אריס (כוכב לכת ננסי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אריס סימול אסטרונומי של אריס
Eris and dysnomia.jpg
אריס וירחו דיסנומיה
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת ננסי
קטגוריה: גוף טרנס-נפטוני
מיקום: הדיסק המפוזר
תאריך גילוי: 21 באוקטובר 2003
מגלה: מייקל בראון
צ'אד טרוג'ילו
דייוויד רבינוביץ'
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 10,123,132,800 ק"מ
(67.668 AU)
אפהליון: 14,594,976,000 ק"מ
(97.56 AU)
פריהליון: 5,650,392,000 ק"מ
(37.77 AU)
אקסצנטריות: 0.44177
זמן הקפה: 203,600 ימים (557.426 שנים)
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

3.436 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 44.187°
מספר ירחים: 1
מאפיינים פיזיים
רדיוס בקו המשווה: 1,163 ק"מ
מסה: ‎1.66×1022‎ ± 0.02 ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.3 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.8
זמן סיבוב עצמי: 8 שעות (בקירוב)
אלבדו: 0.86 ± 0.07
בהירות: 18.7
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום:
- ממוצע:
- מקסימום:

30 קלווין / 243°C−
42.5 קלווין / 231°C−
55 קלווין / 218°C−

אריס (שם מלא: 136199 אריס; באנגלית: 136199 Eris) הוא גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר שנצפה על ידי אסטרונומים מקליפורניה במצפה הר פלומר ותואר על ידיהם כ"גדול בבירור" מכוכב הלכת הננסי פלוטו. בהחלטת איגוד האסטרונומיה הבינלאומי מאוגוסט 2006, הוא הוגדר ככוכב לכת ננסי.

קוטרו של העצם הוערך באפריל 2006 בכ-2,400 ק"מ על סמך מידע מטלסקופ החלל האבל. כמות האור שעצם זה מחזיר (האלבדו שלו) היא גדולה למדי (כ-0.86), ותצפיות ראשוניות מראות שמתאן קפוא נמצא על פניו של העצם. תכונות אלו עושות אותו לדומה יותר לכוכב הלכת הננסי פלוטו מאשר כל עצם אחר שנתגלה לפניו במערכת השמש החיצונית. בשל כך כונה העצם "כוכב הלכת העשירי" על ידי מגליו, נאס"א וכלי תקשורת שונים. האיגוד האסטרונומי הבינלאומי אישר ב-24 באוגוסט 2006 לאריס את ההגדרה "כוכב לכת ננסי".

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכב הלכת הננסי קרוי על שמה של האלה אריס מהמיתולוגיה היוונית, אלת אי-ההסכמה וחוסר ההרמוניה. גילוי אריס גרם למחלוקות ולויכוחים רבים בעולם האסטרונומיה, וגרם בסופו של דבר להורדת פלוטו ממעמדו ככוכב לכת רשמי ולהקטנת מערכת השמש לבעלת שמונה כוכבי לכת בלבד. עצם זה זכה לשם אריס רק ב-13 בספטמבר 2006, לאחר זמן ממושך בו נודע בשמו הזמני 2003 UB313. במשך זמן רב לא קיבל גוף זה שם קבוע, בשל אי בהירות באשר לשאלה האם הוא יקרא על פי השמות המוסכמים לכוכבי לכת, או לפי השמות המוסכמים לאסטרואידים וגופים קטנים. הקבוצה שגילתה את העצם כינתה אותו בשם הזמני "זינה", על שם גיבורת תוכנית הטלוויזיה לצידו של הרקולס.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

136199 אריס נתגלה על ידי הקבוצה של מייקל בראון, צ'אד טרוג'ילו ודייוויד רבינוביץ' ב-5 בינואר 2005 מתמונות שצולמו ב-21 באוקטובר 2003 והגילוי הוכרז ב-29 ביולי 2005, באותו היום כשני עצמים אחרים מחגורת קויפר: 2003 EL61 ו2005 FY9.

צוות המחקר סרק באופן שיטתי אחר גופים גדולים מחוץ למערכת השמש במשך מספר שנים, ובעבר היה מעורב בגילויים של עצמים טרנס-נפטוניים גדולים אחרים כולל קווה-וואר וסדנה. תצפיות שגרתיות נעשו על ידי הקבוצה ב-31 באוקטובר 2003 בעזרת טלסקופ סמואל אוסשין במצפה הר פלומר שבקליפורניה, אך העצם שנתפס בתמונות לא נתגלה עד ינואר 2005, כאשר תמונות מאוחרות יותר של אותו תחום חשפו את תנועתו האטית כנגד כוכבי הרקע. תצפיות שבאו בעקבות כך איפשרו אז קביעה ראשונית של מסלולו, דבר שאיפשר להעריך את מרחקו וגודלו.

הקבוצה תכננה לחכות עם ההודעה על הגילוי עד שיעשו תצפיות נוספות אשר יאפשרו הגדרות מדויקות יותר של גודל ומסת הגוף, אך נאלצו לכאורה להקדים את ההודעה כאשר גילו שהידיעה על הגילוי דלפה והייתה עלולה להתפרסם על ידי מישהו אחר.

גודל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2 בפברואר 2006 פרסמה קבוצת אסטרונומים מגרמניה מאמר בכתב העת "נייצ'ר" ובה טענו כי אריס גדול מפלוטו. באמצעות מדידת פליטת החום שלו הצליחו המדענים לקבוע כי קוטרו הוא כ-3,000 ק"מ - כ-700 ק"מ גדול יותר מפלוטו. לפיכך זהו העצם הגדול ביותר שהתגלה במערכת השמש מאז גילויו של נפטון בשנת 1846.

בשנת 2007 נערכה סדרה של תצפיות על העצמים הטרנס נפטוניים הגדולים ביותר באמצעות טלסקופ החלל שפיצר. תצפיות אלה נתנו אומדן קוטר של כ-2,600 קילומטר.

בשנת 2010 עבר אריס במסלולו על פני כוכב רחוק והסתיר אותו. ממשך זמן הליקוי של הכוכב הוסק כי קוטרו של אריס הוא 2,326 קילומטר, עם טווח טעות של 12 קילומטר.

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

משך הזמן בו אריס משלים את מסלולו הוא כ-557 שנה והוא נמצא כעת כמעט במרחק האפשרי הגדול ביותר שלו מהשמש (אפהליון), מרחק כ-97 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ. בדומה לפלוטו מסלולו אקסצנטרי מאוד ומביא אותו לטווח של 35 יחידות אסטרונומיות מהשמש בפריהליון. בניגוד לכוכבי הלכת הארציים ולענקי הגז, שמסלולם נמצא בערך באותו המישור כשל כדור הארץ, מסלולו של אריס משופע בזווית של 44 מעלות ביחס למישור המילקה.

הדמיית תנועת הגוף על ידי השוואת צילומים שונים שצולמו בהפרש של מספר ימים.
מיקומו של אריס.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אריס בוויקישיתוף


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף ייתן את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל