ניהול ידע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניהול ידע הוא שימור, שיתוף, הנגשה ופיתוח מתודולוגיים של ידע רלוונטי. מודלים ושיטות לניהול ידע נחקרים במסגרת מדעי הניהול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום ניהול הידע הינו תחום חדש, באופן יחסי. האזכורים הראשונים שלו הינם מאמצע שנות ה- 90, והוא נוסד על בסיס הגדרות עובד ידע של פיטר דרוקר, על בסיס תורת הידע של פולניי ועל בסיס מודל ה SECI של נונקה (ידע>ידע סמוי>ידע גלוי, ידע אישי> ידע צוותי > ידע ארגוני). ארגונים ראשונים שידועים בעולם בהובלת תחום ניהול הידע: Buckman Labertories, בריטיש פטרוליום הבנק העולמי.

התחום עוסק בנושאים כגון: ידע - תוך התייחסוית לידע סמוי ולידע גלוי, מידע, נתונים וכן נכסי ידע.

מובילי דעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפיטר דרוקר ונונקה ישנם מספר מובילי דעה נוספים בתחום ניהול הידע: לארי פרוסק, תומאס דבנפורט, דייוויד סנודן.

כלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנו מגוון רחב מאד של כלים ומנגנונים לניהול הידע המסייעים כל אחד, בדרכו, לנהל מרכיבי ידע ארגוני. כל כלי הנו שילוב של פתרון מחשובי, תהליכי עבודה תומכים, תבנית ניהול תוכן (ארגון תכנים והבנייתם) והיבט תרבותי ארגוני. הפתרונות המוכרים לניהול ידע כוללים:

  • פורטל - שער כניסה המאפשר ארגון נתונים, מידע וידע והצגתם במשולב.
  • אתר ידע או אתר אינטראנט - אזור עבודה עצמאי בפורטל הממוקד כל אחד בתחום מוגדר.
  • קהילה או קהילה לומדת וירטואלית - שילוב של אתר ידע ומפגש פנים אל פנים, המאפשר שיתוף פריטי ידע קשר ושיתוף בין בעלי הידע.
  • מִנְהלת ידע - פתרון להנגשת פריטי ידע בזמן אמת והגשתו באופן מובנה, תמציתי ונוח. מתאים בעיקר למרכזי שירות.
  • שימור ידע פורשים - מתודולוגיות להתמודדות עם הקטנת הנזק באובדן ידע לקראת עזיבתם של פורשים.
  • תבנית - פתרון להבניית ידע והאחדתו.
  • הפקת לקחים או תחקיר - מתודולוגיות ליצירת ידע חדש על בסיס ניסיון העבר, דרך תחקירים. כולל גם ניהול לקחים - ניהול מחזור החיים השלם של הלקח, החל מהפקתו, דרך ניהולו כמאגר וקידום השימוש בו.
  • ניהול תובנות (תובנה) - מתודולוגיה העוסקת בזיקוק לקחים ו- Good Practices , שיתופם ושילובם מחדש בסביבת העבודה הארגונית.
  • למידה מהצלחות - מתודולוגיות ליצירת ידע חדש על בסיס למידה וניתוח הצלחות. - איתור וזיהוי הצלחות, מיצוי הגורמים שהביאו להצלחה, הפיכתם לעקרונות פעולה פרקטיים מכווני הצלחה, ויישום עקרונות אלו בנושאים אחרים בהם רוצים להגיע להצלחה.
  • פיתוח תורה מקצועית - מתודולוגיה לקידום התורה המקצועית הארגונית בתחומי ליבה, ליצירת ערך תחרותי ולשיפור המקצועיות הכוללת בארגון בתחום זה.
  • יצירתיות או חדשנות - כלים ומתודולוגיות לפיתוח ידע בארגון, בדרך כלל על ידי חשיבה לא לינארית.
  • ניהול נהלים (נוהל) - מתודולוגיה להבניה פנימית של מסמכים לשיפור קריאותם והבנתם.
  • מנוע חיפוש - פתרונות לשיפור הנגשת מסמכים ופריטי ידע ארגוניים.
  • ניהול תוכן או ארגון תכנים - מתודולוגיה להנגשה היררכית ורשתית של מידע דרך עץ ניווט וניווט באתר אינטרנט.
  • ניהול מסמכים (מסמך) - פתרון לארגון, שיתוף, שימור והנגשת המידע המתועד בקבצים.
  • מדיה חברתית - שימוש בכלים מעולם web 2.0 וכן באמצעות חוכמת ההמונים, רשתות חברתיות מקוונות ובלוגים ארגוניים
  • ענן תגיות תגית או פולקסונומיה - ממפה את מילות המפתח הארגוניות.
  • אחת התוכנות הנפוצות כיום למימוש תהליכי ניהול ידע היא Ibm WebSphere,SharePoint וכן Joomla.

מרכיבי ניהול הידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי ניהול ידע המוזכרים לעיל, הינם פתרונות שניתן ליישם ברמה ארגונית, מחלקתית, צוותית ו/או אישית. בכל פתרון ניהול ידע משולבים ארבעה היבטים עיקריים:

  • תרבות - טיפוח המודעות והרצון לשמר, לשתף ולפתח את הידע הארגוני.
  • תהליכים - הגדרת תהליכי עבודה בהם יעשו שימוש בידע; הגדרת תהליכי עבודה (ובעלי תפקידים) לעדכון הידע ותחזוקתו.
  • תוכן - עיסוק בהבניית התוכן, עיבודו, ארגונו ודרך הנגשתו, באופן שייקל על המשתמש לעשות שימוש נבון ויעיל בידע.
  • מחשוב (טכנולוגיה)- פלטפורמה מאפשרת לשימור, שיתוף והפצה.

היערכות ארגונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכות ארגונית בתחום ניהול ידע כוללת:

  • מינוי של מְנַהֵל ידע או הקמה של מִנְהֶלֶת ידע.
  • הקצאת משאבים - זמן ופלטפורמה טכנולוגית.
  • אחריות הנהלה למימושו של תהליך ניהול ידע בארגון.
  • עבודה מול מומחי תוכן או מובילי ידע בארגון.
  • זיהוי נקודות ממשק בין מחלקות כמנוף לניהול הידע בין המחלקות.
  • יצירת שיתופי פעולה וסינכון בין יחידות שונות בארגון.

מדידת הצלחת פעילות ניהול ידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות וניהול ידע הינו אמצעי ולא מטרה, והיות ומדובר בנושא הדורש השקעה ותשומות, והיות וניהול הידע מועיל על פרי רוב לארגון בטווח הבינוני והרחוק, ולאו דווקא בטווח הקרוב, נכון לבחון את כדאיות ניהול הידע, ולאו דווקא לממשו בכל מקום שניתן. הדעות לגבי נושא המדידה חלוקות:

  • המצדדים במדידה כדרך חיים יעדיפו לבחון לפני כל פעילות את החזר ההשקעה הצפוי (ROI).
  • בעלי הניסיון שלמדו על בשרם, שיש נושאים שבהם המדידה אינה אפקטיבית (היות וקשה למדוד וקשה לבדל גורמי הצלחה), יבקשו לוותר.
  • בין לבין, יהיו כאלו המצדדים לא בבחינת החזר ההשקעה, אם כי בבחינת החזר על הערך (VOI- Value On Investment).

אין תשובה מכרעת, ויש על כן, לבחון בכל הקשר ארגוני ועסקי, מה מבין כל אלו נכון ומתאים.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניהול הידע בישראל מוכר כמעט משנותיו הראשונות בעולם. הביאה את התחום לישראל ד"ר עדנה פשר, וחברת ECI הייתה החברה הראשונה שמינתה מנהל ידע בישראל (ד"ר רון דביר). העיסוק בניהול ידע מפותח מאד במדינת ישראל, הן מבחינת נפוצותו היחסית, אך גם ברמה המתודולוגית הגבוהה בה מיושם. ארגונים לא מעטים מחזיקים בעלי תפקידים ייעודיים לניהול הידע. כדי לקדם את תחום ניהול ידע בישראל, הוקם בינואר 2001 פורום ניהול הידע בישראל. הפורום משמש אכסניה מקצועית לעוסקים בתחום ניהול ידע בארץ, ומטרתו ללמוד ולפתח את התחום, לקיים קשר עם מסגרות עמיתות ולהוות מרכז לנושא בישראל. בפורום חברים מאות מנהלי ידע העוסקים בתחום זה בארגונים ובאקדמיה. פורום אתר אינטרנט המהווה סביבה ווירטואלית לפעילות ולימוד. בתחום התקינה, מדינת ישראל הינה חלוצה. מכון התקנים הישראלי כתב תקן ראשון בעולם לניהול ידע- תקן 25006 (תקן מערכות ניהול ידע - דרישות), והתקן נמצא בימים אלו בתהליך הכרה בינלאומי.

בין נתונים למידע לידע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה לפני סיום: רבים הנתקלים בתחום ניהול הידע שואלים את עצמם מה בין שלושת המונחים שקרובים זה לזה: נתונים, מידע וידע. ישנן תשובות רבות, המקובלות שבהן:

  • נתונים הם גולמיים; מידע הינו עיבוד או אגרגציה של הנתונים; ואילו ידע הוא מידע לפעולה.
  • נתונים הם מספריים כמותיים או בסיסיים גולמיים כתובים; מידע הוא תהליכי או טקסטואלי וגם הוא כתוב; ידע הוא בראש של האנשים; ניהולו הופך אותו למידע או נתונים.

אגב, גישה חדשה המוצגת על ידי דיויד ויינברגר בספרו [Too Big To Know] מתייחסת לידע כאל רשת של תכנים או עובדות או רעיונות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Knowing - Doing Gap How Smart Companies Turn Knowledge into Action Jeffrey Pfeffer and Robert I. Sutton Harward Business School Pres Copyright 2000, ISBN 1-57851-124-0

לסיכום הספר- [1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ניהול ידע

ניהול ידע - ניהול תוכן - מבחן אמילי - למידה ארגונית - פער העשייה-ידיעה - עובד ידע - תרבות ארגונית
נושאים משלימים: נתונים - מידע - ידע - מדעי המידע - מערכת מידע - מידענות - מידען - מערכת תומכת החלטה - עיבוד נתונים
אישים: לורנס פרוסאק