A-4 סקייהוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgהדף "A-4" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו A4 (פירושונים).
A-4 סקייהוק
A-4SU Korat 2002.jpg
סקייהוק A-4 של חיל האוויר הסינגפורי
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
ארץ ייצור ארצות הברית  ארצות הברית
יצרן דאגלס איירקראפט קומפני
טיסת בכורה 22 ביוני 1954
תקופת שירות אוקטובר 1956 – 2003 (ארצות הברית)
צוות 1 או 2 (תלוי בדגם)
יחידות שיוצרו 2960
משתמש ראשי ארצות הברית חיל הים האמריקאי
משתמשים משניים ברזיל  ברזיל
ארגנטינה  ארגנטינה
ישראל  ישראל
סינגפור  סינגפור
מחיר 860,000 דולר אמריקאי
ממדים
אורך 12.22 מטר
גובה 5 מטר
מוטת כנפיים 8.5 מטר
שטח כנפיים 20.6 מ"ר
משקל ריק 3,580 ק"ג
משקל מטען מרבי 3,700 ק"ג
משקל טעון 8,318 ק"ג
משקל המראה מרבי 11,136 ק"ג
ביצועים
מהירות מרבית 1,077 קמ"ש
קצב נסיקה 8,440 רגל / דקה
טווח טיסה מרבי 3,220 ק"מ
סייג רום 14,000 מטר
עומס כנף 344 ק"ג/מ"ר
דחף 9,300 ליברות כוח
חימוש
תותחים 2 X קולט MK-12 בקוטר 20 מילימטר
טילים טילי אוויר-אוויר

טילי אוויר-קרקע

פצצות 3.7 טון
רקטות לאו סימן 32 בקוטר 127 מילימטר
הנעה
מנוע אחד מסוג פראט אנד וויטני J52-P8A טורבו סילון, בדחף של 9,300 ליברות
תרשים
A-4M Skyhawk 0014.jpg
מטוס סקייהוק של חיל האוויר הישראלי

A-4 סקייהוק (Skyhawk; מאנגלית: "נץ השמים"), הוא מטוס קרב קל המשמש בעיקר לסיוע כוחות קרקע מתוצרת חברת דאגלס איירקראפט קומפני ובהמשך מקדונל-דאגלס (Mcdonnell-Douglas, כיום בואינג) האמריקנית. פותח בעקבות לקחים ממלחמת קוריאה, ותוכנן לשירות על גבי נושאות המטוסים של הצי האמריקני. טס לראשונה בשנת 1954. עד שנת 1975, שנת הפסקת הייצור, יוצרו כ-3,200 מטוסים, מתוכם 555 מטוסים בדגם הדו-מושבי.

תוכן עניינים

[עריכה] טבילות אש

מטוסי סקייהוק של הצי האמריקני (הוצבו על נושאות מטוסים) השתתפו בשלבים הראשונים של מלחמת וייטנאם, עד שהוחלפו במטוסי ה-A-7 קורסייר 2 המתקדמים יותר. הפוליטיקאים האמריקנים הידועים ג'ון מקיין (השתחרר בדרגת אל"מ, סנאטור מטעם אריזונה, התמודד על המועמדות לנשיאות בשנת 2000 ועל הנשיאות בשנת 2008) וג'יימס סטוקדייל (השתחרר בדרגת סגן אדמירל, התמודד על סגנות הנשיאות בשנת 1992) היו טייסי סקייהוק במלחמה, נאלצו לנטוש את מטוסיהם מעל וייטנאם ונפלו בשבי. במהלך המלחמה הפיל טייס אמריקני בשם טד שוורץ מטוס מיג 17 בירי רקטות נגד טנקים.
במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) נלחמו מטוסי סקייהוק בשירות חיל האוויר הישראלי, וכמה מהם הופלו (חסרונם הבולט ביותר היה מהירותם הנמוכה).
הצי הארגנטינאי הפעיל מטוסי סקייהוק במלחמת פוקלנד (1982) וחיל האוויר הכוויתי הפעיל מטוסי סקייהוק במלחמת המפרץ הראשונה (1991).

[עריכה] הסקייהוק בחיל האוויר הישראלי

מטוסי הסקייהוק הראשונים של חיל האוויר הישראלי נרכשו ב-1967 והגיעו לישראל בסוף אותה שנה. המטוס נרכש בעקבות האמברגו שהטילה צרפת על ישראל לאחר מלחמת ששת הימים אשר מנע אספקת מטוסי מיראז' 5 חדשים. הסקייהוק היה מטוס הקרב הראשון שארצות הברית הסכימה למכור לישראל. שמו העברי - "עיט".

צמד תותחי ה-20 מ"מ של הסקייהוק הוחלף בח"א בתותחי "דאפה" 30 מ"מ שהיו סטנדרטיים במטוסים הצרפתיים והוכחו כמוצלחים.

הטייס עזרא דותן (לימים אל"מ) זכה בהפלת הבכורה של המטוס בחיל: ב-12 במאי 1970 הוא הפיל שני מטוסי מיג 17 סוריים מעל לבנון, אחד מהם באמצעות ירי ברקטות נגד טנקים.

עבור ישראל פותח דגם מיוחד של המטוס (H), ומטוסים אלו שימשו כמטוסי התקיפה העיקריים של החיל במלחמת ההתשה. בשנת 1973 נכנסו לשירות מטוסים מדגם משופר (N). המטוסים ביצעו משימות תקיפה במלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון (1982), מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם ובמלחמת לבנון השנייה (2006). הסקייהוק עבר שיפורים שונים במהלך שירותו וביניהם הארכת צינור הפליטה להפחתת הנזק מפגיעת טילי כתף מונחי חום, ושיפור אוויוני במערכות החימוש שמאפשר ירי טילי אוויר-אוויר שואפי חום (זהו פיתוח ישראלי ייחודי, ורק מטוסי הסקייהוק הישראלים היו בעלי יכולת שיגור טילי אוויר-אוויר).

כיום נותרו 44 מטוסי עיט מדגם "T" (דו מושבי) ו- "N" (חד מושבי) להדרכה ולאימון במגמת קרב בקורס טיס (השייכים לטייסת 102 שהיא טייסת ה"עיט" האחרונה).

ביוני 2005 אוזרחה טייסת 102 וכיום מרבית פעולות האחזקה בה מבוצעת על ידי קבלנים אזרחיים. בשנת 2008 גילתה ביקורת פתע של חיל האוויר שורת ליקויים בתחזוקת המטוסים, ומפקד החיל, עידו נחושתן, הורה על השבתת מערך הסקייהוק עד לתיקון הליקויים[1].

במהלך מבצע עופרת יצוקה שימשו מטוסי סקייהוק להטלת כרוזים מעל רצועת עזה, כדי להזהיר את התושבים מתקיפות קרובות[2].

[עריכה] נתונים כלליים

[עריכה] מאפיינים כלליים

  • צוות:1 או 2 (תלוי בדגם)
  • מוטת כנפיים: 8.5 מטר
  • גובה:15 רגל (5 מטר)
  • שטח כנף: 24.15 מ"ר
  • משקל ריק: 10,450 ליברות (4,750 ק"ג)
  • משקל טעון: 18,300 ליברות (8,318 ק"ג)
  • משקל ההמראה מקסימלי: 24,500 ליברות (11,136 ק"ג)

[עריכה] ביצועים

  • מהירות מרבית: 1,077 קמ"ש
  • טווח: 2,146 מייל, (3220 ק"מ)
  • גובה מקסימלי: 42,250 רגל (12,880 מטר)
  • קצב טיפוס: 8,440 רגל / דקה
  • עומס כנף: 344 ק"ג / מ"ר
  • דחף / משקל: 0.51
  • עומסי ג'י מרבים: בין 3 ל-8 ג'י

[עריכה] חימוש

עד 3.7 טון חימוש הכולל את החימוש הבא

תותחים

‏2 X קולט MK-12 בקוטר 20 מילימטר

רקטות

‏4 X תרמילים מסוג לאו סימן 32 בקוטר 127 מילימטר

טילים

טילי אוויר אוויר
טילי אוויר קרקע

פצצות

  • 6 X מצרר מסוג סימן 20 רוקאיי
  • 6 X מצרר מסוג סימן 7 רוקאיי
  • פצצות שימוש כללי מסדרת סימן 80
  • B-57 פצצה גרעינית
  • B-61 פצצה גרעינית
אחרים

עד 3 מיכלי דלק בנפח של 370 גלונים

[עריכה] מפעילות

[עריכה] מפעילות לשעבר

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: A-4 סקייהוק

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ גיא לשם, מחיר ההפרטה: מטוסי חיל האוויר הושבתו עקב ליקויי תחזוקה של קבלנים אזרחיים, באתר הארץ, 5/10/2008
  2. ^ קליה בן-עמרם, דואר אוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, מרץ 2009

כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא