ברוך הלוי אפשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברוך הלוי אפשטיין
הרב ברוך הלוי אפשטיין
תאריך לידה ה'תר"ך
תאריך פטירה ה'תש"ב
תאריך לידה לועזי 1860
תאריך פטירה לועזי 1942 (בגיל כ־81)
נושאים שבהם עסק תורה, תלמוד ירושלמי
תפקידים נוספים רואה חשבון
רבותיו יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) והנצי"ב
חיבוריו "תורה תמימה", "מקור ברוך" וספרים נוספים

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב וחוקר, מחבר הספר תורה תמימה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יחיאל מיכל הלוי מחבר "ערוך השולחן", ולמיכלה, שהייתה אחותו של הנצי"ב, ראש ישיבת וולוז'ין, שהיה לימים גם גיסו (כי לאחר פטירת אשתו הראשונה, התחתן עם אחותו של רבי ברוך הלוי). בגיל שלוש-עשרה החל ללמוד בישיבת וולוז'ין, שם למד 5 שנים, והיה נחשב אחד מהעילויים. הוסמך לרבנות על ידי דודו- הנצי"ב מוולוז'ין, רבי יוסף דב הלוי סולוביצ'יק (ה"בית הלוי") רבי חיים יהודה סוסנצר רבה של סמורגון, ורבי רפאל שפירא ששימש כר"מ בישיבת וולוז'ין. התחתן עם בתו של רבי אלעזר משה הלוי הורוביץ, רבה של פינסק, ולאחר מכן, בבית חותנו, למד תורה ומדעי היהדות ואף מדעים כלליים. בהמשך למד באקדמיה למסחר בווינה וחזר לפינסק בה החל לעבוד כמנהל חשבונות ראשי בבנק. ולאחר מכן נתמנה למנהל בנק, והחזיק במשרה זו עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במקביל למד וחיבר ספרים שונים, המפורסם שבהם הוא "תורה תמימה" - ספר פרשני על התורה. אחר פטירת חמיו נתבקש לשמש רב במקום אך סירב. כמו כן הוצעו לו משרות רבנות בפטרבורג ובמוסקבה, אך הוא סירב לקבלן.

פעל גם באגודת "ציון", למען הפצת הלשון העברית. רושם עצום בעולם, ובייחוד בקרב היהודים, עשתה חלופת המכתבים בינו ובין פרופ' פאבל קוקובצוב מפטרבורג, שהגן על עם ישראל וכבודו מפני משטינים ומעלילים במשפט עלילת הדם של בייליס. כל העיתונות העברית, האידית והרוסית פרסמה מכתבים אלה.

לאחר המהפכה הרוסית נסע אפשטיין לארצות הברית, כדי להדפיס ולהפיץ את ספריו וכתביו, שם שהה בין השנים 1923-1926. לאחר מכן שב לפינסק. נפטר בתקופת השואה בשנת 1942[1], וקברו נמצא בבית העלמין בקרלין.

פעילות ציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות השבעים של המאה התשע עשרה, כשהתפרסמה האפשרות לקניית א"י מידי השולטן הטורקי, התנגד אפשטיין נמרצות לרעיון זה בטענה שעדיין לא הגיעה עת הגאולה. רק בשנים מאוחרות יותר התקרב לרעיון יישוב ארץ ישראל, תרם לקרנות הלאומיות, ועם ייסוד תנועת "המזרחי" הצטרף לשורותיה. תשומת לב מיוחדת גילה לבעיותיה של תנועת "הפועל המזרחי", אשר בה ראה את התנועה הדתית שעסקה בחיי הגשמה בארץ ישראל. משום כך הרבה לקרב את שלחי "הפועל המזרחי" שנזדמנו לפינסק. התעניין גם בארגון "החלוץ המזרחי" בעירו, קרא את בטאון התנועה "נתיבה" ושאר החוברות שפרסמה בנושא ארץ ישראל. עמד בקשר הדוק עם בן אחותו, הרב מאיר בר-אילן. ועם זאת - מעולם לא מימש לא את מצוות יישוב ארץ ישראל ולא את הרעיון הציוני.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורה תמימה - (חמשה חלקים) פירוש על התורה המשלב בין פירושי ודרשות התלמוד והמדרשים לפסוקי התורה, ונוסף לו תוספת ברכה. נדפס לראשונה בוילנא, ה'תרס"ב.
  • מקור ברוך - (1928 מהדורה ראשונה) (ארבעה חלקים) אוטוביוגרפיה; תולדות משפחתו (משפחת אפשטיין); זכרונותיו על ישיבת וולוז'ין ועל העומד בראשה, דודו הנצי"ב, ואישים נוספים בתקופתו; הגיגים וחידושים בגמרא. חלק מהספר תורגם לשפה האנגלית בשנת 1987 על ידי הוצאת ארטסקרול בשם "My uncle the Netziv".
  • מקור ברוך - על תלמוד ירושלמי
  • ברוך שאמר - (1940 מהדורה ראשונה) הלכות תפילה וביאורים על הסידור, וכן על הגדה של פסח, ועל פרקי אבות.
  • גשמי ברכה - על חמש מגילות.
  • נחל דמעה, הספד על חותנו רבי אלעזר משה הלוי איש הורוויץ. (ספר מקוון באתר ספרים עבריים)
  • שפה לנאמנים, מאמר על לשון הקודש.
  • תוספת ברכה, דברי תורה ומאמרים על פרשיות השבוע, (שמרביתם הובאו בקיצור נמרץ בהערותיו בתו"ת).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי עדות שרידים שחזרו מקבוצות פרטיזנים ביערות פולסה (אנצקלופדיה של הציונות הדתית, עמ' 167)