ארווין פון ויצלבן

ארווין פון ויצלבן

יוב-וילהלם גיאורג "ארווין" פון ויצלבן (4 בדצמבר 1881 - 8 באוגוסט 1944) היה גנרל-פלדמרשל גרמני במהלך מלחמת העולם השנייה ומתנגד לנאציזם שלקח חלק בקשר העשרים ביולי.

שנותיו הראשונות

ארווין פון ויצלבן נולד למשפחת קצינים מתורינגיה. הוא השלים את הכשרתו בצבא הפרוסי ב-22 ביוני 1901 והתחיל את שירותו בגדוד הגרנדירים השביעי כקצין בדרגת לויטננט (סג"מ). בשנת 1910 הוא קודם לדרגת אוברלויטננט (סגן).

פון ויצלבן התחתן עם אלזה קליברג ולזוג נולדו בן ובת.

מלחמת העולם הראשונה

בתחילת מלחמת העולם הראשונה שירת פון ויצלבן כשליש חטיבתי בחטיבת חיל הרגלים התשע-עשרה, הוא קודם לדרגת האופטמן (סרן) וקיבל פיקוד על פלוגה ואחר כך פיקוד על גדוד. יחידתו השתתפה בקרב ורדן, קרב שמפיין ובקרבות בפלנדריה. הוא נפצע באופן חמור במהלך הקרבות, ולאחר החלמתו הועבר לתפקיד קצין מטה בדיוויזיה ה-121.

אחרי המלחמה

פון ויצלבן נשאר בצבא גרמניה המצומצם, הרייכסווהר ושירת כמפקד פלוגה, הוא קודם לדרגת מאיור (רס"ן) בשנת 1923 והוצב כקצין מטה של הדיוויזיה הרביעית בדרזדן. בשנת 1928 הוא קודם לדרגת אוברסטלויטנט (סא"ל) ונהיה מפקדו של גדוד חיל הרגלים השישי, אחרי קידומו בדרגה לאוברסט (תא"ל) הוא קיבל פיקוד על גדוד חיל הרגלים השמיני שהוצב בפרנקפורט על האודר, בתחילת שנת 1933 הוא הועבר לפיקוד על גדוד חיל הרגלים בהנובר.

פון ויצלבן קודם לדרגת מאיור-גנרל ב-1 בפברואר 1934 וקיבל פיקוד על דיוויזית חיל הרגלים השלישית שהייתה מוצבת בפוטסדאם, הוא ירש את ורנר פון פריטש כמפקד מחנה הצבא השלישי בברלין, בספטמבר 1935 הוא קודם לדרגת לויטנט-גנרל וקיבל פיקוד על הארמיה השלישית, בשנת 1936 הוא קודם לדרגת גנרל דר אינפנטרי.

פון ויצלבן גילה את סימן ההתנגדות הראשון למשטר הנאצי כבר בשנת 1934, יחד עם אריך פון מאנשטיין, וילהלם פון לאב וגרד פון רונדשטט דרשו שתתבצע חקירה בנוגע לרציחתם של קורט פון שלייכר ופרדיננד פון ברדו בליל הסכינים הארוכות כמו כן הוא מתח ביקורת על התנהגותו של היטלר בפרשת בלומברג-פריטש.

בשנת 1938 פון ויצלבן היה חלק מקבוצת קושרים שכללה את הגנרלים לודוויג בק, אריך הפנר, קארל היינריך פון שטולפנאגל ואדמירל וילהלם קנריס, הקבוצה תכננה להדיח את היטלר בהפיכה צבאית בעקבות משבר הסודטים בשנת 1938. לפיקודו של פון ויצלבן על עמדות מפתח בברלין יועד להיות תפקיד מרכזי בהצלחת ההפיכה, אולם התוכניות להפיכה נגנזו לבסוף כשהסכם מינכן נחתם והמשבר חלף.

בשנת 1938 פון ויצלבן הוצב כמפקד קבוצת הארמיות השנייה שהייתה ממוקמת בפרנקפורט על האודר.

פון ויצלבן היה מעורב גם בתוכנית ההפיכה של קורט פון המרשטיין אקורד בשנת 1939, לפי התכנון היטלר יילקח בשבי במהלך הסתערות חזיתית. תפקידו של פון ויצלבן בתוכנית היה להשתלט על מפקדת המפלגה הנאצית, אולם גם התוכנית הזאת לא יצאה לעולם אל הפועל.

מלחמת העולם השנייה

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה מונה פון ויצלבן למפקד הארמיה הראשונה שהייתה מוצבת בגבולה המערבי של גרמניה. עם הפלישה הגרמנית לצרפת ב-10 במאי 1940 הארמיה הראשונה הייתה חלק מקבוצת הארמיות C. ב-14 ביוני פרץ פון ויצלבן דרך קו מאז'ינו ותוך שלושה ימים שבה מספר דיוויזיות צרפתיות. כהוקרה על הצלחת הפעולה הוענק צלב האבירים לפון ויצלבן וב-19 ביולי 1940 הוא קודם לדרגת פילדמרשל. הוא מונה למפקד החזית המערבית בשנת 1941, הוא החזיק שנה בתפקיד עד שהוא אולץ לפרוש כתוצאה מבעיות בריאות. הועלתה השערה שהפרישה נכפתה עליו כתוצאה מהביקורת שהוא מתח על המשטר הנאצי אחרי מבצע ברברוסה.

פון ויצלבן במהלך משפטו

פון ויצלבן אמור להיות דמות מרכזית בקשר העשרים ביולי, במקרה של הצלחת הקשר והדחת המשטר הנאצי הוא יועד להתמנות למפקד העליון של הורמאכט, הפקודות לצבא שיצאו מטעם הקושרים היו חתומות על ידי פון ויצלבן "כמפקד העליון של הוורמאכט". ב-20 ביולי 1944 עם כישלון הקשר נעצר פון ויצלבן ונשפט בבית המשפט של כבוד של הוורמאכט, הוא סולק מן הצבא ודרגתו נשללה ממנו, צעד זה נועד לאפשר את שפיטתו על ידי הפולקסגריכט - בית הדין העממי הנאצי.

פון ויצלבן היה חלק מהקבוצה הראשונה של הקושרים שמשפטה החל ב-7 באוגוסט 1944, השופט שכיהן היה רולנד פרייזלר שגזר דין מוות לפון ויצלבן באותו היום על חלקו בקשר. ויצלבן טען בבית המשפט שבעוד 3 חודשים (מהיום שבו נשפט-7 באוגוסט 1944) ישפטו את כל אלה ששופטים אותו ומשתפים פעולה עם היטלר. הוא אמנם טעה בהערכת הזמן (נדרשו עוד יותר מ-3 חודשים כדי לסיים את המלחמה ולערוך את משפטי נירנברג) אך צדק בהערכה שלו לגבי גורל משטרו של היטלר

ארווין פון וילצבן הוצא להורג ביום מתן גזר הדין, הוא נתלה על ידי מיתרי פסנתר בכלא בברלין, ההוצאה להורג צולמה על מנת שהיטלר יצפה בה.