ארינפורה
ארינפורה (Erinpura) הייתה אניית נוסעים ומטען בריטית אשר הוטבעה על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני ב-1 במאי 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה. רוב אנשי הצוות והחיילים שהיו על סיפונה טבעו, בהם 140 חיילים ארצישראלים ששירתו בחיל התובלה המלכותי בפלוגת ההובלה 462 שנטלה חלק במערכה בצפון אפריקה.
האנייה נבנתה ב־1911 ונקראה על שם עיר במחוז ראג'יסטאן שבהודו. האנייה שימשה כאניית מסחר באזור הודו ודרום מזרח אסיה. האנייה נקראה לשירות בחיל הים המלכותי במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן חזרה לקו המסחרי שלה. נקראה שנית לשירות צבאי לאחר הסכם מינכן ב-1938.
הארינפורה יצאה מנמל אלכסנדריה בשיירה ימית בת 27 אניות שנשאו חיילים, ציוד ואספקה של הצבא הבריטי ו-11 אניות מלחמה שליוו את השיירה. מטרת השיירה הייתה להגיע למלטה, ושם להוות חלק מחיל שיועד להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. למעט קצין ו-20 חיילים שהתלוו למשאיות פלוגת התובלה 462 והפליגו באנייה אחרת שבשיירה, שהו כל שאר 344 הקצינים והחיילים הארצישראלים של פלוגה 462 על סיפון הארינפורה בעת טביעתה. מלבד מפקד הפלוגה, מייג'ור הרי יפה, לא היה ידוע יעד ההפלגה לאיש מהחיילים.
ב־1 במאי 1943, בשעה 18:00, בעת שהייתה כ־50 ק"מ צפונית לבנגזי, זוהתה השיירה על ידי מטוס סיור גרמני מסוג שטורך. בשעה 21:00, באותו ערב, הותקפה השיירה על ידי 12 מפציצים גרמנים. שתי אניות מהשיירה נפגעו בתקיפה האווירית. הארינפורה ומיכלית שהובילה בנזין. חוץ מתותחני האנייה ושאר צוות הארינפורה שהיה בתפקיד, כל החיילים שהיו על סיפונה ניצטוו לרדת למפלס התחתון של הספינה כדי להקטין את סכנת היפגעותם מההתקפה האווירית. לרוע המזל, ספגה אחת מספנות האנייה פגיעה ישירה של פצצה והיא טבעה תוך ארבע דקות בלבד. המטוסים הגרמנים אף המשיכו וירו אש מקלעים לעבר האנייה והחיילים שניסו להימלט ממנה בזמן טביעתה.
רוב החיילים שהיו על סיפונה לא הספיקו להימלט וטבעו. מפקד הספינה, קפטן קוטר, ניצל על ידי אחד מאנשי הצוות שהיו ברובם הודים. מפאת החשכה לא הבחינו חלק מאניות השיירה באניות שנפגעו והמשיכו בדרכן. מאוחר יותר דיווחה אחת המשחתות המלוות כי אספה אל סיפונה כ-100 ניצולים ארצישראלים. ניצולים נוספים נאספו על ידי כוח חילוץ ימי שנשלח מבנגזי. השיירה המשיכה ועגנה בטריפולי שבלוב ושם הצטרפה לשיירה ימית אחרת שיצאה מטריפולי אל מלטה וגם עליה היו חיילים ארצישראלים מיחידת תובלה אחרת.
מתוך 1,025 החיילים ואנשי הצוות ששהו על האנייה נספו 664, חלקם הגדול היו מבני בסוטו שהשתייכו לחיל החלוץ האפריקני African Auxiliary Pioneer Corps. מלבד 140 חיילי פלוגה 462 שטבעו, רבים נפצעו ולא חזרו לשרת בפלוגה. הניצולים זכו לחופשת מולדת.
לזכר 140 החיילים העבריים שטבעו על סיפונה הוקמה אנדרטה בהר הרצל. האנדרטה היא בצורת אנייה ולידה יש בריכת מים ועל קרקעיתה חקוקים שמות הנופלים. טקס הזיכרון לחללים מתקיים מדי שנה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
בקיבוץ דגניה א' נמצאת אנדרטה לחבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שהיה בין הנספים בארינפורה.
על שמם רחוב ק"ם (140) בשכונת רמת החייל בתל אביב. הרחוב נקרא בעבר ק"ם ממצולות ועלה רעיון לקרא לו רחוב קל"ח כאשר חשבו שמספר הנספים היה 138.[1] בחיפה נקרא על שמם רחוב קל"ח.[2] בנתניה מצוין שם האוניה ברחוב שבשכונת עין התכלת.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדות הספינה ותמונות שלה (אנגלית)
- The Erinpura: Basotho Tragedy (באנגלית)
- על פלוגת התובלה 462
- רועי מנדל, נלחמו בגרמנים ונספו. חוזרים לאסון "ארינפורה", באתר ynet, 19 באפריל 2012
