אסון ביילמר
| אסון ביילמר | |
|---|---|
 |
|
| סיכום | |
| תאריך | 4 באוקטובר 1992 |
| גורם | כשל מבני, עייפות החומר |
| אתר | אמסטרדם, הולנד |
| מוצא | ניו יורק |
| חניית ביניים | נמל התעופה סכיפהול (אמסטרדם) |
| יעד | תל אביב |
| הרוגים | 43 (מתוכם 39 על הקרקע) |
| כלי טיס | |
| סוג כלי הטיס | בואינג 747-258f |
| מפעיל | אל על |
| מספר שלדה | 4X-AXG |
| נוסעים | 1 |
| אנשי צוות | 3 |
| ניצולים | 0 |
באסון ביילמר (4 באוקטובר 1992) התרסק מטוס מטען של חברת אל על מסוג בואינג 747-258f בטיסה מספר 1862 על שני בנייני מגורים בשכונת ביילמר בדרום-מזרח אמסטרדם שבהולנד. באסון נהרגו 43 אנשים, בהם צוות הטיסה שמנה 3 ישראלים ונוסעת ישראלית אחת. אסון זה הוא התאונה האווירית הקטלנית היחידה של "אל על" (קדם לו מקרה הפלת מטוס אל על בשמי בולגריה ב-1955).
תוכן עניינים |
[עריכה] מהלך האירוע
[עריכה] קודם האסון
מטוס המטען של אל על, בעל קוד הרישום 4X-AXG מסוג בואינג 747-258F, המריא בטיסה מספר 1862 מניו יורק לתל אביב, עם עצירה מתוכננת בנמל התעופה סכיפהול שבאמסטרדם. במהלך הטיסה מניו יורק לאמסטרדם, התגלו שלוש תקלות:
- תנודות בבורר המהירות של הטייס האוטומטי
- תנודות בזרם החשמלי של גנרטור מספר 3
- תקלה באמצעי תקשורת
המטוס נחת בשעה 14:31 בסכיפהול, ולאחר מכן צוות השדה מילא את מכל הדלק של המטוס ובדק את התקלות הטכניות. מספר חובבי תעופה שצילמו מטוסים באזור, טענו כי ראו בשלב זה את אחד המנועים נטוי קמעה, וניתן היה לראות זאת גם בתמונת הנחיתה של המטוס בסכיפהול.
[עריכה] ההמראה מסכיפהול
ההמראה לתל אביב יועדה לשעה 17:30, אך נדחתה ל-18:20. בשעה 18:22 עזבה טיסה 1862 את סכיפהול, בהמראה לכיוון צפון. על פי נוהלי היציאה מהשדה, המטוס אמור לפנות ימינה לכיוון דורטמונד, בדרך העוברת מעל הערים מוידן ונייקרק. הבעיות החלו לאחר פניה זו.
(1) מנועים מספר 3 ו-4 מתפרקים.
(2) המנועים נופלים.
(3) הטייסים קוראים קריאת מצוקה (מיידיי)
(4) הטייסים מדווחים על אש במנועים
(5) הטייסים מדווחים על בעיות בשליטת המטוס
(6) הטייסים מאבדים שליטה
(7) המטוס מתרסק
[עריכה] מעל החוימר
כאשר המטוס עבר מעל אגם החוימר, נשמע באזור רעש חזק. שני פיני הגזירה שהיו אמורים להדק את מנוע מספר 3 לכנף, התפרקו. המנוע שהיה בשיא תאוצה ניתק מהמטוס והמשיך קדימה, לאחר מכן פגע במדפים וגרם לניתוק של החלק הקדמי של הכנף, ובמנוע מספר 4, וגרם לנפילתו. שני ספנים ששייטו באגם באותו זמן נבהלו מהרעש החזק ודווחו למשמר המפרץ על שני עצמים שנופלים מהשמיים. בשעה 18:27 התקבלה קריאת מצוקה ("mayday") מצד הטייסים, שביקשו לחזור מיידית לסכיפהול. דקה לאחר מכן הם דיווחו בקשר: "אל על 1862, איבדנו את מנועים 3 ו-4".
השימוש במונח "איבוד מנוע" מקובל בתעופה במקרים של איבוד יכולת המנוע לפעול – במקרים של שריפה, לדוגמה – והוא אינו מצביע על כך שהטייסים ידעו שאיבדו את שני המנועים. בחקירה שבוצעה לאחר מכן, הוסק כי הטייסים לא ידעו זאת; הן בגלל שהיו עסוקים בפעילויות חירום ותקשורת רבות, והן בגלל שמתוך תא טייס של מטוס ה-747 קשה לראות את הכנף. הפקחים בסכיפהול שקיבלו מידע זה לא יכלו להעריך נכון את חומרת המצב.
[עריכה] בקשה לנחיתה
באותו היום, המסלול שהיה בשימוש לנחיתה היה מספר 6 (ה"קאגבאן"). עם זאת, טייסי אל על ביקשו לנחות במסלול 27 (ה"בויטנוולדרטבאן"). הסיבה לבחירה זו מצד הטייסים מעולם לא התגלתה. הרוחות באותו הזמן הגיעו מכיוון צפון-מזרח, ומכיוון שמסלול זה פונה מערבה, נחיתה בו תהיה מושפעת מרוח זנב משמעותית. סיבה אפשרית לבחירה זו היא שמסלול זה הוא הארוך ביותר בשדה. סיבה אחרת היא שזהו המסלול היחיד שיכלו הטייסים לראות בעיניהם באותו הרגע. אך ישנה גם תאוריה אחרת, לפיה הטייסים האמינו שהמטוס הותקף על ידי טיל כתף. דרך הגישה למסלול 27 עוברת מעל ערים, שם הסיכויים להיפגע שוב מטיל שכזה נמוכים יותר מאשר מעל שדות. הקופסה השחורה של המטוס, אשר שומרת את ההקלטות של השיחות בין הטייסים בשלבים אלו מעולם לא נמצאה, ולכן לא ניתן לדעת בוודאות מה היו מניעיהם בבחירה זו.
לאחר שתי הקפות פנה המטוס בחזרה לשדה התעופה בניסיון לנחות. במהלך הגישה לנחיתה הורה קברניט המטוס לקצין הראשון לשלוף מדפים. המדפים בכנף השמאלית נפרסו כנדרש, אך הנזק בכנף הימנית מנע מהמדפים בכנף הימנית להיפרס. כתוצאה מכך, המטוס נטה שמאלה. בשלב זה דיווחו הטייסים לפקחי הגישה על בעיות בשליטה. כאמור, הטייסים לא ידעו מה קרה בכנפיים. בשדה התעופה, קראו הפקחים לכלי כיבוי אש והצלה לקראת נחיתת חירום.
[עריכה] ההתרסקות
תחילתה של הגישה הייתה טובה, אך כאשר המטוס הנמיך לגובה של 1500 רגל אבדה השליטה במטוס כליל, והוא פנה בחדות ימינה. ברדיו ניתן היה לשמוע את הקפטן צועק בעברית לקצין הראשון להרים בחזרה את כל המדפים, ולהוריד את כן הנסיעה. מיד לאחר מכן הודיע לפקחים כי הם מתרסקים. בשעה 18:35 התרסק המטוס העמוס אל תוך שורת רבי קומות בשם חְרוּנֶפֵן (Groeneveen). הבניין עלה באש וקרס בחלקו, עשרות דירות נהרסו.
מספר האבדות היה נמוך יחסית (לעומת האומדן הראשוני של 200 הרוגים), שכן המטוס היה מטוס מטען ללא נוסעים ורוב דיירי הבניין לא היו בבתיהם באותה שעה. ישנן השערות שמספר הנספים היה גבוה יותר מהספירה הרשמית - 43 הרוגים, זאת מאחר שבשני הבניינים שנפגעו בהתרסקות גרו משפחות של מהגרים, יש החוששים שהיו שם גם מהגרים לא חוקיים שלא היו רשומים.
ההרוגים הישראלים היו: הקברניט יצחק פוקס, הקצין הראשון ארנון אוהד, מהנדס הטיסה גדליה סופר והנוסעת ענת סולומון, רעייתו של קב"ט אל על באמסטרדם.
[עריכה] הסיבה להתפרקות המנועים
כאמור, אחד מפיני הגזירה (Fuse Pin) המחזיקים את המנוע התפרק, וגרם לטלטול חד של מנוע מספר 3. ועדת החקירה שהוקמה לאחר האסון קבעה כי הפין לא פעל כראוי:
תפקיד פין הגזירה הוא לחבר בין המנוע לנושא המנוע, אך במקרה שייווצר לחץ רב מדי על המנוע, אמור הפין להגזר - ביחד עם שאר הפינים המחזיקים את המנוע במקומו. בדיקות לא הורסות שנקבעו בספרות היצרן לצורך אימות מצב הפינים לא היו מדויקות, וכך לא התגלתה פגיעת שיתוך חמורה בתוך הפין (הפין הינו חלול, על מנת לאפשר את פעולת הגזירה). השיתוך גרם לאיכול המתכת הפנימית של אחד הפינים בלבד, וכך נוצר מצב שבו פין אחד בלבד התפרק, במקום כל קבוצת הפינים. המנוע, שבמצב רגיל היה פשוט צונח למטה, הטלטל ופגע במנוע הרביעי ובמכלולי הכנף[1].
לאחר האסון שינתה חברת בואינג את מכלול חיבור המנוע לכנף, על מנת למנוע הישנות מקרים כאלו בעתיד, וקבעה בדיקות לא הורסות תואמות.
[עריכה] מטען המטוס
מטען המטוס כלל, בין השאר, קליעים, חלקי חילוף לטילי סיידווינדר, חלקי חילוף לטילי פטריוט, ו-189 ליטר של דימתיל מתילפוספונט (DMMP), שהוא כימיקל המשמש גם להכנת גז העצבים סארין, שיועד למכון הביולוגי בנס ציונה.[2] לאחר האסון היו שמועות שהשירותים החשאיים הישראליים ניסו לחלץ חלק מהמטען. הסיפור על ניסיון החילוץ נחשף בתחקיר של ידיעות אחרונות על ידי העיתונאי שלמה אברמוביץ. התחקיר פירט עדויות של תושבי השכונה, על לובשי סרבלים לבנים, שהגיעו לאתר האסון וחיפשו בין ההריסות והשברים. המטוס, כמו כל מטוסי בואינג 747 מאותו הדגם, נשא גם 400 ק"ג של אורניום מדולדל כמשקל-נגד בזנבו, אך עובדה זו לא התפרסמה במהלך מאמצי החילוץ.
רשימת הפריטים שהיו במטען המטוס נחשפה בתחקיר ידיעות אחרונות, שעסק בין היתר בתופעות לוואי רפואיות, שתושבי שכונת בילמר התלוננו עליהן לאחר האסון. בעקבות התחקיר התקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת דיון מיוחד, בראשות יו"ר הוועדה, ח"כ אלי גולדשמיט (עבודה). לדיון זומנו נציגים בכירים מטעם יצרנית המטוסים האמריקנית בואינג, ביניהם מהנדס החברה. כן השתתפו בדיון נציגים של יצרנית המטוסים האמריקנית מקדונל-דגלאס, היושבים בישראל. הדיון בוועדה התמקד בשימוש בלוחות אורניום לייצוב המטוסים, והסכנה הסביבתית הנובעת מכך. יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ גולדשמיט, החליט לקיים את הדיון בעקבות טענות בתחקיר, לפיהן קיימת אפשרות שמחלות ממאירות שהתגלו אצל תושבי ביילמר בשטח ההתרסקות נגרמו כתוצאה מהתכת האורניום שהיה במטוס.
במהלך הדיון הציג העיתונאי שלמה אברמוביץ' מסמכים ועדויות על האורניום המדולדל ועל הסכנות עקב שריפתו לאחר ההתרסקות.
בעקבות ההתרסקות הסתובבו שמועות על חבלה. ועדת חקירה פרלמנטרית של ממשלת הולנד הפריכה את רוב הטענות, אך שמועות בנושא עדיין קיימות.
[עריכה] תמצית התשדורת בין צוות המטוס לבין מגדל הפיקוח [3]
אל על 1862: אל על 1862, מיידיי! מיידיי! יש לנו מצב חרום.
מגדל פיקוח: אל על 1862, קיבלתי.
מגדל פיקוח: 1862, האם אתה רוצה לחזור לסכיפהול?
אל על 1862: חיובי, מיידיי! מיידיי! מיידיי!
מגדל פיקוח: פנה ימינה לכיוון 260, מרחק 18 מייל.
אל על 1862: קיבלתי, יש לנו אש במנוע מספר שלוש, יש לנו אש במנוע מספר שלוש.
אל על 1862: אל על 1862, איבדנו את מנוע מספר שלוש וארבע, מנוע מספר שלוש ומספר ארבע.
מגדל פיקוח: קיבלתי.
מגדל פיקוח: אל על 1862, המשך ירידה לאלף וחמש מאות רגל.
אל על 1862: חמש מאות רגל, יש לנו בעיית שליטה.
מגדל פיקוח: יש לך בעיות שליטה גם כן, קיבלתי.
אל על 1862: (ברקע, בעברית) - תרים את כל המדפים. כל המדפים למעלה.
אל על 1862: (ברקע, בעברית) - אווווו!
אל על 1862: (ברקע, בעברית) - הורד כן נחיתה.
אל על 1862: מתרסקים, 1862, מתרסקים, מתרסקים, קבל מתרסקים.
מגדל פיקוח: (תשדורת פנימית, בהולנדית) - זה קרה.
מגדל פיקוח: (תשדורת פנימית, בהולנדית) - הנק, (שם הבקר) שכח מזה, הוא התרסק.
מגדל פיקוח: (תשדורת פנימית, בהולנדית) - ראית את זה?
מגדל פיקוח: (תשדורת פנימית, בהולנדית) - אני רואה אש גדולה מעל העיר.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הקלטת התקשורת בין הטייסים לפיקוח, באתר YouTube
- תמונת המטוס באתר Airliners.net
- סקירה אודות האסון בפרסום מאת רשות התעופה האזרחית
- תקציר השימוע הציבורי בפרסום מאת רשות התעופה האזרחית
- יעל גרינפטר, היום לפני 18 שנה: התרסקות מטוס אל על באמסטרדם, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2010
[עריכה] הערות שוליים
- ^ EL AL Boeing 747 Crash, באתר Corrosion Doctors
- ^ Joel Greenberg, Nerve-Gas Element Was in El Al Plane Lost in 1992 Crash, New York Times, 2.10.1998
- ^ תעתיק הקלטת תקשורת בקרת תנועה באמסטרדם, 4.10.1992 באתר planecrashinfo.com
