תל תענך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "תענך" מפנה לכאן. לערך העוסק בחבל ארץ בישראל הנקרא גם "חבל תענך", ראו תענכים.
תל תענך
מיקום תל תענך
תל תענך
תל תענך

תֵּל תַּעְנַךְ הוא תל יישוב קדום בדרום עמק יזרעאל, בצד הכביש ג'נין-מגידו, כקילומטר מהכפר הפלסטיני תיעניק.

התל מזוהה עם העיר הקדומה תַּעְנַךְ,הנזכרת לראשונה בשנת 1468 לפנה"ס ברשימות ובתעודות מצריות מהמאה ה-15 לפנה"ס בהקשר לכיבוש העיר תל מגידו הסמוכה. תענך מופיעה גם במכתבי אל-עמארנה מכתב א"ע 248, על פי מכתב זה מתלונן מושל(?) בשם יַשדַתַ במכתב ששלח למלך מצרים, שאנשי תענך שדדו את כל מה שנתן לו המלך, הרגו את שווריו וגרשו אותו ולכן הוא נמצא עם בירידיה שליט מגידו.

נראה שהמקום הפך ליישוב דל בתקופת בית ראשון ונותר כך עד סוף ימי הביניים למעט ארמון-מבצר מהמאות ה-11-12 לספירה.

תענך במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כיבושי יהושע בן נון, נמנה מלכה של תענך עם 31 המלכים אשר לחמו נגד צבאו של יהושע, כאמור: "מֶלֶךְ תַּעְנַךְ אֶחָד" (ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק כ"א).

לאחר תבוסת מלכה בידי יהושע סופחה העיר תאורטית לנחלת שבט מנשה, אך האחרונים לא הצליחו בפועל לכובשה והיא בעצם התקיימה כעין אוטונומיה בתוך נחלתם של בני מנשה, כפי שבא לידי ביטוי בספר יהושע: "וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה...וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ...וְלֹא יָכְלוּ בְּנֵי מְנַשֶּׁה לְהוֹרִישׁ אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (פרק י"ז, פסוקים י"א-י"ב).

רק בימי דבורה הנביאה עלה בידם של בני ישראל לספח רשמית את העיר לתחומו של שבט מנשה, וזאת לאחר הקרב המפורסם בין צבאה של דבורה בפיקודו של ברק בן אבינועם ולבין צבאו של יבין מלך חצור בפיקודו של שר צבאו סיסרא.

עוד בימי יהושע הוחלט שהעיר תשמש כעיר לוויים, ובימי שלמה המלך נכללה העיר יחד עם בית שאן ומגידו במחוז החמישי של הממלכה.

חפירות ארכאולוגיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תענך מופיעה בקרטוש מס' 14 מימין, העתק רשימת מלכים מכתובת של שישק מכרנך

החפירות הראשונות נערכו בשנים 1904-1902 בידי ארנסט זלין מאוניברסיטת וינה. בתחילת החפירה השתתף בו גם גוטליב שומכר ולאחר גילוי מכתבי תענך על גבי לוחות טין בכתב היתדות הצטרף לחפירה בדז'יך הרוזני.

בחפירות שנערכו במקום נתגלו מבני ציבור ומגורים, מזבח קטורת ומקטר, שרידי ביצורים מתקופת הברונזה המאוחרת ותקופה הברזל, וכן עשרות לוחות חרס הכתובים בכתב היתדות האכדי, הקרויים מכתבי תענך. זהו הריכוז הגדול ביותר של לוחות חרס הכתובים בכתב אכדי שנתגלה בארץ עד כה. דוחות החפירה התפרסמו בשנת 1905.

חפירה שנייה בתל נערכה על ידי משלחות אמריקאיות. החפירות נערכו בשנים 1963, 1966 ו-1968. נחפרו ארבעה שטחי חפירה בדרום מערב התל. מטרת החופרים הייתה לברר את אופי הביצורים, מבני המגורים, המבנים התעשייתיים, בנייני ציבור ופולחן

מכתבי תענך[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מכתבי תענך

מכתבי תענך הם שלושה עשר לוחות הכתובים בכתב היתדות האכדי על גבי חומר (בדומה למכתבי אל עמרנה). 12 תעודות התגלו בחפירות של 1903-1904, ותעודה נוספת התגלתה על ידי אלברט גלוק בשנת 1968. התעודות הן מתקופה שקדמה לתקופת אל עמרנה והן מתוארכות לתקופת הברונזה המאוחרת א, אבל מבחינת סגנונן שייכות לאותה תרבות‏[1]..

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 32°31′17″N 35°13′09″E / 32.5215263°N 35.2191217°E / 32.5215263; 35.2191217

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ציפורה כוכבי-רייני, למלך אדוני: מכתבי אל-עמארנה, ירושלים, מוסד ביאליק, 2005 עמוד 14