ"ד בשבט תרע"ט) שכיהן כאדמו"ר ורב בשידלובצא. התעוור בזקנותו והיה לומד בעל פה.
- בנו היה רבי חיים ישראל שלום (תרנ"ט - תש"ב) חתן בזיווג ראשון של הרב משה בצלאל אלתר. מילא את מקום אביו בשידלובצא. נרצח בשואה.
- בנו היה רבי נתן דוד (-כ"ד בשבט תרע"ט) שכיהן כאדמו"ר ורב בשידלובצא. התעוור בזקנותו והיה לומד בעל פה.
- רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלה, אבי חסידות ביאלה. החל לאחר רק 13 שנה לאחר פטירת אביו, לאחר שנפטר חמיו, רבי יהושע מאוסטרובה.
[עריכה] צאצאי רבי צמח משידלובצא בנו של רבי נתן דוד היו;
- רבי יצחק שמחה מאפטא.
- רבי עוזר אברהם יוסף מראקוב (Raków) (-כ"ד באייר תרפ"ה). כיהן בראקוב ולאחר מכן בקילץ.
- רבי צמח ממלא מקום אביו.
- רבי נתן דוד משידלובצא (תרל"א - י"ד באדר תרצ"א). היה חסיד של דודו רבי שרגא יאיר. לאחר פטירת אביו החל לכהן כאדמו"ר.
- רבי צבי מנחם מוורשה. בשנת תרפ"ח החל לכהן כאדמו"ר. נרצח בשואה.
- רבי מאיר ישראל מפיאסצנא (-תרפ"ו). חתנו של הרב נח מפיסצנה. בשנת תר"ע החל לכהן כאדמו"ר.
- רבי צמח ממלא מקום אביו. לאחר פטירת דודו רבי נתן דוד עבד לשידלובצא. נרצח בשואה.
[עריכה] צאצאי רב פנחס מקינצק בנו של רבי נתן דוד היו;
- רבי יוסף אליעזר מראדום (ט' בתשרי תש"ג). חתן דודו רבי שרגא יאיר. כיהן כרב בווחנצק, ווירז'בניק ובראדום שם החל להתנהג באדמו"רות. נרצח בשואה עם כל משפחתו.
- רבי אלימלך יעקב יצחק מסוכדניוב (Suchedniów) (-כ"ב באלול תרצ"ח). היה חתנו של רבי הלל מרדושיץ) ובזיווג שני של גיסו רבי אליעזר דוד מרדושיץ. בשנת תרס"ז החל לכהן ברבנות בסוכדניוב. במלחמת העולם הראשונה עבר לקילץ.
- רבי יוסף ברוך מקילץ. חתן הרב ישראל אשכנזי מסאבין חתנו של רבי אורי יהושע מפוריסוב. היה תלמידו של סב אשתו רבי אורי יהושע. מילא את מקום אביו. נרצח בטרבלינקה.
- רבי נתן דוד. החל לכהן אחר פטירת אביו. נרצח בשואה.
- חתנו רבי חיים יהודה שיינפלד (י"ג באלול תשכ"ח). לפני המלחמה היגר לאנגליה שם כיהן כאדמו"ר מקילץ. בסוף ימיו עבר לישראל.
- חתנו קרוב משפחתו רבי אהרן נתן דוד רבינוביץ מלענשטנע (נכדו של רבי יצחק יעקב מביאלה). משנת תרצ"ג כיהן בלברטוב. נרצח בשואה.
- רבי נתן דוד מקינצק. חתנו היה קרובו, רבי יהושע אשר בן רבי מאיר שלום מקאלושין.
- רבי חיים שרגא מוונחצק. חתנו של אחיו רבי יוסף. כיהן כרב בווחנצק לאחר שאחיו עזבה.
[עריכה] רבי יעקב יצחק בנו של רבי ירחמיאל
רבי יעקב יצחק בנו של רבי ירחמיאל כיהן אף הוא כאדמו"ר. היה חתנו של רבי דב שפירא מטלוסט. אחריו כיהן בנו רבי ירחמיאל יהודה מאיר (-כ"ב בסיוון תרנ"ז) שהיה מפורסם בחומרותיו הגדולות ובאיחוריו בזמני התפילה. היה מבדיל ביום שלישי, וצם יומיים ביום כיפור. היה חתנו של רבי יעקב דוד מאמשינוב וחותנו של גיסו רבי ישעיהו מפשיסחא. אחרי רבי מאיר כיהן חתנו רבי ישראל אהרן פדובה מאופטושנה. היה צאצא משושלת נישכיז. כיהן בפשיסחא ובאופוטושנה. נפטר מפציעותיו הפוגרומים בשנת תרע"ה. את מקומו מילא בנו רבי יצחק מרדכי. נולד בפשיסחא בשנת תרמ"ד. כיהן כרבה של אופטושנה ואחרי פטירת אביו גם כאדמו"ר. חיבר ספרים בשם "אילנא דחיי" ו"אור הנר". בשנת תש"ב כשלקחוהו הנאצים למחנות, כיבדוהו יהודי העיירה לעלות ראשון לרכבת, דבר זה העלה את חמתם של הנאצים וירו בו, באמו ובילדיו.
בן נוסף של רבי ישראל אהרן היה רבי יעקב שמשון. נולד בשנת תרמ"ה. נפטר בכ"ג באדר תש"א. כיהן בחיי אביו בקאלושיק הסמוכה ללודז' ואחר בלודז' בשם האדמו"ר מקאלושיק. שלח את רוב ילדיו בשנת תרפ"ה לכפר חסידים. בנו רבי ישראל אהרן (תרע"ו-תש"ד) היה חתנו של רבי יצחק מאלכסנדר. נרצח בשואה לאחר שסירב לקצץ את זקנו.
[עריכה] רבי יחיאל יהושע נכדו של רבי ירחמיאל
רבי יחיאל יהושע רפפורט (תרכ"א -א' בתשרי תר"ס) בן הרב צבי חתנו של רבי ירחמיאל, החל לכהן כאדמו"ר בראווה לאחר פטירת בן דודו רבי צמח משידלובצא. היה תלמידם של רבי אברהם יששכר בער רבינוביץ ושל רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. בנו וממלא מקומו היה רבי ירחמיאל משה נח (תר"מ - בערך ת"ש) חתנו של רבי משה אלימלך רבינוביץ (בנו של רבי אברהם יששכר בער מראדומסק).
[עריכה] רבי יהושע אשר מפוריסוב
|
|
ערך מורחב – חסידות פוריסוב |
רבי יהושע אשר (תקס"ד - כ"ה באייר תרכ"ב) בנו השני של היהודי הקדוש החל אף הוא לכהן באדמו"רות לאחר פטירת אביו. כיהן כרב בזליחוב ובפוריסוב. חסידיו היו מועטים. שלושה מבניו שימשו כאדמו"רים.
[עריכה] רבי נחמיה מביכוב
רבי נחמיה (תקס"ח - י"ט בתשרי תרי"ג) בנו הצעיר של היהודי הקדוש. התייתם בילדותו וגדל אצל אחיו רבי ירחמיאל. היה חסידו של רבי ישראל פרידמן מרוז'ין. בשנת תקפ"ט החל לשמש כאדמו"ר בביכוב (מחוז לובלין). תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר "מעשי נחמיה".
בנו של רבי נחמיה, רבי יעקב יצחק החל לשמש באדמו"רות אחר פטירת אביו אך נפטר לאחר מעט שנים. אחיו רבי חיים גדליהו (תקצ"ג - ז' באייר תרס"ד) מילא את מקומו. היה חתנו של בנו של רבי נתן לייב, בנו של רבי מנחם מנדל מרימנוב. חסידיו היו מרובים. לאחר פטירתו כיהנו בניו רבי נתן באיזביצה ורבי נחמיה בחלם.
[עריכה] ספרי חסידות פשיסחה
- "היהודי הקדוש" על התורה ומועדים.
- "תפארת היהודי" - תורות וסיפורים על היהודי הקדוש מפשיסחה.
- "קול שמחה" - מאת רבי שמחה בונים מפשיסחה
[עריכה] ספרי תולדות ימי חסידות פשיסחה
- "מאיר עיני הגולה"
- "תפארת ישראל"
- "עשר זכיות"
- "שלשה ספרים"
- "בין לובלין לפשיסחה".
[עריכה] לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, החסידות, תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 138-143.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ צבי מאיר רבינוביץ, בין פשיסחא ללובלין.