מריו ליביו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מריו ליביו
נולד ב-1945
פרופסור מריו ליביו
תרומות עיקריות
מחקר בהתפוצצות סופרנובות ושימושיהן במדידת קצב התפשטות היקום.

מריו ליביו (נולד ב-1945) הוא אסטרופיזיקאי ישראלי-אמריקאי, יהודי יליד רומניה, ומחבר ספרי מדע פופולרי. עובד כיום כאסטרופיזיקאי בכיר במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל. מוכר בעיקר בזכות ספרו העוסק ביחס הזהב: חיתוך הזהב: קורותיו של מספר מופלא. הספר זכה בפרס פאנו ובפרס פיתגורס לספרים פופולריים על מתמטיקה.

ביוגרפיה וקריירה מדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליביו נולד ברומניה, בנם של דורותיאה ליביו והסופר רובן ליביו, התגורר עם סבו וסבתו משום שהוריו ברחו מרומניה מסיבות פוליטיות. הוא עצמו עזב את רומניה בגיל 5 יחד עם הורי הוריו, והם השתכנו בישראל. שירת בצה"ל כחובש במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון.

הוציא תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני בפיזיקת חלקיקים תאורטית ממכון ויצמן למדע ותואר דוקטור באסטרופיזיקה תאורטית מאוניברסיטת תל אביב. כיהן בדרגת פרופסור מן המניין בפקולטה לפיזיקה בטכניון בין השנים 1981-1991 ולאחר מכן עבר לעבודתו הנוכחית במכון המדעי של טלסקופ החלל האבל.

לו ולאשתו סופי, מיקרוביולוגית, יש שלושה ילדים.

בעשור האחרון מיקד את פעילויות המחקר שלו בהתפוצצות סופרנובות ושימושיהן במדידת קצב התפשטות היקום. כמו כן, חקר את תופעת החומר האפל, חורים שחורים, והיווצרות מערכות כוכבים סביב כוכבים צעירים. מחברם של עשרות מאמרים בירחוני מדע הרלוונטיים לנושאים המוזכרים.

חיבוריו הפופולריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הספר "חיתוך הזהב" בגרסתו העברית
עטיפת הספר "שפת הסימטריה" בגרסתו העברית

במשך כמעט עשרים שנה פישט ליביו רעיונות רבים מתחום המדעים, בעיקר מתמטיקה ואסטרונומיה, באמצעות ספריו, הרצאותיו, מאמרים בעיתונים, ראיונות רדיו והופעות טלוויזיוניות. הוא ערך מספר הרצאות פתוחות לקהל במוסד סמית'סוניאן, בפלנטריום היידן, בקולג' לאמנות במרילנד, במוזיאון קליבלנד להיסטוריית הטבע ובמרכז המדע בגלזגו כדי לדון בנושאים מדעיים ומתמטיים.

ספר המדע הפופולרי הראשון שלו היה היקום המאיץ (The Accelerating Universe), אשר יצא לאור בשנת 2000 (אך לא תורגם לשפה העברית), והביא בשפה פשוטה את התאוריה אודות התפשטות היקום והאצת התהליך ככל שעובר הזמן. הוא בחן את הסיבות לתופעה וההשלכות התאורטיות של יקום מתרחב תמידית, לכאורה, ובמיוחד את השפעתו על האמונה ב"שלמות היופי" של החוקים אשר מנחים את העולם.

הוא מגדיר עצמו כ"חובב אמנות מושבע", שברשותו אלפי ספרי אמנות. ליביו משתמש בתחביב למטרות טובות בספרו השני: חיתוך הזהב: קורותיו של מספר מופלא (The Golden Ratio: The Story of Phi) שראה אור ב-2003, שם עקב אחר השפעתו של יחס הזהב (ערכו 1.618 לערך) על גאומטריה, אמנות, אדריכלות, מוזיקה ואף תאוריות הנוגעות לשוק המניות לאורך מאות שנים.

ספרו של ליביו, שפת הסימטריה: המשוואה שלא נמצא לה פתרון (The Equation That Couldn't Be Solved: How Mathematical Genius Discovered the Language of Symmetry), יצא לאור ב-2005 ועסק בניסיונות לפתור פולינום ממעלה חמישית, או יותר בכלליות - מתמטיקת הסימטרייה. הוא מדגיש את תפקידם הקריטי של המתמטיקאים אווריסט גלואה ונילס הנריק אבל בפיתוח התחום המתמטי הזה.

שני הספרים הללו אינם רק סיפורים על ההיסטוריה של המתמטיקה וביוגרפיות מקוצרות של מתמטיקאים אלא כוללים גם הצגה של חלק מהמתמטיקה עצמה, כאשר פיתוחים כבדים יותר מובאים בנספחים.

ב-2009 יצא לאור ספרו האם אלוהים הוא מתמטיקאי? העוסק בפילוסופיה של המתמטיקה ובשאלות כגון האם המתמטיקה היא תגלית או המצאה ומדוע היא מתארת בצורה כה טובה את חוקי הטבע.

ב-2013 יצא לאור ספרו שגיאות גאוניות העוסק בשגיאות משמעותיות של חמישה מדענים גדולים: צ'ארלס דרווין, ויליאם תומסון, לינוס פאולינג, פרד הויל ואלברט איינשטיין.

ספריו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל ספריו הופיעו במקור באנגלית, חרף שליטתו של ליביו בעברית כשפת אם. עם זאת, בחלק מספריו הביא דוגמאות מהשפה העברית‏[1].

  • חיתוך הזהב: קורותיו של מספר מופלא, בתרגום עמנואל לוטם, אריה ניר הוצאה לאור, 2004.
  • שפת הסימטריה: המשוואה שלא נמצא לה פתרון, בתרגום עמנואל לוטם, אריה ניר הוצאה לאור, 2006.
  • האם אלוהים הוא מתמטיקאי?, בתרגום עמנואל לוטם, אריה ניר הוצאה לאור, 2010.
  • שגיאות גאוניות, בתרגום עמנואל לוטם, אריה ניר הוצאה לאור, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביו והרצאותיו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שפת הסימטריה, פרק ראשון: "גם במסורת העברית אפשר למצוא שפע של פלינדרומים. אברהם אבן עזרא (1089-1164), איש האשכולות בן תור הזהב בספרד, כתב: "אבי אל חי שמך למה מלך משיח לא יבא", ובהמשך, "דעו מאביכם כי לא בוש אבוש, שוב אשוב אליכם כי בא מועד"."