יושב ראש הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יושב-ראש הכנסת הראשון, יוסף שפרינצק

יושב-ראש הכנסת הוא ראש הרשות המחוקקת בישראל, ותפקידו לנהל את ענייני הכנסת, לייצג אותה כלפי חוץ, לשמור על כבודה, על סדר ישיבותיה ועל קיום תקנונה. יושב ראש הכנסת המכהן הוא חבר הכנסת יולי אדלשטיין מסיעת הליכוד - ישראל ביתנו.

היושב-ראש, או אחד מסגניו, יושב בראש הישיבות בכנסת, מנהל אותן, מעמיד שאלות להצבעה וקובע את תוצאותיה וכן את תוצאות כל הבחירות המתקיימות בכנסת. יושב-ראש הכנסת וסגניו מהווים את נשיאות הכנסת, והיא המאשרת את הגשתן של הצעות חוק פרטיות ודחיפותן של הצעות לסדר היום.

בהיעדר נשיא המדינה מישראל, וכאשר נבצר מנשיא המדינה למלא את תפקידו, ממלא יושב-ראש הכנסת את תפקידו.

מעמד יו"ר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Emblem of Israel.svg
הממשל בישראל
נשיא המדינה
שמעון פרס
ממשלת ישראל - הממשלה ה-33
ראש הממשלה
בנימין נתניהו
ממלא מקום ראש הממשלה
לא מונה באופן רשמי
היועץ המשפטי לממשלה
יהודה וינשטיין
הכנסת - משכן הכנסת
יושב ראש הכנסת
יולי אדלשטיין
חבר הכנסת
ועדות הכנסת
חוקי יסוד
בתי המשפט בישראל
בית המשפט העליון
נשיא בית המשפט העליון
אשר גרוניס
בית המשפט הגבוה לצדק
המשפט בישראל
הבחירות בישראל
מפלגות בישראל

שיטת הממשל בישראל
פוליטיקה בישראל
הפרדת הרשויות בישראל
יחסי החוץ של ישראל

פורטל - הממשל בישראל

בתוקף תפקידו כממלא מקום נשיא המדינה, יו"ר הכנסת הוא האדם השלישי בחשיבותו ובמעמדו בממשל של מדינת ישראל, לאחר נשיא המדינה וראש הממשלה. הוא אף זכאי להיקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. כאחד מראשי המדינה, יושב ראש הכנסת מקבל עדכונים מודיעיניים שוטפים בלשכתו ומחזיק טלפון אדום לשעות חירום בלשכה.

תפקיד יושב ראש הכנסת הוא תפקיד ממלכתי. מרגע שנבחר על ידי הכנסת, הוא מחויב לכל חברי הכנסת מכל סיעות הבית במידה שווה, אף על פי שהוא משתייך למפלגה מסוימת, לרוב המפלגה הגדולה בקואליציה. על פי הנוהג הממלכתי בישראל, גם סמכויות טקסיות וממלכתיות יש לבזר בין ראשי המדינה, ולכן פותח יושב ראש הכנסת את חגיגות יום העצמאות בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל אשר בירושלים. בטקס לא נוכח נשיא המדינה.

יושב-ראש הכנסת, מתוקף תפקידו, מוזמן לכל האירועים והטקסים הממלכתיים ורשאי לנאום בהם אם ברצונו בכך. הוא מקבל משלחות וראשי מדינות בכנסת כאשר הם מגיעים ומברך אותם במליאת הכנסת בעת שהותם, נוסע לכנסים ברחבי העולם ומשמש כנציג הכנסת והמדינה הבכיר ביותר במשלחת.

יושב ראש הכנסת נחשב במעמדו מבחינת שכר לשר בממשלה. הוא זכאי להעסיק שלושה עוזרים פרלמנטריים בנוסף לראש לשכה ומזכירות שהוא מקבל מהמשכן. יו"ר הכנסת מקבל רכב שרד ונהג צמוד, זכאי לשירותי אבטחה מטעם המדינה ורשאי לקבל דירה מטעם המדינה בירושלים אם הוא אינו תושב העיר או סביבתה הקרובה. ליו"ר הכנסת לשכה פרלמנטרית בכנסת בקומה השנייה בה הוא מקבל אורחים מהארץ וחו"ל.

בחירת יו"ר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב-ראש הכנסת נבחר על ידי מליאת הכנסת בהצבעה גלויה. מעת כינון כנסת חדשה ועד בחירת היושב ראש הקבוע, יושב בראש הכנסת חבר הכנסת הוותיק ביותר שאינו חבר ממשלה.

באופן מסורתי נבחר יו"ר הכנסת מהסיעה הגדולה בכנסת ונתמך לרוב על ידי סיעות הקואליציה ולעתים קרובות אף מסיעות אחרות. בחלק מן הכנסות יו"ר הכנסת נבחר פה אחד עקב מועמדות יחידה וללא מתנגדים או נמנעים. חריג אחד היה נחום ניר-רפאלקס, אשר היה יו"ר הכנסת הראשון מאז הקמת המדינה אשר לא היה ממפלגת השלטון ונבחר על ידי קואליציית ניר אשר התאגדה כקואליציית אד הוק לצורך בחירתו, בניגוד לרצון מפלגת השלטון, מפא"י. אברהם בורג, שנבחר כחבר מפלגת השלטון ב-1999, לא נמנה עם מפלגת השלטון אחרי חילופי השלטון ב-2001, במהלך כהונתה של הכנסת החמש עשרה.

בשנת 2006, נבחרה לראשונה אישה לתפקיד, דליה איציק מקדימה.

נשיאות הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליושב-ראש הכנסת מספר סגנים שאף הם נבחרים על ידי מליאת הכנסת. ביחד הם מהווים את נשיאות הכנסת. כאשר יושב-ראש הכנסת נעדר מן הארץ או כאשר נבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו ממלא מקום יושב-ראש הכנסת (סעיף 20א(ב) לחוק יסוד: הכנסת). אם מועבר יושב-ראש הכנסת מתפקידו או שנבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, משמש אחד מסגניו יושב-ראש הכנסת בפועל (סעיף 20א(ג) לחוק יסוד: הכנסת). את הסגן המשמש בתפקיד, מבין סגני יושב-ראש הכנסת, בוחרת ועדת הכנסת. לממלא מקום יושב-ראש הכנסת או ליושב-ראש הכנסת בפועל כל הסמכויות המיוחדות בחוק ליושב-ראש הכנסת, ובכלל זה לשמש כממלא-מקום נשיא המדינה.

בכנסת הנוכחית, הכנסת ה-19, ליושב ראש הכנסת עשרה סגנים, והם:

יושבי ראש הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסת שם מפלגה תקופת כהונה
מועצת המדינה הזמנית
1
2
3
יוסף שפרינצק מפא"י 19491959
3 נחום ניר אחדות העבודה - פועלי ציון 1959
4
5
6
קדיש לוז מפא"יהמערך הראשון והשניהעבודה 19591969
7 ראובן ברקת המערך (השני) 19691972
7
8
ישראל ישעיהו-שרעבי המערך (השני) 19721977
9 יצחק שמיר הליכוד 19771980
9 יצחק ברמן הליכוד 19801981
10 מנחם סבידור הליכוד 19811984
11 שלמה הלל המערך (השני) 19841988
12 דב שילנסקי הליכוד 19881992
13 שבח וייס מפלגת העבודה 19921996
14 דן תיכון הליכוד 19961999
15 אברהם בורג ישראל אחת ואחר כך העבודה-מימד 19992003
16 ראובן ריבלין הליכוד 20032006
17 דליה איציק קדימה 20062009
18 ראובן ריבלין הליכוד 20092013
19 יולי אדלשטיין הליכוד - ישראל ביתנו 2013 - מכהן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]