בן אביגדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תמונה חופשיתאין תמונה חופשית

בן אביגדור הוא כינויו הספרותי של אברהם ליב שלקוביץ (1866[1], ז'לודוק, ליד וילנה1921, קרלסבאד, צ'כיה), שהיה סופר עברי, סופר ילדים, עורך וחלוץ המו"לות העברית המודרנית במזרח אירופה.

נולד בשנת 1867 בעיירה ז'לודוק שליד וילנה, באימפריה הרוסית. למד במסגרת החינוך היהודי המסורתי, בעיירה ז'טיל ובישיבות של ליטא. עם זאת, במקביל עיין בספרות חיצונית חילונית וכתב שירים וסיפורים בלשון העברית.

כשהיה בן 20 הגיע בן אביגדור לעיר קובנה, ולמד שם לימודים גבוהים במקצועות השפות והמדעים. בשנות לימודיו עבד כמורה. בשנת 1888 עבר לעיר וילנה, והחל לפרסם את ראשוני שיריו, מאמריו וסיפוריו בעיתון "המליץ". כשהיה בן 25 עבר לעיר ורשה, שם נתמנה למזכיר אגודת הסתרים העברית "בני משה". בורשה החל להגשים את חלומות המו"לות העברית החדשה שלו. בשנת 1891 הוציא את סדרת הספרים הזולה להמונים "ספרי אגורה". בסדרת ספרים זו, שהייתה ראשונה לתפוצה המונית ברחבי יהדות מזרח אירופה, החל בן אביגדור גם את המהלך החדש של הספרות העברית החדשה.

בשנת 1892 כבר השתתף בייסוד הוצאת הספרים העברית "אחיאסף", שהייתה הוצאת ספרים ציבורית ראשונה בלשון העברית. בשנת 1896 ייסד את הוצאת הספרים הפרטית שלו "הוצאת תושיה". בהוצאות אלה הוציא בן אביגדור מאות כותרים עבריים לרבבות קונים וקוראים, והיה בכך לחלוץ המולו"ת העברית המודרנית.

בין הסדרות של "תושיה" שנתחבבו על קהל הקוראים, ניתן למנות את "ניצנים", לילדים קטנים ובניקוד מלא, "פרחים" לגיל הבינוני ו"ביכורים" לבני הנעורים. הוא היה בין מייסדי עיתוני הילדים "עולם קטן", "הנעורים", והשבועון המדעי לילדים "החיים והטבע". פעילותו המו"לית החייתה את הספרות העברית ונתנה לה מקפצה רצינית בתחרות עם ספרות היידיש ברחוב היהודי במזרח אירופה. בעיתוניו, בהוצאותיו ובכתבי העת שלו טיפח וגידל דור של יוצרים עבריים, סופרים ומשוררים, שהיו מראשי המדברים בספרות העברית החדשה.

בן אביגדור כתב גם כמה ספרים משלו, ואחדים מהם ניתרגמו מעברית ללאדינו וליידיש.

בן אביגדור נפטר בגיל 54 בקרלסבאד שבצ'כיה בעת הקונגרס הציוני בשנת 1921. בשנת 1964 הועלה ארונו לישראל, והוא נקבר בבית הקברות טרומפלדור תל אביב. על שמו של בן אביגדור קרוי רחוב בתל אביב, על שפת נחל איילון, באזור של מועדונים בעיר. אחיינו הוא ד"ר נחום גולדמן שהיה לימים נשיא ההסתדרות הציונית.

תוכן עניינים

[עריכה] מספריו של בן אביגדור

  • שני חזיונות: א) שתי אנחות, ב) משה או שלשת הנביאים, ווארשא, האחים שולדבערג, תרנ"א, 1891.
  • רבי שפרה, ווארשא, האחים שולדבערג, תרנ"ג, 1893.
  • הספרות העברית החדשה ועתידותיה, נויורק, מפיצי שפת עבר וספרותה, תרס"ח, 1908.
  • סיפורים, מאת בן-אביגדור, ליקטה וצירפה מבוא והערות מנוחה גלבוע, תל אביב, 1980.
  • מרחוב היהודים, תמונות, ציורים וספורים מרחוב היהודים בעיר N, מאת בן אביגדור, ווארשא, דפוס האחים שולדברג, תרנ"א-תרנ"ג, 1891-1893.
  • מנחם הסופר, ציור ספרותי, ווארשא, דפוס שולדבערג, תרנ"ג, 1893.
  • לפני ארבע מאות שנה, או, אח ואחות לצרה, ורשה, האחים שולדברג, תרנ"ב, 1892.
  • דון מיגל, ספור היסטורי מזמן גרוש ספרד, ורשה, תושיה, תרס"ז, 1907.
  • דון מיגל סאן סאלב’אדור, גרסה בלאדינו של הספר שלעיל, קואינטו היסטוריקו אקונטיסידו אין איספאנייה אין לה איפוקה די לה איקספולסייון די לוס ג’ודייוס, טראדוסידו דיל עבריאו פור חיים בן עטר, ירושלים, דפוס עזריאל, 1909-5670.
  • אחד העם ו"בני משה", ורשה, 1913.

[עריכה] עיתונים וכתבי עת שערך והוציא לאור

  • הפדגוג, ירחון לחנוך ולהוראה, בעד הורים ומורים, הוספה ל-עולם, העורכים - א"ל בן אביגדור וש"ל גורדון, ורשה, הוצאת תושיה, תרס"ג-ד, 1903-4.
  • עולם קטן, עתון מצויר לבני הנעורים, וינה, ורשה, תושיה, תרס"א-תרס"ה, 1901-1905.
  • הנעורים, עתון מצויר לבני הנעורים,‫ ורשה, תושיה, תרס"ד-תרס"ה, 1904-1905. ‬

[עריכה] קישורים חיצוניים

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ כך רשום על קברו, על אף שבאנציקלופדיה העברית רשום 1867 (ראו גם הערה אצל תדהר).
כלים אישיים
גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
הדפסה/יצוא