אמיל האכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אמיל האכה (12 ביולי 1872- 26 ביוני 1945) היה משפטן ופוליטיקאי צ'כי, הנשיא השלישי של צ'כוסלובקיה והנשיא הראשון והיחיד של הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכה למד משפטים באוניברסיטת פראג ובשנת 1896 סיים את לימודיו וקבל תואר של דוקטור למשפטים. כשהוקמה הרפובליקה הצ'כוסלובקית לאחר מלחמת העולם הראשונה התמנה לשופט בבית המשפט העליון למינהל המדינה. בשנת 1925 נתמנה על ידי תומאס מסריק לנשיא בית המשפט העליון.

בעקבות הסכם מינכן התפטר הנשיא אדוארד בנש וב-30 בנובמבר 1938 נבחר האכה לנשיא על ידי האסיפה הלאומית. הוא נבחר בעיקר משום שלא היה חבר בממשלה בתקופת הסכם מינכן.

האכה כנשיא צ'כוסלובקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכה כיהן חדשים ספורים כנשיא צ'כוסלובקיה. הוא היה אז בן שישים ושש וחולה.

אדולף היטלר לא היה מרוצה מתוצאות הסכם מינכן. הוא התבטא כי נוויל צ'מברליין לקח ממנו את האפשרות להיכנס לפראג כפי שעשה בווינה. מיד לאחר חתימת ההסכם הוא הורה לוילהלם קייטל להתכונן לכיבוש צבאי של צ'כוסלובקיה אך הוא העדיף לעשות זאת במניפולציות פוליטיות ולא בכוח צבאי.

בשלב ראשון הוחלט "לקרוע" את סלובקיה מהרפובליקה. בסלובקיה הייתה ממשלה פרו נאצית ברשות יוזף טיסו שהודיעה על רצונה להתבדל מצ'כוסלובקיה ולהפוך למדינה עצמאית. בשלב זה החליט האכה להתערב. ב-9 במרץ 1939 פיטר את ממשלת סלובקיה ופקד לשים במאסר בית את טיסו. במעשה זה הגדיש האכה את הסאה אצל היטלר. טיסו הוטס לברלין ושם חתם על הסכם על "עצמאות" סלובקיה ובקשה כי גרמניה תקבל עליה את הגנת המדינה החדשה.

האכה נשאר כעת נשיא על מה שנשאר מצ'כוסלובקיה, דהיינו מחוזות בוהמיה ומורביה. יוזף גבלס אירגן פרובוקציות של סוכנים גרמנים בערי צ'כיה והעיתונים בגרמניה התמלאו בהודעות מרעישות על דיכוי המיעוט הגרמני שם. כל זאת כדי להכין את דעת הקהל בגרמניה ובעולם על הצורך לכבוש את צ'כיה.

ריכוזי הצבא הגרמני לא נעלמו מעיני האכה. הוא ביקש פגישה דחופה עם היטלר.

כניעתו של האכה להיטלר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האכה בפגישה עם היטלר וגרינג בברלין, מרץ 1939

בגלל מצבו הגופני לא יכול היה האכה לטוס, והוא הגיע לברלין ביחד עם שר החוץ שלו פראנטישק חבאלקובסקי לאחר נסיעה של שש שעות ברכבת. ב-14 במרץ 1939 בשעה 22:40. הם נתקבלו בתחנת הרכבת על ידי משמר כבוד ושר החוץ הגרמני יואכים פון ריבנטרופ קיבל את פניהם.

היטלר נתן להם לחכות עד 1:15 אחר חצות כדי להתיש אותם. בהגיעם ללשכת היטלר מצאו שם את מרבית הצמרת הנאצית. היטלר פתח מיד בנאום מאיים כנגד הצ'כים ונגד "רוח בנש" שעדיין קיימת והודיע כי לשם הגנה על שלום הרייך יש לכפות מיד משטר חסות על מה שנשאר מצ'כוסלובקיה. האכה הוזהר כי אם לא יורה מיד לממשלתו להימנע מהתנגדות לצבא הגרמני תהיה שפיכות דמים שתיזקף לחובתו. הרמן גרינג איים שהלופטוואפה יחריב את פראג.

לשמע איום זה התעלף האכה. היטלר נתקף בחרדה פן יאשימו אותו כי נשיא צ'כיה נרצח בלישכתו. למקום הוזעק רופאו האישי של היטלר, תאודור מורל, שהזריק להאכה זריקת מרץ. האכה התעורר, ובטלפון שתקעו הגרמנים בידו מסר לקבינט הצ'כי על מה שקרה וביקש להיכנע. לאחר מכן חתם על הודעה רשמית כי "על מנת לשמור על השקט במרכז אירופה ולהשיג הרגעת הרוחות, הופקד בביטחון גורל העם והארץ הצ'כים בידי מנהיג הרייך הגרמני".

האכה כנשיא הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'כיה הפכה למדינת חסות תחת שלטון גרמני ונקראה מעתה "הפרוטקטורט של צ'כיה ומורביה". האכה מונה לנשיא. היה זה מינוי חסר משמעות ששירת רק את הגרמנים. לראש הפרוטקטורט מונה קונסטנטין פון נויראט ואחריו וילהלם פריק אבל למעשה תחת פיקודם בוצעו מעשי דיכוי נוראים נגד האוכלוסייה הצ'כית בכלל והיהודית בפרט על ידי ריינהרד היידריך וקורט דליגה. האכה היה זקן וחלוש. מידי פעם השמיע התנגדות לפעולות הגרמניזציה של הצ'כים והיה בקשר סודי עם הנשיא בנש הגולה בלונדון.

ב-11 במאי 1945 נפלה פראג בידי הצבא האדום. ב-14 במאי 1945 נעצר האכה והועבר לבית החולים בבית הסוהר, שם נפטר כעבור מספר שבועות.

האכה בראי ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר האכה בפראג

רבים עדיין רואים בהאכה כמשתף פעולה בגלל הסכמתו לשמש בתפקיד ששימש לגרמנים כעלה תאנה לפשעים שביצעו בצ'כיה. אחרים רואים בו דמות טרגית. הוא היה זקן וחולה ולא היה יכול לעשות דבר שישנה את פעולות הנאצים בצ'כיה.

האכה נקבר בפראג. שנים רבות לא היה שום כיתוב על מצבתו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]