ארינפורה
ארינפורה (באנגלית: Erinpura) הייתה אניית נוסעים ומטען בריטית אשר הוטבעה על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני ב-1 במאי 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה. רוב אנשי הצוות והחיילים שהיו על סיפונה טבעו, בהם 139[1] חיילים ארצישראלים ששירתו בחיל התובלה המלכותי בפלוגת ההובלה 462 שנטלה חלק במערכה בצפון אפריקה.
תוכן עניינים |
היסטוריה [עריכה]
האונייה נבנתה ב־1911 ונקראה על שם עיר במחוז ראג'יסטאן שבהודו. האנייה שימשה כאניית מסחר באזור הודו ודרום מזרח אסיה. האנייה נקראה לשירות בחיל הים המלכותי במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן חזרה לקו המסחרי שלה. נקראה שנית לשירות צבאי לאחר הסכם מינכן ב-1938.
הארינפורה יצאה מנמל אלכסנדריה בשיירה ימית בת 27 אניות שנשאו חיילים, ציוד ואספקה של הצבא הבריטי ו-11 אניות מלחמה שליוו את השיירה. מטרת השיירה הייתה להגיע למלטה, ושם להוות חלק מחיל שיועד להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. למעט קצין ו-20 חיילים שהתלוו למשאיות פלוגת התובלה 462 והפליגו באנייה אחרת שבשיירה, שהו כל שאר 344 הקצינים והחיילים הארצישראלים של פלוגה 462 על סיפון הארינפורה בעת טביעתה. מלבד מפקד הפלוגה, מייג'ור הרי יפה, לא היה ידוע יעד ההפלגה לאיש מהחיילים.
ב־1 במאי 1943, בשעה 18:00, בעת שהייתה כ־50 ק"מ צפונית לבנגזי, זוהתה השיירה על ידי מטוס סיור גרמני מסוג שטורך. בשעה 21:00, באותו ערב, הותקפה השיירה על ידי 12 מפציצים גרמנים. שתי אניות מהשיירה נפגעו בתקיפה האווירית. הארינפורה ומיכלית שהובילה בנזין. חוץ מתותחני האנייה ושאר צוות הארינפורה שהיה בתפקיד, כל החיילים שהיו על סיפונה ניצטוו לרדת למפלס התחתון של הספינה כדי להקטין את סכנת היפגעותם מההתקפה האווירית. לרוע המזל, ספגה אחת מספנות האנייה פגיעה ישירה של פצצה והיא טבעה תוך ארבע דקות בלבד. המטוסים הגרמנים אף המשיכו וירו אש מקלעים לעבר האנייה והחיילים שניסו להימלט ממנה בזמן טביעתה.
רוב החיילים שהיו על סיפונה לא הספיקו להימלט וטבעו. מפקד הספינה, קפטן קוטר, ניצל על ידי אחד מאנשי הצוות שהיו ברובם הודים. מפאת החשכה לא הבחינו חלק מאניות השיירה באניות שנפגעו והמשיכו בדרכן. מאוחר יותר דיווחה אחת המשחתות המלוות כי אספה אל סיפונה כ-100 ניצולים ארצישראלים. ניצולים נוספים נאספו על ידי כוח חילוץ ימי שנשלח מבנגזי. השיירה המשיכה ועגנה בטריפולי שבלוב ושם הצטרפה לשיירה ימית אחרת שיצאה מטריפולי אל מלטה וגם עליה היו חיילים ארצישראלים מיחידת תובלה אחרת.
מתוך 1,025 החיילים ואנשי הצוות ששהו על האנייה נספו 664, חלקם הגדול היו מבני בסוטו שהשתייכו לחיל החפרים האפריקני African Auxiliary Pioneer Corps. מלבד חיילי פלוגה 462 שטבעו, רבים נפצעו ולא חזרו לשרת בפלוגה. הניצולים זכו לחופשת מולדת.
על שמם רחובות ברחבי הארץ. בשכונת רמת החייל בתל אביב נקרא הרחוב "ק"ם" (140). הרחוב נקרא בעבר "ק"ם ממצולות"; בתחילה נקרא הרחוב "קל"ח" כאשר מספר הנספים היה 138[2]. בחיפה התקבעו על רחוב קל"ח[3], בנתניה מצוין שם האוניה ברחוב שבשכונת עין התכלת ובבני ברק רחוב השלושה מנציח את מותם של שלושה מבני המקום.
בקיבוץ דגניה א' נמצאת אנדרטה המוקדשת לחבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שהיה בין הנספים בארינפורה. 2 חיילים שנצלו קבורים בבתי הקברות של הצבא הבריטי בטריפולי, לוב ובאנגליה.
ראו גם [עריכה]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- תולדות הספינה ותמונות שלה (אנגלית)
- The Erinpura: Basotho Tragedy (באנגלית)
- על פלוגת התובלה 462
- רועי מנדל, נלחמו בגרמנים ונספו. חוזרים לאסון "ארינפורה", באתר ynet, 19 באפריל 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ בעת גילוי האנדרטה בהר הרצל (ראו בהמשך) הוברר שהמספר הנכון הוא 139 ולא 140 כפי שמופיע בספרות. ראו גם רשימת בחללים שמקום קבורתם לא נודע באנדרטת חללי האוניה "ארינפורה" באתר נזכור.
- ^ מדריך רחובות תל אביב יפו
- ^ אמציה פלד, רחוב קל"ח, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
