כביש 40
ערך זה עוסק בכביש 40 בישראל. אם התכוונתם לכביש 40 בארגנטינה, ראו כביש 40 (ארגנטינה).
| כביש 40 | |
|---|---|
| סיווג | כביש ארצי |
| ציר | כביש אורך |
| כינוי | מעלה העצמאות, כביש המישור |
| אורך | 287.5 ק"מ |
| נקודת התחלה | צומת קטורה |
| ערים ראשיות | באר שבע, קריית גת, גדרה, רחובות, רמלה, לוד, פתח תקווה, כפר סבא |
| נקודת סיום | צומת כפר סבא מזרח |
כביש 40 הוא הכביש השני (אחרי כביש 90) באורכו במדינת ישראל (אורכו 302 קילומטר). הוא נמתח מצומת קטורה שבערבה, לאורך הנגב והשפלה עד כפר סבא שבדרום השרון.
תוכן עניינים |
מסלול הכביש מדרום לצפון [עריכה]
הכביש מתחיל במפגשו עם כביש 90 בצומת קטורה שבסמוך לקיבוץ קטורה שבערבה. הוא חוצה את מכתש רמון ואת העיירה מצפה רמון, ועובר דרך מספר יישובים, בהם שדה בוקר, טללים ורמת חובב. בעבר חצה הכביש את באר שבע מדרום לצפון, אך כיום הוא מאגף אותה ממזרח, וקטע הכביש העובר את העיר מסומן ככביש 406. כביש 40 עובר בסמוך לעומר וחוצה את הנגב הצפוני סמוך לרהט ולקריית גת. בקטע זה משמש כביש 40 ככביש אורך נוסף בין כביש 4 לכביש 6, היוצא ממנו במחלף מאחז והוא חוצה את כביש 1 במחלף לוד ואת כביש 5 במחלף ירקון. הכביש מסתיים בכפר סבא.
היסטוריה [עריכה]
הקטע הצפוני ביותר שבין נווה ירק לצומת כפר סבא הוא קטע חדש יחסית שנקרא בעבר כביש 55 והוא נסלל רק בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20 ונחנך ב-23 במאי 2002[1]. התוואי המקורי של חלקו הצפוני של כביש 40 המשיך דרך רמתיים עד צומת רעננה משם נפגש עם כביש 4. קטע זה הוא חלק מדרך היסטורית שבין פתח תקווה לחיפה (עד סלילת כביש 4 וכביש 2), וכיום הוא מכונה כביש 402.
מצומת מלאכי לבאר שבע [עריכה]
קטע הכביש בין צומת מלאכי וצומת קמה נסלל יחד עם כביש 264 בין יולי 1949 ויוני 1951, על ידי סולל בונה שהעסיקה בסלילה עולים חדשים. אחת המטרות העיקריות של סלילת הכביש הייתה הקלה על האבטלה בקרב העולים החדשים באזור לוד ורמלה. הכביש חיבר את צומת מלאכי לכביש 25 שהיה הכביש הישן לבאר שבע, ליד משמר הנגב, ובכך קיצר את הדרך מתל אביב לבאר שבע בכ-25 קילומטרים[2]. העבודות לסלילתו של קטע הכביש מצומת קמה לבאר שבע הושלמו ב-1974 והוא החליף את כביש 264 כדרך הראשית לבאר שבע, תוך קיצור הדרך לעיר בעשרה קילומטרים נוספים[3][4].
בשנים 2008 עד 2010 שודרג קטע עוקף באר שבע העובר ממזרח לעיר. במסגרת פרויקט השדרוג הוקמו שני מחלפים חדשים שהפכו את הנסיעה בקטע לרציפה ללא צמתים מרומזרים[5].
מבאר שבע דרומה [עריכה]
הכביש מבאר שבע למשאבי שדה נפרץ על ידי הטורקים במהלך מלחמת העולם הראשונה כדרך גישה בין ארץ ישראל וסיני. הכביש שודרג בידי שלטונות המנדט הבריטי בימי מלחמת העולם השנייה. בפברואר 1954 נפתח החלק הדרומי של כביש 40 מכיוון צומת הנגב לאילת, דרך ירוחם, שדה בוקר ומכתש רמון באורך של 245 קילומטר[6]. הדרך עברה מצומת הנגב לשדה בוקר דרך ירוחם ורק דרך עפר חיברה את כביש 211 באזור אשלים עם שדה בוקר[7]. בפברואר 1973 נחנך קטע הכביש המחבר את משאבי שדה עם שדה בוקר[8] ובכך יתרה את המעבר דרך ירוחם.
תוכניות עתידיות [עריכה]
החברה הלאומית לדרכים מתכננת להרחיב את הכביש ולשפרו. בחלקו הצפוני מתוכנן תוואי חדש שיעקוף את פתח תקווה ממזרח. תוואי המעקף אמור להתחיל דרומית למחלף ירקון, ולהתחבר לתוואי הקיים מדרום לצומת סירקין. בסמוך לתעשייה האווירית מתוכננת השלמת הרחבת הכביש לדו נתיבי ודו מסלולי.
רשימת צמתים ומחלפים לאורך התוואי [עריכה]
פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולערוך אותו. הסיבה לכך: יש בעיה במספור הקילומטרים החל מק"מ 249, צומת תל נוף.
ראו גם [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ ספירת תנועה, א. אירועים כלליים, 2002-2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009, האירוע ב-23 במאי 2002
- ^ ח. בן עדי, הכביש שקירב את תל אביב לנגב, מעריב, 25 בנובמבר 1951
נחנך כביש פאלוג'ה באר שבע, דבר, 27 ביולי 1951 - ^ -, כביש ב"ש - בית קמה ייחנך בעוד 4 חודשים, מעריב, 1 באוגוסט 1973
- ^ משולם עד, המשטרה נתבקשה למנוע תנועה בכביש בית קמה - באר שבע, דבר, 12 בפברואר 1974
- ^ כביש 40 – בין צומת גורל לצומת אוהלים, אתר החברה הלאומית לדרכים בישראל
- ^ נפתחה הדרך החדשה לאילת, דבר, 21 בפברואר 1954
- ^ מנחם תלמי, אל שבטה ובארותיים, מעריב, 27 במרץ 1964
- ^ נחנך כביש המקשר משאבי שדה עם שדה בוקר, דבר, 14 בפברואר 1973