המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כריכת הספר באנגלית
איור מתוך הפרק הרביעי של "תעלומת האיש הכפול"

המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר היידאנגלית: Strange Case of Dr Jekyll and Mr Hyde) הוא נובלה מפורסמת של הסופר הסקוטי רוברט לואיס סטיבנסון, שפורסמה לראשונה בינואר 1886.

עלילת הספר מתרחשת בלונדון. במרכזה אדם עם אישיות כפולה: דוקטור ג'קיל, ג'נטלמן מכובד העוסק במחקר רפואי שיוצא מהנחה שבכל אדם יש צד טוב וצד רע ומחפש תרופות שיעזרו להבין את הרוע במטרה למגר אותו בדרכים רפואיות. ג'קיל מגלה תרופה שמאפשרת לו להדחיק זמנית את הצד הטוב באישיותו של אדם והוא מנסה את התרופה על עצמו.

כאשר הוא בולע את הסם, מראהו משתנה באופן דראסטי והחיה שבו פורצת בדמותו של "מיסטר הייד" - יצור אפל, מעוות ואלים. מרגע שצד זה של אישיותו משתחרר, הוא מתקשה יותר ויותר לשלוט בעצמו ולמנוע מעצמו לקחת את התרופה שוב ושוב. מר הייד נוטה לפרוץ ללא כל התרעה בזמנים בלתי צפויים. בלילות יוצאת דמותו של מר הייד, כשהוא חמוש בתיק רופאים מעור ומחפש קורבנות למעשי רצח. בעוד הייד הפושע מתחמק מהמשטרה, דוקטור ג'קיל מנסה להציל את 'האני הטוב' שלו משליטתו של הייד - בניסיון שנועד מראש לכישלון.

מסרי הספר וכתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיוטה הראשונה של הסיפור חוברה בתוך כשלושה ימים. לאחר מכן עיינה אשתו של סטיבנסון בטיוטה וכתבה את הערותיה בשוליים, כמנהגם. היא טענה כי הסיפור הוא אלגוריה, למרות שנכתב כסיפור עלילתי. סטיבנסון, שהיה מרותק למיטתו באותה עת כתוצאה מדימום, קרא לאשתו ובישר לה ששרף את הטיוטה כדי לאלץ את עצמו לכתוב את הסיפור לגמרי מחדש כאלגוריה, כפי שהיא הציעה‏[1].

כתיבת הסיפור מחדש ארכה שלושה עד שישה ימים וסטיבנסון הוסיף ללטש אותו במשך ארבעה עד שישה שבועות נוספים. לויד אוסבורן, בנו החורג של סטיבנסון שהיה בן 15 באותה עת, זוכר שהכתיבה השרתה על אביו עליצות וקדחתנות יוצאת דופן. החוקר ויליאם גריי הציע כי סטיבנסון השתמש בקוקאין בעת שכתב את הסיפור מחדש.‏[2]

הספר חולק את הרעיונות, החדשניים דאז, של תורת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרוייד. על פי רעיונות אלה יש טוב ורע, תרבותי ופראי בכל אדם ושכל אדם המצליח להתנהג בצורה תרבותית ומכובדת עושה זאת בעזרת הדחקה של דחפים לא תרבותיים. דחפים המשותפים לאדם ולבעלי החיים. כאשר דוקטור ג'קיל המכובד מביע רעיונות אלה בקול רם, סובביו המומים ומאוכזבים מדעותיו עד כדי כך שהדבר מסכן את האירוסין שלו. אולם, המוניטין הרב שהוא צבר בהתנהגות נורמטיבית מכל בחינה אחרת, כולל היותו מלומד, עשיר ואחראי מאפשרים לסובביו להמשיך בקשריהם אתו למרות הבעת דעות אלה.

אחד העיבודים של הספר לקולנוע, הפרופסור המטורף (1963) של ג'רי לואיס, מדגים תפיסה ערכית שונה לחלוטין מזו של הספר - בהתאם למהפכת שנות השישים. אצל לואיס, המלומד האחראי הוא טיפוס חסר כל קסם אישי והתרופה מאפשרת לו להשתחרר מכל אחריות ולהיות בליין, על גבול העבריינות, הניחן במשיכה מינית רבה.

יצירות בהשראת הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עובד לסרטי קולנוע רבים, החשובים שבהם צולמו ב-1932 וב-1941 (בכיכובו של ספנסר טרייסי). נכון למרץ 2010, אתר נטפליקס מציע להשכרה 17 סרטים העוסקים בסיפורו של ד"ר ג'קיל והמילה ג'קיל מופיעה בכותרתם. רב הסרטים האלה קרויים "ד"ר ג'קיל ומר הייד". מרבית הסרטים האלה הם מסוגות המתח, האימה (ד"ר ג'קיל והאחות הייד) או הדרמה. אולם אפשר למצוא ביניהם גם פרודיה וסרט מוזיקלי. בין סרטים אלה מצוי סרט אילם משנת 1920 וסרט אנימציה.

סרטים רבים אחרים כמו הפרופסור המטורף של ג'רי לואיס וחידושו על ידי אדי מרפי, הושראו ברורות מהספר המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד.

יצירות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר עובד גם למחזות רבים ולתסכיתי רדיו ונתן השראה לספרים ומחזות אחרים ולפזמונים.

בשנת 1961 בשבועון לילדים "הארץ שלנו" הופיע בשער האחורי קומיקס בשם "תעלומת האיש הכפול", שכנראה נכתב על ידי פנחס שדה, ובוסס על "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד".

ב-2007 עלתה לשידור בערוץ BBC 1 הבריטי הסדרה ג'קיל בכיכובו של ג'יימס נסביט, שהיא מעין סיפור המשך מודרני של הספר.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתיה גור, "אחרית דבר", בתוך: רוברט לואי סטיבנסון, המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד, תל אביב: עם עובד, 1996. עמ' 99-106.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אין ראיות המאשרות או שוללות את הטענה כי סטיבנסון שרף את טיוטת הסיפור הראשונה, לפני שכתב אותו מחדש.
  2. ^ William Gray, Robert Louis Stevenson: A Literary Life (2004). ISBN 978-0333984000