ענק קרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אורנוס מוויאג'ר 2. ענק הקרח הראשון במרחקו מהשמש
נפטון מוויאג'ר 2. ענק הקרח האחרון במרחקו מהשמש

ענק קרח היא תת-קטגוריה של "ענק גזים". ענקי הקרח הם ענקי הגזים המרוחקים ביותר מהשמש ומענקי הגזים האחרים, צדק ושבתאי (ענקי הגז).

המאפיינים של כוכבי לכת ענקי קרח במערכת השמש הם:

  • גודל קטן יותר משאר ענקי הגזים.
  • פחות ירחים משאר ענקי הגזים.
  • מסה קטנה יותר משאר ענקי הגז.

לפי הגדרות אלו, אורנוס ונפטון, שכמעט שווים בגודלם, הם ענקי קרח.

ענקי הקרח במערכת השמש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורנוס: כוכב הלכת השביעי מהשמש. אורנוס נמצא במרחק ממוצע של 19.6 יחידות אסטרונומיות מהשמש. מסתו גדולה פי 14 מהמסה של כדור הארץ וקוטרו הוא 51,118 ק"מ. שמו של כוכב הלכת קרוי על שמו של השליט הראשון של היקום על פי המיתולוגיה היוונית - אורנוס. שמו בעברית "אורון" על שם האור החיוור הנראה ממנו (שם חדש)[1]. בדומה לנוגה, הוא סובב סביב צירו בכיוון ההפוך לכיוון בו סובבים יתר כוכבי הלכת סביב צירם והוא נטוי על צירו בזווית של 97.86 מעלות יחסית למישור הקפתו את השמש. לאורנוס, כמו לשאר כוכבי הלכת במערכת השמש התיכונה, יש מערכת טבעות פלנטריות המורכבת מ-11 טבעות שונות ובגלל הנטייה המוזרה שלו הטבעות סובבות אותו מלמעלה למטה. את כוכב הלכת סובבים גם מספר ירחים ועד היום זוהו בוודאות 27 ירחים, הגדולים והמפורסמים שבהם הם טיטניה, אריאל, אומבריאל, מירנדה ואוברון.
  • נפטון: כוכב הלכת השמיני מהשמש. נפטון נמצא במרחק ממוצע של 30 יחידות אסטרונומיות מהשמש. מסתו גדולה פי 17 מהמסה של כדור הארץ, וקוטרו הוא 49,538 ק"מ. הוא המרוחק ביותר מבין ארבעת ענקי הגזים. נפטון קרוי על שמו של נפטון - אל הים במיתולוגיה הרומית. שמו בעברית "רהב" על שם שר הים במיתולוגיה היהודית (שם חדש)[1]. על נפטון יש את הרוחות החזקות ביותר במערכת השמש, יותר מ-2,000 קמ"ש ובדומה לצדק משתוללת על כוכב הלכת סופה ענקית המכונה הכתם האפל הגדול. לטבעות הפלנטריות של נפטון מבנה מיוחד. לנפטון יש 13 ירחים ידועים, הגדול ביניהם הוא טריטון שמספיק גדול כדי להיות בעל צורה כדורית.
  • כוכב לכת תשיעי: כוכב לכת משוער זה, אם ימצא, צפוי להיות ענק קרח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אבי בליזובסקי, ‏אוראנוס הוא מהיום אורון ונפטון מעתה רהב, באתר "הידען", 31 בדצמבר 2009