אסתר המלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אחשוורוש והמן במשתה אסתר, יצירתו של רמברנדט משנת 1660 המוצגת כיום במוזיאון פושקין שבמוסקבה. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו.
אתר קבר מרדכי ואסתר באיראן, שבו קבורים, על פי המסורת, אסתר המלכה ומרדכי היהודי
ציון קברם של אסתר ומרדכי היהודי בנחל צבעון בגליל העליון

אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה היא דמות מקראית, גיבורת מגילת אסתר ונס ההצלה של חג הפורים. מתוארת במגילת אסתר כאשתו של אחשוורוש לאחר ושתי. על פי חז"ל, היא גם אחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל בתקופת המקרא, אסתר היא האישה אודותיה מסופר בצורה הרחבה ביותר בתנ"ך.

סיפור המגילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסתר בת אביחיל משבט בנימין, שנקראה גם הדסה,‏[1] גודלה על ידי מרדכי שהיה דודה (התלמוד הבבלי מציין שהיה בן אחי האב. בנוסף סבור התלמוד הבבלי שכוונת הפסוק "לקחה מרדכי לו לבת", היא שלקח אותה לו לאשה), לאחר שהוריה מתו. כאשר חיפש המלך אחשוורוש אישה במקום ושתי, נלקחה גם אסתר אל בית המלך ונבחרה להיות המלכה בגלל יופיה. על פי חז"ל, וככל הנראה גם לפי פשט המקרא, לקיחה זו של אסתר הייתה "מלמעלה" ולא מרצונה. אסתר הסתירה, לבקשת מרדכי, את זהותה ואת היותה יהודיה.

כאשר המן קיבל רשות מהמלך להשמיד את היהודים, נתבקשה אסתר על ידי מרדכי לגשת אל המלך ולהתחנן להצלת היהודים. אסתר בתחילה חוששת לגורלה, אך לאחר מכן היא מתעשתת ומחליטה לשים נפשה בכפה, ולסכן את עצמה בעבור עמה. באמצעות סדרת פעולות היא מצליחה להפיל את המן מרום מעלתו ולהציל את העם היהודי מכליה. לפי חז"ל, היא גם תבעה לאחר מכן מאנשי כנסת הגדולה שייקבע החג ותיקבע המגילה לדורות, ולאחר דין ודברים קיבלה את מבוקשה.

לפני בואה של אסתר אל היכלו של המלך אחשוורוש לבקש את ביטול הגזרה של המן, שלחה אסתר בקשה אל מרדכי דרך התך, אחד מסריסי המלך: "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום, גם אני ונערֹתי אצום כן" (אסתר ד, טז). יש המקשרים את תענית אסתר, הנהוגה ביג באדר (ערב חג הפורים), על אף שהתענית המקורית התקיימה בכלל בפסח. עם זאת, יש הטוענים כי תענית זו אינה זכר לשלושת ימי התענית בימי מרדכי ואסתר, אלא זכר לתענית היהודים בי"ג באדר, ביום שנקמו באויביהם, שכן נהגו בתקופה זאת, שבעת מלחמה על כל העם להיות בצום.

השם הפרסי של הגיבורה, "אסתר", לקוח משמה של האלה הבבלית אִשתר או מן המילה הפרסית star (כוכב)(כמו גם של מרדכי-האליל מרדוך) שמות אלו הוענקו להם על ידי אחשוורוש מפאת רום מעמדם; שמה היהודי של אסתר הוא "הדסה" כשמו של השיח הדס, ואילו שמו של מרדכי הוא "פתחיה". על שמה העברי של אסתר, הדסה, נקראה ההסתדרות הציונית הדסה, שיסודה היה בזמן פורים.

מקורות חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שכיום מקובלת במחקר הדעה שהמסופר במגילה איננו היסטורי, נעשו ניסיונות לזהות את הדמויות במקורות חיצוניים למקרא. יש המזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר עם חשיארש הראשון (כסרכסס ביוונית). הרודוטוס מזכיר את אמיסטריס, אשתו של חשיארש, -ויש שמצאו בזה דמיון-מה לאסתר‏[2]. לעומתם, מקורות שונים, בעיקר יהודיים, מזהים את אחשוורוש של מגילת אסתר, דווקא עם בנו של חשיארש הראשון, ארתחששתא הראשון - כך למשל תרגום השבעים ויוסף בן מתתיהו וגם חז"ל, במדרש ויקרא רבה, פרשה י"ג, פיסקה ה'. הדבר גם מתיישב עם המסופר בספר עזרא, פרק ז', בנוגע לסכום כסף עצום שנתן ארתחששתא הראשון לעזרא, לשיקום בית המקדש.

לפי מספר מקורות לאסתר היה בן מאחשוורוש. יש המזהים אותו עם המלך כורש שהצהיר על מתן הרשות ליהודים לבנות את בית המקדש. יש שאומרים שכורש היה אביו של אחשוורוש ובנה של אסתר הוא ארתחששתא הראשון. גרסה שלישית הינה כאמור, שארתחששתא הראשון הוא אחשוורוש של מגילת אסתר ולפי זה בנו דריווש השני הוא בנה של אסתר. זיהויים אלה אינם מתיישבים מבחינה כרונולוגית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה, הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ, כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם. וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה. וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת." (אסתר , ב,ז)
  2. ^ כתבי הרודוטוס ז,61; שם 114; ט,109-112. הרודוטוס מייחס למלכה זו מעשי אכזריות שונים, ולכן יש שזיהו אותה עם ושתי, אך כיוון שמדובר בשמועות גרידא - ייתכן שמדובר בשמועות רעות שהפיצו שונאי המלכה