ארווין שימרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ארווין שימרון | ||
|---|---|---|
|
||
| נולד | 14.1.1919, וינה אוסטריה | |
| נפטר | 31.5.1978 | |
| בוגר | בית הספר למשפט וכלכלה, הר הצופים, ירושלים | |
| השתייכות | פרקליטות המדינה | |
| תקופת כהונה | 1950 – 1953 | |
| תקופת פעילות | 1948 – 1978 | |
| שותפים | אריה נוביק, ישי לויט, יצחק מלכו | |
| תפקידים בולטים | פרקליט המדינה השני | |
| פעילויות נוספות | עורך דין, יו"ר ועדות ציבוריות, ובהן, הוועדה לחקירת שירותי הגז בישראל, ועדת החקירה לנושא הפשיעה החמורה בישראל 1978 | |
ארווין שאול שימרון (נולד ב-14 בינואר, 1919 בוינה, אוסטריה, נפטר ב-31 במאי 1978) היה עורך דין ישראלי ופרקליט המדינה השני.
עם הקמת המדינה שימש שימרון כסגן פרקליט המדינה, ובין השנים 1950–1953 עמד בראש הפרקליטות. בתקופה זו התנהל משפט הרצח בגן מאיר. בשנת 1953 הקים משרד פרטי לעריכת דין, בראשו עמד עד לפטירתו. בין המשפטים שניהל היו משפט לילהאמר באוסלו, הגן על מיכאל צור בפרשת ידלין, הגן על יהושע בן ציון, והשתתף במשפט תל-גיבורים, ממשפטי השוחד הגדולים בישראל. בשנת 1977 מונה על ידי ממשלת ישראל לראש הוועדה לבירור נושא הפשיעה בישראל ("ועדת שימרון").
המשרד שהקים עבר לידי הנהלת בנו, עורך הדין דוד שימרון, וחתנו עורך הדין יצחק מולכו.
| פרקליטי המדינה | ||
|---|---|---|
|