יונתן נתניהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יונתן נתניהו
Yonin.jpg
נולד 13 במרץ 1946 י"א באדר ב' ה'תש"ו
ניו יורק, ארצות הברית
עלה לישראל 1948
נהרג 4 ביולי 1976
ו' בתמוז ה'תשל"ו,
אנטבה, אוגנדה
כינוי יוני
השתייכות IDF new.png צבא הגנה לישראל
דרגה סגן אלוף  סגן אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות

פעולת סמוע
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מבצע ארגז
מבצע אביב נעורים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע יונתן

עיטורים

עיטור המופת  עיטור המופת

הנצחה

מבצע צבאי, מחנה, רחובות, גנים ביישובים רבים ובתי ספר על שמו

סא"ל יונתן "יוני" נתניהו (13 במרץ 1946 - 4 ביולי 1976) שירת בצנחנים, מפקד סיירת מטכ"ל ובעל עיטור המופת. נתניהו נפל במהלך מבצע אנטבה לשחרור בני ערובה ממטוס אייר פראנס שנחטף לאנטבה שבאוגנדה. בעקבות מותו הוענק למבצע השם "מבצע יונתן".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתניהו נולד בשנת 1946 בניו יורק, שם שהו הוריו במסגרת פעילות למען הקמת מדינת ישראל. הוא בנם הבכור של צילה ופרופ' בנציון נתניהו, ואחיהם של הרופא והסופר עדו ושל בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל הנוכחי. שמו ניתן לו מחיבור שמם של ג'ון פטרסון מפקד הגדודים העבריים שהיה מיודד עם הוריו של נתניהו ושל סבו נתן מיליקובסקי.‏[1] כאשר היה יונתן בן שנתיים, חזרו הוריו לישראל, והמשפחה התגוררה בירושלים. יונתן למד בבית הספר "בדרום", ובהמשך בגימנסיה העברית רחביה. המשפחה יצאה מישראל לסרוגין לצורך מחקריו האקדמיים של האב.

באוגוסט 1964 התגייס נתניהו לצה"ל והתנדב לצנחנים[2], שם שובץ בגדוד 890 [3]. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם והשתתף באימונים ופעילות מבצעית במסגרת הגדוד והחטיבה, וכן עבר קורס מ"כים חי"ר[4]. לאחר שסיים בהצטיינות קורס קציני חי"ר, מונה למפקד מחלקה בצנחנים[5], עליה פיקד בעת "פעולת סמוע". עוד לפני שחרורו נרשם נתניהו ללימודי פיזיקה באוניברסיטת הרווארד בארצות הברית והתקבל. הוא השתחרר בינואר 1967 והמתין לתחילת שנת הלימודים בסתיו. עוד לפני פרוץ מלחמת ששת הימים, בתקופת ההמתנה הוא גויס לשירות מילואים. במלחמת ששת הימים נלחם במסגרת חטיבה 80, חטיבת צנחנים במילואים, בקרב אום-כתף שבסיני. לאחר קרב זה הועבר הגדוד לרמת הגולן לצורך תגבור הכוחות הלוחמים. נתניהו נפצע בקרב בשעה שניסה לעזור לחייל פצוע ונותר מוגבל בתנועה במרפקו.

מספר חודשים לאחר המלחמה, נישא נתניהו לחברתו תותי, והזוג טס ללימודים בהרווארד, אך השניים שבו כעבור כשנה בשל מלחמת ההתשה. נתניהו החל ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, אך לאחר חצי שנה חזר לשירות צבאי פעיל כמפקד צוות בסיירת מטכ"ל, לאחר שאחיו הצעיר בנימין, שהיה קצין בסיירת באותה התקופה, המליץ עליו בפני מפקד היחידה דאז, עוזי יאירי[6]. נתניהו הועבר בהמשך לשרת כמפקד פלוגה בסיירת חרוב[7], חזר ליחידה כמ"פ, ובקיץ 1972 מונה לתפקיד סגן מפקד סיירת מטכ"ל. הוא פיקד על "מבצע ארגז", בו חטפה הסיירת מספר קצינים בכירים בצבא הסורי בשעה שסיירו בסביבות הכפר עייתא א-שעב בלבנון, בתור קלף מיקוח לטייסים הישראלים השבויים. באותה שנה התגייס גם האח הצעיר עדו לצה"ל ונכנס לשרת בסיירת. במשך שנתיים שירתו בסיירת כל שלושת האחים.

בשנת 1973 השתתף נתניהו ב"מבצע אביב נעורים", בו סיירת מטכ"ל, שייטת 13 וכוחות צנחנים תקפו, בסיוע המוסד, את מפקדות אש"ף והפת"ח בביירות. בקיץ של 1973 יצא נתניהו, שאז כבר היה גרוש, לחופשת קיץ ללימודים בהרווארד. בעת ההיא נפגש עם אחיו בנימין, ששהה בקרבת בוסטון לצורך לימודיו ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), ועם הוריו, שהתגוררו בניו יורק. האב עבד אז כראש המחלקה ללימודים שמיים באוניברסיטת קורנל.

באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים, בה פיקד נתניהו על כוח של סיירת מטכ"ל ברמת הגולן, אשר סיכל ניסיונות של הקומנדו הסורי להנחית כוחות באזור[8]. במהלך הקרב בין הכוח בפיקודו לבין הקומנדו הסורי, נהרגו כ-41 לוחמים סורים, בעוד שלכוח הסיירת היו שבעה פצועים ושני הרוגים[9]. כמו כן חילץ כוח הסיירת בפיקוד נתניהו, במהלך הקרבות, את סא"ל (לעתיד אלוף) יוסי בן-חנן הפצוע מתל-שאמס[10], ועל כך קיבל את עיטור המופת[11]. נתניהו הוביל גם את ניווט כוח הארטילריה בפשיטה מעבר לקווי הכוחות לצורך ירי על פרברי דמשק. נתניהו פיקד על כוח הסיירת גם ב"מבצע קינוח" לכיבוש החרמון[12].

לאחר המלחמה התנדב נתניהו לשרת כמפקד בחיל השריון כדי לסייע לשקם את החיל, שספג אבדות קשות במהלך המלחמה. הוא סיים בהצטיינות קורס מפקדי טנקים והתמנה למפקד גדוד שריון 71 בחטיבה 188. היה זה שריד של גדוד שנשחק בימי מלחמת יום הכיפורים, ונתניהו שיקם אותו. באותה עת, באפריל 1974 השתתף בחדירה עמוקה לסוריה יחד עם כוח צנחנים בפיקוד דורון אלמוג[13]. בשנת 1975 עזב נתניהו את חיל השריון וחזר לסיירת מטכ"ל. ביוני אותה השנה הועלה לדרגת סגן-אלוף ומונה למפקד הסיירת.

מבצע יונתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Jonathan Netanyahu gravestone.JPG
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מבצע יונתן

ב-3 ביולי 1976 פיקד נתניהו על צוות הפריצה שנועד לחסל את המחבלים שחטפו את מטוס אייר פראנס לאנטבה שבאוגנדה. נתניהו נפצע בחזהו במהלך הפשיטה. הנסיונות להצילו עלו בתוהו והוא נפטר עוד בטרם יצא המטוס עם החטופים ארצה. לאחר שמבצע החילוץ הסתיים בהצלחה, הוחלט לקרוא אותו על שמו של נתניהו, ושמו הרשמי הפך ל"מבצע יונתן". נתניהו נקבר בחלקה הצבאית בהר הרצל בירושלים, צמוד לקברו של הרמטכ"ל דוד אלעזר.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שירותו הצבאי הראשון התחתן עם חברתו תרצה - "תותי" כיום תרצה גודמן, באמפיתיאטרון שבהר הצופים. לאחר זמן נולדה להם בת אך היא מתה לאחר כמה ימים. לאחר ארבע וחצי שנות נישואים התגרשו השניים.

בחודשיו האחרונים היה חברה לחיים של ברוריה שקד - אקון, זמן מה לפני מותו כתב לה את מכתבו האחרון.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן לזכרו בבאר שבע

על-שמו של יונתן נתניהו כונו בישראל שכונות, רחובות, בתי ספר ושבט צופים במבשרת ציון. בנוסף נקראו על שמו מחנה של גדוד 71, רחוב בניו יורק וגינת הפרחים הנמצאת בכניסה לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים, שם למד לפני חזרתו לשירות הצבאי.

אחיו בנימין ועדו כינסו את המכתבים ששלח יוני לידידיו ולבני משפחתו בספר "מכתבי יוני".

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
 
 
 
 
 
נתן מיליקובסקי
(רב, מחנך ופעיל ציוני)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בנציון נתניהו
(פרופסור להיסטוריה ופעיל ציוני)
 
אלישע נתניהו
(פרופסור למתמטיקה)
 
שושנה נתניהו (לבית שנברג)
(שופטת בבית המשפט העליון)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יונתן נתניהו
(מפקד סיירת מטכ"ל)
 
בנימין נתניהו
(ראש ממשלת ישראל)
 
עִדו נתניהו
(רופא וסופר)
 
נתן נתניהו
(פרופסור למדעי המחשב)



לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אשר גולדברג, כדורגל עברי בשרות הוד מלכותו באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  2. ^ ‏מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", nrg מעריב, 3 ביולי 2006
  3. ^ ‏עידו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת מעריב, 1991, עמ' 229.
  4. ^ ‏מתן שירם, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", nrg מעריב, 03.06.2006, מתן וילנאי: "הוא גדל בשכונת רחביה על גבול קטמון ולמדנו יחד באותו בית ספר. הוא היה צעיר ממני בשנתיים, ושירת בצבא באותם מקומות שבהם אני שירתתי. באותו גדוד צנחנים."
  5. ^ יוני נתניהו, מכתבי יוני, הוצאת ספרית מעריב, מהדורה מיוחדת לכבוד 30 שנים למבצע אנטבה, 2006, עמוד 113, "אני כבר זמן מה מפקד מחלקה בצנחנים, ואומר לכם רק זאת- מעודי, בכל תקופת שירותי הצבאי, לא חשתי סיפוק רב כל כך מן השהיה בצבא, וגם לא הפקתי כל כך הרבה ממנה כפי שהפקתי בשבועות האחרונים".
  6. ^ ‏משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, עמוד 124, מנחם דיגלי: "יוני היה חצי נכה, פצוע היד מששת הימים. אמרנו לו בשביל מה לך, אחרי מה שעשית בצנחנים, תבוא להיות מפקד צוות ביחידה, שזה בעצם כמו מ"כ. מפקד צוות ביחידה חי עם החיילים שלו באותם תנאים, רק שעליו יש את האחריות. זו קריעת תחת גדולה מאוד. חוץ מזה יוני היה נשוי. אבל הוא היה נחוש מאוד. צריך אופי מיוחד מאוד כדי לחזור אחורה ולעשות את מה שיוני עשה. לא כל אחד היה עובר את זה".‏
  7. ^ עדו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת ספרית מעריב, 1991, עמוד 118.
  8. ^ עיטור המופת שהוענק ליונתן נתניהו, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל, "ב-8 אוק' 1973 השמיד עם יחידתו כוח-קומנדו סורי, שהונחת ממסוקים בעורף כוחותינו".
  9. ^ ‏עידו נתניהו, "הקרב האחרון של יוני", הוצאת מעריב, 1991, עמוד 117, "הוכח בבירור פעם נוספת שכוח שלנו שלוחם על- פי כל הכללים הפשוטים מנצח... יש להקפיד בכל מקרה על רתקים רציניים לפני כל תנועה בשטח... באופן ברור מושג שלב ההכרעה כשהאויב נכנס למצב נפשי תבוסתני. שלב השבירה מתממש כשבאויב נכנסת אימת המוות. פחד זה משתק אנשים לחלוטין... עד שלא מושגת תוצאה זאת, ימשיך האויב לשקול את מעשיו ולהוות יריב מסוכן".
  10. ^ אביגדור קהלני, "עוז 77", שוקן, 1975, עמוד 201.
  11. ^ יוני נתניהו - האתר הרשמי לזכרו, האלוף יוסי בן חנן: "יוני נע על הנתיב הזה, ראה את העקבות של הטנקים, הגיע עם הכוח שלו, של שני הנגמ"שים, אליי, והניחו אותי על האלונקה, ואני אמרתי כמה משפטים, כי זיהיתי את יוני: תיזהרו! יורים! דברים כאלה. ויוני אמר לי: יוסי, עכשיו שכב בשקט. אני המפקד פה."
  12. ^ ‏עוזי דיין, "למדנו את הלקח תחת אש קטלנית", ישראל היום‏, 2010\09\17
  13. ^ ‏דורון אלמוג, רוח ישראלית: 35 שנים למבצע אנטבה, ישראל היום, ‏ 04.07.2011, "הבזקי זיכרון על השיחות האחרונות שלנו, על המבצע שביצענו בעומק סוריה באפריל 1974, כשאני מפקד כוח צנחנים והוא קצין שריון המצטרף אלינו למשימה מיוחדת- הידהדו בי".‏
מפקדי סיירת מטכ"ל Sayeret Matkal.gif

·אברהם ארנן · יוסף קסטל · אברהם ארנן · דב תמרי · עוזי יאירי · מנחם דיגלי · אהוד ברק · גיורא זורע · יונתן נתניהו · עמירם לוין · נחמיה תמרי · עוזי דיין · שי אביטל · עומר בר-לב · משה יעלון · רן שחור · עמוס בן אברהם · דורון אביטל · שחר ארגמן · יובל רחמילביץ · ניצן אלון · הרצי הלוי · עודד ראור · אורי גורדין · ג' · ש' ·