אל על
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ | |
 |
|
 מטוס אל על מדגם בואינג 777 בדרכו לנחיתה בנמל התעופה הית'רו בלונדון. |
|
| קוד יאט"א | 114 LY |
| אות קריאה | ELAL |
| שנת ייסוד | 1949 |
| בסיס פעולה מרכזי | נמל התעופה הבינ"ל בן-גוריון |
| בסיס פעולה משני | - |
| הנהלה |  לוד, ישראל |
| מועדון הנוסע המתמיד | מתמיד |
| צי מטוסים | 38 + 6 בהזמנה |
| מספר יעדים | 48 |
| ברית חברות תעופה | - |
| www.elal.co.il | |
אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, הידועה בשמה המקוצר אל על, היא חברת התעופה הגדולה בישראל ומרכז פעילותה והנהלתה בנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון.
אל על מפעילה טיסות לאירופה, אסיה, אפריקה, ודרום וצפון אמריקה, ומתמקדת בשוק הטיסות הבינלאומי. למרות שחלק קטן מטיסותיה לאירופה וממנה כולל קטע טיסה בין נתב"ג לעובדה. בנוסף מפעילה אל על 4 או 5 טיסות שבועיות בין אילת לנתב"ג, אך אלה הן טיסות הזנה לקוויה הבינלאומיים. בשנת 2005 הטיסה אל על למעלה מ-3.5 מיליון נוסעים.
במשך שנים שמשה אל על כחברת התעופה הלאומית של ישראל והייתה בבעלותה של ממשלת ישראל, אך צעדים להפרטתה החלו ב-12 ביוני 2003, כשמניות החברה הוצעו למכירה לציבור, וב-1 בינואר 2005 הייתה חברת כנפיים - אחזקות ארקיע בע"מ לבעלת השליטה באל על. תולדותיה של חברת אל על קשורות באופן מובהק בדברי ימיה של מדינת ישראל - היא נטלה חלק במבצעי העלייה הגדולים מארצות ערב, אתיופיה וממדינות חבר העמים, ורשת יעדיה שקפה לאורך השנים את יחסיה הבינלאומיים של ישראל בעולם כולו ועם שכנותיה בפרט.
לאל על מספר מאפיינים ייחודיים, וביניהם הקפדה על הסדרי ביטחון להם יצאו מוניטין כמחמירים בעולם, הימנעות מטיסה בשבתות ובמועדי ישראל והקפדה על כללי הכשרות הן במטוסיה והן במתקניה הקרקעיים.
מקור שם החברה הוא מהתנ"ך:
- "וְעַמִּי תְלוּאִים לִמְשׁוּבָתִי וְאֶל עַל יִקְרָאֻהוּ יַחַד לֹא יְרוֹמֵם" (הושע פרק י"א, פסוק ז').
את השם בחר דוד רמז, שר התחבורה הראשון של מדינת ישראל, בעקבות הצעתו של שמואל שצ'ופק.
תוכן עניינים |
[עריכה] תולדות החברה
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
[עריכה] השנים הראשונות
חברת אל על הוקמה באופן רשמי בשנת 1949, אף כי כבר בספטמבר 1948 המריאה טיסת הבכורה של החברה, והביאה את הנשיא חיים ויצמן מז'נבה לישראל. בין השנים 1950 ו-1956 הטיסה החברה למעלה מ-160,000 עולים מתימן, אירן והודו במבצע מרבד הקסמים ובמבצע עזרא ונחמיה.
ביוני 1961 ביצעה החברה את הטיסה הראשונה שלה ללא חניית ביניים מתל אביב לניו יורק במטוס בואינג 707, וקבעה שיא עולמי לאותה תקופה לטיסה המסחרית הרצופה הארוכה ביותר: 9 שעות ו-33 דקות בנתיב שאורכו 5,760 מייל.
[עריכה] היחס לשבת
בשנת 1977 ובעקבות עליית הליכוד לשלטון, נחתם הסכם קואליציוני לפיו תחדל אל על מלטוס בשבת. למעט מספר מקרים, לא חרגה החברה מהתחייבות זו, גם לאחר הפרטתה, אך מצאה דרכים לעוקפה באופן חלקי ומוגבל באמצעות חתימת הסכמים לשותפות קוד ושימוש במותג סאן דור.
בעקבות שביתה כללית במשק בסוף חודש נובמבר 2006 וסגירתו של נתב"ג, שותקה פעילותה של אל על למשך מספר ימים. עם סיום השביתה החליטה החברה לקיים מספר טיסות בשבת במטרה לאפשר את חזרת נוסעיהן לארץ. מהלך זה של אל על הביא לחרם צרכנים שהוטל עליה על ידי ציבור הנוסעים החרדי. לאחר מגעים ממושכים, הושג, ביום 5 בינואר 2007, הסדר פשרה בין החברה לבין נציגי הציבור החרדי, ולפיו תמשיך אל על להימנע מטיסות בשבת. עוד הוסכם על קיומו של מעין גוף בורר למקרים בהם יתעורר הצורך בטיסה בשבת.
[עריכה] הישגים מבצעיים בולטים
בחודש אפריל 1980, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים טסה אל על לראשונה לקהיר. במרץ 1984 ביצעה אל על את הטיסה הבינלאומית הראשונה של מטוס בואינג 767 בנתיב מונטריאול - תל אביב. במאי 1988 ביצעה אל על את הטיסה הרצופה הארוכה ביותר בתולדותיה במסלול לוס אנג'לס - תל אביב: 7,000 מייל בכ-13 שעות ו-41 דקות. בינואר 1990, עם התגמשות החוקים במדינות הגוש הקומוניסטי, החלה החברה להפעיל טיסות למוסקבה. ב-24 במאי 1991 הטיס מטוס בואינג 747 של החברה מספר שיא של נוסעים. 1087 יהודים אתיופיים הוטסו מאדיס אבבה לישראל כחלק מפעילות החברה במבצע שלמה להטסת יהודי אתיופיה לארץ. ביוני 1996 טסה אל על לראשונה לעמאן (קו שאינו מופעל עוד).
בשנת 2001, לאחר פיגועי 11 בספטמבר, זכתה אל על להיות החברה הראשונה שהורשתה לטוס בארצות הברית, יומיים לפני שאר הטיסות.
[עריכה] ההפיכה לחברה ציבורית
בתחילת יוני 2003 הונפקה החברה לציבור ומניותיה נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב. ביוני 2004, לאחר רכישת מניות החברה ומימוש אופציות בידי הציבור, ירדו החזקות המדינה בחברה אל מתחת ל-50% והחברה הפכה מ"חברה ממשלתית" ל"חברה מעורבת". ב-1 בינואר 2005, בעקבות מימוש אופציות נוספות ביום 23 בדצמבר 2004, עלתה אחזקת חברת כנפיים-אחזקות ארקיע בע"מ לכ- 39.6% מהון המניות המונפק של החברה, וביום 6 בינואר 2005, בעקבות החלטת אסיפת בעלי מניות שכונסה לבקשת כנפיים, הוחלפו רוב חברי הדירקטוריון. כתוצאה מכך, עברה השליטה בחברה מידיה של מדינת ישראל לרשות חברת כנפיים, שלה אופציה להגדלת סך המניות שברשותה ל-47%. סמוך לאחר מכן, בחודש מרץ 2005, החליף חיים רומנו את עמוס שפירא בתפקיד מנכ"ל החברה.
בחודש ינואר 2007 חתמה אל על על הסכמים לשיתוף פעולה עם אוסטריאן איירליינס, סוויס ולופטהאנזה, ולפיהם יתאמו החברות את לוחות הזמנים שלהן במטרה להבטיח זמני המתנה קצרים לטיסות המשך. בעקבות זאת, החלה אל על לשווק טיסות למספר יעדי המשך באירופה דרך נמלי התעופה של ציריך, וינה ופרנקפורט. בחודש מרץ 2007, במסגרת התוכנית האסטרטגית אשר נוסחה בסוף שנת 2005, והכוללת הפסקת השירות ליעדים בלתי רווחיים, הפסיקה אל על את טיסותיה בקווים לאיסטנבול וללרנקה, ובאמצע שנת 2008 היא התכוונה להפסיק את טיסותיה גם לאתונה אבל הדבר לא יצא לפועל. החברה התכוונה לסגור גם את הקו לקהיר, אך נעתרה לבקשת שלטונות ישראל כי תמשיך להפעילו בשל חשיבותו הפוליטית.
[עריכה] תאונות ותקריות
- ב-27 ביולי 1955 הופל מטוס החברה מדגם לוקהיד קונסטליישן שהיה בדרכו מלונדון דרך פריז ווינה לתל אביב, ונכנס בשוגג לשמי בולגריה. 58 הנוסעים ואנשי הצוות נספו.
- ביולי 1968 נחטף מטוס אל על שהיה בדרכו מרומא לתל אביב בידי שלושה מחברי החזית העממית לשחרור פלסטין. המטוס ובו 10 אנשי צוות ו-38 נוסעים הונחת באלג'יריה. המשא ומתן לשחרור החטופים נמשך למעלה מ-40 יום, ובסופו שוחררו הן החוטפים והן בני הערובה. זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה שחטיפה של מטוס של אל על הצליחה. מאחר שהחוטפים יצאו לדרכם מלבנון, בידיעתה ובהסכמתה של הממשלה הלבנונית, ראתה בה ישראל אחראית לאירוע. בתגובה, ב-28 בדצמבר 1968, התקיפו כוחות מיוחדים של צה"ל את שדה התעופה בביירות והשמידו 13 מטוסי נוסעים, רובם בבעלות חברת מידל איסט איירליינס הלבנונית.
- ב6 בספטמבר 1970 חטפו מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין 4 מטוסים בו זמנית באירוע שידוע כחטיפת המטוסים לשדה דאוסון. באותו יום, נחטפו לירדן 3 מטוסים בידי פעילי החזית ופוצצו שם, רק חטיפת מטוס אל על סוכלה. על טיסת אל על 219 לניו יורק, עלו בעצירת ביניים באמסטרדם זוג טרוריסטים: פטריק ארגולו ולילה חאלד (לפי התוכנית היו אמורים להשתתף בחטיפה ארבעה מחבלים, אך אנשי האבטחה של אל על סירבו לאפשר לשניים מהם לעלות למטוס). השניים ניסו לחטוף את המטוס אך תוכניתם סוכלה בידי נוסעים ואנשי הביטחון הישראלים שהיו על המטוס. ארגולו נהרג ואילו חאלד נתפסה בחיים והוסגרה לידי בריטניה.
- ב-18 באפריל 1986 נעשה ניסיון לפוצץ מטוס אל על שהיה אמור לטוס מלונדון לתל אביב בטיסה 016. אן מארי מרפי, אזרחית אירית שהייתה בהריון, נשאה פצצה במשקל של 1.35 ק"ג בחפציה ואשר הוטמנה בלא ידיעתה על ידי ארוסה, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים והאסון נמנע אך בשל עירנותם של אנשי הביטחון של אל על. הינדאווי נשפט באנגליה ונדון לעונש מאסר בן 45 שנים.
- בשנת 1992 התרסק מטוס בואינג 747 מטען (מספר רישום 4X-AXG) אל תוך בית מגורים בשכונת ביילמר שבדרום מזרח אמסטרדם. שלושת אנשי הצוות והנוסעת היחידה במטוס נהרגו, ו-39 בני אדם נוספים נספו על הקרקע. ההתרסקות נבעה מכשל טכני שהביא להתנתקות אחד ממנועי המטוס ונפילתו תוך פגיעה במנוע הסמוך לו, פגיעה אשר הביאה גם לנפילתו של האחרון.
- ב-4 ביולי 2002 פתח אזרח מצרי באש לעבר דלפקי הכרטוס של אל על בשדה התעופה בלוס אנג'לס. שישה ישראלים נפגעו מהירי ושניים מהם נהרגו. היורה, האשם מוחמד הדאייט, לא השתייך לארגון טרור כלשהו אך החזיק בדעות אנטי ישראליות, דבר שהביא את שלטונות ארצות הברית להכיר במקרה כאירוע טרור.
- ב-23 באוקטובר 2003 הונחת מטוס אל על מדגם בואינג 767 שהיה בטיסה מתל אביב ללוס אנג'לס דרך טורונטו בשדה התעופה הבינלאומי של המילטון, אונטריו. הטיית הטיסה ממסלולה המתוכנן הוסברה באיום ביטחוני ממשי שנבע מחשש ליירוט המטוס בטילי קרקע אוויר בעת נחיתתו בטורונטו.
- באפריל 2005, כשלה מערכת הטייס האוטומטי של מטוס בואינג 737-700 של אל-על, לאחר המראת המטוס ממוסקבה לנתב"ג, כאשר על סיפונו 120 נוסעים. לאחר טיפוס לגובה של 2000-3000 רגל (600-700 מטרים),סגרה לפתע מערכת הטייס-האוטומטי את שני המנועים. כתוצאה מאיבוד כוח הדחף של המנועים, ירדה מאוד המהירות והמטוס הרים את חרטומו כלפי מעלה (מצב כזה עלול להוביל להזדקרות, שבה מאבד המטוס את העילוי בכנפיו ונופל ללא שליטה). מערכת האזהרה של המטוס, שמרעידה את הסטיק נכנסה לפעולה והקברניט ניתק את מערכת הטייס האוטומטי, הגביר את סיבובי המנוע, כדי לקבל יותר כוח, וייצב במהירות את המטוס. כתוצאה מהתקלה, המטוס צנח בכמה עשרות מטרים בלבד ולאחר מכן הטיסו שני הטייסים את המטוס באופן ידני והנחיתו אותו בשלום בנתב"ג.
- ב-13 באפריל 2007, התנגש מטוס בואינג מדגם 747-400 בגורר על מסלול ההסעה בשדה התעופה שארל דה גול בפריז. מנוע המטוס ורכב הגרר ניזוקו, אולם איש לא נפגע. בשל התחייבותה של אל על שלא לטוס בשבת, שבו הנוסעים לארץ במטוס אחר שהחברה שכרה ובקוד טיסת סאן דור.
 לוגו שנות ה-50 |
 לוגו שנות ה-60 המוקדמות |
 הלוגו מסוף שנות ה-60 עד 2006 |
 הלוגו מאז 2006 |
[עריכה] צי המטוסים
- צי החברה מונה 38 מטוסים (נכון לאפריל 2009), כולם מתוצרת חברת "בואינג": 737 (מהדגמים 700 ו-800), 747 (מהדגם 747-200 המיועדים לצורכי הטסת מטענים, ומהדגם 747-400 המיועדים להטסת נוסעים בלבד, לרוב ליעדים ארוכי-טווח), 757, 767 ו-777. 32 ממטוסי החברה נמצאים בבעלות אל על, ושישה אחרים נחכרו על ידה.
- נסיונות רבים של יצרנית המטוסים האירופית איירבוס למכור מטוסים לחברה נכשלו עד עתה, בעיקר בגלל לחץ אמריקני; זאת למרות שטייסי המבחן של אל על המליצו על רכישת מטוסים של איירבוס.
- לחברה ישנם עוד 4 מטוסים בהזמנה, כולם מדגם בואינג 777-200 (לחברה ישנה האופציה לשנות את ההזמנה לבואינג 777-300). המטוסים יכנסו לשירות בשנת 2012.
להלן פירוט המטוסים שבבעלות או ברשות החברה (כוכבית מציינת כי המטוס חכור):
| דגם | מספר מטוסים | תכולת מושבים (קונפיגורציה) | זיהוי כלי טיס ("זנב") (לפני כל הקודים מופיעה הקידומת של ישראל - 4X) |
| בואינג 737-700 | 2 | 104 (מחלקת עסקים - 16, תיירים - 88) | EKE, EKD |
| בואינג 737-800 | 10 | 142 (עסקים - 16, תיירים - 126) | EKA, EKB, EKC, EKF, EKH, *EKI, EKL, *EKO, *EKP, *EKJ, EKS |
| בואינג 747-200 מטען | 4 | מטען | AXF, AXK, AXL, AXM |
| בואינג 747-400 | 5 | 408 (ראשונה - 8, עסקים - 52, תיירים - 348) | ELA, ELB, ELC, ELD, ELE |
| בואינג 757-200 | 3 | 178 (עסקים - 16, תיירים - 162) | EBS, EBU, EBV |
| בואינג 767-200 | 4 | 198 (עסקים - 24, תיירים - 174) | EAC, EAD, EAE, EAF |
| בואינג 767-300 | 3 | 234 (עסקים - 24, תיירים - 210) | *EAJ*, EAP*, EAR |
| בואינג 777-200 | 6 + 6 בהזמנה | סידור ישן 283 (ראשונה - 6, עסקים - 40, תיירים - 237) סידור חדש 279 (ראשונה - מושבי שינה - 12, עסקים - 35, תיירים 232) | ECA, ECB, ECC, ECD, ECE, ECF |
[עריכה] חברות בנות
בבעלות מלאה או חלקית של אל על נמצאות מספר חברות בנות בתחומי התעופה, התיירות וההסעדה:
- סאן דור (ישראל) – הובלת נוסעים ומטענים בטיסות שכר (בשליטה מלאה).
- תמ"מ (ישראל) – ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות כשרות למטוסים (בשליטה מלאה).
- כתית (ישראל) – הפעלת מסעדה ומזנונים בבסיס האם של אל על בנתב"ג (בשליטה מלאה).
- סופרסטאר הולידייס (אנגליה) – שיווק חבילות תיור ומכירת כרטיסי טיסה במחירים מוזלים על קווי אל על (בשליטה מלאה).
- בורנשטיין קייטררס (ארצות הברית) - ייצור ואספקה של ארוחות מוכנות לחברות תעופה ולמוסדות אחרים. פועלת בנמל התעופה ע"ש קנדי בניו יורק (בשליטה מלאה).
- ACI (אייר קונסולידייטורס ישראל) – הקבצה של מטעני אוויר בנתב"ג במטרה לאפשר הוזלת משלוחים בדרך האוויר (היקף שליטה - 50%).
- איירתור (תור אוויר ישראל) – שיווק טיסות ומבצעים מיוחדים (היקף שליטה - 50%).
- סייבר (סייבר ישראל טכנולוגיות נסיעות) – מספקת למגזר סוכני הנסיעות בישראל שירותי הזמנות לחברות תעופה בעולם וכן הזמנות למגוון שירותי תיירות נוספים (מלונות, כלי רכב וכיוצא בזה). כמו כן מספקת שירותי תמיכה ותחזוקה למערכת כרמל אצל הסוכנים (היקף שליטה - 49%).
- קווי חופשה (ישראל) – שיווק ומכירה של שירותי תיירות, לרבות כסיטונאי וכמארגן של טיסות שכר מישראל ואליה (היקף שליטה - 20%).
[עריכה] מועדון מתמיד
בדומה למקובל בשוק התעופה העולמי, מפעילה אל על את מועדון הנוסע המתמיד הקרוי מועדון "מתמיד", מאז שנת 1984. מאז שנת 2005 מועדון מתמיד הוא מועדון הנוסע המתמיד היחיד שמפעילה החברה, ומחולק ארבע דרגות חברות – רגיל ("מתמיד"), כסף, זהב ופלטינה. "מתמיד קידס" הוא מותג משנה של המועדון ובו חברים ילדים בני שנתיים עד 12 שנים.
בעבר הופעלו ארבעה מועדוני לקוחות נפרדים: "מתמיד" החשוב והיוקרתי,"נאמן", "קונים טסים" ו"ראש בעננים". בכל אחד מארבעת המועדונים נהגו כללים שונים באשר לחברות בו, היקף ומשך צבירת נקודות ואופן ניצולן. כאמור, בשנת 2005 אוחדו כל ארבעת המועדונים והותאמו חוקיו העיקריים של המועדון בהתאם למקובל בעולם התעופה המסחרית.
עקרון היסוד של מועדון מתמיד דומה לאלה של מועדונים דומים ברחבי העולם. תמורת טיסות שמקיים חבר המועדון בחברת אל על, נצברת לזכותו כמות מסוימת של נקודות אותן יוכל לממש בבוא העת לשם הנפקת כרטיסי טיסה בחינם, רכישת כרטיסי טיסה מוזלים או שדרוג למחלקת שירות גבוהה יותר בעת הטיסה. לבניגוד רוב חברות התעופה בעולם מחשבות את צבירת ההטבות ומימושן בהתאם למרחק האמיתי במיילים שטס חבר המועדון (או לפי מפתח כפולות קבוע בהתאם למחלקת השירות, עלות כרטיס הטיסה וכיוצ"ב). אל על לעומתן חילקה את מפת יעדיה לשש רצועות בהתאם למרחק הטיסה מתל אביב, כשבכל רצועה נמצאים מספר יעדים שעליהם חלים כללי צבירה ומימוש נקודות זהים.
[עריכה] הסכמים לשותפות קוד
אל על חתומה על הסכמים לשותפות קוד עם מספר חברות. החברות שלהלן מקיימות טיסות לישראל:
לחברות הבאות יש הסכם שותפות קוד עם אל על, אך הן אינן טסות לישראל:
- אמריקן איירליינס
- סאות' אפריקן איירווייז
- תאי אירווייז אינטרנשיונל
- TAM איירליינס
- אארולינאס ארחנטינס
- אירומקסיקו
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר TheMarker
- אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, באתר Bizportal
- חוות דעת נוסעים
 טרקלין המלך דויד בנתב"ג |
 מטוס בואינג 737-700 של אל על. מראה תא הנוסעים. בקדמת התמונה - מחלקת עסקים. מאחור - מחלקת תיירים |
 בואינג 767 של חברת אל על |
 בואינג 777-200 של חברת אל על |
 מטוס אל על בנמל התעופה שונפלד בברלין, גרמניה, לקראת המראתו לישראל |
 מטוסי אל על מדגם בואינג 737 בנמל התעופה בן-גוריון |
