A-4 סקייהוק
המונח "A-4" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו A4 (פירושונים).
| A-4 סקייהוק | |
|---|---|
סקייהוק A-4 של חיל האוויר הסינגפורי |
|
| מאפיינים כלליים | |
| סוג | מטוס קרב |
| ארץ ייצור | |
| יצרן | דאגלס איירקראפט קומפני |
| טיסת בכורה | 22 ביוני 1954 |
| תקופת שירות | אוקטובר 1956 – 2003 (ארצות הברית) |
| צוות | 1 או 2 (תלוי בדגם) |
| יחידות שיוצרו | 2960 |
| משתמש ראשי | |
| משתמשים משניים | |
| מחיר | 860,000 דולר אמריקאי |
| ממדים | |
| אורך | 12.22 מטר |
| גובה | 5 מטר |
| מוטת כנפיים | 8.5 מטר |
| שטח כנפיים | 20.6 מ"ר |
| משקל ריק | 3,580 ק"ג |
| משקל מטען מרבי | 3,700 ק"ג |
| משקל טעון | 8,318 ק"ג |
| משקל המראה מרבי | 11,136 ק"ג |
| ביצועים | |
| מהירות מרבית | 1,077 קמ"ש |
| קצב נסיקה | 8,440 רגל / דקה |
| טווח טיסה מרבי | 3,220 ק"מ |
| סייג רום | 14,000 מטר |
| עומס כנף | 344 ק"ג/מ"ר |
| דחף | 9,300 ליברות כוח |
| חימוש | |
| תותחים | 2 X קולט MK-12 בקוטר 20 מילימטר |
| טילים | טילי אוויר-אוויר
|
| פצצות | 3.7 טון |
| רקטות | לאו סימן 32 בקוטר 127 מילימטר |
| הנעה | |
| מנוע אחד מסוג פראט אנד וויטני J52-P8A טורבו סילון, בדחף של 9,300 ליברות | |
| תרשים | |
A-4 סקייהוק (Skyhawk; מאנגלית: "נץ השמים"), הוא מטוס קרב קל המשמש בעיקר לסיוע כוחות קרקע מתוצרת חברת דאגלס איירקראפט קומפני ובהמשך מקדונל-דאגלס (Mcdonnell-Douglas, כיום בואינג) האמריקנית. פותח בעקבות לקחים ממלחמת קוריאה, ותוכנן לשירות על גבי נושאות המטוסים של הצי האמריקני. טס לראשונה בשנת 1954. עד שנת 1975, שנת הפסקת הייצור, יוצרו כ-3,200 מטוסים, מתוכם 555 מטוסים בדגם הדו-מושבי.
תוכן עניינים |
פיתוח[עריכה]
הסקייהוק עוצב בידי המהנדס הראשי של חברת דאגלס תעופה, אד היינמן, בהתאם לדרישות חיל הים האמריקאי למטוס תקיפה סילוני שיחליף את הDUGLAS AD SKYRAIDER (מאוחר יותר, A-1 SKYRIDER) היינמן הגיש הצעה לעיצוב מטוס שיקטין את הממדים, המשקל, והמורכבות
התוצאה הייתה מטוס שמשקלו מחצית מהמשקל שהופיע בדרישות המקוריות של חיל הים האמריקאי. למטוס כנף קומפקטית שלא דורשת קיפול לצורך שינוע במעליות של נושאת המטוסים, וגודלו אף אִפְשר הפעלה מנושאות מטוסים ותיקות, שניבנו עבור מטוסי מדחף ושירתו במלחמת העולם השנייה. עקב גודלו ניתנו לו כינוי חיבה שונים, דוגמת "קטנוע" ("Scooter" - המילה האנגלית משמשת הן לקטנוע והן לקורקינט).
המטוס היה מהמטוסים הפופולריים ביותר בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה[דרושה הבהרה].
עיצוב המטוס כולל כנף תחתית בתצורת דלתא, כן נסע גבוה בעל שלושה גלגלים, מנוע סילון יחיד מדגם פראט אנד ויטני J52, עם שני כונסי אוויר בצידי הגוף, ומערכת זנב בתצורת צלב.
החימוש כולל שני תותחים מדגם קולט MK-12, עם 200 פגזים לכל אחד, המותקנים בשורשי הכנפיים, וחימוש נישא, הכולל מגוון רחב של טילים, פצצות ורקטות. כושר הנשיאה הכולל הוא 4.5 טון, עם חמש נקודות תלייה: שתי נקודות תלייה מתחת כל כנף, ונקודת אחת מתחת לגוף.
טבילות אש[עריכה]
מטוסי סקייהוק של הצי האמריקני (הוצבו על נושאות מטוסים) השתתפו בשלבים הראשונים של מלחמת וייטנאם, עד שהוחלפו במטוסי ה-A-7 קורסייר 2 המתקדמים יותר. הפוליטיקאים האמריקנים הידועים ג'ון מקיין (השתחרר בדרגת אל"מ, סנאטור מטעם אריזונה, התמודד על המועמדות לנשיאות בשנת 2000 ועל הנשיאות בשנת 2008) וג'יימס סטוקדייל (השתחרר בדרגת סגן אדמירל, התמודד על סגנות הנשיאות בשנת 1992) היו טייסי סקייהוק במלחמה, נאלצו לנטוש את מטוסיהם מעל וייטנאם ונפלו בשבי. במהלך המלחמה הפיל טייס אמריקני בשם טד שוורץ מטוס מיג 17 בירי רקטות נגד טנקים.
במלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) נלחמו מטוסי סקייהוק בשירות חיל האוויר הישראלי, ו-53 מהם הופלו (חסרונם הבולט ביותר היה מהירותם הנמוכה).
הצי הארגנטינאי הפעיל מטוסי סקייהוק במלחמת פוקלנד (1982) וחיל האוויר הכוויתי הפעיל מטוסי סקייהוק במלחמת המפרץ הראשונה (1991).
הסקייהוק בחיל האוויר הישראלי[עריכה]
מטוסי הסקייהוק הראשונים של חיל האוויר הישראלי נרכשו ב-1967, הגיעו לישראל בסוף אותה שנה וניתן להם השם "עיט". הסקייהוק היה מטוס הקרב הראשון שארצות הברית הסכימה למכור לישראל.
צמד תותחי ה-20 מ"מ של הסקייהוק הוחלף בח"א בתותחי "דאפה" 30 מ"מ שהיו סטנדרטיים במטוסים הצרפתיים והוכחו כמוצלחים.
הטייס עזרא דותן (לימים אל"מ) זכה בהפלת הבכורה של המטוס בחיל: ב-12 במאי 1970 הוא הפיל שני מטוסי מיג 17 סוריים מעל לבנון, אחד מהם באמצעות ירי ברקטות נגד טנקים.
עבור ישראל פותח דגם מיוחד של המטוס (H), ומטוסים אלו שימשו כמטוסי התקיפה העיקריים של החיל במלחמת ההתשה. בשנת 1973 נכנסו לשירות מטוסים מדגם משופר (N). המטוסים ביצעו משימות תקיפה במלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון (1982), מבצע דין וחשבון, מבצע ענבי זעם ובמלחמת לבנון השנייה (2006). הסקייהוק עבר שיפורים שונים במהלך שירותו וביניהם הארכת צינור הפליטה להפחתת הנזק מפגיעת טילי כתף מונחי חום, ושיפור אוויוני במערכות החימוש שמאפשר ירי טילי אוויר-אוויר שואפי חום (זהו פיתוח ישראלי ייחודי, ורק מטוסי הסקייהוק הישראלים היו בעלי יכולת שיגור טילי אוויר-אוויר).
כיום נותרו 44 מטוסי עיט מדגם "T" (דו מושבי) ו- "N" (חד מושבי) להדרכה ולאימון במגמת קרב בקורס טיס (השייכים לטייסת 102 שהיא טייסת ה"עיט" האחרונה).
ביוני 2005 אוזרחה האחזקה בטייסת 102 וכיום מרבית פעולות האחזקה בה מבוצעת על ידי קבלנים אזרחיים. חברת האחזקה "ראדא" התקינה במטוס מערכות חדשות, שנועדו לצמצם את הפער בינו לבין מטוסי הקרב החדשים של החיל.[1] בשנת 2008 גילתה ביקורת פתע של חיל האוויר שורת ליקויים בתחזוקת המטוסים, ומפקד החיל, עידו נחושתן, הורה על השבתת מערך הסקייהוק עד לתיקון הליקויים[2].
במהלך מבצע עופרת יצוקה ומבצע עמוד ענן שימשו מטוסי סקייהוק להטלת כרוזי תעמולה מעל רצועת עזה, כדי להעביר מסרים לתושבי רצועת עזה[3].
המטוס, אשר בו התחנכו דורות של טייסי קרב ונווטי קרב בחיל-האוויר, צפוי לצאת משירות במהלך שנת 2014[4], יחליף אותו מטוס M-346 מאסטר מתוצרת איטליה[5].
נתונים כלליים[עריכה]
מאפיינים כלליים[עריכה]
- צוות:1 או 2 (תלוי בדגם)
- אורך:12.22 מטר
- מוטת כנפיים: 8.5 מטר
- גובה:15 רגל (5 מטר)
- שטח כנף: 24.15 מ"ר
- משקל ריק: 10,450 ליברות (4,750 ק"ג)
- משקל טעון: 18,300 ליברות (8,318 ק"ג)
- משקל ההמראה מקסימלי: 24,500 ליברות (11,136 ק"ג)
- הנעה: מנוע אחד מסוג פראט אנד וויטני J52-P8A טורבו סילון, בדחף של 9,300 ליברות
ביצועים[עריכה]
- מהירות מרבית: 1,077 קמ"ש
- טווח: 2,146 מייל, (3220 ק"מ)
- גובה מקסימלי: 42,250 רגל (12,880 מטר)
- קצב טיפוס: 8,440 רגל / דקה
- עומס כנף: 344 ק"ג / מ"ר
- דחף / משקל: 0.51
- עומסי ג'י מרבים: בין 3- ל 8+ ג'י
חימוש[עריכה]
- עד 4.5 טון חימוש הכולל את החימוש הבא
תותחים
- 2 X קולט MK-12 בקוטר 20 מילימטר
רקטות
- 4 X תרמילים מסוג לאו סימן 32 בקוטר 127 מילימטר
טילים
- טילי אוויר אוויר
- 4 X AIM-9 סיידווינדר
- טילי אוויר קרקע
- 2 X AGM-12 בולפאפ
- 2 X AGM-62 וולאיי
- 2 X AGM-65 מאבריק
- 2 X AGM-45 שרייק
פצצות
- 6 X מצרר מסוג סימן 20 רוקאיי
- 6 X מצרר מסוג סימן 7 רוקאיי
- פצצות שימוש כללי מסדרת סימן 80
- B-57 פצצה גרעינית
- B-61 פצצה גרעינית
- אחרים
עד 3 מכלי דלק בנפח של 370 גלונים
מפעילות[עריכה]
ברזיל - חיל האוויר, וכן, על נושאת המטוסים של הצי.
ארגנטינה - חיל האוויר.
ישראל - משמש לאימון מתקדם. יוצא משירות בשנת 2013.
סינגפור
מפעילות לשעבר[עריכה]
ארצות הברית - שימשו את הצי וחיל הנחתים (שימשו לאימון ולביום אויב). קורקעו סופית בשנת 2003.
אוסטרליה
ניו-זילנד
אינדונזיה
כווית
מלזיה
ארגנטינה שימש בעבר את חיל הים הארגנטינאי
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סקייהוק, באתר חיל האוויר הישראלי
- אור מהשמיים, באתר חיל האוויר הישראלי
- מקדונלד דגלס A-4 סקייהוק, באנציקלופדיה ynet
- אזכור קנית 32 מטוסי סקייהוק מישראל על ידי אינדונזיה
הערות שוליים[עריכה]
- ^ אור יעקב, נא להכיר: סקייהוק 2005, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ גיא לשם, מחיר ההפרטה: מטוסי חיל האוויר הושבתו עקב ליקויי תחזוקה של קבלנים אזרחיים, באתר הארץ, 5/10/2008
- ^ קליה בן-עמרם, דואר אוויר, באתר חיל האוויר הישראלי, מרץ 2009
- ^ יהונתן מרוז, דרוש: מורה מחליף, באתר חיל האוויר הישראלי
- ^ יואב זיתון, מטוס האימון הבא של חיל האוויר - איטלקי, באתר ynet, 16 בפברואר 2012