קרס (כוכב לכת ננסי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קרס סימול אסטרונומי של 1 קרס
Ceres optimized.jpg
קרס בתצלום של טלסקופ החלל האבל
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת ננסי
קטגוריה: כוכב לכת ארצי
מיקום: מערכת השמש הפנימית,
חגורת האסטרואידים
תאריך גילוי: 1 בינואר 1801
מגלה: ג'וזפה פיאצי
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 414,703,838 ק"מ
(2.766 AU)
אפהליון: 447,838,164 ק"מ
(2.987 AU)
פריהליון: 381,419,582 ק"מ
(2.544 AU)
אקסצנטריות: 0.080
זמן הקפה: 1,680.5 ימים (4.60 שנים)
מחזור סינודי: 466.6 ימים (1.27 שנים)
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

17.882 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 10.587°
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 487.3 ק"מ
מסה: ‎9.46×1020‎ ± 0.04 ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.08 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.27 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי: 0.3781 ימים
נטיית ציר הסיבוב: 10.587°
אלבדו: 0.113
מהירות מילוט: 0.51 ק"מ/שנייה

קרסלטינית: Cerēs; לעתים נקרא צרס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית: 1 Ceres) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר בין מאדים לצדק. הוא התגלה ב-1 בינואר 1801 על ידי האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי והיה לגוף הראשון שהתגלה באזור זה בחלל. שנים ספורות לאחר הגילוי סווג ככוכב לכת (יחד עם פאלאס, יונו, וסטה, ואסטריה) אולם בשנת 1852 סווג מחדש כאסטרואיד לאחר שחוקרים שחקרו את האזור הבינו כי בחלל בין מאדים לצדק אין כוכב לכת אלא אלפי גופים קטנים. מעל 150 שנה קראו המתנגדים לשינוי סיווגו של קרס בשל גודלו, ובשנת 2006 הוחלט לשנות את סיווגו לכוכב לכת ננסי. העצם נקרא בתחילה "קרס פרדיננדי" על שם האלה הרומית קרס ועל שמו של המלך פרדיננד הראשון, מלך שתי הסיציליות אולם רק השם "קרס" תפס.

הגילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'וזפה פיאצי, מגלה קרס

קרס התגלה במקרה כאשר האסטרונום האיטלקי ג'וזפה פיאצי חיפש אחר כוכב לכת אחר, אך בגלל טעות בקואורדינטות הוא זיהה אובייקט דמוי כוכב, אך קטן בהרבה. פיאצי חשב שזהו שביט. הוא צפה בקרס 24 פעמים נוספות, עד שלבסוף החליט לפרסם את תגליתו ברבים. הוא שלח מספר מכתבים שבהם הוא כתב "כיון שהוא זז כה לאט ובגלל צורתו, סבורני שיש סיכוי שזהו משהו טוב יותר מסתם כוכב שביט". התברר שהוא צדק.

פיאצי הצליח לעקוב אחר קרס למשך מספר חודשים בלבד, לאחר מכן הוא נעלם באופן זמני מאחורי הילת השמש. מספר חודשים מאוחר יותר, כשקרס היה אמור להופיע שוב, פיאצי לא היה מסוגל לאתר מחדש את קרס: הכלים המתמטיים של התקופה לא היו מסוגלים לבצע חיזוי של מיקום האסטרואיד בכמות זעומה כזו של מידע. קרל פרידריך גאוס אשר שמע על הבעיה החליט לנסות לפותרה. ואכן, לאחר 3 חודשי עבודה, גאוס הציג תאוריה מתמטית המאפשרת לחזות את מיקום הכוכב, ולשם חיזוי זה - פיתח את שיטת הריבועים הפחותים, שבעזרתה אפשר למזער שגיאות במדידות ולאפשר חישוב מסלול של עצם שמימי על פי נתוני תצפיות, גם כאשר יש בהן שגיאות אקראיות. מספר שבועות לאחר מכן, גאוס חישב את מסלולו של קרס, ושלח את התוצאה לברון פרנץ פון זאך שהיה עורכו של העיתון המדעי Monatliche Correspondenz. ב-31 בדצמבר 1801, פרסם פון זאך את התגלית על גילוי קרס.

יוהאן אלרט בודה האמין שקרס הוא "כוכב הלכת החסר" שעל-פי חישובי יוהאן דניאל טיטיוס יהיה בין מאדים לצדק, במרחק 419 מיליון קילומטרים מהשמש. בשנים לאחר מכן, קרס קיבל מעמד של כוכב לכת (יחד עם פאלאס, יונו ווסטה אסטריה), אולם בשנת 1852 הוא סווג מחדש כאסטרואיד לאחר שחוקרים חקרו את האזור והבינו כי כוכב הלכת החסר אינו קיים ובמקומו קיימים אלפי גופים קטנים.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקור הציע פיאצי את השם "צרס פרדיננדי" המהווה שילוב של קרס אלת הצמחים והאדמה במיתולוגיה הרומית ושמו של פרדיננד הראשון, מלך שתי הסיציליות. אך כיוון שבמדינות רבות לא קיבלו את השם פרדיננדי, הוא הושמט ושמו של העצם נותר "קרס". ביוון, שמו של העצם הוא "דמטר" על שמה של אלת האדמה והתבואה דמטר, האלה המקבילה של קרס במיתולוגיה היוונית. בשפה האנגלית אימצו דווקא את השם "קרס" ולא "דמטר" מאחר שהאחרון היה תפוס על ידי האסטרואיד 1108 דמטר.

בשנת 1803, כשנתיים אחרי גילוי קרס, התגלה היסוד צריום (מספר אטומי 58). היסוד נקרא על שמו של קרס (באנגלית "צרס"). יסוד נוסף, פלדיום, שהתגלה באותה שנה נקרא על שם אסטרואיד פאלאס הנמצא בחגורת האסטרואידים יחד עם קרס. נציין שתחילה הפלדיום נקרא קרסיום, אולם עד שהתפרסמה התגלית, השם כבר היה תפוס, ולכן הוחלף לפלדיום.

נתונים פיזיקליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה קרס

קרס הוא העצם השמימי הידוע הגדול ביותר בחגורת האסטרואידים, שנמצאת בין המאדים לצדק. קוטרו כ־900 קילומטרים. בתנאים מסוימים, ניתן קרס לצפייה בעין בלתי מזוינת, ופרט לוסטה הוא העצם היחידי בחגורה שניתן לראותו ללא טלסקופ או מכשיר הגדלה אחר, זאת בשל גודלו הרב יחסית לשאר העצמים בחגורה.

בשל מסתו הגדולה, צורתו של קרס כדורית. מסתו כה גדולה עד שהוא מהווה 40% מהמסה הכוללת של כל האסטרואידים באזור זה של מערכת השמש.

מחקר רובוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 בספטמבר 2007 שיגרה נאס"א את הגשושית שחר במטרה לחקור מקרוב את הגופים הגדולים בחגורת האסטרואידים. הגשושית עתידה להגיע אל קרס בפברואר 2015 ולחוג סביבו עד יולי 2015. המשימה צפויה לחקור את צורתו והרכבו של קרס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרס בוויקישיתוף
מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל