רוברט לואיס סטיבנסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רוברט לואיס סטיבנסון
Robert Louis Stevenson Knox Series.jpg
תאריך לידה 13 בנובמבר 1850.
תאריך פטירה 3 בדצמבר 1894 (בן 44).
מקום לידה אדינבורו, סקוטלנד.
עיסוק סופר
לאום סקוטי
שפות היצירה אנגלית
יצירות בולטות אי המטמון, חטוף, המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד.
הושפע מ אדגר אלן פו, צ'ארלס דיקנס, גי דה מופאסאן, נתניאל הות'ורן.
השפיע על ארנסט המינגוויי, ולדימיר נבוקוב, ארתור קונאן דויל, ג'יימס מתיו ברי, רודיארד קיפלינג, חוויאר מריאס, חורחה לואיס בורחס, הנרי ריידר הגרד.
דיוקן של רוברט לואיס סטיבנסון מאת ג'ירולמו נרלי (1892)

רוברט לואיס סטיבנסוןאנגלית: Robert Louis Stevenson;‏ 13 בנובמבר 1850 - 3 בדצמבר 1894) היה סופר ומשורר סקוטי שהתפרסם בעיקר בזכות יצירותיו "אי המטמון" ו"המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד".

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטיבנסון נולד כרוברט לואיס בלפור סטיבנסון באדינבורו שבסקוטלנד למרגרט ותומאס שהיה מהנדס מגדלורים מצליח. בילדותו סבל ממחלת השחפת וכתוצאה מכך נאלץ לבלות זמן רב במיטתו, זמן אותו ניצל להמצאת סיפורים. בגיל 17, בעקבות לחץ אביו המהנדס, החל בלימודי הנדסה באוניברסיטת אדינבורו אולם עקב מחלת השחפת ממנה סבל נאלץ לנסוע ב-1873 לריביירה הצרפתית. כעבור כשנה חזר בבריאות משופרת והחליט לעזוב את תחום ההנדסה. סטיבנסון פנה ללימודי משפטים אותם סיים בהצטיינות וביולי 1875 הוסמך כעורך דין וחבר בלשכת עורכי הדין בסקוטלנד, אולם לא עסק במקצוע זה.

לצורך שיפור מצבו הבריאותי, נסע סטיבנסון פעמים רבות לאירופה ולארצות טרופיות. החוויות, שצבר במסעותיו אלו, שימשוהו רבות בכתיבת ספריו. בפרט ספרי המסעות שבהם. סטיבנסון אמר על עצמו, שהוא מושפע מכתיבתו של אמיל זולא. הסופר חורחה לואיס בורחס אמר, "לקרוא את סטיבנסון זו אחת הצורות של האושר המושלם".

ב-1880 נישא לפאני אוסבורן האמריקאית. פאני הייתה אישה פרודה מבעלה ונסעה לחיות בצרפת עם שני ילדיה. עובדת היותה מבוגרת ממנו ב-11 שנים לא מנעה ממנו להתאהב בה ולהינשא לה לאחר שהתגרשה.

ב-1889 עבר עם משפחתו לאי סמואה. הודות לתנאים הטרופיים שבאי, השתפר מצב בריאותו ושם חי את שארית חייו.

על קברו שבסמואה חקוקה הכתובת המפורסמת (רקוויאם - שיר אשכבה), בתרגום של אליהו ציפר:

בְּמֶרְחָבוֹ שֶׁל רָקִיעַ כּוֹכָבָיו עֲלוּמִים,

כְּרוּ לִי שָׁם קֶבֶר לִמְנוּחַת עוֹלָמִים.

חָיִיתִי בְּגִיל וּבְגִּילָה אָמוּתָה,

וּבְטֶרֶם רוּחִי אָשִׁיב צַּוָּאָתִי מַלְאוּ בְּמָטוּתָא:


עַל קִבְרִי חִרְטוּ אֶת זֶה הַדִּבֵּר:

עַל מִשְׁכָבוֹ הוּא נַח, בַּמָקוֹם בּוֹ בִּכֶּר.

לָעָפָרוֹ הוּא חַָזר כְּסַפָּן מִן הַיָּם,

וּכְצַיָּד לְבֵיתוֹ מְגֶבַע רָם.

Under the wide and starry sky

Dig the grave and let me lie:

Glad did I live and gladly die,

And I laid me down with a will.


This be the verse that you grave for me:

Here he lies where he longed to be;

Home is the sailor, home from the sea,

And the hunter home from the hill.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1878 פרסם את ספרו הראשון, "מסע בפנים הארץ" (An Inland Voyage) – אסופת סיפורים קצרים אותם כתב בהשראת טיוליו.

ב-1882 כתב את "אי המטמון" שהיה להצלחתו הראשונה כסופר. הספר מספר על נער המוצא מפת מטמון ויוצא לחפשו בלוויית חברות ימאים, בדרך רצופת סכנות ומכשולים.

בינואר 1886 התפרסם ספרו "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד", המספר את סיפורו של דוקטור ג'קיל, ג'נטלמן מכובד העוסק במחקר רפואי, המגלה שיקוי המאפשר להדחיק זמנית את הצד הטוב באישיותו של אדם. כאשר הוא בולע אותו, משתנים מראהו ואישיותו והוא הופך לדמותו של "מיסטר הייד" - יצור אפל, מעוות ואלים. הספר זכה להצלחה אדירה ומשמעותית יותר. מאוחר יותר סיפרה רעייתו של הסופר, פאני אוסבורן-סטיבנסון, כי מקורו של הסיפור בחלום בלהות שחווה סטיבנסון עת טיפל באביו החולה בבורנמות'.

לאחר מכן כתב את ספרו "החטוף" – רומן היסטורי, אשר עלילתו מתרחשת במאה ה-18, המתאר את קורותיו של נער המנושל מירושתו ואת הרפתקאותיו הרבות עד שהוא זוכה לתקן את המעוות, על רקע התקוממות היעקוביטים בסקוטלנד.

מוזיאונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • באדינבורו שוכן מוזיאון סופרים (Writers` Museum). המוזיאון נמצא מחוץ ל'דרך המלכותית' ב- Lady Stair's Close והוא מספר על חייהם של הסופרים המקומיים הגדולים, סטיבנסון וסר וולטר סקוט.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסעות עם אתון בחבל סוון (1879), תרגם יוסי מילוא, הוצאת נהר, 2012.
  • עבור בנות ובנים (1881). מתוכו התפרסם בעברית המאמר 'להגנת הבטלנים', תרגם יניב פרקש, בתוך חקירות ודרישות: מאמרי מופת על חברה, אמונה ומצב האדם, ערך אסף שגיב, כנרת זמורה-ביתן דביר ומרכז שלם, 2011.
  • אותות מוסר (1882)
  • לילות-ערב החדשים (1882. תר' ז. הלמן, 1947; ש. תרסי, 1955), מתוכו תורגם בנפרד היהלום של הרג'ה (תר' משה בן-אליעזר, 1932) – גלגולי יהלום, העובר מיד ליד עד שהוא מושלך לתהום.
  • אי המטמון (1883. תר' ישראל פישמן, 1926; יצחק אברהמי, 1959; חמדה אלון, 1967; אוריאל אופק, 1974; אליעזר כרמי, 1976; שולמית לפיד, 1978; רותי שמעוני, 1991) – הנער ג'ים הוקינס מספר בגוף ראשון את ההרפתקה שעבר בעת שהפליג בחברת אציל, רופא, טבח-ים קטוע-רגל וצוות מלחים רודפי-בצע אל אי המטמון הנידח, וכל שעבר עליהם בספינה ועל האי.
  • הנסיך אוטו (1885. תר' א. בן-מרדכי, 1983) – קורות נסיך שאיבד ממלכה וזכה באהבה.
  • איש הדינמיט (1885)
  • גן-החרוזים לילד (1885. תר' ירוחם לוריא, 1945; משה הנעמי, 1963) – קובץ לירי של שישים-וארבעה שירים המבטאים את מכלול עולם-רגשותיו של הילד.
  • נחטף: הרפתקאות דייוויד בלפור בשנת 1751 (1886. תר' מנשה לוין בשם גֻנוב גונבתי, 1943; אביבה אגמון בשם החטוף או אלן סטיוארט ידידי, 1970; ישראלה דורי בשם החטוף, 1976) – הנער דייוויד מספר בגוף ראשון כיצד נחטף על ידי דודו הכילי, נמכר לקברניט והועלה על ספינה, שם התיידד עם מורד סקוטי אמיץ, והוא סיפור-הרפתקה המושתת על אירוע שהתרחש במשפחת הסופר.
  • המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד (1886. תר' יהושע צ'צ'יק, 1928; ש. תרסי, 1955; עטרה אופק, 1977; בתיה גור, 1996) – סיפור-אימים בדיוני על פיצול אישיותו של האדם, והוא אלגוריית-מוסר על מאבק הטוב והרע בנפש האדם.
  • הגברים העליזים ועוד סיפורים ומשלים (1887)
  • שיחים נמוכים (1887)
  • החץ השחור (1888. תר' יצחק לבנון, 1953; א. כרמי, 1975) – נער בן המאה ה-15, שאולץ לעבוד בשירותם של רוצחי אביו, מצליח לחשוף את האמת.
  • האדון מבלנטרי (1889. תר' אפרת כרמון, 1965; כרמית גיא, 1983) – 'סיפור חורף' רב-עוצמה על סחיטה ויחסי אחים.
  • התיבה הלא-נכונה (1889)
  • בלדות (1890)
  • קטריונה (1893) – הרפתקאותיו הבאות של "החטוף" [ר' לעיל] בסקוטלנד, הולנד וצרפת ובריחתו מן השבי.
  • שעשועי-לילה באי (1983. תר' ש. תרסי, 1955; עטרה אופק, 1977) – שירים.
  • גאות ושפל (1894) – קובצי סיפורים קצרים.
  • סיפורים מים הדרום - סיפורים משנותיו האחרונות: "שדון הבקבוק", "אי הקולות" ו"חוף פאלסה", תרגם אברהם יבין, הוצאת עם עובד, 1995.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]