וילי וונקה ומפעל השוקולד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילי וונקה ומפעל השוקולד
Willy Wonka & the Chocolate Factory
כרזת הסרט משנת 1971
כרזת הסרט משנת 1971
מבוסס על ספר הילדים "צ'ארלי והשוקולדה" מאת רואלד דאל
בימוי מל סטיוארט עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סטן מרגוליס
דויד ל. וולפר
תסריט רואלד דאל
עריכה דויד סקסון עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ין ויילדר
ג'ק אלברטסון
פיטר אוסטרום
רוני קיניר
דניס ניקרסון
לאונרד סטון
ג'ולי דאון קול
פריס תמן
נורה דני
מוזיקה אנתוני ניולי, לזלי בריקוס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ארתור איבסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
חברת הפקה Wolper Productions
חברה מפיצה פרמאונט, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 30 ביוני 1970
ישראלישראל30 ביוני 1973[1]
משך הקרנה 100 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט פנטזיה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט לכל המשפחה, סרט ילדים, סרט מוזיקלי, סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב $2,900,000
הכנסות $4,000,000
הכנסות באתר מוג'ו willywonkaandthechocolatefactory
פרסים מועמדות לפרס אוסקר
מועמדות לפרס גלובוס הזהב
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כרזה של הסרט בשחור לבן
אנשים בתחפושות אומפה לומפה

וילי וונקה ומפעל השוקולד (הופץ בישראל תחת השם "מסע בממלכת השוקולדה") הוא עיבוד קולנועי מוזיקלי[2] משנת 1971 לספר הילדים "צ'ארלי והשוקולדה" משנת 1964 מאת רואלד דאל, בבימויו של מל סטיוארט, בו מככב ג'ין ויילדר בתפקיד וילי וונקה. הסרט מתאר את סיפורו של צ'רלי באקט (פיטר אוסטרום, בהופעתו הקולנועית היחידה) כשהוא מקבל כרטיס זהב ומבקר במפעל השוקולד של וילי וונקה ביחד עם ארבעה ילדים אחרים מרחבי העולם.

צילומי הסרט נערכו במינכן בשנת 1970, והסרט הופץ ב-30 ביוני 1971. הסרט זכה לביקורות חיוביות, אבל היה לאכזבה בקופות הכרטיסים. עם זאת, הסרט הפך עם השנים לסרט פולחן, עקב שידורים חוזרים ונשנים בטלוויזיה וכן ממכירות קלטות וידאו ביתיות. בשנת 1972 הסרט היה מועמד לפרס אוסקר עבור הפסקול המקורי הטוב ביותר, וויילדר היה מועמד לפרס גלובוס הזהב עבור השחקן הטוב ביותר בסרט קומדיה או מחזמר.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום יום הלימודים, הילדים הולכים לחנות הממתקים המקומית, שבה ביל, בעל המקום, מגיש שוקולד לילדים. צ'ארלי באקט, עצוב שאין לו כסף, מביט מבעד לחלון הראווה בעוד ביל שר לילדים שיר על ממתקים. מר ג'ופק, המוכר בדוכן העיתונים שעבורו עובד צ'ארלי אחרי בית הספר, נותן לו את השכר השבועי שלו, וצ'ארלי משתמש בו כדי לקנות כיכר לחם. בדרכו לביתו, הוא עובר בסמוך למפעל השוקולד של וילי וונקה. עובר אורח מסתורי אומר לו כי אף אחד לא נכנס אל המפעל, ואף אחד לא יוצא ממנו. צ'ארלי מביא את הלחם בחזרה אל בית אימו האלמנה, בו אף גרים סביו וסבתותיו. בלילה, צ'ארלי מספר לסבא ג'ו על עובר האורח המסתורי ומה שהוא אמר, וסבא ג'ו מספר לו אודות וונקה - כיצד מרגלים ניסו לגנוב את סודותיו ואת מפעל חייו. לפיכך, וונקה סגר בפתאומיות את המפעל, אולם שלוש שנים לאחר מכן הוא החל שוב למכור ממתקים אף על פי שמעולם לא נראה שוב, עד לעצם היום הזה.

יום אחד, המשפחה, יחד עם שאר העולם, לומדת כי וונקה הסתיר חמישה כרטיסי זהב בחפיסות שוקולד וונקה שלו. כל מי שימצא כרטיס מיוחד שכזה - יזכה לסיור מלא במפעל השוקולד שלו, כמו גם אספקה לכל החיים של שוקולד. צ'ארלי רוצה לקחת חלק בחיפוש, אבל לא יכול להרשות לעצמו לקנות כמויות אדירות של חפיסות שוקולד כמו משתתפים אחרים. ארבעת הכרטיסים הראשונים נמצאים על ידי: אוגוסטוס גלופ, ילד גרמני זללן; ורוקה סולט, ילדה אנגלית עשירה ומפונקת; ויולט ביוריגרד, ילדה אמריקנית הלועסת מסטיק, ומייק טי.וי, ילד אמריקאי האובססיבי כלפי טלוויזיה. לאחר שכל אחד מהם בתורו מוצא את הכרטיס שלו, גבר מסתורי, בעל מראה מרושע וצלקת גדולה על פניו, ניגש אליהם ולוחש דבר-מה באוזניהם. למרות עיסוקיהם עם האובססיות שלהם, הילדים מקשיבים לו בתשומת לב רבה. תקוותיו של צ'ארלי למצוא את הכרטיס החמישי והאחרון מתנפצות, כאשר במהדורת החדשות מתבשר כי הכרטיס האחרון נמצא על ידי מיליונר מפרגוואי.

למחרת, כשהשיגעון העולמי אודות כרטיסי הזהב מסתיים, צ'ארלי מוצא מטבע בתוך מרזב באמצע הרחוב, ומשתמש בו כדי לקנות לעצמו שוקולד בחנות הממתקים. מאחר שנשאר לו עודף לאחר אכילת השוקולד, הוא רוכש חפיסת שוקולד וונקה כמתנה עבור סבא ג'ו. בעודו עוזב את החנות, הוא מגלה מהאנשים ברחוב כי הכרטיס החמישי שנמצא, על ידי המיליונר מפרגוואי, היה מזויף, ולפיכך - כרטיס זהב אחד נוסף עדיין נמצא איפשהו. כאשר צ'ארלי פותח את החפיסה, הוא מוצא בתוכה את כרטיס הזהב האמיתי האחרון ורץ הביתה לספר למשפחה שלו. בדרכו הביתה, צ'ארלי פוגש באותו איש מסתורי, שקודם לכן נראה לוחש לאוזניהם של ארבעת הזוכים האחרים. האיש מציג את עצמו כארתור סלאגוורת', קונדיטור שהוא יריב של וונקה, שמציע לשלם לצ'ארלי סכום גדול מאוד של כסף, בתמורה לאבטיפוס של יצירתו האחרונה של וונקה - הגובסטופר הנצחי.

סבא ג'ו מזנק מהמיטה כדי לשמש כמלווה של צ'ארלי בסיור במפעל השוקולד, וצ'ארלי מספר לו על פגישתו עם סלאגוורת'. ביום שלמחרת, וונקה מברך את הילדים ומלוויהם בשערי המפעל. הוא מוביל אותם פנימה, ודורש מכל אחד מהם לחתום על חוזה לפני שהסיור מתחיל. בפנים, המבקרים נחשפים לארץ פלאות פסיכדלית הכוללת נהרות של שוקולד, פטריות מאכל ענקית, טפטים לקיר בטעמי פירות, סוכריות והמצאות גאוניות אחרות. כמו כן, המבקרים פוגשים בעובדי המפעל - האומפה לומפה כתומי העור וירוקי השיער. בהיותם בחדר ההמצאות, וונקה מעניק לכל אחד מהילדים דוגמה של יצירתו האחרונה - סוכריית מציצה שלעולם נשארת באותו הגודל, המכונה "הגובסטופר הנצחי".

ככל שהסיור מתקדם, כל אחד מארבעת הילדים הראשונים מתעלמים מאזהרותיו של וונקה, וכתוצאה מכך ישנן השלכות חמורות: אוגוסטוס נשאב דרך מערכת צינורות שאיבת השוקולד אל חדר פאדג', לאחר שנפל לנהר שוקולד שממנו הוא מנסה לשתות; ויולט הופכת לאוכמנית ענקית לאחר שניסתה פיסת מסטיק בת שלוש מנות, ארוחת ערב ניסיונית; ורוקה נופלת במורד מגלשת אשפה לאחר שהיא נחשבה בטעות להיות ביצת שוקולד מוזהבת מקולקלת, ומייק התכווץ לגובה של מספר סנטימטרים בלבד, לאחר שהועבר על ידי ה-"Wonkavision", טכנולוגיית שידור שיכול לשלוח אובייקטים - ולא תמונות - דרך מכשיר הטלוויזיה. עם עזיבתו של כל ילד בתורו, האומפה לומפה שרים שיר קצר אודות האירוע, בו הם מותחים ביקורת על ההתנהגות הלקויה של כל ילד.

במהלך הסיור, גם צ'ארלי נכנע לפיתוי, ביחד עם סבא ג'ו, כאשר הם נשארים מאחור בחדר הבועות, וטועמים בחשאי משקה תוסס. מיד לאחר מכן הם מתחילים לרחף באוויר, וכמעט שנשאבים אל תוך מאוורר התקרה. כדי להימנע מגורל זוועתי זה, הם מתחילים לגהק שוב ושוב עד אשר הם חוזרים אל הקרקע. בתחילה, נראה כי וונקה מודע לאירוע הזה, על אף שלא נכח בו. בסופו של דבר, כאשר צ'ארלי נשאר הילד האחרון שנותר בסיור, וונקה שולח אותו ואת סבא ג'ו לדרכם, ועוזב אותם. סבא ג'ו עוקב אחריו אל משרדו, ושואל אותו בנוגע לאספקה של שוקולד לכל החיים שהובטחה לצ'ארלי. וונקה, בכעס רב, מגלה שצ'ארלי הפר את החוזה שנחתם לפני שהחל הסיור, בכך שגנב משקה תוסס בחדר הבועות, ובכך איבד את הפרס שלו. סבא ג'ו עוזב בכעס את המשרד, ומציע לצ'ארלי כי ימסרו את הגובסטופר הנצחי של וונקה ליריבו - סלאגוורת'. צ'ארלי, לעומת זאת, אינו יכול להביא את עצמו לפגוע בוונקה, ומניח את הממתק על שולחנו.

וונקה מתנצל בפני שני אורחיו, ומתוודה כי סלאגוורת' הוא למעשה עובד בשם וילקינסון, והצעתו לקנות את הגובסטופר הייתה חלק מבדיקת מוסר עבור זוכי כרטיס הזהב, וצ'ארלי היה היחיד שעבר את המבחן בהצלחה. השלושה נכנסים אל ה-"Wonkavator", מעלית זכוכית רבת ממדים, באמצעותה הם עפים אל מחוץ למפעל. בעודם מרחפים מעל העיר, וונקה מגלה לצ'ארלי שהפרס אמיתי שלו הוא לא רק השוקולד, אלא המפעל עצמו, שכן החיפוש אחר כרטיס הזהב נוצר כדי לעזור לוונקה לחפש אחר ילד כן, הראוי להיות היורש שלו. צ'ארלי ומשפחתו מוזמנים לעבור ולהתגורר במפעל ולהשתלט על הפעלתו, בעוד וונקה פורש מתפקידו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות הערות
ג'ין ויילדר וילי וונקה
ג'ק אלברטסון סבא ג'ו סבו של צ'ארלי
פיטר אוסטרום צ'ארלי באקט
רוני קיניר מר סולט אביה של ורוקה
דניס ניקרסון ויולט ביוריגרד
לאונרד סטון מר סם ביוריגרד אביה של ויולט
ג'ולי דאון קול ורוקה סולט
פריס תמן מייק טי.וי.
נורה "דודו" דני גב' טי.וי. אימו של מייק
מייקל בולנר אוגוסטוס גלופ
דיאנה סול גב' באקט אימו של צ'ארלי
אורסולה רייט גב' גלופ אימו של אוגוסטוס
גונתר מייזנר מר סלאגוורת' / מר ווילקינסון
אוברי וודס ביל המוכר בחנות הממתקים
דייוויד באטלי מר טורקנטי
פיטר קאפל
וורנר הייקינג מר ג'ופק
פיטר סטיוארט מר ווינקלמן

עוד השתתפו בסרט (ללא קרדיט): פרנק דלפינו ככרוז, טים ברוק-טיילור כמפעיל מחשב, וכן ג'ורג' קליידון, ראסטי ג'ופי, אנג'לו מוסקט, רודי בורגסטולר, מלקולם דיקסון, איסמד חסן, נורמן מק'גלן, פפה פופי, מרקוס פאוול ואלברט וינקינסון בתפקיד האומפה לומפה.

במאמר לגארדיאן, ג'ופי כתב כי מאחר שבאותם הזמנים לא היו הרבה שחקנים בריטיים נמוכי קומה, חלק משחקני האומפה לומפה היו זרים, שאינם דוברי אנגלית והיה צורך לתרגם לשפתם את הוראותיו של הבמאי, מל סטיוארט.[3] כמו כן הוא ציין כי הכוריאוגרף הווארד ג'פרי היה צריך לשנות חלק מקטעי הריקוד, על מנת להתאים אותם לרגליים הקצרות במיוחד של השחקנים.

הפקת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרה-פרודקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון ליצור עיבוד קולנועי לספר הילדים עלה לראשונה כאשר בתו בת ה-10 של הבמאי מל סטיוארט קראה את הספר, וביקשה מאביה שיעשה ממנו סרט, ביחד עם "הדוד דייב" (המפיק דייוויד ח. וולפר), שיפיק אותו. סטיוארט הראה את הספר לוולפר, שבמקרה היה בעיצומה של שיחות עם חברה לייצור מזון משיקגו בשם Quaker Oats Company (שלימים שינתה את שמה ל-the Willy Wonka Candy Company ונמכרה לנסטלה). וולפר שכנע את החברה, שלא היה לה כל ניסיון קודם בתעשיית הקולנוע, לקנות את הזכויות על הספר ולממן את הסרט, על מנת לקדם מכירות של מותג חדש של חפיסות שוקולד - Wonka Bar.‏[4]

הוסכם כי הסרט יהיה סרט ילדים מוזיקלי, וכי רואלד דאל עצמו יכתוב את התסריט.[4] עם זאת, בעוד ששם הספר הוא "צ'ארלי ומפעל השוקולד", נקבע כי שם הסרט יהיה "וילי וונקה ומפעל השוקולד", וזאת על מנת לקדם את המכירות של הממתק בשם זה, כאמור. התסריטאי דייוויד זלצר הגה גימיק בלעדי לסרט, שוונקה מצטט מקורות ספרותיים רבים, כגון הסוחר מוונציה של ויליאם שייקספיר, חשיבותה של רצינות של אוסקר ויילד ועוד. כמו כן, זלצר גם שילב את דמותו של סלאגוורת' (שרק הוזכרה בשמה בספר, כיצרן ממתקים יריב של וונקה) לתוך העלילה, כדמות ממשית.[4]

דאל, שהיה בעל הזכויות להפקת הסרט, ניסה, ללא הצלחה, לקדם את מועמדותו של ספייק מיליגן לתפקיד הראשי של וילי וונקה. הבחירה הבאה שלו, השחקן רון מודי, סירב לתפקיד. ג'ון פרטווי גם כן דחה את התפקיד בשל התחייבויות שוטפות לדוקטור הו. כמו כן, נשקלה האפשרות ללהק את כוכב ברודוויי ג'ואל גריי, אך בסופו של דבר נדחתה אפשרות זו בשל קומתו הפיזית הקטנה של השחקן. האודישנים התקיימו במשך שבוע במלון פלאזה בניו יורק, שבו ג'ין ויילדר זכה בתפקיד באופן מיידי. ויילדר אמר שהוא יעשה את הסרט רק אם וונקה יופיע לראשונה על המסך כשהוא מגיע מתוך המפעל, מדדה על מקל הליכה, אשר מיד אחר כך יאבד אותו ויעשה סלטה. אודישנים נוספים נערכו בניו יורק, לונדון ומינכן כדי ללהק את תפקידיהם של הילדים האחרים והוריהם.

הצילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילומי הסרט החלו ב-30 באפריל 1970 והסתיימו ב-19 בנובמבר 1970. אתר הצילום העיקרי היה מינכן, בוואריה, גרמניה המערבית, מאחר שהצילומים באתר זה היו זולים יותר באופן משמעותי מאשר לצלם בארצות הברית תוך שימוש בתפאורה שהייתה מתאימה למפעל של וונקה; כמו כן, סטיוארט אהב את העמימות ואת חוסר ההיכרות של הצופים עם העיר. צילומי החוץ של המפעל צולמו במפעל גז מקומי; המבנה שדרכו הדמויות נכנסות למפעל עדיין קיים. רצף צילומי החוץ שמשמשים את סיקוונס הסיום של הסרט (התצפית מתוך המעלית המרחפת מעל למפעל) צולם מעל העיר נורדלינגן אשר בבוואריה.

המעצב הארפר גוף התרכז בעבודתו בעיצוב חדר השוקולד המסיבי. נהר השוקולד, שעומקו 0.6 מ', והמפל נוצרו על ידי הוספת תערובת קרם שוקולד ל-570,000 ליטר של מים, שבסופו של דבר הפכו למעופשים ויצרו ריח רע שחלחל לכל מקום באולפן.

בריאיון לרגל הוצאת מהדורה מיוחדת לציון 30 שנה לסרט, ג'ין ויילדר הצהיר כי הוא נהנה לעבוד עם רוב השחקנים-ילדים, אבל אמר שהיו לו ולצוות כמה בעיות עם פריז תמן (שגילם את דמותו של מייק טי.וי.).[5]

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה והשירים, אשר היו מועמדים לפרס אוסקר, הולחנו על ידי לזלי בריקס ואנתוני ניול, ונוהלו מוזיקלית על ידי וולטר שרף. הפסקול הופץ לראשונה בשנת 1971 על ידי חברת Paramount Records. ב-8 באוקטובר 1996, חברת Hip-O Records (בשיתוף MCA Records) הפיצה מחדש את הפסקול על גבי תקליטורים, אשר שווק כמהדורה מיוחדת לרגל 25 שנה לסרט.

המוזיקה והשירים, לפי הסדר שבו הם מופיעים בסרט, הם כלהלן:

מס' שםביצוע משך
1. Main Title   02:07
2. The Candy Man Can אוברי וודס 02:31
3. Cheer Up, Charlie דיאן לי 02:40
4. Golden Ticket‏ (I've Got A) ג'ק אלברטסון, פיטר אוסטרום 03:09
5. Pure Imagination ג'ין ויילדר 04:20
6. (Augustus)‏ Oompa Loompa   00:57
7. The Wondrous Boat Ride / The Rowing Song ג'ין ויילדר 03:32
8. (Violet)‏ Oompa Loompa    
9. I Want It Now! ג'ולי דאון קול  
10. (Veruca)‏ Oompa Loompa    
11. Ach, so fromm / M'appari    
12. (Mike)‏ Oompa Loompa    
13. End Credits    

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה והשירים, לפי הסדר שבו הם מופיעים על גבי הפסקול, הם כלהלן:

מס' שםביצוע משך
1. Main Title   02:07
2. The Candy Man Can אוברי וודס 02:31
3. Charlie's Paper Run   01:10
4. Cheer Up, Charlie דיאן לי 02:40
5. Lucky Charlie   02:06
6. Golden Ticket‏ (I've Got A) ג'ק אלברטסון, פיטר אוסטרום 03:09
7. Pure Imagination ג'ין ויילדר 04:20
8. Oompa Loompa   00:57
9. The Wondrous Boat Ride ג'ין ויילדר 03:32
10. Everlasting Gobstoppers / Oompa Loompa   03:17
11. The Bubble Machine   02:56
12. I Want It Now / Oompa Loompa   02:50
13. Wonkamobile, Wonkavision / Oompa Loompa   01:49
14. Wonkavator / End Title   03:10

ביקורות ותגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עלה לראשונה לאקרנים ב-30 ביוני 1971, והיה לסרט ה-53 המכניס ביותר באותה השנה בארצות הברית, עם הכנסות של כ-$4,000,000 (לעומת תקציב של כ-$2,900,000).‏ [6] הסרט זכה לביקורות חיוביות ממבקרים כגון רוג'ר איברט.[7] על הופעתו בסרט זה, ויילדר קיבל מועמדות לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר בסרט מוזיקלי/קומדיה.

לאור כישלונו של הסרט בקופות הכרטיסים, סרטי פרמאונט החליטה שלא לחדש את עסקת ההפצה שלה לסרט, כאשר פג תוקפה כשבע שנים לאחר מכן. האחים וורנר, אשר רכשו זה מכבר את חברת ההפקות של וולפר, רכשו את חלקה של Quaker Oats בזכויות לסרט בשנת 1977, בתמורה ל-$500,000. הבעלות המלאה על הסרט עזרה לאחים וורנר לרכוש את הזכויות לספר לצורך הפקת סרט חדש על פיו, בשנת 2005. לסרט דירוג של 89% באתר האינטרנט Rotten Tomatoes.‏[8]

עד לאמצע שנות ה-80 הסרט הפך לפופולרי, במידה רבה לשידורי טלוויזיה חוזרים ונשנים וכן כתוצאה ממכירות קלטות וידאו ביתיות. לרגל 25 שנה לסרט, בשנת 1996, הוא הועלה שוב בבתי קולנוע ברחבי ארצות הברית, והופץ מחדש למכירה בפורמט DVD, שאיפשר לו להגיע לדור חדש של צופים. הסרט יצא לאור כמהדורה מחודשת מיוחדת הן ב-DVD ו-VHS בשנת 2001 כדי לציין 30 שנה לסרט. בשנת 2003, סרט זה דורג על ידי אנטרטיינמנט ויקלי במקום 25 ברשימת "50 סרטי הפולחן הטובים ביותר של כל הזמנים".[9]

הסרט דורג במקום 74 ברשימת 100 הרגעים המפחידים ביותר בקולנוע של ערוץ הטלוויזיה בראבו, עבור סצנת "המנהרה המפחידה". [10]

רשימות מכון הסרטים האמריקאי

תגובתו של דאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רואלד דאל התכחש לסרט, לתסריט ששוכתב על ידי דייוויד זלצר, לאחר שדאל לא הצליח לעמוד בלוחות הזמנים. דאל אמר שהוא "מאוכזב", כי הוא חשב שהעלילה "שמה יותר מדי דגש על וילי וונקה ולא מספיק על צ'ארלי", כמו גם שספייק מיליגן לא לוהק לתפקיד וונקה.[16] כמו כן, הוא "רתח" מהחריגות הרבות מהעלילה שבטיוטה שלו, שזלצר המציא, כולל השינוי בדמותו של סלאגוורת', שהפך למרגל, וכן סצנת המשקאות התוססים בחדר הבועות.[16]

מועמדויות וזכיות בפרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה פרס קטגוריה תוצאה
1972 פרס אוסקר הפסקול המקורי הטוב ביותר מועמדות
1972 פרס גלובוס הזהב ג'ין ויילדר - השחקן הראשי הטוב ביותר בסרט מוזיקלי/קומדיה מועמדות

צפייה ביתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הופץ לראשונה על גבי DVD בשנת 1997, כמהדורת 25 שנה[17] שכללה דיסק כפול המכיל דיסק דו צדדי המכיל את הסרט הן בגרסת מסך רחב והן בגרסה "רגילה". כמו כן, גם עותקי VHS של הסרט נמכרו, אבל אלו הכילו רק את הגרסה "הרגילה".

ב-28 באוגוסט 2001 יצא לאור DVD במהדורה מיוחדת לרגל 30 שנה לסרט, אם כי בגרסת מסך מלא בלבד. לנוכח מחאות הצרכנים, האחים וורנר הפיצו בסופו של דבר גרסת וידאו ביתית במסך רחב, החל מה-13 בנובמבר 2001. גרסת ה-VHS כללה תוספת אחת בלבד מתוך גרסת ה-DVD. כמה מחברי הצוות המקוריים התאחדו, כדי לצלם סרט תיעודי במיוחד למהדורה DVD מיוחדת זו. שתי הגרסאות כללו שיחזור של הצליל ואיכות תמונה טובה יותר. כמו כן, בנוסף לסרט התיעודי, ה-DVD כלל גם קדימון, גלריית תמונות וערוץ אודיו של פרשנות של השחקנים.

בשנת 2006 האחים וורנר הוציאו לאור את הסרט ב-DVD HD עם כל התוספות המיוחדת שנכללו בגרסת ה-DVD משנת 2001.‏[18] הסרט יצא לאור גם ב-Blu-ray ב-20 באוקטובר 2009.‏[19] גרסה זו כללה הוא כולל את כל התוספות שהופיעו ב-DVD משנת 2001 וב-DVD-HD משנת 2006, כמו גם ספר בעל 38 עמודים.

ב-1 בנובמבר 2011, לרגל 40 שנה לסרט, שוחררה מהדורה מיוחדת הכוללת סט של Blu-ray ‏+‏ DVD. המארז כלל מגוון תוספות נדירות, כגון ספר המתאר את עשיית הסרט, ניירות הפקה מקוריים וכרטיס זהב המאפשר השתתפות בהגרלת נסיעה ללוס אנג'לס.[20]

ב-29 ביוני 2021 מתעתדת חברת "האחים וורנר" להפיץ את הסדט במהדורת Blu-ray, ברזולוציה של 4K Ultra HD. המארז יכלול גם את סיפוריהם של מי שהיו הילדים ששיחקו בסרט, את הקדימון המקורי, וכן הקרנה של ארבעה משירי הסרט לשירה בציבור.[21]

פרודיית אימה (2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2020 הופץ ביוטיוב קטע מהסרט, כשהוא ערוך כסרט סלאשר באמצעות הוספת אפקטים מיוחדים. הסרטון נערך באולפן ההפקות "קורידור דיג'יטל" (אנ'), על ידי אנשי האפקטים המיוחדים של ערוץ היוטיוב "קורידור קרו" (Corridor Crew) המשמש את האולפן. הסרטון ממחיש את היבטי האימה במעשיו של וילי וונקה במתכונת של סדרת סרטי "המסור", כאשר וילי מפתה ילדים סקרנים למפעל השוקולד, שם הוא מציב להם מלכודות במטרה ללמדם לקח, ובעוד ההורים צופים באימה במתרחש, והאומפה לומפה מנקים את זירת הפשע, וילי מוביל את הילדים הנותרים לחדר הבא, תוך כדי נגינה בחליל.[22][23] שאיפת היוצרים הייתה שהסרטון יקבל סיווג צפייה "Rסצנה שבה רוצח צ'ארלי אדם בסימטה חשוכה בסגנון אלפרד היצ'קוק, על מנת להשיג את "כרטיס הזהב".[22] משך הסרטון הערוך הוא שש דקות ו-24 שניות,,[24] ובמקביל לו הופץ סרטון בן 21 דקות ו-28 שניות, הכולל הסברים והדגמות של יוצרי הסרטון, על האופן שבו הגו את הרעיון וערכו את קטעי ההריגה.[25]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anders, Lou. Golden Tickets to Hell: Willy Wonka – Tour Guide of the Abyss, 2005.
  • Stuart, Mel, with Josh Young, Pure Imagination: The Making of Willy Wonka and the Chocolate Factory, St. Martin's Press, 2002. ISBN 0-312-28777-1, ISBN 0-312-35240-9

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?presentorid=NNL_Ephemera&DocID=NNL_Ephemera700282692
  2. ^ Tim Dirks. "Musicals–Dance Films". AMC Filmsite. www.filmsite.org. נבדק ב-25 בינואר 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Rusty Goffee (27 ביולי 2005). "My life as an Oompa". The Guardian. נבדק ב-27 בספטמבר 2012. At that time, there weren't many British actors who were short (I am 4ft 2in), so six of the actors were British and they used one Maltese actor, another from Turkey, one from Germany, and one woman {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 J.M. Kenny (Writer, Director, Producer) (2001). Pure Imagination: The Story of "Willy Wonka and the Chocolate Factory" (DVD). USA: Warner Home Video. נבדק ב-2006-12-02.
  5. ^ Pure Imagination: The Making of Willy Wonka and the Chocolate Factory, 30th anniversary, 2001
  6. ^ The-Number (retrieved 21 May 2012)
  7. ^ "Willy Wonka and the Chocolate Factory". Chicago Sun-Times.
  8. ^ "וילי וונקה ומפעל השוקולד", באתר ביקורות הסרטים Rotten Tomatoes (באנגלית)
  9. ^ Kara K. Keeling, Scott T. Pollard Critical approaches to food in children's literature p. 221. Taylor & Francis, 2008
  10. ^ The 100 Scariest Movie Moments: 100 Scariest Moments in Movie History - Archived list
  11. ^ AFI's 100 Years...100 Laughs Nominees
  12. ^ AFI's 100 Years...100 Songs Nominees
  13. ^ AFI's Greatest Movie Musicals Ballot
  14. ^ AFI's 100 Years...100 Cheers Nominees
  15. ^ AFI's 10 Top 10 Ballot
  16. ^ 1 2 Liz Buckingham, trustee of the Roald Dahl Museum, quoted in Tom Bishop, "Willy Wonka's Everlasting Film Plot", BBC News. July 2005, http://news.bbc.co.uk/2/hi/entertainment/4660873.stm
  17. ^ Willy Wonka & the Chocolate Factory (1971)
  18. ^ IGN: Willy Wonka and the Chocolate Factory Review
  19. ^ DVDActive: "Warner Home Video announces a new Blu-ray release of the Gene Wilder film"
  20. ^ WILLY WONKA AND THE CHOCOLATE FACTORY 40th Anniversary Box Set Blu-ray Review
  21. ^ Millican, Josh (May 3, 2021). WILLY WONKA AND THE CHOCOLATE FACTORY Now Set for 4K Ultra HD Release on June 29th, Dread Central. retrieved May 4, 2021
  22. ^ 1 2 Rawles, Timothy (April 25, 2020). VFX Team Turns Original ‘Willy Wonka’ Movie Into R-Rated Trap Slasher. iHorro. Retrieved March 24, 2021
  23. ^ Squires, John (April 27, 2020). ‘Wonky Willy’: VFX Artists Turn ‘Willy Wonka’ into a Gruesome Horror Movie. Bloody Disgusting. Retrieved March 24, 2021
  24. ^ RATED-R Wonky Willy, סרטון בערוץ "Corridor", באתר יוטיוב, 24 באפריל 2020
  25. ^ We Made Willy Wonka R-Rated, סרטון בערוץ "Corridor Crew", באתר יוטיוב, 24 באפריל 2020