בזוקה (כלי נשק)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| בזוקה (כלי נשק) | |
|---|---|
| מידע בסיסי | |
| ייעוד | משגר רקטות נגד טנקים |
| ארץ יצור | |
| שימוש ראשון | 1942 |
| פעילות מבצעית ראשונה | מלחמת העולם השנייה |
| משתמשים | ראה למטה |
| גרסאות | M1,M1A1,M9,M9A1,M20 |
| מאפיינים כלליים | |
| משקל | 7.5 ק"ג (M9A1) |
| ממדים | |
| אורך | 155 ס"מ |
| קוטר | 60 מ"מ |
| ביצועים | |
| טווח | 457 מטר (M9A1) |
| ראש קרב והנחיה | |
| ראש קרבי | מטען חלול |
חיילים אמריקאים מצויידים בבזוקה מסוג M9A1 במלחמת קוריאה.
כלי הנשק בזוקה הוא אחד ממטולי הרקטות הראשונים נגד טנקים שהתבססו על ראש קרבי מסוג "חלול". הבזוקה פותחה על ידי צבא ארצות הברית ונכנסה לשרות בזמן מלחמת העולם השנייה, שם היא שירתה בהצלחה מרובה בכל הזירות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תאור
הבזוקה היא מטול רקטות היורה רקטות בעלות ראש נפץ "חלול" המיועד לחדור שריון. המטען החלול מבוסס על מטען מעוצב המכיל חרוט נחושת הפוך[1] המוצב בחזית מטען חומר הנפץ. הפעלת המטען (בעת הפגיעה במטרה) מתיכה את חרוט הנחושת והופכת אותו לסילון של נחושת רותחת החודרת את השריון ומפזרת רסס לתוך תא הלחימה.
[עריכה] דגמים
- M1A1 - הדגם המקורי של הבזוקה, המטול היה באורך 1.2 מטר ונטען-אחורית ברקטות 60 מ"מ. חסרונו היה ההדף הגדול וענן הגזים הרחב שפלט בעת הירי. יכולת חדירת השריון של הרקטות שנורו בדגם זה הייתה בערך כ-100 מ"מ שריון.
- M9 ו-M9A1 - דגמים משופרים, בעלי יכולת להתפרק למספר חלקים בשביל להקל על הנשיאה בשטח.
- M20 - משגר שפותח בזמן מלחמת קוריאה ויכל לשגר רקטות גדולות יותר של 89 מ"מ עם יכולת חדירה של 200 מ"מ שריון בטווח 150 מטר.
- סופר בזוקה - חיקוי ישראלי לבזוקה, בעל יכולת חדירה של 400 מ"מ שריון אך בעל בעיות אמינות ובטיחות.
[עריכה] מפרט טכני
[עריכה] M1A1:
- אורך: 1.37 מטר.
- קליבר: 60 מילימטר.
- משקל: 6.8 ק"ג.
- טווח מקסימום: 365 מטר.
[עריכה] M9A1:
- אורך: 1.55 מטר
- קליבר: 60 מילימטר.
- משקל: 7.5 ק"ג.
- טווח מקסימום: 457 מטר.
[עריכה] Super Bazooka
- אורך: 1.524 מטר
- קליבר: 89 מילימטר.
- משקל: 6.4 ק"ג.
- טווח מקסימום: 823 מטרים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] משתמשים
ארגנטינה: סופר בזוקה, הוחלף על ידי AT4
אוסטריה: סופר בזוקה, הוחלף, על ידי תול"ר קארל גוסטאב
קנדה
צרפת
פרגוואי
פורטוגל
בריטניה
ארצות הברית
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
[עריכה] הערות שוליים
- ^ כלומר צידו הרחב פונה לכיוון מעוף הקלע, וקודקודו כנגד כיוון התעופה.