בנדיקטינים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בנדיקטינים - תוארם של נזירים ונזירות בכנסייה הקתולית הנמנים עם המסדר על שם בנדיקטוס מנורסיה, שהוקם בשנת 529 בקירוב במונטה קסינו (איטליה).

הנזירות כפי שבנדיקטוס בנה אותה היא נזירות קהילתית החיה בשיתוף ושמה דגש על תפילה ועבודה, כמו-גם על שימור המורשת האינטלקטואלית הקיימת על ידי העתקת כתבי יד.

בנדיקטוס מנורסיה (550-480) מייסד הנזירות הבנדיקטינית היה בן למשפחה מכובדת, ובעקבות תהליך פנימי נטש הכול והתבודד במערה, על מנת להקדיש את חייו לאל ולעזוב את החיים החומריים. אט אט החל שמעו להסתובב, והתקבצו סביבו אנשים. עם הקמת המנזר במונטה קסינו חיבר בנדיקטוס תקנון נזירות (בלטינית רגוּלה) מאוד תכליתי, החלטי ומפורט העוסק בחיי המנזר כקהילה וגם בחיי הנזיר עצמו, תקנון שהפך למשמעותי ביותר במערב. בבסיס הרגולה הבנדיקטינית עומדים 4 נדרים: פרישות, עוני, צייתנות, ויציבות. בהמשך בנדיקטוס מאניאן ביצע רפורמה בעולם הנזירות ובחר בתקנון של בנדיקטוס כתקנון הבלעדי באירופה, והנזירות הבנדיקטינית הפכה לנזירות הבלעדית באירופה, כל מנזר שהוקם חייב היה להתנהל על פי הרגולה הבנדיקטינית. אחד המינזרים הבנדיקטינים המפורסמים בארץ נמצא באבו גוש שליד ירושלים, ובו נמצא הנזיר אוליביה המפורסם, שידוע באוסף הצה"לי הרחב שלו ובסלנג צבאי עדכני.