קנטאור (גוף שמימי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הקנטאורים הם קבוצה של גופים שמימיים קפואים אשר מקיפים את השמש באזור הנמצא בין כוכב הלכת צדק לכוכב הלכת נפטון, ולעתים מסלוליהם חוצים את מסלולי ההקפה של ענקי הגז סביב השמש. הקנטאור הראשון שהתגלה היה כיירון בשנת 1977, בעוד הגוף הגדול ביותר מקבוצה זו הידוע היום הוא כאריקלו שהתגלה ב-1997. ייתכן שחלק מהירחים של ענקי הגז הם קנטאורים במקורם. הקנטאורים קיבלו את שמם מגזע הקנטאורים המיתי, הנפוץ במיתולוגיה היוונית.

קנטאורים מוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין עדיין צילומים קרובים של קנטאורים על ידי חלליות או מעבורות חלל. אף על פי כן, יש עדויות שירחו של שבתאי, פובה, שצולם על ידי הגשושית קאסיני ב-2004 הוא קנטאור לכוד. בנוסף טלסקופ החלל האבל ליקט מידע על תנאי השטח של אבולוס.

שלושה קנטאורים, כיירון, אקלוס ו166P/NEAT 2001 T4 מציגים זנב שביטי. כיירון ואקלוס מוגדרים כיום הן כאסטרואידים הן כשביטים. ייתכן שקיימים עוד קנטאורים בעלי מאפיינים אלו.

מסלולי הקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסלולים של קנטאורים מוכרים וטרויאנים נפטוניים (בירוק)

הדיאגרמה מדגימה את מסלולי ההקפה של כל הקנטאורים1 הידועים בהשוואה למסלולי ההקפה של כוכבי הלכת. טרויאנים נפטוניים מוצגים בירוק. לאובייקטים נבחרים האקסצנטריות ההיקפית מודגמת בעזרת הקטים האדומים (הנמשכים מאפהליון לפריהליון). הנטייה מוצגת על ציר ה Y.

כדי להדגים את טווח המסלולים המאופיינים כאן שלושה אובייקטים בעלי מסלול יוצא דופן מודגשים בצהוב על הדיאגרמה:

  • ל-VB123 יש זווית הנטייה הגבוהה ביותר (>390). למרבה ההפתעה יש במסלול זה גם אקסצנטריות נמוכה במיוחד (קטנה מ 0.01).
  • ל-אבולוס יש האקסצנטריות הגבוהה ביותר - 0.62.
  • ל-2001 XZ25 יש זווית הנטייה הקטנה ביותר.

1 למטרת הבהרת הנושא בתרשים זה כל הגופים שיש להם מאפיינים דומים לקנטאורים בטווח בו התגלו קנטאורים עד היום הוגדרו כקנטאורים.

מסלולי הקפה משתנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאחר שהקנטאורים חוצים את מסלולם של ענקי הגז ואינם מוגנים על ידי תהודה מסלולית המסלולים שלהם סביב השמש אינם יציבים לתקופה של 106 - 107 שנים. מחקרים דינמיים של מסלולי הקפה של קנטאורים מראים שגופים אלה הם כנראה בעלי מסלולי ביניים שהם בעצם חלק ממעברם מחגורת קויפר למשפחת צדק כשביטים קצרי טווח. אובייקטים יכולים לעזוב את חגורת קויפר לכיוון פנים מערכת השמש והם הופכים לחוצי-נפטון, ומושפעים מכבידתו, ולהפך (ראו תאוריות מקור). הם מסווגים כקנטאורים אבל המסלולים שלהם נשארים כאוטיים, מתפתחים במהירות יחסית רבה כשהקנטאור מתקרב שוב ושוב לאחד או יותר מכוכבי הלכת החיצוניים. קנטאורים מסוימים יהפכו לבעלי מסלול חוצה-צדק, ובמקרים אחרים הם גולשים אל תוך פנים מערכת השמש ויכולים להסתווג כשביטים פעילים אם הם יציגו מאפיינים של פעילות האופיינית לשביטים. קנטאורים גם עלולים להתנגש בשמש, בכוכב לכת, או לחלופין להיפלט לחלל אל מחוץ למערכת השמש, בעיקר אחרי התקרבות משמעותית לאחד מכוכבי הלכת, ובעיקר צדק (בגלל גודלו או כוח המשיכה שלו).

מאפיינים פיזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצת צבע בקנטאורים.

הגודל הקטן יחסית של קנטאורים מונע תצפית על פני השטח אבל אינדקס צבעים והספקטרום יכולים לאפשר לנו לגלות את הרכב פני השטח ויכולים לספק מידע על מקורם של הגופים.

צבעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנטאורים מציגים חידה בפנינו מבחינת שוני הצבעים שלהם שמאתגרת את המושגים הקיימים היום לגבי הרכב פני השטח על גוף שמימי קפוא אופייני. בדיאגרמה המוצגת כאן אינדקס הצבעים מוגדר לפי בהירות של אובייקט על פי - כחול (B) נראה (V) ואדום (R). הדיאגרמה מדגימה את ההבדלים האלו על ידי השוואה (בצבע משופר) של כל הקנטאורים שיש להם אינדקס צבעים ידוע. לדוגמה: שני ירחים, פובוס וטריטון, וכוכב הלכת מאדים מודגשים (כתב צהוב וגודל לא לפי קנה מידה).

קנטאורים כנראה מתחלקים לשתי קבוצות:

  • אדומים במיוחד - כמו פולוס.
  • כחולים (או כחולים-אפורים) - כמו כיירון.

יש תאוריות רבות לגבי הבדלי הצבעים ויש שתי תאוריות עיקריות המקיפות את כל השאר:

  • הבדל הצבעים נגרם בגלל הבדל ברור בין מקור שתי הקבוצות ו/או הבדל בהרכב הקנטאור (ראו תאוריות מקור).
  • הגורם להבדל הצבעים הוא מזג אוויר חללי הנגרם מקרינה ו/או פעילות שביטית.

בהתאם לתאוריה השנייה מנסים להסביר את צבעו האדום של פולוס בעזרת חומרים אורגניים שנחשפו לקרינה, ואילו כיירון קיבל את צבעו בגלל קרח שנחשף בגלל פעילות שביטית וכך התקבל צבע בטווח הכחול-אפור. הקשר בין פעילות לצבע אינו מוכח ולא וודאי בגלל הטווח הנרחב של צבעי הקנטאורים בין אדום לכחול. מצד שני קיימת האפשרות שפולוס נפלט לאחרונה מחגורת קויפר ובמצב כזה שינוי אפשרי של פני השטח עוד לא התרחש.

ספקטרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות לשימוש במושג ספקטרום היא לעתים קרובות דו-משמעית ומתקשר לגודל החלקיקים ומאפיינים אחרים אבל הספקטרום מאפשר לנו מבט פנימי יותר אל הרכב פני השטח. כמו במקרה של הצבעים הספקטרום הנראה יכול לאפשר כמה מודלים שונים של פני שטח.

נוכחות של קרח המורכב ממים (בניגוד לגזים קפואים שניתן למצוא על גופים שמימיים שונים) אושרה על כמה קנטאורים (כולל כיירון, כאריקלו ופולוס). בנוסף לקרח על בסיס מים כמה מודלים נוספים התגלו:

  • משערים שפני השטח של אוקירו מורכבים מקירוגנים, אוליבינים, ואחוז קטן של קרח על בסיס מים.
  • משערים של אבולוס יש תרכובת של 15% טאולינים דמויי טריטון, 8% טאולינים דמויי טיטאן, 37% פחם אמורפי ו40% פחם קפוא.

נראה שכיירון, הקנטאור היחיד שידוע בפעילות השביטית שלו, הוא המורכב ביותר. הספקטרה המוצגת בכל תצפית משתנה בהתאם למועד התצפית. חתימות של קרח המורכב ממים נמצאו בתקופות של פעילות שביטית נמוכה ולא נמצאו בתקופות של פעילות גבוהה.

דמיון לשביטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפיות על כיירון בשנים 1988 ו1989 מראות שליד הפריהליון שלו נמצאו ראיות לזנב שביט (ענן גז ואבק שהתאדו מפני השטח). אחרי זה סווג הקנטאור הזה כשביט וכאסטרואיד באופן ברור, אך הוא גדול מאוד בהשוואה לשביט אופייני והגדרה זו עדיין נותרת שנויה במחלוקת. גם ב-אקלוס וב 166P/NEAT 2001 T4 נמצאו ראיות לפעילות שביטית. 166P/NEAT 2001 T4 התגלה בעצם כשהציג זנב שביט וקיבל סיווג של שביט, הגם שמסלולו הוא אופייני לקנטאור. אקלוס התגלל ללא זנב שביט אך הפך לפעיל בזמן האחרון וקיבל סיווג של שביט בנוסף לסיווג האסטרואיד שלו.

תאוריות מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר הקנטאורים התפתח לאחרונה מאוד אך הוא עדיין מעוכב בגלל מידע פיזיקלי דל על הגופים. מודלים שונים הוצגו בתור אפשרויות למקורם.

סימולציות מראות שמסלולם שחלק מהאובייקטים בחגורת קויפר סוטים ממסלולם ומסתלקים ממקומם ובחגורה והופכים לקנטאורים. אובייקטים מהדיסק המפוזר יהיו המועמדים הדינמיים הטובים ביותר לסילוק כזה אבל צבעם לא מתאים לטבע הדו-צבעי של הקנטאורים. פלוטינים (גופים טרנס-נפטוניים הכלואים במסלול סביב פלוטו) הם אובייקטים מחגורת קויפר שמראים מאפייני צבע דומים לקנטאורים ויש השערות שמסלולם אינו יציב בגלל השפעה כבידתית של פלוטו. ההתפתחות הבאה צפויה לכשימצא מידע פיזיקלי נוסף על הגופים.

קנטאורים מוכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלה הם הקנטאורים המוכרים ביותר מבין אלה שהתגלו עד עתה:

שם שנה גילוי
10199 כאריקלו 1997 Spacewatch
8405 אבולוס 1995 גיימס ו. סקוטי (Spacewatch)
7066 נסוס 1993 דויד ל. רבינוביץ' (Spacewatch)
5145 פולוס 1992 דויד ל. רבינוביץ' (Spacewatch)
2060 כיירון 1977 צ'ארלס ט. קוול


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל