האומיה (כוכב לכת ננסי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
האומיה
2003EL61art.jpg
איור אמן של האומיה ושני ירחיו
מידע כללי
סוג עצם: כוכב לכת ננסי
קטגוריה: גוף טרנס-נפטוני
מיקום: חגורת קויפר
תאריך גילוי: 28 בדצמבר 2004 (בראון)
יולי 2005 (אורטיז)
מגלה: מייקל בראון
גו'סה לואיס אורטיז מוראנו
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש: 6,484,000,000 ק"מ
(43.335 AU)
אפהליון: 7,708,000,000 ק"מ
(51.526 AU)
פריהליון: 5,260,000,000 ק"מ
(35.164 AU)
אקסצנטריות: 0.188
זמן הקפה: 103,468 ימים (283.28 שנים)
מהירות מסלולית:
- ממוצעת:

4.484 ק"מ/שנייה
נטיית מסלול: 28.19°
מספר ירחים: 2
מאפיינים פיזיים
ממדים: 1,960 (אורך), 1,518 (רוחב), 996 (עומק) ק"מ
מסה: ‎4.2×1021ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.6–3.3 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה: 0.44
זמן סיבוב עצמי: 0.16314 ימים (3.9154 שעות)
אלבדו: 0.1 ± 0.7
בהירות: 17.3
מהירות מילוט: 0.84 ק"מ/שנייה
טמפרטורת פני השטח:
- מינימום:
- ממוצע:
- מקסימום:


32 קלווין / 241°C−

136108 הַאוּמֶיָה (שם מלא: '136108 האומיה; באנגלית: 136108 Haumea) הוא כוכב לכת ננסי מסוג גוף טרנס-נפטוני באזור הדיסק המפוזר של מערכת השמש. מסתו של האומיה היא כשליש ממסתו של פלוטו, מרחקו הממוצע מהשמש כ-43.3 יחידות אסטרונומיות ובהירותו הנראית 17.3. להאומיה שני ירחים טבעים, ככל הנראה סלעים שנקרעו ממנו בעת פגיעה של גוף גדול בכוכב הלכת הננסי. הוא נקרא על שמה של אלת הלידה והפריון האומיה במיתולוגיה של הוואי. שני ירחיו קיבלו את השמות הייאקה ונאקאמה בדומה לשמות ילדיה של האומיה במיתולוגיה של הוואי, שגם ילדיה נוצרו מתוך חלקים בגופה.

האומיה התגלה על ידי שני צוותים, ב-28 בדצמבר 2004 על ידי הצוות האמריקאי בראשותו של מייקל בראון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה במצפה הכוכבים פאלומר, וב-2005 על ידי הצוות הספרדי בראשותו של גו'סה לואיס אורטיז מוראנו ממצפה הכוכבים סיירה נבאדה. האומיה קיבל את הסימון הזמני 2003 EL61, בשלב מאוחר יותר קיבל את המספר האסטרונומי 136108, וב-17 בספטמבר 2008 הוא קיבל את שמו הנוכחי בהחלטת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי ואת מעמדו ככוכב לכת ננסי ‏‏‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני צוותים טענו כי היו הראשונים לגלות את האומיה. צוות בראשותו של מייקל בראון מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה גילה את הגוף ב-28 בדצמבר 2004 מתמונות שצולמו ב-6 במאי. ב-20 ביולי 2005 הם פרסמו את ממצאיהם ברבים. באותו הזמן, צוות בראשותו של גו'סה לואיס אורטיז מוראנו ממצפה הכוכבים סיירה נבאדה בספרד, גילה את הגוף מתמונות שצולמו ב-3-10 במאי 2003. ב-27 ביולי 2005 הוא שלח דואר אלקטרוני בדבר הגילוי למרכז לכוכבים מינוריים (Minor Planet Center) ובכך הצהיר על הגילוי.

תחילה בראון הודה כי הגילוי של אורטיז קדם לשלו, היות שהתמונות של הצוות הספרדי צולמו בשנת 2003. בהמשך היה חשד לתרמית מצד הצוות הספרדי שקיבל גישה לתצפיותיו של בראון יום לפני ההצהרה שלהם. היה חשד כי נעשה ניסיון מצידו של אורטיז לזקוף לצוותו קרדיט לתגלית על סמך ממצאיו של בראון, ובהתבסס על תמונות שהם צילמו בשנת 2003. בהמשך אורטיז הודה כי קיבל גישה למצפה הכוכבים של המכון הטכנולוגי של קליפורניה, אך הכחיש כל אשמה בטענה כי הוא ווידא שגילה גוף חדש שלא היה ידוע לפני כן.

לפי פרוטוקול של האיגוד האסטרונומי הבינלאומי הקרדיט על הגילוי ניתן למי ששולח דוח למרכז לכוכבים מינוריים עם מספיק מידע על מסלול הגוף שהתגלה, והדבר מזכה אותו במתן שם לגוף. ב-17 בספטמבר 2008 הודיעה האיגוד כי הגוף קיבל את הסטטוס כוכב לכת ננסי, אך לא ציין את פרטי הצוות שגילה אותו.‏[1] על פי האיגוד, מיקום הגילוי הוא מצפה כוכבים סיירה נבאדה של הצוות הספרדי, אך השם שנבחר - האומיה - נבחר על ידי הצוות האמריקאי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד בחירת השם הרשמי, חברי הצוות האמריקאי קראו לגוף סנטה, היות שהגילוי התרחש ב-28 בדצמבר 2004, מספר ימים אחרי חג המולד. הצוות הספרדי, שהגיש בקשה נפרדת על הגילוי למרכז לכוכבים מינוריים ביולי 2005, הם קראו לו אטגינה על שמה של אלת האביב במיתולוגיה האיברית

ב-29 ביולי 2005 הגוף קיבל את הסימון הרשמי שלו - 2003 EL61. שנת 2003 ציינה את השנה בה צולם הגוף לראשונה על ידי הצוות הספרדי. ב-7 בספטמבר 2006 הוא קיבל את המספר האסטרונומי 136108 קוטלג באופן רשמי תחת הסמל (136108) 2003 EL61.

בהתאם להנחיות של איגוד האסטרונומיה שמות כוכבי הלכת יתבססו על דמויות מיתולוגיות הקשורות לבריאה, הצוות האמריקאי הגיש בקשה רשמית למתן שמות לגוף ולירחיו, שמות שהתבססו על המיתולגיה ההוואית. לפי הצעתו של דויד רבינובץ', חבר צוות המכון הטכנולוגי של קליפורניה, כוכב הלכת יקרא על שמה של אלת הלידה והפריון האומיה ושני ירחיו יקראו על שם ילדיה של אומיה הייאקה ונאקאמה. השמות התקבלו, יחד עם שינוי מעמדו של הגוף לכוכב לכת ננסי, בהחלטה של איגוד האסטרונומיה העולמי ב-17 בספטמבר 2008.‏[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא קיים מידע רב אודות האומיה היות שאף חללית לא התקרבה די הצורך כדי לחקור אותו מקרוב, והמרחק הרב שלו מכדור הארץ מאפשר רק להעריך את מאפייניו והרכבו. תצפיות טלסקופיות הן הדרך היחידה להעריך את תכונותיו.

מסתו של האומיה היא כשליש ממסתו של פלוטו והוא מסווג ככוכב לכת ננסי. זמן ההקפה שלו סביב השמש נמשך 283 שנות ארץ. מרחקו הממוצע מהשמש הוא כ-43 יחידות אסטרונומיות, בשנת 1992 הוא חצה את פריהליון וכרגע הוא נמצא במרחב של 50 יחידות אסטרונומיות מהשמש. בהירותו הנראית היא 17.3, מה שהופך אותו לגוף השלישי בבהירותו בחגורת קויפר, אחרי פלוטו ומאקה-מאקה.

להאומיה שני ירחים ידועים, הייאקה ונאקאמה. שניהם התגלו על ידי בראון בשנת 2005 במצפה הכוכבים קק. הייאקה, הירח החיצוני והגדול מבין השניים - קוטרן 310 ק"מ - מסיים הקפה סביב האומיה כל 49 יום. נאקאמה, הירח הפנימי והקטן יותר - מסתו עשירית מהייאקה - והוא מסיים הקפה מלאה סביב האומיה כל 18 יום במסלול אליפטי מאוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף יציג את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל