אסתר רבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.

המדרש מחולק לעשרה חלקים. בעריכתו הקדומה חולק לשישה חלקים שאת חלקו האחרון חילקו לחמישה וכך נוצרו עשרה חלקים. מקורות המדרש הם תלמוד ירושלמי, תלמוד בבלי ומדרשי אגדה כבראשית רבה וויקרא רבה. את עריכת חלקו הראשון של המדרש מתארכים לתקופת האמוראים וחלקו השני נכתב כנראה בין המאה ה-11 ואיחוד המדרש נעשה בין המאה ה-12 לבין המאה ה-13, שהוא שואב את חלקו מתרגום שני למגילת אסתר וכן מיוסיפון.

מדרש אסתר רבה נקרא בכתבי היד בשמות "מדרש אחשורוש" או "אגדת אחשורוש". במדרש שמות רבה מופיעה הפניה לדרשה במדרש אסתר רבה תחת השם 'מגלת אחשורוש'. בהקדמות למדרש אצל חכמי ימי הביניים נמצאים שמות נוספים כמו "מגילת סתרים" המיוחס לרבי נסים גאון ו"תלמוד תורה" המיוחס לרבי יעקב בן חננאל סיקילי.

תוכנו של המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש סיפורים המתארים את חייהם של היהודים הנתונים לשלטונם ולמרותם של הגויים. במדרש משלים רבים – משלי מלכים ומשלי חיות, לדוגמה: משל העוף שבנה קן על שפת הים והחליט לנקום בים לאחר שהים שטף והרס את הקן (אסתר רבה ז', י'). כמו כן מתיאור סעודת אחשוורוש שאב המדרש משלים וסיפורים העוסקים בסעודות שהיו מנת חלקם של חכמים שונים.

אסתר רבה ב' ג': תיאור משתה היין במגילה , גם הוא השפיע על המדרש ונתווספו לו שני סיפורים קומי-טראגיים על אנשים, שהרבו לשתות והביאו על עצמם צרות רבו כתוצאה מהשתייה המרובה. בחלקו השני יש תיאור סיפורי המקביל למתואר בספר יוסיפון ומתאר את חלומו של מרדכי היהודי, אודות גזירות המן וכניסתה של אסתר לארמונו של אחשוורוש.

לשונו של המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשון המדרש בחלק הראשון היא עברית, ארמית, יוונית ולטינית. את החלק הזה מתארכים חוקרים למאה ה-6 לספירה. החלק השני של המדרש, בו מצויים סיפורים, מרחיב העורך על אירועי המקרא, ללא קשר ישיר לפסוקים הנדרשים כלל. בצד ההרחבה הסיפורית קיימות גם דרשות לשוניות. בחלק זה מצויה הרחבה לספר יוסיפון. מן הזיקה הלשונית לקהלת רבה תארכו את עריכתו של חלק זה למאה ה-11.

חלוקת המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. פרשה א': פרק א' פסוקים א'-ג'.
  2. פרשה ב': פרק א' פסוקים ד'-ח'.
  3. פרשה ג': פרק א' פסוקים ט'-י"ב.
  4. פרשה ד': פרק א' פסוקים י"ג-כ"ב.
  5. פרשה ה': פרק ב' פסוקים א'-ד'.
  6. פרשה ו': פרק ב' פסוקים ה'-כ"ג.
  7. פרשה ז': פרק ג' פסוקים א'-ט"ז.
  8. פרשה ח': פרק ד' פסוקים א'-י"ז.
  9. פרשה ט': פרק ה' פסוקים א'-י"ד.
  10. פרשה י': פרק ו' פסוק א'-פרק י' פסוק ג'.

מהדורות דפוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

כינויו של מדרש זה ניתן לו הודות להכללתו המאוחרת, בקובץ המדרשים מדרש רבה בדפוס ונציה. כמו כן הודפס בדפוס קושטא ובדפוס פיזארו אשר בהוצאות דפוס אלו נקרא מגילת אחשוורוש.‏[1]

למגילת אסתר קיימים עוד שני מדרשים: מדרש פנים אחרים ומדרש אבא גוריון. במדרשים אלו קיימות מקבילות לשוניות למדרש אסתר רבה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על הדפוס הראשון של חמש המגילות ראו: מ"ב לרנר, 'הדפוס הראשון של "מדרש חמש מגילות": עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזארו, יד להימן (תשמ"ד), עמודים 289-311.


מדרש רבה

בראשית רבהשמות רבהויקרא רבהבמדבר רבהדברים רבהאסתר רבהרות רבהקהלת רבהאיכה רבהשיר השירים רבה