וילהלם קייטל
גנרל-פלדמרשל וילהלם בודווין יוהאן גוסטב קייטל (22 בספטמבר 1882 - 16 באוקטובר 1946) היה איש צבא גרמני ומשנת 1938- ראש ה-OKW, אשר נידון למוות במשפטי נירנברג על חלקו בפשעי המלחמה של הוורמאכט.
תוכן עניינים |
חיים וקריירה מוקדמת[עריכה]
קייטל נולד בעיירה ליד הנובר בגרמניה כבנו של בעל אחוזה גרמני מן המעמד הבינוני. לאחר חינוך בבית הספר לקצינים בגטינגן, הפך לקצין - צוער בשנת 1901, והצטרף לרגימנט ארטילריה. הוא נישא לליזה פונטיין בשנת 1909.
במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת ברגימנט ארטילריה. בספטמבר 1914 נפצע באופן חמור בידו מרסיס של פגז. לאחר שחרורו הצטרף למטכ"ל הגרמני ב-1915. לאחר התבוסה במלחמה הוא נותר בצבא, שנקרא עכשיו "רייכסווהר". היה לו חלק בארגון ה"פרייקור" (מיליציות ימניות קיצוניות המורכבות מיוצאי צבא, אשר דיכאו באלימות מרידות של גורמי שמאל קיצוני בגרמניה, כגון מרד הספרטקיסטים) באזור הגבול עם פולין, ולאחר מכן שירת במדריך בבית הספר לפרשים בהנובר במשך שנתיים.
בשנת 1924 הועבר למשרד ההגנה, ושירת במסגרת "משרד הכוחות המזוינים" שהיה הסוואה למטכ"ל הגרמני שהסכם ורסאי אסר על פעילותו. במהרה קודם לראש מחלקת הארגון במשרד זה, עמדה בה שירת אף במהלך עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, ובשנת 1935 עם יצירת "משרד הכוחות המזוינים" שימש כראש המשרד.
בשנת 1937 קיבל את דרגת הגנרל. בשנה זו התגלתה שערורייה שהיו מעורבים בה הגנרלים ורנר פון בלומברג וורנר פון פריטש (פון בלומברג נשא לאישה פרוצה לשעבר ופון פריטש הואשם בקיום יחסים הומוסקסואליים עם זונה ממין זכר), מפחד לפגיעה ביוקרתו וכדי להימנע מלהסביר את הפרשה המביכה לעם הגרמני (למרות שיש סברה שהיטלר תיכנן את כל הפרשה כדי לשבור את כוחו של מעמד הקצינים הפרוסי), היטלר החליט לשנות את מבנה הפיקוד הצבאי תוך שהוא מקים את ה-OKW מפקדת הכוחות המזוינים, ומעמיד בראשה את קייטל. בראש מחלקת המבצעים של הגוף החדש הועמד הגנרל אלפרד יודל. בשנת 1940 קיבל קייטל דרגת גנרלפלדמרשל.
מלחמת העולם השנייה[עריכה]
במהלך מלחמת העולם השנייה נראה כי קייטל הינו מפקד זהיר וחלש אופי. הוא יעץ להיטלר כנגד הפלישה לצרפת וכנגד מבצע ברברוסה - הפלישה לרוסיה. בשני המקרים לא קיבל היטלר את דעתו, בשני המקרים התפטר, ובשני המקרים לא התקבלה התפטרותו. הפעם האחרונה שבה יצא כנגד היטלר הייתה בשנת 1942 עת הדיח היטלר את פלדמרשל וילהלם ליסט, מפקד הכוחות הגרמנים בקווקז. גם הפעם לא נתקבלה דעתו. היו אלו חילוקי הדעות היחידים שהיו לו עם היטלר, ופרט להם נטה לקבל את דעתו של היטלר בכל נושא. ראויה לציון תמיכתו של היטלר בוויכוח בנוגע להפקרת הארמייה השישית למצור הרוסי במהלך קרב סטאלינגרד. עת הובא, ועמו הרמטכ"ל גנרל קורט צייטצלר וראש מחלקת המבצעים גנרל יודל, ונשאל לדעתו על החלטת היטלר שלא לפרוץ המצור, קרא לעבר היטלר: "פיהרר שלי, עמוד על הוולגה!".
בצייתנותו זו ציית גם לפקודות נפשעות בנוגע ליחס ליהודים ולשבויי מלחמה. הוא נתן להיינריך הימלר יד חופשית להשמדת העם היהודי בשטחים שבהם שלט הוורמאכט במזרח, ועודד את "פקודת הקומיסר" הנפשעת, בה ניתנה הוראה לירות בכל פעיל קומוניסטי. תחת אחריותו הורעבו למוות מאות אלפי שבויים ששרדו את הניפוי ההתחלתי של "פקודת הקומיסר".
לאחר קשר העשרים ביולי בו קשרו אנשי צבא בדרג גבוה קשר לרציחתו של היטלר ולהפלת המשטר הנאצי, מילא קייטל חלק בדיכוי המרידה, כאשר שימש חלק מ"בית הדין הצבאי של כבוד", אשר נדרש על מנת להקנות סמכות ל"בית הדין העממי" בראשו ישב ה"משפטן" רולנד פרייזלר, סמכות באשר לקצינים הבכירים שהשתתפו בקשר. "בית הדין העממי" לידיו העביר קייטל את הסמכות לדון בעניין הקצינים כלל הליכים בלתי הוגנים ומשפילים, וגזר הדין היה לרוב מוות משפיל בתליה מווי פסנתרים המחוברים לאנקול קצבים. ההוצאות להורג צולמו, והוקרנו למספר נבחרים הסמוכים לחוגו הפנימי של הפיהרר, וביניהם קייטל.
עם ההתקדמות הסובייטית לעבר ברלין, קייטל הפציר בהיטלר לעזוב את העיר לפני תחילת הקרב על ברלין, לאחר שהיטלר סירב, קייטל שקל לחטוף אותו אבל ויתר על התוכנית מפני שהתברר לו שלא יוכל לגבור על שומרי ראשו של היטלר.
קייטל עזב את ברלין והעמיד את עצמו לשירותו של מנהיג גרמניה החדש, קרל דניץ.
אחרי המלחמה[עריכה]
לאחר תבוסת גרמניה היה קייטל בין החותמים ב-9 במאי 1945 על מסמך הכניעה (השני, לפי דרישת הסובייטים) בברלין. ב-13 במאי נעצר והובא למשפט בפני הטריבונל הבינלאומי במשפטי נירנברג. הוא הואשם בקשירת קשר לביצוע פשעים כנגד השלום, תכנון ייזום וביצוע מלחמה תוקפנית, פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות. להגנתו טען כי הוא "מילא את פקודות הממונים עליו". הגנה זו לא נתקבלה, והוא נמצא אשם בכל סעיפי האישום ונידון למוות בתליה. בקשתו להיות מוצא להורג על ידי כיתת יורים נדחתה והוא נתלה ב-16 באוקטובר 1946, בנירנברג. מילותיו האחרונות היו "אני קורא לאלוהים האדיר לרחם על העם הגרמני. יותר משני מיליון חיילים גרמנים הלכו למותם בשביל ארץ האבות לפני, אני הולך עכשיו בעקבות בניי - הכול למען גרמניה".
קישורים חיצוניים[עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- זיכרונותיו של פלדמאשרל קייטל, האוטוביוגרפיה של קייטל (באנגלית)
| גנרלפלדמרשלים וגרוסאדמירלים בוורמאכט, בלופטוואפה ובקריגסמרינה במלחמת העולם השנייה | ||
|---|---|---|
| גנרלפלדמרשלים |
אדוארד פון בהם-ארמולי (דרגת כבוד) • פדור פון בוק • ארנסט בוש • ולטר פון בראוכיטש • רוברט ריטר פון גריים • הרמן גרינג • מקסימיליאן פון וייכס • ארווין פון ויצלבן • וילהלם פון לב • וילהלם ליסט • אריך פון מאנשטיין • ולטר מודל • ארהרד מילך • פרידריך פאולוס • וילהלם קייטל • גאורג פון קיכלר • גינתר פון קלוגה • אוואלד פון קלייסט • אלברט קסלרינג • ארווין רומל • גרד פון רונדשטט • ולטר פון רייכנאו • וולפרם פון ריכטהופן • הוגו שפרלה • פרדיננד שרנר |
|
| גרוס אדמירלים | ||
| הנאשמים במשפט פושעי המלחמה בנירנברג | ||
|---|---|---|
| נשפטו לגזר דין מוות |
ארנסט קלטנברונר • ארתור זייס-אינקווארט • מרטין בורמן (מת זמן רב לפני תחילת המשפט, אך נידון) • הרמן גרינג (התאבד לפני ההוצאה להורג) • אלפרד רוזנברג • אלפרד יודל • וילהלם קייטל • וילהלם פריק • הנס פרנק • פריץ זאוקל • יוליוס שטרייכר • יואכים פון ריבנטרופ |
 |
| נידונו למאסר |
ולטר פונק (מאסר עולם) • אריך רדר (מאסר עולם) • רודולף הס (מאסר עולם) • באלדור פון שיראך (20 שנה) • אלברט שפר (20 שנה) • קונסטנטין פון נויראט (15 שנה) • קרל דניץ (10 שנים) |
|
| זוכו מכל אשמה | ||
| לא נידונו | ||
