אליעזר פריגת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אליעזר (לייזיק) פריגת
אליעזר פריגת מפקד טייסת 119 במלחמת יום הכיפורים.
אליעזר פריגת מפקד טייסת 119 במלחמת יום הכיפורים.
אליעזר פריגת מפקד טייסת 119 במלחמת יום הכיפורים.
לידה 20 באפריל 1937 (בן 86)
ט' באייר ה'תרצ"ז
הרצליה, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי "לייזיק"
השתייכות

צבא הגנה לישראל

חיל האוויר הישראלי
תקופת הפעילות נובמבר 1955 – יוני 1978 (כ־22 שנים)
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
טייס באל על
בעל חברה לאספקת ציוד טכני מתקדם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אליעזר (לייזיק) פריגת (נולד ב-20 באפריל 1937) הוא אלוף-משנה במילואים, שירת כטייס קרב ומפקד טייסות בחיל האוויר. פיקד על טייסת 119 והטביע ספינת טילים מצרית במלחמת יום הכיפורים. לאחר שחרורו מצה"ל עבד כטייס בחברת אל-על.

משפחה וילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריגת נולד בהרצליה, ליעקב פרומקר מנהל חברה לקידוחי מים, וגיטה מבית פוסטוויטניינסקי. האב עלה לארץ ישראל מאודסה בשנת 1921. האם עלתה לארץ בשנת 1923 מעיירה נייבל מרוסיה הלבנה. שניהם מראשוני הרצליה בה נפגשו. במשפחה נולדו שתי בנות והבן הצעיר אליעזר. למד בבית ספר יסודי בהרצליה ובית ספר תיכון בגימנסיה הרצליה בתל אביב.

שירות בחיל האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 1955 התגייס לצה"ל והתנדב לקורס טיס מס' 24 אותו סיים ב-20 בפברואר 1958.
שירת בטייסת 117 מטאור כחניך בקורס טיס מתקדם. במרץ 1959 עבר לקורס אימונים מתקדם למטוס אוראגן בטייסת 113 בבסיס חצור ולאחר ארבעה חודשים עבר לטייסת 109 בבסיס רמת דוד, וטס במטוס מיסטר 4.

ב-11 במרץ 1959 בעת אימון קרב אוויר זוגות במטוסי מיסטר התנגש מטוסו של שי אגוזי במטוסו של פריגת. שניהם נטשו לים מול נהריה. הגיעו למים התיישבו בסירת ההצלה. החילוץ היה בשלושה שלבים: דייג ערבי מעכו העלה את פריגת לסירתו. ממנה עבר לטרפדת חיל הים שהגיעה ואספה גם את שי אגוזי. הגיע מסוק עם הטייס אליעזר כהן "צ'יטה" שהעלה את השניים מהטרפדת והעבירם לבית החולים בחיפה. לאחר שנמצאו בריאים ושלמים בבדיקות הועברו באותו מסוק לטייסת.

ב-10 באוגוסט 1960, בחזרה מתרגול אוויר/אוויר, לא ירדו גלגלי המטוס. פריגת ביצע נחיתה בהחלקה על מכלי הדלק.

ב-1962 עבר לטייסת 101 ועשה הסבה למטוסי מיראז' 3.

במרץ 1965 המשיך לטוס במטוסי מיראז' בטייסת 101 שימש קצין מבצעים של בסיס חצור, מפקד טייסת תעופה ואחר כך מפקד קורס מכין. ביוני 1966 נעשה פריגת למפקד טייסת ראשוני בבית הספר לטיסה של חיל האוויר. היה טייס הקרב הראשון שפיקד על טייסת מכין בבית הספר לטיסה.

מלחמת ששת הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים השתתף במבצע מוקד כמוביל בכיר בטייסת 119 תחת פיקודו של רן פקר. ב-15 ביולי 1967 הפיל מטוס מיג 21 מצרי בגזרת תעלת סואץ.[1]

מלחמת ההתשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה גולדה מאיר, הרמטכ"ל חיים בר-לב ומפקד חיל האוויר מרדכי הוד מבקרים בטייסת 119 בפיקוד אליעזר פריגת, 1972

ב-15 ביולי 1967 בעת ששרת כטייס בטייסת 119, הפיל פריגת בקרב אווירי, בירי תותחים, מיג 21 מצרי באזור סואץ.

ב-1969 הקים פריגת את טייסת 115 כטייסת חדשה של מטוסי סקייהוק בבסיס תל נוף, כחודש לאחר הקמתה כבר השתתפה הטייסת בגיחות תקיפה ראשונות, ובמהלך מלחמת ההתשה תחת פיקודו של פריגת ביצעה הטייסת מעל 1,000 גיחות תקיפה, ללא שספגה אבדות.[2]

בנובמבר 1971 מונה למפקד טייסת 119, מטוסי F-4E II פנטום - "קורנס".

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריגת פיקד על טייסת 119 במהלך מלחמת יום הכיפורים, שבה השתתף בעשרות גיחות מבצעיות. בלילה הראשון 6–7 באוקטובר, השתתף בקרב פורט סעיד. היה זה הקרב הימי הראשון בין חיל הים הישראלי לחיל הים המצרי במלחמת יום הכיפורים. פריגת הביא הישג ייחודי בין טייסי חיל האוויר כשהצליח להטביע ספינת טילים מצרית מדגם אוסה. עשה זאת תוך שימוש בפצצה האחרונה לאור הנור האחרון שבחימוש המטוס.

יחידת שליטה מרחבית ושירות מילואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1974 עבר למפקדת חיל האוויר והקים את יש"מ קרב 333 ופיקד עלייה במשך ארבע שנים.

באפריל 1977 יצא לחופשת פרישה ובחודש יוני 1978 השתחרר מצה"ל.

בשירות המילואים נעשה מפקד משל"ק בפיקוד המרכז. הקים את מרכז סיוע אוויר במוצב הפיקוד של חיל הים. בשנת 1986 פרש ממילואים בגיל 59.

הצטיינות והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא יצחק בן צבי ורעייתו מארחים חיילים מצטיינים ביום העצמאות 1961. פריגת רביעי משמאל.

ביום העצמאות 1961 ניבחר סגן אליעזר פריגת לקצין מצטיין מחיל האוויר ונשלח לנשיא יצחק בן צבי.[3] על ההנחתה המוצלחת שביצע והצלת המטוס זכה למכתב הערכה אישי ממפקד חיל האוויר עזר ויצמן.[4]

תפקידים אזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל עבד פריגת כטייס באל על. בשנת 1980 פתח חברה עצמאית.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 1961 נישא לחיה מבית פולטורק. לזוג נולדו שלושה בנים: הבכור שי נעשה טייס בחיל האוויר, פיקד על שתי טייסות. לאחר שחרורו מהצבא הצטרף כטייס לחברת אל על. הבן השני אייל נעשה עורך דין. והבן השלישי גיא עוסק בבנייה ובאחזקת מבנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר חלק א' - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967–1970), באוויר פרסומי תעופה וחלל עמ' 167.
  • אליעזר כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל האוויר הישראלי, ספרית מעריב, 1990, עמ' 304–305, 466-464.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אליעזר פריגת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבינעם מיסניקוב, ‏אליעזר פריגת-הפלת מיג 21 מצרי 15.7.67, באתר "מרקיע שחקים"
  2. ^ דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר, עמ' 167
  3. ^ סגן אליעזר פריגת מצטיין נשיא לשנת 1961 אתר הגבורה.
  4. ^ מכתבו של מפקד החיל האוויר עזר ויצמן לאליעזר פריגת באתר הגבורה.