וילהלם קייטל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וילהלם בודווין יוהאן גוסטב קייטל
Bundesarchiv Bild 183-1998-0112-500, Wilhelm Keitel.jpg
וילהלם קייטל, 1934.
נולד 22 בספטמבר 1882
Flag of the German Empire.svg  הקיסרות הגרמנית
נהרג 16 באוקטובר 1946 (בגיל 64)
אזור כיבוש אמריקאי בגרמניה
השתייכות Flag of the German Empire.svg  הקיסרות הגרמנית
Flag of Germany.svg  רפובליקת ויימאר
Flag of German Reich (1935–1945).svg  גרמניה הנאצית
תקופת שירות 1901 - 1945
דרגה גנרל-פלדמרשל (ורמאכט) גנרל-פלדמרשל
תפקידים צבאיים

ראש ה-OKW

מלחמות וקרבות
עיטורים

Ribbon of Knight's Cross of the Iron Cross.png צלב האבירים של צלב הברזל
DEU EK 1 Klasse BAR.svg צלב הברזל דרגה ראשונה
DEU EK 2 Klasse BAR.svg צלב הברזל דרגה שנייה

גנרל-פלדמרשל וילהלם בודווין יוהאן גוסטב קייטל (גרמנית: Wilhelm Bodewin Johann Gustav Keitel; ‏22 בספטמבר 1882 - 16 באוקטובר 1946) היה איש צבא גרמני ומשנת 1938 ראש ה-OKW, אשר נידון למוות במשפטי נירנברג על חלקו בפשעי המלחמה של הוורמאכט.

חיים וקריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייטל נולד בעיירה ליד הנובר לבעל אחוזה גרמני מן המעמד הבינוני. לאחר חינוך בבית הספר לקצינים בגטינגן, הפך לקצין-צוער בשנת 1901, והצטרף לרגימנט ארטילריה. הוא נישא לליזה פונטיין בשנת 1909.

במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת ברגימנט ארטילריה. בספטמבר 1914 נפצע באופן חמור בידו מרסיס של פגז. לאחר שחרורו הצטרף למטכ"ל הגרמני ב-1915. לאחר התבוסה במלחמה הוא נותר בצבא, שנקרא עכשיו "רייכסווהר". היה לו חלק בארגון ה"פרייקור" (מיליציות ימניות קיצוניות המורכבות מיוצאי צבא, אשר דיכאו באלימות מרידות של גורמי שמאל קיצוני בגרמניה, כגון מרד הספרטקיסטים) באזור הגבול עם פולין, ולאחר מכן שירת כמדריך בבית הספר לפרשים בהנובר במשך שנתיים.

בשנת 1924 הועבר למשרד ההגנה, ושירת במסגרת "משרד הכוחות המזוינים" שהיה הסוואה למטכ"ל הגרמני שהסכם ורסאי אסר על פעילותו. במהרה קודם לראש מחלקת הארגון במשרד זה, עמדה בה שירת אף במהלך עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, ובשנת 1935 עם יצירת "משרד הכוחות המזוינים" שימש כראש המשרד.

בשנת 1937 קיבל את דרגת הגנרל. בשנה זו התגלתה שערורייה שהיו מעורבים בה הגנרלים ורנר פון בלומברג וורנר פון פריטש (פון בלומברג נשא לאישה פרוצה לשעבר ופון פריטש הואשם בקיום יחסים הומוסקסואליים עם זונה ממין זכר), מפחד לפגיעה ביוקרתו וכדי להימנע מלהסביר את הפרשה המביכה לעם הגרמני (למרות שיש סברה שהיטלר תכנן את כל הפרשה כדי לשבור את כוחו של מעמד הקצינים הפרוסי), היטלר החליט לשנות את מבנה הפיקוד הצבאי תוך שהוא מקים את ה-OKW מפקדת הכוחות המזוינים, ומעמיד בראשה את קייטל. בראש מחלקת המבצעים של הגוף החדש הועמד הגנרל אלפרד יודל. בשנת 1940 קיבל קייטל דרגת גנרלפלדמרשל.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קייטל, שני משמאל בשורה הראשונה, בחברת היטלר ואנשי מטהו במאורת הזאב בפרוסיה המזרחית

במהלך מלחמת העולם השנייה נראה כי קייטל הוא מפקד זהיר וחלש אופי. הוא יעץ להיטלר כנגד הפלישה לצרפת וכנגד מבצע ברברוסה - הפלישה לרוסיה. בשני המקרים דחה היטלר את דעתו, בשני המקרים התפטר, ובשני המקרים נדחתה התפטרותו. הפעם האחרונה שבה יצא כנגד היטלר הייתה בשנת 1942 עת הדיח היטלר את פילדמרשל וילהלם ליסט, מפקד הכוחות הגרמנים בקווקז. גם הפעם לא נתקבלה דעתו. היו אלו חילוקי הדעות היחידים שהיו לו עם היטלר, ופרט להם נטה לקבל את דעתו של היטלר בכל נושא. ראויה לציון תמיכתו של היטלר בוויכוח בנוגע להפקרת הארמייה השישית למצור הרוסי במהלך קרב סטאלינגרד. עת הובא, ועמו הרמטכ"ל גנרל קורט צייטצלר וראש מחלקת המבצעים גנרל יודל, ונשאל לדעתו על החלטת היטלר שלא לפרוץ המצור, קרא לעבר היטלר: "פיהרר שלי, עמוד על הוולגה!".

בצייתנותו זו ציית גם לפקודות נפשעות בנוגע ליחס ליהודים ולשבויי מלחמה. הוא נתן להיינריך הימלר יד חופשית להשמדת העם היהודי בשטחים שבהם שלט הוורמאכט במזרח, ועודד את "פקודת הקומיסר" בה ניתנה הוראה לירות בכל פעיל קומוניסטי. תחת אחריותו הורעבו למוות מאות אלפי שבויים ששרדו את הניפוי ההתחלתי של "פקודת הקומיסר".

לאחר קשר העשרים ביולי בו קשרו אנשי צבא בדרג גבוה קשר לרציחתו של היטלר ולהפלת המשטר הנאצי, מילא קייטל חלק בדיכוי המרידה, כאשר שימש חלק מ"בית הדין הצבאי של כבוד", אשר נדרש על מנת להקנות סמכות ל"בית הדין העממי" בראשו ישב ה"משפטן" רולנד פרייזלר, סמכות באשר לקצינים הבכירים שהשתתפו בקשר. "בית הדין העממי" לידיו העביר קייטל את הסמכות לדון בעניין הקצינים כלל הליכים בלתי הוגנים ומשפילים, וגזר הדין היה לרוב מוות משפיל בתליה ממייתרי פסנתרים המחוברים לאנקול קצבים. ההוצאות להורג צולמו, והוקרנו למספר נבחרים הסמוכים לחוגו הפנימי של הפיהרר, וביניהם קייטל.

עם ההתקדמות הסובייטית לעבר ברלין, קייטל הפציר בהיטלר לעזוב את העיר לפני תחילת הקרב על ברלין, לאחר שהיטלר סירב, קייטל שקל לחטוף אותו אבל ויתר על התוכנית מפני שהתברר לו שלא יוכל לגבור על שומרי ראשו של היטלר.

קייטל עזב את ברלין והעמיד את עצמו לשירותו של מנהיג גרמניה החדש, קרל דניץ.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה
גופתו של קייטל לאחר ביצוע גזר דינו בנירנברג

לאחר תבוסת גרמניה היה קייטל בין החותמים ב-9 במאי 1945 על מסמך הכניעה (השני, לפי דרישת הסובייטים) בברלין. ב-13 במאי נעצר והובא למשפט בפני הטריבונל הבינלאומי במשפטי נירנברג. הוא הואשם בקשירת קשר לביצוע פשעים כנגד השלום, תכנון ייזום וביצוע מלחמה תוקפנית, פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות. להגנתו טען כי הוא "מילא את פקודות הממונים עליו". הגנה זו לא נתקבלה, והוא נמצא אשם בכל סעיפי האישום ונידון למוות בתליה. בקשתו להיות מוצא להורג על ידי כיתת יורים נדחתה והוא נתלה ב-16 באוקטובר 1946, בנירנברג. מילותיו האחרונות היו "אני קורא לאלוהים האדיר לרחם על העם הגרמני. יותר משני מיליון חיילים גרמנים הלכו למותם בשביל ארץ האבות לפני, אני הולך עכשיו בעקבות בניי - הכול למען גרמניה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]