גורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
משטח גורן באל ברג דרום הרי חברון
פועלים בגורן בחדרה. בחדרה הייתה הגורן הגדולה ביותר במושבות. ברקע יער חדרה.

הגורן הוא מקום ששימש בעבר לריכוז החיטה על מנת לבצע בה דישה. בגורן היו מופרדים גרעיני החיטה, שמהם מכינים את הלחם, מהמוץ ומן התבן. כיום, עם ההתפתחות הטכנולוגית והמצאת הקומביין, נעלם הגורן, בדומה להיעלמות של מוסדות חקלאיים דומים כמו גת דריכת הענבים.

יש סבורים שגדיש הינו ערימת החיטים שבגורן, ואילו הגורן הוא רק שם המקום‏[1], אך יש סוברים שהגורן משמעותו גם ערמת החיטים עצמה‏[2]. בעברית העדכנית הגורן הוא ערימת החיטים, ומקומו הוא "מקום הגורן".

שרידים של גרנות עתיקים ניתן לראות במקומות שונים בארץ, אלו בולטים במיוחד בתמונות לווין, וכיום באתרי המפות המקוונים‏[3]. גרנות שנבנו בינתיים הפכו פעמים רבות לרחובות עגולים המשמרים את שם המקום עליו הם נסללו‏[4].

הגורן הפך לסמל תרבותי המופיע בסיפורים רבים. בתרבות הישראלית הוא קנה נופך רומנטי הנגזר מסיפורם של רות ובעז במגילת רות.

במושבות ובקבוצות הראשונות הייתה הגורן "מוסד" - מקום מפגש. הישיבה "על הגורן" שימשה להתכנסות של שומרים, לשם שיחות ושירה בלילות החמים וגם לאוהבים. בשנת 1921, במנחמיה חובר על ידי ירמיהו רוזנצויג (מילים ולחן) שיר שנקרא "על הגורן בליל לבנה" המתחיל כך: "שמעתי מעשיה בליל לבנה, סיפר על הגורן בחור לבחורה, לאור הכוכבים התלחשו הצעירים, על הגורן בליל לבנה"‏‏‏[5].

על ישיבה "על הגורן" בחוות כנרת כותב ביומנו תנחום תנפילוב ממקימי דגניה א':

והנה פעם אחת, בשנת 1909, ישבנו על הגורן אחרי עמל העונה בקציר ובגורן ונתפתחה שיחה על עתידנו. באותה שיחה צץ לראשונה הרעיון של משק עצמי. חיי חברה עצמיים והשם "קבוצה" נשמע לראשונה בחלל העולם. יוסף בוסל היה הראשון שהעז ופרש לפנינו יריעה שלמה על חיינו בעתיד. הישיבה הזאת על הגורן בכנרת הייתה קובעת גורל. החלטנו: אנו נקים משק עצמי, שיתופי, על אחריותנו. בלי מנהלים"‏[6].

רחל המשוררת (תנחום תנפילוב היה אחד מאהבותיה הנכזבות) כתבה שיר בשם "על הגורן"‏‏‏‏‏[7].

כיום ביישובים ביהודה ושומרון ישנן גרנות עתיקים המשמשים לכינוסים חגיגיים‏[8].

לפי הקבלה הגורן שימש במשמעות של כינוסים וספר הזוהר מחולק לשלש גרנות (בארמית אידרות). הרב גורן הקים את ישיבת האידרה המרמזת הן על שמו של הרב (שעברת את שמו משם לועזי דומה), והן על מקום המקדש, שבמקורו היה "גורן ארוונה היבוסי" אשר נקנה בידי דוד.

בחג הסוכות משתמשים ב"סכך" טבעי בלבד - על פי הפסוק "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים, בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משניות פאה (ה' ז') המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה."
  2. ^ הרמב"ם מסביר את המשנה במסכת פאה: "הוא גדיש הוא גורן..."
  3. ^ לדוגמה בכביש 40 החולף על פני הכניסה לרמלה מפתח תקווה לכיוון רחובות, בפארק בורות לוץ בנגב, בגן לאומי ציפורי, ביפו, ועוד רבים. בספרו של פרופ' בנימין זאב קידר "מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, הגורן מודגש ברוב תמונות האוויר שצולמו במלחמת העולם הראשונה, ומקומן ניכר בתמונות משנות ה-90.
  4. ^ לדוגמה רחוב הגורן בעתלית, בזכרון יעקב, בראש פינה, בבנימינה, בפרדס חנה, בקרית אתא, במזכרת בתיה ובגדרה (ישנן גם תמונות של גורן זה בגדרה, ותיעוד מדויק על מיקומו ועל מיקום תבליט בתמונות, על פי כתובתם כיום (שנת 2010)).
  5. ^ ‏יעקב מזור, הלילות בכנען, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, ירושלים, תשנ"ט‏ (מתוך חוברת המלווה תקליטור)
  6. ^ כאן על פני האדמה. עורכים: מוקי צור, תאיר זבולון, חנינא פורת. הוצאת הקיבוץ המאוחד וספרית פועלים, תשמ"א. עמוד 24
  7. ^ ארכיון מפלגת העבודה שירי רחל מאוסף הארכיון http://www.archavoda.org.il/avodaarch/VirtualMuseum/index.asp?u=rachel.asp
  8. ^ לדוגמה ביישוב שדה בועז שבגוש עציון עושים כנס שנתי ובו משחזרים את סיפור מגילת רות. בהנוקדים הגורן משמש לכינוסי הישיבה והמכינה הצבאית, בייחוד בל"ג כולל הופעות של נגנים ומרצים ומדריכי מחול.


Feusisberg02.JPG ערך זה הוא קצרמר בנושא חקלאות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.