לאו (רקטה)

לאו (רקטה)
חייל יורה לאו
מידע בסיסי
ייעוד	רקטה נגד טנקים
ארץ ייצור	ארצות הברית
שימוש ראשון	1963
מאפיינים כלליים
משקל	3.63 ק"ג
ממדים
אורך	93.6 ס"מ (דרוך) 67 ס"מ סגור
קוטר	66 מ"מ
ביצועים
טווח	220 מטר מטרה נייחת 175 מטר מטרה ניידת/ירי לילה
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	מטען חלול
חדירת פלדה	330 מ"מ

לאו (באנגלית - LAW או Light Anti-Tank Weapon), או בשמו המלא M-72 LAW היא רקטה נגד טנקים מתוצרת ארצות הברית. בצה"ל הוא מכונה זרזיר מתכלה.

כללי

עד שהוחלף על ידי ה-M136 AT-4, היה הלאו נשק הנ"ט הקל העיקרי של צבא ארצות הברית. הלאו פותח בשנות ה-60 של המאה ה-20, על מנת להחליף את הבזוקה כנשק נ"ט ברמת מחלקת החי"ר. הלאו הוא רקטה נגד טנקים בקוטר 66 מילימטר, עם צינור שיגור חד פעמי. המשגר מורכב משני צינורות, והפנימי שבהם נפתח טלסקופית אחורה לפני השימוש, ודורך את הנשק. הרקטה עצמה מיוצבת במעופה על ידי סנפירים הנפרשים עם שיגורה, וראש הנפץ הוא מסוג מטען חלול.

למרות סיווגו כנשק נגד טנקים השימוש בו הוא בעיקר כנגד מבנים ורכבים קלים יותר כמו נגמ"שים ומשוריינים אחרים, זאת בעיקר עקב שיפור המיגון של טנקים בשנים האחרונות. יכולת חדירת השריון של הלאו היא 240 מ"מ פלדה בלבד (להשוואה: רקטת RPG-7 ישנה הייתה יכולה לחדור כ-330 מ"מ פלדה ואילו רקטת RPG-7 מודרנית: כ-600 מ"מ).

הלאו הינו חד פעמי. כלומר, לאחר שיגור הרקטה אין אפשרות לחזור ולטעון את המשגר ברקטה נוספת ולכן הוא נזרק או משמש לאימונים. על משגרים שנורו מהם הרקטות שיוצרו איתם ניתן להתקין התקן מיוחד המאפשר לירות תת"ק (תת קליבר) של הרקטה האמיתית. התת"ק הינו רקטה קטנה המדמה ירי אמיתי ואין בה כלל רש"ק (ראש קרבי).

יתרונותיו הגדולים של הלאו אינם ביצועיו, אלא משקלו הנמוך (המאפשר ללוחם חי"ר לשאת שתי רקטות לאו לעומת רקטת AT-4 אחת) ועלותו הנמוכה (כאלף דולר אמריקאי ליחידה). תכונות אלה מאפשרות שימוש נרחב בלאו גם כנגד מטרות שאינן מוגדרות כמטרות איכות.

הלאו שימש ומשמש צבאות רבים בעולם, כולל צה"ל. בצ'כיה וברוסיה הוא הועתק שלא ברישיון ומיוצר כ-RPG-16 ו-RPG-26.

מפרט

הרקטה עצמה

אזור ההדק

קישורים חיצוניים

• לאו M72 - מפרט טכני והדגמים השונים
• לאו M72, באתר FAS
• שרטוט של הלאו, למעלה במצב פתוח, למטה במצב סגור

ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.