ארינפורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האנייה ארינפורה
אנדרטת ארינפורה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל
אנדרטה בקיבוץ דגניה א' לחבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שניספה בארינפורה

ארינפורהאנגלית: Erinpura) הייתה אניית נוסעים ומטען בריטית אשר הוטבעה על ידי מטוסי חיל האוויר הגרמני ב-1 במאי 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה. רוב אנשי הצוות והחיילים שהיו על סיפונה טבעו, בהם 139‏[1] חיילים ארצישראלים ששירתו בחיל התובלה המלכותי בפלוגת ההובלה 462 שנטלה חלק במערכה בצפון אפריקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האונייה נבנתה ב־1911 ונקראה על שם עיר במחוז ראג'יסטאן שבהודו. האנייה שימשה כאניית מסחר באזור הודו ודרום מזרח אסיה. האנייה נקראה לשירות בחיל הים המלכותי במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן חזרה לקו המסחרי שלה. נקראה שנית לשירות צבאי לאחר הסכם מינכן ב-1938.

ארינפורה יצאה מנמל אלכסנדריה בשיירה ימית בת 27 אניות שנשאו חיילים, ציוד ואספקה של הצבא הבריטי ו-11 אניות מלחמה שליוו את השיירה. מטרת השיירה הייתה להגיע למלטה, ושם להוות חלק מחיל שיועד להשתתף בפלישת בעלות הברית לסיציליה. למעט קצין ו-20 חיילים שהתלוו למשאיות פלוגת התובלה 462 והפליגו באנייה אחרת שבשיירה, שהו כל שאר 344 הקצינים והחיילים הארצישראלים של פלוגה 462 על סיפון הארינפורה בעת טביעתה. מלבד מפקד הפלוגה, מייג'ור הרי יפה, לא היה ידוע יעד ההפלגה לאיש מהחיילים.

ב־1 במאי 1943, בשעה 18:00, בעת שהייתה כ־50 ק"מ צפונית לבנגזי, זוהתה השיירה על ידי מטוס סיור גרמני מסוג שטורך (אנ'). בשעה 21:00, באותו ערב, הותקפה השיירה על ידי 12 מפציצים גרמנים. שתי אניות מהשיירה נפגעו בתקיפה האווירית. הארינפורה ומיכלית שהובילה בנזין. חוץ מתותחני האנייה ושאר צוות הארינפורה שהיה בתפקיד, כל החיילים שהיו על סיפונה ניצטוו לרדת למפלס התחתון של הספינה כדי להקטין את סכנת היפגעותם מההתקפה האווירית. לרוע המזל, ספגה אחת מספנות האנייה פגיעה ישירה של פצצה והיא טבעה תוך ארבע דקות בלבד. המטוסים הגרמנים אף המשיכו וירו אש מקלעים לעבר האנייה והחיילים שניסו להימלט ממנה בזמן טביעתה.

רוב החיילים שהיו על סיפונה לא הספיקו להימלט וטבעו. מפקד הספינה, קפטן קוטר, ניצל על ידי אחד מאנשי הצוות שהיו ברובם הודים. מפאת החשכה לא הבחינו חלק מאניות השיירה באניות שנפגעו והמשיכו בדרכן. מאוחר יותר דיווחה אחת המשחתות המלוות כי אספה אל סיפונה כ-100 ניצולים ארצישראלים. ניצולים נוספים נאספו על ידי כוח חילוץ ימי שנשלח מבנגזי. השיירה המשיכה ועגנה בטריפולי שבלוב ושם הצטרפה לשיירה ימית אחרת שיצאה מטריפולי אל מלטה וגם עליה היו חיילים ארצישראלים מיחידת תובלה אחרת.

מתוך 1,025 החיילים ואנשי הצוות ששהו על האנייה נספו 664, חלקם הגדול היו מבני בסוטו שהשתייכו לחיל החפרים האפריקני African Auxiliary Pioneer Corps. מלבד חיילי פלוגה 462 שטבעו, רבים נפצעו ולא חזרו לשרת בפלוגה. הניצולים זכו לחופשת מולדת.

הנצחת חללי הבריגדה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שמם של ההרוגים הארצישראלים רחובות ברחבי הארץ. בשכונת רמת החייל בתל אביב נקרא הרחוב "ק"ם" (140). הרחוב נקרא בעבר "ק"ם ממצולות"; בתחילה נקרא הרחוב "קל"ח" כאשר מספר הנספים היה 138‏[2]. בחיפה התקבעו על רחוב קל"ח‏[3], בנתניה מצוין שם האוניה ברחוב שבשכונת עין התכלת ובבני ברק רחוב השלושה מנציח את מותם של שלושה מבני המקום.

אנדרטת האונייה ארינפורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכרם של החללים הוקמה אנדרטה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. האנדרטה תוכננה בידי האדריכל ד"ר אשר חירם שתכנן אנדרטאות נוספות בהר הרצל ונחנכה בשנת 1985. האנדרטה בנויה בטון מזוין מצופה לוחות אבן ומעוצבת כאונייה הניצבת בפינתה של בריכת מים רדודים המסמלים את הים. מתחת לשולי הבריכה מצויים 137 לוחות אבן השקועים בתוך הבריכה בהם חרוטים שמות החללים שמקום קבורתם לא נודע‏[4]. על השוליים בצמוד אל לוחות הזיכרון מצויים פתחים עגולים להצבת פרחים בעת אזכרות. על צריח פיקוד האונייה חקוק הפסוק: "אמר אדוניי מבשן אשיב אשיב ממצלות ים" (תהילים ס"ח כ"ג). בצד האונייה נמצאות מדרגות המובילות אל גג האנדרטה עליו מצוי מכסה, במרכזו נמצאת ארובה ובתוכה דולק "נר תמיד" לזכר החללים. טקס הזיכרון לחללים מתקיים מדי שנה ביום השנה לטביעת האוניה, שנקבע גם כיום הזיכרון לשואה ולגבורה.

בקיבוץ דגניה א' נמצאת אנדרטה המוקדשת לחבר הקיבוץ שמואל (מוליא) תנפילוב שהיה בין הנספים בארינפורה. שני חיילים שנפצעו בטביעת האוניה ונפטרו מפצעיהם בחוף קבורים בבתי הקברות של הצבא הבריטי בטריפולי, לוב ובאנגליה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בעת גילוי האנדרטה בהר הרצל (ראו בהמשך) הוברר שהמספר הנכון הוא 139 ולא 140 כפי שמופיע בספרות. ראו גם רשימת החללים שמקום קבורתם לא נודע באנדרטת חללי האוניה "ארינפורה" באתר נזכור.
  2. ^ מדריך רחובות תל אביב יפו
  3. ^ אמציה פלד, רחוב קל"ח, מדריך רחובות חיפה, עיריית חיפה
  4. ^ שני הקברים הנוספים נמצאים האחד באנגליה והשני בטריפולי בבתי העלמין של הצבא הבריטי.